פסקי דין על אלעד טבול

13508-09/08 פ     10/11/2010




פ 13508-09/08 מדינת ישראל נ' אלעד טבול





בפני
כב' השופטת רונית בש

המאשימה
מדינת ישראל
נגד

הנאשם
אלעד טבול
#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד גב' רנדא

הנאשם – נוכח
הסניגור – נוכחת, עו"ד גב' לילך גפני
– ס. ציבורית
ק. המבחן – הגב' בר
החלטה

1. בפני
י בקשת ההגנה להורות בדבר ביטול הרשעתו בדין של הנאשם, ובדבר אימוץ המלצת שרות המבחן, לפיה יושת על הנאשם בתיק זה צו שרות לתועלת הציבור (של"צ), מבלי להרשיעו בדין.

2. מעובדות כתב האישום בתיק זה, בהן הודה הנאשם, עולה התמונה העובדתית הבאה:
ביום 10/5/08, בשעה 04:40 לערך, בכניסה למועדון ה"בונדי בר", שבקיבוץ עברון, החזיק הנאשם סכין בעלת להב, הניתנת לקיבוע באורך של כ-7.5 ס"מ ואין בידו להוכיח כי החזיקה למטרה כשרה. הנאשם הורשע, לפיכך, כאמור בהכרעת הדין בתיק זה מיום 3/6/09 בעבירה של החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

3. בתיק זה הוגש תסקיר שרות המבחן בעניינו של הנאשם. מן התסקיר עולה, כי עסקינן בבחור רווק בן 27, העובד מזה כ-7 חודשים כנהג במחלקת התעבורה במועצה המקומית שלומי. עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם לוקח אחריות מלאה בגין ביצוע העבירה. הנאשם טען בפני
קצינת המבחן, באשר לנסיבות ביצוע העבירה, כי בילה בשעות הלילה המאוחרות במועדון באיזור מגוריו, עם ידידים ועם אחיו הצעיר ממנו, ובעת יציאתם מהמועדון פגשו בבחורים שהיו נתונים בגילופין והפגינו כלפיהם איומים, הטרדה ואלימות מילולית, שאז שלף הנאשם סכין שנמצאה ברכבו לצורכי עבודה, במטרה להרתיע את הבחורים הנ"ל. הנאשם הביע בפני
שרות המבחן צער וחרטה בגין ביצוע העבירה וטען כי פעל, כפי שפעל, כתוצאה מלחץ ומפחד. שרות המבחן התרשם, כי הנאשם שעברו נקי מבין את חומרת מעשיו ומודע לכישלונו ההתנהגותי. עוד התרשם שרות המבחן, כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ופועל בהתאם למערכת ערכים חיובית. נוכח הערכת שרות המבחן, כי הנאשם למד לקח ממעשיו, וכי יש בהרשעה בכדי לפגוע בתדמיתו של הנאשם ובעבודתו, המליץ שרות המבחן לבטל את ההרשעה בדין בתיק זה ולהטיל על הנאשם עונש של צו של"צ בהיקף של 180 שעות, זאת במסגרת בית החולים "גליל מערבי" בנהריה, כפועל מטבח.

4. ב"כ המאשימה, בישיבה מיום 15/9/10 הגישה כראיה לעונש את תמונת הסכין בה החזיק הנאשם (ת/1). ב"כ המאשימה טענה בישיבה הנ"ל, כי אין מקום במקרה דנן לבטל את ההרשעה בדין, הן בשל מהות העבירה והן בשל מיהות הנאשם, על רקע העובדה, שהנאשם סיים 12 שנות לימוד בבית ספר מקצועי ועבד בשנים האחרונות במסגרות עבודה שונות, דבר המלמד כי הרשעה בדין לא תפגע בהכרח בהמשך עתידו המקצועי. באשר לנסיבות ביצוע העבירה, ביקשה ב"כ המאשימה להתעלם מגרסת הנאשם בפני
קצינת המבחן, זאת על רקע קיומה של סתירה בין גרסה זו לבין גרסת הנאשם בחקירתו במשטרה. באשר למהות העבירה, טענה ב"כ המאשימה כי עסקינן בדיוק במקרה המביא לידי ביטוי את תת-תרבות הסכין של צעיר, המחזיק בסכין מתקבעת בעלת להב של 7.5 ס"מ, במטרה לפתור סכסוך ליד מועדון לילה. ב"כ המאשימה הדגישה, כי בנס לא נגבה מחיר חיים במקרה דנן. נוכח האמור לעיל עתרה ב"כ המאשימה להשתת עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח על הנאשם, בצירוף רכיבי ענישה של מאסר על תנאי וקנס, והגישה אסופה של פסיקה (ת/2), ממנה ניתן ללמוד בדבר השתת עונשים של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח על מי שהורשע בעבירה של החזקת סכין שלא כדין.

5. הסנגורית, מאידך, הדגישה בטיעוני בפני
י בישיבה הנ"ל את עקרון הענישה האינדיווידואלית בשיטת משפטנו, וביקשה ליתן את הדעת במקרה דנן לכך שמדובר בנאשם שהינו אדם נורמטיבי, אשר מעד באופן חד פעמי לפני כשנתיים וחצי והביע בפני
שרות המבחן תובנה מלאה על טעותו וכישלונו ההתנהגותי. הסנגורית הוסיפה וטענה, כי הרשעה בדין יכולה לפגוע בנאשם ולהטיל עליו כתם של עבריינות, ולכן ביקשה לבטל את הרשעתו בדין של הנאשם, ולהשית עליו צו של"צ, מבלי להרשיעו בדין. הסנגורית הגישה אף היא אסופת פסיקה מטעמה, לפיה בעבירות חמורות, אף כדוגמת העבירה של החזקת נשק שלא כדין, לא מוצה הדין עם נאשמים ואף בוטלה הרשעתם בדין (ראה נ/1). הסנגורית ביקשה ללמוד מאסופת הפסיקה נ/1, כי גם בעבירות חמורות קיים פתח לאי הרשעה בדין, ולפיכך ביקשה לאמץ את המלצתו הנ"ל של שרות המבחן.

6. ההרשעה בדין של בגירים הינה הכלל בשיטת המשפט בישראל, ואילו הימנעות מהרשעה בדין הינה החריג לכלל הנ"ל. לפיכך, נקבע על ידי ביהמ"ש העליון בהלכת תמר כתב (ע.פ. 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל
, פ"ד נ"ב (3),337), כי רק בהת







פ בית משפט שלום 13508-09/08 מדינת ישראל נ' אלעד טבול (פורסם ב-ֽ 10/11/2010)