פסקי דין על חאלד בן עפיף כיאל | פסקי דין על טהה בן סלים כיאל |

3792/04 בש     13/04/2004




בש 3792/04 מדינת ישראל נ' חאלד בן עפיף כיאל,טהה בן סלים כיאל




25
בתי המשפט

בש 003792/04
בית משפט מחוזי חיפה
13/04/2004
תאריך:
כב' השופט ח. פיזם
- סגן נשיא
בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המבקשת
- נ ג ד -
1. חאלד בן עפיף כיאל
, ת.ז. 034229757

2. טהה בן סלים כיאל
, ת.ז. 026229922

המשיבים
החלטה

1. בקשה למעצר המשיבים עד לתום בירור דינם בגין כתב אישום שהוגש נגדם בתיק 3051/04 של בית משפט זה.

נטען בכתב האישום כי המשיב 1, רכש ארבעה כלי נשק (אקדחים) והחזיק בהם ללא רשות על פי דין. בנוסף הוביל המשיב 1 ארבעה כלי נשק (הנ"ל) ונשא נשק בלא רשות על פי דין להובלתם ולנשיאתם. עוד נטען כי המשיב 1 רכש, החזיק, הוביל ונשא אבזרים ותחמושת לכל אחד מכלי הנשק הנ"ל, ללא רשות על פי דין להחזקתם, הובלתם ונשיאתם. עוד נטען בכתב האישום כי המשיב 1 עשה עסקה אחרת לגבי כלי הנשק הנ"ל, שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בלא רשות על פי דין. למשיב 1 מיוחסות 4 עבירות של עשיית עסקה בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וכן 5 עבירות של נשיאה והובלת נשק, אבזר ותחמושת לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין ו- 4 עבירות של החזקת נשק, אבזר ותחמושת לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין.

בהתייחס למשיב 2 נטען בכתב האישום כי הוא סחר בשני כלי נשק (אקדחים) וכן באבזרים ובתחמושת לכל אחד מכלי הנשק הנ"ל והחזיק בהם, ללא רשות על פי דין, לעשות פעולה כאמור ולהחזיקם. לפיכך יוחסו למשיב 2 שתי (2) עבירות של סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין וכן שתי (2) עבירות של החזקת נשק אבזר ותחמושת לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין.

2. המבקשת טוענת כי יש לה ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים, הנטען בכתב האישום. עולה ממסמכי החקירה שהמשיבים הודו, בכל המיוחס להם בכתב האישום וכן הובאו ראיות אחרות שמבססות את האישומים נגד המשיבים.

עוד טוענת המבקשת כי קיימת חזקת מסוכנות בהתייחס למשיבים ולעבירות המיוחסות להם זאת לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) היות והם הואשמו, בעבירות בטחון, כהגדרתן בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים. המבקשת מוסיפה וטוענת כי קיים חשש שבאם ישוחררו המשיבים ממעצר יהוו סכנה לבטחון הציבור. עוד היא טוענת כי המשיבים הודו בחקירתם כי האקדחים נרכשו והוחזקו על רקע סכסוך אלים בין חמולות בכפר ג'דידה, בו הם מתגוררים, בשל בחירות לראשות המועצה המקומית בכפר. במסגרת הסכסוך, כאמור, נפצעו רבים ואף נהרג אדם מבני משפחת המשיבים. לטענת המשיבים נרכשו האקדחים והוחזקו על ידם בסמוך לאחר תחילת הסכסוך ובעטיו. גם לטענות אלה אסמכתאות מספיקות בתיק החקירה שעיינתי בו לפרטיו.

המשיב 1 לא חולק על כך כי יש ראיות לכאורה באשר לעבירות המיוחסות למשיב 1 אך הוא טען כי ישנן ראיות נוספות שיש בהם כדי להקהות במסוכנות ולכן יש להעדיף חלופת מעצר. הוא הוסיף עוד וטען כי דווקא אלה שאצלם נתפסו כלי הנשק לא נעצרו כלל ושוחררו בערבות במסגרת החקירה המשטרתית וזו הפליה כלפי המשיב 1 (וגם כלפי המשיב 2). המשיב 1 הציע חלופת מעצר אצל בני משפחתו בכפר ג'דידה. הוגשו תצהירים ונערכה חקירה על התצהירים.

3. גם המשיב 2 לא חלק על כך שיש ראיות לכאורה נגדו במירב העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, אף כי טען כי אין לייחס לו עבירה של סחר בנשק. עיינתי בתיק המשטרה וברור כי יש ראיות לכאורה נגד המשיב 2 גם בעבירה זו. גם המשיב 2 טוען כי יש הפליה בין המשיבים לבין האחרים להם נמסרו האקדחים וכי המשיבים שיתפו פעולה בחקירה וכי כלי הנשק נרכשו למטרות של הגנה עצמית ולא למטרה תוקפנית. המשיב 2 מוסיף וטוען כי מצבו הרפואי לא טוב הוא אדם חולה, נקבעה לו דרגת נכות ואף הוגש מטעמו חומר רפואי.

לא הוגש לי חומר רפואי, עכשווי, שעשוי היה להיות ראיה כי מעצרו של, המשיב, עשוי לפגוע או לסכן את בריאותו.

4. המשיבים ראו בטענת "ההפליה" על שלא נעצרו אלה שנמצא הנשק אצלם ואף לא הוגשה בקשה למעצרם ודווקא הם המשיבים נעצרו, טענה מרכזית. לכן אתייחס אליה מייד. המבקשת טענה וכך עולה גם מתיק החקירה כי היו לה סיבות טובות שלא לנקוט בהליכים למעצרם של אלה, שהנשק נמצא בידם. זאת מחמת שהם הסגירו את הנשק וספק רב אם ניתן היה למצוא את הנשק לולא "עזרתם" (של אלה שהנשק נמצא בידם). כמו כן עולה מכתב האישום כי אלה שנמצא הנשק בידם מצויינים כעדים נגד המשיבים בכתב האישום. בנסיבות כאמור, לא נראה לי כי יש מקום לטענת ההפליה. לעולם רשאית המאשימה לשקול את מי להאשים ובמה להאשים ואת מי לבקש לעצור. לא ראיתי שבנדוננו לא היה שיקול דעת ראוי מצד המבקשת או שהיתה לה כוונה להפליה. זאת ועוד גם אם טעתה המבקשת והיה עליה לבקש לעצור גם את אלה שהנשק נמצא בידם ובהחזקתם, אין זה אומר שיש להוסיף טעות על טעות ולא לעצור או להסתפק במעצר בית לגבי המשיבים, למרות שמעצרם מוצדק. עדיין רשאית המבקשת לשקול לבקש את מעצרם של אלה שהנשק נמצא בידם.

5. יש להדגיש שאין מדובר כאן בכלי נשק אחד שהוחזק נישא נמסר או נמכר, אלא, בארבעה כלי נשק, שנמסרו והועברו בצורה חשאית. וודאי היה במעשים האלה, לכאורה, משום חשש סביר שהמשיבים יסכנו את בטחונו של אדם או של הציבור. קיים גם חשש כי הם ישפיעו על עדים או ינסו לשבש הליכי המשפט נגדם. יצויין שלמשיב 2 שתי הרשעות קודמות בעבירה של תמיכה בארגון טרורסיטי והיזק לרכוש במזיד. עוד יצויין כי קיים נגד המשיב 2 כתב אישום בבית משפט השלום בעכו בעבירה של תקיפה בצוותא וגרימת חבלה.
מאחר שהמשיבים הואשמו בעבירות בטחון קיימת החזקה שהמשיבים יסכנו את בטחונם של בני אדם או את בטחון הציבור.

נסיבות העבירות, כמותן וחומרתן אינן מצדיקות, לדעתי, בנסיבות, שימוש בחלופת מעצר על ידי מעצר בית ו/או ערבויות שונות. גם לא סברתי (ואינני סבור כך) שיש לנקוט בחלופת מעצר, הרי שההצעות שמעצר הבית של המשיבים יתבצע בכפר ג'דידה בו החלו האירועים שנתגלגלו עד כדי כתב האישום הנוכחי, אינן מתאימות.

לפיכך ולאור כל האמור לעיל מצווה אני על מעצר המשיבים עד לתום בירור דינם.

ניתנה היום כ"ב בניסן, תשס"ד (13 באפריל 2004).

ח. פיזם
, שופט
סגן נשיא
ע.ש.








בש בית משפט מחוזי 3792/04 מדינת ישראל נ' חאלד בן עפיף כיאל,טהה בן סלים כיאל (פורסם ב-ֽ 13/04/2004)