פסקי דין על ליסה בת שמעון איפרח | פסקי דין על מירית בת אברהם רבינו |

8930/08 פ     23/11/2010




פ 8930/08 מדינת ישראל נ' ליסה בת שמעון איפרח, מירית בת אברהם רבינו




בעניין:
מדינת ישראל

ע''י משטרת ישראל יחידת תביעות מחוז ירושלים

התביעה
- נ ג ד -

1. ליסה בת שמעון איפרח
ת.ז. 200515179
ע''י ב''כ עו''ד ל' בר אלון
– סניגוריה ציבורית

2. מירית בת אברהם רבינו
ת.ז. 302507256-ניתן פס''ד ביום 6.7.09
ע''י ב''כ עו''ד ש' עוז

הנאשמות
פסק דין
1. על יסוד הודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, נקבע כי ביצעה עבירות של נהיגה ללא רישיון, לפי סעיף 10(א) בפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961, נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2 בפקודת ביטוח רכב מנועי ( נוסח חדש) התש"ל-,1970 ושימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיף 413ג' בחוק העונשין התשל"ז-1977.

2. להודאת הנאשמת קדם הסדר טיעון בין הצדדים, לפיו תוקן כתב האישום בשנית, הנאשמת הודתה נקבע שביצעה את העבירות, כאמור, והצדדים הותרו לטעון להרשעה ולעונש באופן חופשי, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן.
יחד עם זאת, התביעה הבהירה, כי עמדתה הינה הרשעה, מאסר לריצוי בעבודת שירות, מאסר על תנאי, ופסילת רשיון הנהיגה של הנאשמת [עמ' 7 בפרו'].

3. שירות המבחן הגיש לבית המשפט תסקיר, המפרט בהרחבה את הנתונים הרלוונטיים לגבי הנאשמת ונסיבותיה האישיות. מדובר בבחורה בת 22 עם רקע לא קל הלוקחת אחריות ומביעה חרטה. התסקיר בעיקרו חיובי, וממליץ להימנע מהרשעתה, בעיקר לאור גילה הצעיר וכדי לא להעצים תחושת כישלון תמידי, ולהטיל עליה לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות.

4. התביעה ביקשה להרשיעה את הנאשמת, ולהטיל עליה מאסר לריצוי בעבודת שירות, ,מאסר על תנאי, וזאת לאור מהות העבירות וחומרת נסיבות ביצוען, לרבות התוצאה שגרמה לתאונה.
5. הסנגוריה טענה כל שאפשר לזכות הנאשמת וביקשה להימנע מהרשעתה בהתאם להמלצת שירות המבחן, במיוחד לאור השיקולים הפרטניים, כמפורט בתסקיר.
לטענת עו"ד בר-אלון נתן שירות המבחן את דעתו לנסיבותיה האישיות של הנאשמת בכלל זאת גילה הצעיר כיום, ובמועד ביצוע העבירות (פחות מ- 20 שנה). כמו כן, ציינה את מכלול השיקולים לקולא כמפורט בפרוטוקול, ואיני רואה צורך לשוב ולפרט. עוד ביקשה הסנגורית מבית המשפט לבחון אך את מעשיה של הנאשמת ותוצאותיהם לגופם, ולהימנע מלהעניק להם פרשנות נרחבת כבקשת התביעה ולא למצות הדין עימה.
המשפט הסתיים בדברי הנאשמת, אשר הביעה חרטה על מעשיה, וחזרה על הבקשה שלא להרשיעה. גם אביה של הנאשמת דיבר לפני בית המשפט, ביקש לשקול את מעשיה החמורים של בתו לקולא, תוך הבטחה לשמור עליה בעתיד מכל משמר.

6. נקבע בפסיקה כי ככלל, בעקבות הודאה בעובדות או בעקבות המסקנה השיפוטית שעבירה פלונית הוכחה כדבעי לאור הראיות שהובאו לבית המשפט, באה בדרך כלל ההכרעה, לפיה יש להרשיע את הנאשם. רק בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מהרשעה בדין, לבין חומרתה של העבירה נוקט בית המשפט לפעמים בחלופה של הטלת מבחן או של"צ ללא הרשעה [ר"ע 432/85 גדעון רומנו נ'



פ בית משפט שלום 8930/08 מדינת ישראל נ' ליסה בת שמעון איפרח, מירית בת אברהם רבינו (פורסם ב-ֽ 23/11/2010)