פסקי דין על אלכסיי סטפנוב | פסקי דין על ורה סטפנוב | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

34791-01/10 תאק     29/11/2010




תאק 34791-01/10 אלכסיי סטפנוב, ורה סטפנוב נ' בנק הפועלים בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 34791-01-10 בנק הפועלים בע"מ
נ' סטפנוב ואח'





מספר בקשה:2

בפני

כב' הרשם
אבי כהן


המבקשים
(הנתבעים)

1
.
אלכסיי סטפנוב

2
.
ורה סטפנוב
ע"י ב"כ עוה"ד טל לינוי


נגד


המשיב
(התובע)

בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אברהם גולדברג



החלטה

בפני
י בקשה מטעם הנתבעים לביטול פס"ד שניתן נגדם ביום 15.6.10 בהיעדר בקשת רשות להתגונן.

עובדות והליכים רלוונטיים:

ביום 25.1.10 הגיש התובע נגד הנתבעים תביעה כספית ע"ס 243,174 ₪, בסדר דין מקוצר.

ביום 15.6.10 ניתן, לבקשת התובע מיום 13.6.10 ובהתבסס על מסירה מיום 7.2.10 של מסמכי התביעה לנתבעים, פס"ד בהיעדר בר"ל, עפ"י המבוקש בכתב התביעה.

ביום 31.8.10 פתח התובע נגד הנתבעים תיק הוצל"פ מס' 0194873109, לשם ביצוע פסה"ד. לפי רישומי תיק ההוצל"פ, האזהרה נמסרה לנתבעים ביום 22.9.10, כאשר עד היום לא שולם דבר בתיק, אך מאידך התובע כזוכה לא נקט בכל הליכי גביה בתיק, למרות שאין צו לעיכוב הליכי הגביה. (יצוין כי בדיון ביום 15.11.10 הסכימו הצדדים שביהמ"ש יעיין בתיק ההוצל"פ).

ביום 12.10.10 הגישו הנתבעים בקשה לביטול פסה"ד. הבקשה נתמכת בתצהירה מיום 11.10.10 של הנתבעת 2.

ביום 13.10.10 נתתי החלטה ראשונית בבקשה, בה הוריתי לב"כ הנתבעים להעביר את מסמכי הבקשה לתובע, לתגובתו בתוך 7 ימים מיום המסירה. תגובה כזו לא הוגשה, כאשר ב"כ שני הצדדים טענו בפני
י בדיון ביום 15.11.10 כי לא קיבלו החלטה זו ולכן לא פעלו על-פיה. יצוין בהקשר זה, כי לפי רישומי תיק ביהמ"ש ההחלטה נשלחה לצדדים בדואר רשום, אם כי טרם נסרקו בתיק אישורי מסירה.

ביום 15.11.10 נערך בפני
י דיון. הדיון הוקלט ותומלל. יצוין, כי בשל טעות טכנית נרשם בפרוטוקול המתומלל הסרוק בתיק כי הדיון נערך ביום 18.11.10, כאשר כאמור הדיון נערך ביום 15.11.10. מדובר היה בדיון ארוך במיוחד, שבו נעשה ניסיון, שלא צלח, להביא את הצדדים לידי הסכמות או הבנות. בסופו של דבר, נחקרה בדיון הנתבעת 2 על תצהירה, וב"כ הצדדים סיכמו טענות הצדדים בע"פ.




דיון ומסקנות:

בראשית הדברים אתייחס לבקשת התובע בסיכומיו, לדחות את הבקשה שבנדון על הסף, מן הטעם שהיא הוגשה באיחור (בחריגה ממועד 30 הימים הנקוב בתקנה 201 לתקנות סד"א). אין בידי לקבל טענה זו, למרות שבדיון התברר כי הנתבעים קיבלו לראשונה את פסה"ד בסוף חודש יולי 2010 (ראו עמ' 18 לפרוטוקול), למרות שאכן חלפו למעלה מ-30 יום מיום מסירת פסה"ד לנתבעים ועד יום הגשת בקשת ביטול פסה"ד, גם אם מביאים בחשבון את פגרות הקיץ וסוכות, ולמרות שהנתבעים לא הגישו כל בקשה פורמאלית להארכת מועד להגשת בקשתם לביטול פסה"ד. סבורני, כי העובדה שהתובע בחר במודע ובמתכוון עד כה שלא לנקוט בכל הליכי גביה בפועל של פסה"ד במסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל אותו פתח (ב"כ התובע הסביר זאת בעמ' 40 לפרוטוקול כרצון של התובע לנהל משא ומתן להסדרת החוב מושא התביעה ופסה"ד), מלמדת שהתובע עצמו לא מסתמך על קיומו של פסה"ד כבסיס לגביית החוב הפסוק ושהתובע סבור שיש מקום לנהל משא ומתן ענייני עם הנתבעים על גובה החוב ועל הסדרתו. בנסיבות אלו, סבורני שלא יהיה זה מן הראוי ומן המידה לאפשר לתובע להשתיק על הסף את הנתבעים מלטעון את טענותיהם לגבי ביטול פסה"ד ולגבי נכונות החוב . לזאת יש להוסיף, כי בענייננו היה איחור לא רב במועד הגשת בקשת הביטול, ומכל מקום ברור שאין לדבר בנסיבות על הסתמכות התובע על פסה"ד, שהרי התובע כאמור נמנע במתכוון מלבצע בפועל את פסה"ד כדי להידבר עם הנתבעים.

אעבור אפוא לדון בבקשת הנתבעים לביטול פסה"ד.

מן הראוי להציג תחילה את המסגרת הנורמטיבית של הדיון.

המסגרת הנורמטיבית
:

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"), שבה מעוגנת סמכותו של בית המשפט לבטל פס"ד שניתן בהיעדר הגנה, קובעת כך:

"ביטול החלטה על פי צד אחד
ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

לפי תקנה 214 לתקנות, הוראות תקנה 201 הנ"ל חלות גם במקרה של ביטול פס"ד שניתן בהיעדר בקשת רשות להתגונן, או בשל החלטה לדחות בקשת רשות להתגונן שניתנה על פי צד אחד או שניתנה בשל אי התייצבות מצהיר.

בקשה לביטול פס"ד חייבת להיתמך בתצהיר לגבי כל העובדות הנטענות בה, שאחרת תידחה הבקשה, אלא במקרים חריגים (ראו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395 (1954)).

בהלכה הפסוקה נעשתה אבחנה בין שני סוגים עיקריים של מקרים לגביהם מתבקש ביטול לפי תקנה 201 הנ"ל: מקרים שבהם פסה"ד פגום בהליך נתינתו ומקרים שבהם פסה"ד בלתי פגום, כאשר הפגם המדובר מתבטא בדרך-כלל בכך שמסירת כתב הטענות שעל בסיסה ניתן פסה"ד בוצעה שלא כדין, אם כי הפגם עשוי להתבטא גם בדברים אחרים, למשל בכך שפסה"ד בהיעדר הגנה ניתן למרות שבמועד מתן פסה"ד היה קיים בתיק ביהמ"ש כתב הגנה, שהוגש באיחור
(ראו: ע"א 12/86 עיזבון ריגלר נ' קזרו, פ"ד מב (3) 422 (1988)).

לכל אחד משני סוגי המקרים הנ"ל נתייחד דין שונה, כמפורט להלן.




ביטול מחובת הצדק
:

במקרים מן הסוג הראשון הנ"ל (מקרים שבהם פסה"ד פגום בהליך נתינתו) ההלכה היא שביהמ"ש חייב לבטל את פסה"ד, אך ורק לאור הפגם שדבק בו וללא התייחסות לטענות בעל הדין שכנגדו ניתן פסה"ד ולסיכויי הצלחתן להתקבל וללא התייחסות לשאלה אם פסה"ד מוצדק לגופו של עניין. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק" (ראו:
:














תאק בית משפט שלום 34791-01/10 אלכסיי סטפנוב, ורה סטפנוב נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/11/2010)