פסקי דין על מזל עובד |

1306-07/10 סע     24/11/2010




סע 1306-07/10 מזל עובד נ' מדינת ישראל








בית דין אזורי לעבודה בירושלים



ס"ע 1306-07-10 עובד נ' מדינת ישראל


בפני

כב' השופט אייל אברהמי
, סגן נשיא

תובעת
מזל עובד
ע"י ב"כ עו"ד אליהו בן טובים


נגד

נתבעת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד עמיצור איתם



החלטה

1.
לפניי בקשה לפסילת שופט בהתאם לסעיף 77 א (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: החוק).
2.
המבקשת הגישה בקשה לסעד זמני, בו ביקשה כי יינתן לה להגיש מועמדותה למכרז, חרף העובדה שלכאורה אינה עומדת בתנאי הסף שנקבעו למשרה. ביום 1.8.10 נדחתה הבקשה בהחלטה מנומקת ע"י מותב בראשותי (להלן: ההחלטה). נותר, אפוא, לברר את התובענה העיקרית. ב"כ התובעת ביקש מכב' הנשיאה להעביר את התיק לדיון לפני מותב בראשות שופט אחר. הבקשה נדחתה. ב"כ התובע הגיש את הבקשה דנן לפסילת שופט על פי סעיף 77 א (א) לחוק.
3.
ב"כ התובעת טוען כי עלי לפסול עצמי משלושה טעמים עיקריים שיפורטו לקמן.
א.
הואיל ובהחלטה הדוחה את הבקשה לסעד זמני חרצתי את דעתי ונראה בעליל כי אין סיכוי שאשנה אותה. בענין זה הוא מפנה להחלטה דומה שניתנה ע"י כב' השופט גולדברג בתיק עב 1412/10, ענת אופיר נ' קרן היסוד, בה פסל כב' השופט גולדברג את עצמו .
ב.
הואיל והתקיימה שיחה בזיקה לבני, ביני לבין עד שיעיד בתיק העיקרי, מר מוטי בנאו.
ג.
הואיל והתבטאתי בצורה הפוגעת בב"כ התובעת, שהגיש תלונה לנציב התלונות נגד שופטים בגין התבטאות זו.
4.
המשיבה התנגדה לבקשה בציינה שעולה הרושם שמדובר בטקטיקת
forum shoping
לא ראויה מצידה של התובעת (סעיף 6 לתגובה). באשר לקשר בין השופט הח"מ לבין עד פוטנציאלי צויין ע"י המדינה כי "קיום שיחה בין שופט ובין עד פוטנציאלי אינה עילה לפסלות שופט". באשר להערות לב"כ התובעת, אין בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים כלפי התובעת.לאור זאת ביקשה ב"כ המשיבה לדחות הבקשה ולחייב את התובעת בהוצאות הבקשה.


הכרעה
5.

בדיון מס' נב/
96-2
ההסתדרות הכללית נ' צים
פד"ע כד'
371
, סקר בית הדין הארצי את הפסיקה הנוגעת לפסילת שופט, וציין כי הלכה היא שאין פוסלים שופט מלשבת בדין אלא אם מצליחים להראות אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת, וחשד או חשש בלבד אינם מספיקים לענין זה. אף לא אחד מהמקרים שאליהם התייחס בית הדין הארצי כדוגמא ב

פסק דין
זה דומה למקרה שלפנינו.
בית הדין הארצי ציטט גם מהלכות בית המשפט העליון, כי תחושה סובייקטיבית של בעל דין או סניגור כי החלטה דיונית זו או אחרת, בהן איננה מתקבלת עמדתו, היא ביטוי על יחס עויין של השופט, אין בה כדי להוסיף או לגרוע, והמבחן הוא אובייקטיבי.
ראה לענין זה גם דיון מס' נב/
3-103
צדוק מאיר נ' עימנואל כהן פד
"ע כד'
560
; דיון מס' נב/
92-26
תופיק גאנם נ' משרד החינוך
פד"ע כד'
166
וכן דיון מס' נא/
9-109
יוחנן בידרמן נ' המוסד לביטוח לאומי
פד"ע כג'
138
. מפסקי דין אלה עולה שחזקה על שופט שידע להתעלות מעל היכרות אישית, על מנת להוציא את הצדק לאור, ולחסן עצמו מפני השפעות פסיכולוגיות כאלה.



.

ב


מדינת ישראל

נ







סע בית דין אזורי לעבודה 1306-07/10 מזל עובד נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 24/11/2010)