פסקי דין על ששון חגאג

10720-11/09 פ     07/12/2010




פ 10720-11/09 מדינת ישראל נ' ששון חגאג






בית המשפט המחוזי מרכז
ת"פ 10720-11-09 מדינת ישראל
נ' חגאג
07 דצמבר 2010
לפני כב' השופטת זהבה בוסתן
המאשימה
מדינת ישראל
נגד

הנאשם
ששון חגאג
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה – בהעדר (שביתת פרקליטים)
ב"כ הנאשם עוה"ד גיל פרידמן ואבי עמירם


<#3#>
גזר דין

ההרשעה
במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו והורשע על פי הודאתו בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור לפי סעיף 383(א) + 390 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") ומרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק.

כתב האישום
על פי הנטען בכתב האישום משטרת ישראל מאפשרת העסקת אנשי משטרה בשכר, מחוץ לשעות העבודה, באירועים, או בעבודות של גופים פרטיים שיש עניין ציבורי שהסדר ושלום הציבור ישמרו בהם.
העבודות בשכר ממומנות על ידי הגופים הפרטיים כאשר חלק מהתשלום מועבר לשוטרים המבצעים את העבודות וחלקו נשאר בידי משטרת ישראל.
על פי נוהלי המשטרה, על גוף המבקש להעסיק שוטרים בשכר, לקבל אישור העסקה ולהפקיד כסף, עבור העסקת השוטרים, בחשבון הבנק של היחידה המשטרתית באזורה אמורה להתבצע ההעסקה.
הפקדת התשלום יכולה להתבצע באחד משני אופנים:
א. תשלום עבור העסקה ספציפית.
ב. תשלום כללי – על ידי הפקדה מראש של סכומי כסף בחשבון, שלא עבור עבודה ספיציפית, תוך שהמשטרה מנהלת מעקב אחר כמות השירות שנוצלה על ידי אותם גופים, אל מול הכספים שהופקדו בחשבון.
בכל תחנת משטרה יש שוטר שאחראי על העבודות בשכר. בין תפקידיו של השוטר האחראי לטפל בבקשות הגופים הפרטיים להעסקת שוטרים בשכר.
על האחראי לוודא כי לזכות הגוף הפרטי עומדים סכומי כסף בחשבון המספיקים למימון ההעסקה, ולאחר דיווח השוטרים על ביצוע העבודה, עליו להזין במערכת המשטרתית את שמות השוטרים שעבדו ואת מספר השעות שעבדו.
על בסיס הדווח האמור, מנכים מיתרת הזכות בחשבון של הגופים הפרטיים את סכומי הכסף עבור העבודה בשכר והשוטרים שביצעו את העבודות בשכר מקבלים, בתלוש המשכורת, שכר עבור עבודתם.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, שירת הנאשם כשוטר במשטרת ישראל בתפקיד ראש משרד ניהול בתחנת כפר סבא.
במסגרת תפקידו היה אחראי על נושא עבודות בשכר בתחנה והיה עליו לטפל בכל הנושאים הקשורים להעסקת שוטרים בשכר.
במסגרת תפקידו, הכיר הנאשם את הקבלנים שי ואליהו פלאצ'י (להלן: "הקבלנים") שבבעלותם החברות "י. אליהו פלאצ'י" ו-"מי התיכון".
במהלך השנים 2006-2007 החל הנאשם לקבל מהקבלנים כסף מזומן עבור העסקת שוטרים בשכר. בתחילת שילמו הקבלנים סך של 800 ₪ עבור העסקת שוטר ולאחר מכן הורד הסכום ל-500 ₪ בלבד.
העברת הסכום ע"י הקבלנים לנאשם במזומן, אפשרה לו ליטול את רובם המכריע של התשלומים לכיסו, במרמה, ולא להעבירם לחשבון המשטרתי.
בתקופה שבין ינואר – נובמבר 2007, גנב הנאשם מהכספים שהעבירו לו הקבלנים במזומן ושהיה עליו להפקידם בחשבון המשטרתי, סכום שאינו נמוך מ-64,000 ₪.
בתקופה האמורה, התפתחה בין הנאשם לקבלנים מערכת יחסים מיוחדת, במסגרתה איפשר הנאשם לקבלנים לשלם סכום הנמוך יותר מהסכום שהיה גובה מגופים פרטיים אחרים עבור העסקת שוטרים. בנוסף, אפשר הנאשם לקבלנים לקבל שוטרים בעבודות בשכר מבלי שהפקידו מראש כסף עבור העסקתם של שוטרים אלה כנדרש בנהלי המשטרה.
על מנת להסוות את סכומי הכסף שהועברו לו על ידי הקבלנים, ונגנבו על ידו, הזין הנאשם במרמה במערכת המשטרתית נתונים היוצרים מצג כוזב לפיו השוטרים שעבדו עבור הקבלנים בתאריכים מסוימים הועסקו כביכול אצל גופים פרטיים אחרים למרות שהגופים האחרים כלל לא העסיקו את השוטרים באותם תאריכים.
בדרך זו, השוטרים שעבדו בשכר באותם תאריכים, קבלו את השכר המגיע להם עבור עבודתם והנאשם גנב את הכספים שהעבירו לו הקבלנים לשם מימון שכר זה כשלמעשה הגופים האחרים מימנו את תשלום שכרם של אותם שוטרים.
בעקבות ההזנה הכוזבת שביצע הנאשם במערכת המשטרתית חוייבו הגופים האחרים בתשלום עבור העסקת שוטרים בשכר למרות שהשוטרים בעבורם חוייבו כלל לא עבדו עבור הגופים האחרים אלא עבור הקבלנים. בפועל, מימנו הגופים האחרים את תשלום שכרם של השוטרים שעבדו אצל הקבלנים.
בתקופה שבין ינואר עד נובמבר 2007, ב-198 מקרים (שפורטו בנספח שצורף לכתב האישום) גנב הנאשם מהגופים האחרים, בדרך המתוארת לעיל, סך של 118,189 ₪.
במהלך התקופה האמורה, ב-4 מקרים שונים, שלח הנאשם שוטרים לעבוד אצל הקבלנים מבלי שהזינם במערכת המשטרתית כמי שביצעו עבודה בשכר באותם מקרים. בעקבות אי הדיווח לא קיבלו השוטרים הללו שכר עבור עבודתם.

ההסדר
בהתאם להסדר הטיעון, הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, הצדדים היו חופשיים בטיעוניהם לעונש כאשר המאשימה הבהירה שעמדתה העונשית תהיה למאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. עוד הוסכם בין הצדדים, כי המאשימה לא תתנגד להפנייתו של הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר, אך לא יהיה בהמלצת שירות המבחן כדי לחייב את המאשימה והיא תעמוד על עמדתה העונשית.
בנוסף, הוסכם כי במסגרת הטיעונים לעונש ייקבע כעובדה מוסכמת שהקבלנים פלאצ'י היו חייבים כסף לאחיו של הנאשם. אשר להשפעתו של החוב האמור על מעשיו של הנאשם יוכל כל צד לטעון את טענותיו ולהגיש כל מסמך שימצא לנכון.

תסקיר שירות המבחן
מתסקיר שרות המבחן עולה כי הנאשם בן 50 סובל מבעיות בריאות שונות ועבר 3 צינתורים. לאחר מות אביו קיבל על עצמו את תפקיד "הבן האחראי" על הטיפול והדאגה לאחיו ותפקיד זה עמד בבסיס מעורבותו בביצוע העבירות. הנאשם חש בושה עמוקה ממעשיו ותחושת כעס ואכזבה מעצמו, מתרחק כיום מהסובבים אותו, ואף מקשר עם אחיו.
שרות המבחן התרשם כי הוא שרוי במצוקה קשה לנוכח המעשים החמורים שביצע והשלכותיהם עליו ועל בני משפחתו, מעשים העומדים בפער משמעותי, לתפיסתו את עצמו, ואת ערכיו הבסיסיים ותפיסת עולמו.
הנאשם לוקח אחריות על ביצוע המעשים שביצע לדבריו רק עם שניים מהקבלנים שחבו כספים לאחיו וביצע את המעשים בשל רצונו לסייע לאחיו במצוקתם הכלכלית. לדבריו, את הכספים שקיבל מסר לידיהם.
הנאשם מטופל כיום במרפאה לבריאות הנפש, מאובחן כסובל מתסמונת חרדה מתמשכת ומטופל תרופתית ובשיחות.
שירות המבחן התרשם כי העבירות נשוא הדיון אינן מאפיינות את דפוסי התנהגותו לאורך שנים, ואינן נובעות מדפוסי חשיבה עבריינים ועל כן אינו בא בהמלצה למעורבות טיפולית.
לעניין הענישה ממליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש שיאפשר לו להמשיך ולהשקיע את כוחותיו בטיפול בבריאות הנפש ובשיקום.

עדי האופי
הנאשם זימן לעדות מספר עדי אופי. העדים שיבחו והיללו את פעילותו במסגרת העבודה למען הקהילה, את הרתמותו לעזרה, ההתמדה והיוזמה שגילה בביצוע מטלות מקצועיות וחברתיות שנטל על עצמו.

ראש מועצת כפר יונה, מר אפרים דרעי, מכיר את הנאשם מאז ילדותו, העיד על התפקיד שמילא הנאשם במסגרת משפחתו כמסייע להוריו, העיד על מצבו הרפואי והנפשי היום.

סגן ניצב אלון אריה, ששימש כסגן מפקד תחנת כפר סבא במועד הרלוונטי לכתב האישום, עו"ד בני כץ ששימש כקצין משטרה בתחנת כפר סבא ותת ניצב משה אדרי, כיום מפקד מרחב ירקון במחוז תל אביב, ומפקד תחנת כפר סבא בשנים 2003 – 2005, הכירו את הנאשם במסגרת עבודתו, העידו על דמותו המרכזית של הנאשם בתחנה, על עבודתו המסורה ועל התדהמה כשגילו שמיוחסות לו האשמות פליליות. אף על פי כן חשו חובה לבוא לבית המשפט ולהעיד על כף הזכות שיש לזקוף לנאשם בעת קשה זו.

אשתו של הנאשם, הגב' שרה חג'אג', שוטרת אף היא, הכירה את הנאשם במסגרת השירות הצבאי ונישאה לו בשנת 1984, לבני הזוג 4 ילדים. גב' חג'אג' תארה את הכבוד וההערכה שרחשו לנאשם כל הבאים איתו בקשרי עבודה, עובר לגילוי מעשיו, על מצבו הקשה היום ועל הקושי שהיא חווה אל מול התמודדות קשה זו.

מר שירן מכלוף, בחור צעיר בן 24, העיד כי הנאשם הבטיח לאביו (של שירן) על ערש דווי לטפל ולדאוג לו ולאחיו הצעיר בן 16 ומאז, על אף המצב הנפשי הקשה בו הוא מצוי, מקיים הנאשם את הבטחתו.
טיעוני המאשימה לעונש
המאשימה הדגישה בטיעוניה כי מדובר באחת הגניבות הגדולות שבוצעו על ידי איש משטרה מבחינת התחכום שבביצוע, היקף הפעילות, משך הזמן שהפעילות הפלילית נמשכה, והיקף הנפגעים (30 חברות ועיריות ו-4 שוטרים). לולא התקבל מידע מודיעיני לא ניתן היה לגלות את מעשי הנאשם שניצל את מעמדו ושליטתו הבלעדית בתחנה לשם ביצוע הגניבה. הנאשם בחר את הגופים, באמצעותם יכול היה לבצע את מעשיו באין מפריע, מתוך ההערכה שגופים גדולים לא יגלו את מעשיו ואלה "ייבלעו" בתוך עשרות העבודות בשכר שמבוצעות עבור אותם גופים על ידי המשטרה.
המאשימה דוחה את טענת הנאשם לפיה המעשים בוצעו על רקע מצוקתם הכלכלית של אחיו. היא מצביעה על כך שהטענה לא גובתה בכל ראייה ולא נטענה על ידי הנאשם במהלך חקירתו על אף שמסר במשטרה שלוש הודעות (ע/1 עד ע/3 שהוגשו על ידי המאשימה). יתרה מכך, גם אם תתקבל טענתו של הנאשם ויקבע כי העבירות בוצעו על רקע מצוקתם הכלכלית של אחיו אין, לדעת המאשימה, לתת לכך משקל לקולא שכן הדרך בה נקט הנאשם לפתרון המצוקות הכלכליות של אחיו, גניבה ממקום עבודתו, אינו יכול לשמש טיעון לקולא.

הודאתו של הנאשם ניתנה כבר במהלך חקירתו. על אף שהמאשימה סבורה שיש להתייחס אל ההודאה כנסיבה לקולא, היא מציינת כי תחילה הכחיש הנאשם את המיוחס לו, ורק לאחר שהוצגו בפני
ו הראיות המפלילות בחר להודות. לפיכך ועל אף שיש להתייחס לנסיבה זו לקולא, יש לעשות זאת באורח מוגבל. ד

בהתייחס למצבו הרפואי של הנאשם, אין הוא נובע מההליכים המשפטיים שננקטו נגדו. מצבו הרפואי היה ידוע כבר בעת ביצוע העבירות, ומכל מקום שב"ס ערוך להתמודד עם מצבים רפואיים הדורשים טיפול והשגחה.

לעצם העבירות, מדובר בעבירות חמורות. העונש בצד העבירה של גניבה בידי עובד הציבור, הוא 10 שנות מאסר. יחסי עובד ומעביד בכלל דורשים יחסי אמון מיוחדים והמחוקק ראה בחומרה עבירות שמבוצעות על ידי עובדים וכרוכות בפגיעה ביחסי אמון אלה. חומרה יתרה ראה המחוקק כאשר העבירות מבוצעות בידי עובד הציבור.
בענייננו, קיימת חומרה נוספת, מעבר לפגיעה באמון המיוחד הנדרש מעצם קיומם של יחסי עובד ומעביד ומעצם היותו של הנאשם עובד הציבור והיא נובעת מעובדת היותו של הנאשם שוטר. מעשיו של הנאשם הביאו לפגיעה במערכת המשטרתית כולה ופגעו באמון הציבור במערכת המשטרתית ובחבריו השוטרים הישרים שעושים ימים כלילות בעבודת המשטרה. כאשר עסקינן באיש מערכת אכיפת החוק בכלל, ובנאשם בפרט לאור אישיותו עליה העידו עדי האופי כאישיות דומיננטית בתחנה שהוגדרה כ"מלך אצטדיוני הכדורגל" עוצמת החומרה רבה, מעבר לחומרה "הרגילה" שהיא חמורה כשלעצמה.
עבירות שחיתות הן עבירות קלות לביצוע וקשות לחשיפה ולכן על בתי המשפט להעביר מסר מרתיע וחריף של אפס סובלנות כלפי עובדי ציבור שסרחו. המאשימה מפנה אל דברי כב' השופט א.א. לוי בע"פ08 /5083 בניזרי נ. מדינת ישראל
:

"צר לי, באמת ובתמים, על בניזרי. צר לי על הרב שהרביץ תורה באחרים, אולם הוא עצמו לא הקפיד למלא אחר האיסור ליטול שוחד. צר לי על השר, שממעמדו הרם ורב ההשפעה התדרדר לתהום כה עמוקה. וצר לי על האדם ב







פ בית משפט מחוזי 10720-11/09 מדינת ישראל נ' ששון חגאג (פורסם ב-ֽ 07/12/2010)