פסקי דין על דב רוטשטיין | פסקי דין על רחל רוטשטיין | פסקי דין על אמיר רב ןאח' | פסקי דין על בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ

216677/02 א     09/11/2010




א 216677/02 דב רוטשטיין, רחל רוטשטיין, אמיר רב ןאח' נ' בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ






בפני

כב' השופט מרדכי בן-חיים
התובעים
1.דב רוטשטיין
ת.ז. 010637288
2.רחל רוטשטיין
ת.ז. 004678272
3.אמיר רב ת.ז. 057149346
4.הילה רב ת.ז. 057332553
5.שי שטרנבאום ת.ז. 023566843
6.מרב שטרנבאום ת.ז. 028869931
7.ציון סומולון ת.ז. 054692660
8.חנה סולומון ת.ז. 053251294
9.אריאל יניב ת.ז. 024268823
10.סמדר יניב ת.ז. 024930232
11.ירון זינגר ת.ז. 057218570
12.אסנת זינגר ת.ז. 022871339

נגד

הנתבעת
בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ

ח.צ. 52-004030-4
פסק דין
1. הרקע לתובענה
1.1 בפני
תביעה כספית (מתוקנת) על סך 1,633,995 ₪ שעילתה ליקויי בניה שאותרו בשישה בתים צמודי קרקע שנבנו על ידי הנתבעת ונמכרו לתובעים בישוב בת חפר (להלן וביחד: "הבתים").

1.2 התובענה העיקרית ת.א. 216677/02 (להלן: "התיק העיקרי") הוגשה על ידי התובעים 1-10, וזו אוחדה לאחר מכן עם ת.א. 38464/03 (להלן: "התיק המשני") שהוגשה על ידי התובעים 11-12.

1.3 התובעים קיבלו את החזקה בבתים במהלך השנים 1997 – 1998, ולגרסתם, בסמוך לקבלת החזקה בהם הבחינו בתופעות של התרוממות ריצוף בקומת הקרקע, סדקים ורטיבות. בעקבות פניות התובעים לנתבעת, ביצעה האחרונה סדרה של עבודות תיקון בבתי התובעים, לרבות חפירות תחת הבתים, החלפת ריצוף שהתרומם ותיקון סדקים.
2. טענות הצדדים בקליפת אגוז
2.1 טענות התובעים והמומחים מטעמם
2.1.1 לאחר ביצוע התיקונים האמורים, פנו התובעים למהנדס מטעמם, אינג' חיים בומבלט (להלן: "אינג' בומבלט"), אשר ביקר בבתים במהלך מאי 99' ואיתר בהם שני ליקויים עיקריים: סדקים בריצוף וסדקים בקירות הבתים. בחוות דעת מטעמו מיום 15.6.99, העריך המומחה כי על הנתבעת להמשיך בפעילות החפירות לצורך שחרור לחץ ___ שהפעילה הקרקע, תוך סגירת חללים שנחפרו מתחת לבתים באמצעות מסדים תומכים בנויים.

2.1.2 הנתבעת לא שעתה לפניות התובעים לביצוע תיקונים הולמים, ולפיכך פנו התובעים למהנדס יוליאן שטנגל (להלן: "אינג' שטנגל"), אשר ביקר בבתים במהלך שנת 2000 ואיתר בהם בעיקר ליקויי סדיקה ברצפות בטון, בקירות ובתקרות וכן סימני רטיבות. בחוות דעתו מיום 13.1.01, העריך אינג' שטנגל את עלות תיקון הליקויים בכל אחד מהבתים בסכומים הנעים סביב 200,000 ₪ לבית.

2.1.3 התובעים 11-12, אשר בהמשך אוחדה תביעתם עם התובענה דנן, פנו אף הם למהנדס מטעמם, אינג' מרדכי אדלר (להלן: "אינג' אדלר"), אשר חוות דעתו מצביעה על ליקויים ונזקים הזהים בעיקרם לאלו שפורטו במסגרת חוות דעתו של אינג' שטנגל.

2.1.4 בנוסף ולפי החלטת בית המשפט מיום 6.4.08, צרפו התובעים את חוות דעתו של קבלן האיטום מר איזנשטדט יוסף (להלן: "איזנשטדט"), מיום 20.9.07, בעקבותיה אף הגישו כתב תביעה מתוקן, ולפיה נדרשים תיקוני איטום שאת עלותם העריך איזנשטדט בסך של 210,000 ₪ בצירוף מע"מ לכל בית.

2.1.5 התובעים עותרים לפיצויים הכוללים את עלות ביצוע התיקונים, בצירוף מע"מ 15.5%, דיור חלופי בסך 7,000 ₪ לכל משפחה, שכ"ט מומחים בסך 1,231 ₪ לכל משפחה ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך 20,000 ₪ לכל משפחה, וכדלקמן:
א. התובעים 1-2: 319,869 ₪;
ב. התובעים 3-4: 319,869 ₪;
ג. התובעים 5-6: 337,194 ₪;
ה. התובעים 7-8: 337,194 ₪;
ו. התובעים 9-10: 319,869 ₪;
ז. התובעים 11-12: 313,698 ₪;

2.2 טענות הנתבעת והמומחים מטעמה
2.2.1 התובעים הגישו תביעתם מבלי לאפשר לנתבעת לבדוק את תלונותיהם, לעמוד על טיבם של הליקויים ולתקנם, וזאת בניגוד להוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973. לבקשת הנתבעת, הועברו לה חוות הדעת של התובעים ואלו קצבו לה פרק זמן של כשלושה שבועות בלבד לשם ביצוע הבדיקות הדרושות, אולם בטרם חלף פרק זמן זה הוגשה התביעה דנן. אף בתחילת ההליכים הסכימה הנתבעת לבצע את מלוא התיקונים בכל דירות התובעים, אך התובעים הם אלו שמנעו ממנה זאת.

2.2.2 הנתבעת ביצעה תיקונים רבים לדרישת אלו מן התובעים שפנו אליה, ואף החליפה את הריצוף בכל הדירות, ולטענתה בעיית התרוממות האריחים באה על פתרונה.

2.2.3 הנתבעת הסתייעה במומחה מטעמה, אינג' רפי גיל (להלן: "אינג' גיל"), אשר ביקר בבתי התובעים והוציא תחת ידו חוות דעת במסגרתן התייחס לליקויים שהובאו בחוות דעת התובעים. אינג' גיל אמד את עלות התיקונים בסכום כולל של 67,350 ₪.

2.2.4 אינג' גיל אף התייחס לחוות דעתו של איזנשטדט, וזאת בחוות דעת מטעמו מיום 26.5.08, בגדרה נקבעו עלויות איטום בסכומים נמוכים בהרבה- סך 2,000 ₪ עד 2,500 ₪ לבית, למעט דירת התובעים 5-6 שם כלל לא אותרו ליקויי איטום, בהתאם לקביעות המומחה מטעם בית המשפט (ראה לעיל).

2.2.5 הנתבעת עותרת לפסוק לתובעים את הפיצוי כפי שנקבע בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בסך 127,500 ₪, אך לחייבם בהוצאות ושכ"ט הנתבעת, לאור התביעה המנופחת וההוצאות הכבדות שנכפו עליה.

3. המומחים מטעם בית המשפט
3.1 ביום 26.1.03, מונה אינג' ישראל קלר (להלן: " המומחה קלר") כמומחה מטעם בית המשפט בתיק העיקרי, וביום 10.9.03 מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתיק המשני.

3.2 המומחה קלר ביקר בבתי התובעים ביום 30.6.04, וביום 1.9.04 הוציא תחת ידו חוות דעת במסגרתה קבע כי הליקוי במבנים היה חוסר הפרדה נאותה מהקרקע החרסיתית, ומשנוצרה הפרדה שכזו ותוקן הריצוף- תוקן הליקוי ונותר רק לסתום את הסדקים שנוצרו בקירות. כמו כן, המליץ המומחה קלר לבצע מחדש את המשטחים המרוצפים שמחוץ לבתים במפלסים נמוכים ממפלסי רצפות הבתים ובדרך של מילוי גרנולי עבה יותר על מנת לצמצם תזוזות עתידיות בהם.

3.3 בדיון שנערך בפני
כב' הש' דודקביץ ביום 1.11.06, הסכימו הצדדים לאפשר לנתבעת לבצע תיקונים בבתים ולפיכך נקבע כי על המומחה קלר ליתן הצעה לגבי התיקונים הנדרשים, משך תקופת ביצועם ועלותם. המומחה קלר ערך סיור נוסף בבתים ביום 15.3.07, ובחוות דעת משלימה מיום 17.4.07 ריכז את ממצאי התיקונים הנדרשים בכל בית ובית. עם זאת ולאור הודעתו לפיה איננו מתמחה בהערכת עלויות כאמור, לא ניתנה הערכה כספית לעלות ביצוע התיקונים ומשכם. לפיכך, ביום 10.6.07, מונה האדריכל והשמאי מר חיים בן ארי (להלן: "המומחה בן ארי") כמומחה נוסף מטעם בית המשפט לשם השלמת חוות דעתו של המומחה קלר לעניין תמחור העלויות.

3.4 המומחה בן ארי ביקר בבתי התובעים ביום 8.10.07, וביום 19.10.07 הוציא תחת ידו חוות דעת לפיה העריך את עלות תיקון הליקויים בבתי התובעים 1-10 בעלות כוללת בסך 99,000 ₪ לפי עלות לנתבעת, או 130,600 ₪ לפי עלות לקבלן חיצוני, בצירוף מע"מ ועלויות פיקוח הנדסי. כמו כן, העריך המומחה בן ארי את משך ביצוע העבודות בכ-10 ימי עבודה לכל בית, למעט בבית התובעים 5-6.

3.5 ביום 20.12.07, השלים המומחה בן ארי את חוות הדעת מטעמו לגבי בית התובעים 11-12, ולפיה הוערכה עלות תיקון הליקויים בביתם בסך 28,500 ₪ לפי עלות לנתבעת, או 38,600 ₪ לפי עלות לקבלן חיצוני, כך שסך כל עלות התיקונים שקבע המומחה בן ארי בגין ששת הבתים הינו בסך 127,500 ₪ לפי עלות לנתבעת, או 169,200 ₪ לפי עלות לקבלן חיצוני.

4. דיון וממצאים
4.1 אחריות הנתבעת לליקויים וחוות דעת המומחה קלר
4.1.1 הנתבעת איננה חולקת על אחריותה העקרונית לקיומם של ליקויים בבתים, ואף מאמצת את חוות דעת המומחה בן ארי; הנתבעת ביקשה בסיכומיה כי בית המשפט יפסוק לתובעים את סך עלות תיקון הליקויים במחירים לנתבעת כפי שהוערכו בחוות דעתו (שם, עמ' 12, סע' 2).

4.1.2 התובעים לעומת זאת, מאמצים בסיכומיהם את הממצאים בחוות הדעת של המומחים מטעמם, בעיקר בסוגיית האיטום, ודוחים את חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת, אינג' גיל, בטענה כי היא שטחית ומתייחסת לנזקים תוצאתיים בלבד ולא לליקויי הבניה עצמם. כמו כן, מסתייגים התובעים ממצאיה של חוות דעת המומחה קלר, ולשיטתם, יש להעניק לחוות הדעת של המומחים מטעמם משקל יתר. כך בין השאר נטען כי המומחה קלר ביצע בדיקות שטחיות גרידא בעין בלתי מזוינת, בדרך של צפייה בלבד וללא מכשור כלשהו, וכי הודה במסגרת חקירתו כי לא היה לאל ידו לבדוק את יסודות הבתים, את רצפות הבטון ואת הסדקים שנוצרו בהם.

4.1.3 עיון בחוות דעת המומחה קלר מיום 1.9.04 (להלן: "חוות הדעת") מעלה כי הוא התייחס לסוגיית ביסוס הבתים ולבעיית הסדקים תוך הפניה לתקנים המחייבים, ונימק מסקנתו לאחר שביקר באתר והתרשם באופן בלתי אמצעי מהסדקים והפרשי המפלסים אליהם התייחס. בנוסף, נחקר המומחה קלר על חוות דעתו בפרוטוקול יום 29.6.09. במסגרת חקירתו זו חזר והשיב על שאלות ב"כ התובעים בעניין הביסוס והסדקים. בין השאר, נשאל המומחה קלר (שם, עמ' 9, שו' 25 והלאה, עמ' 10, שו' 1-2):
"ש. איך בדקת את המבנה מבחינת מבנה, איך בדקת בפועל את היסודות?
ת. לא בדקתי
ש. אז איך אתה מחוה את דעתך שמבחינת הביסוס המבנה תקין?
ת. אני מחווה דעתי על סמך יועץ הקרקע המקורי ועל סמך דוח פיקוח עליון שערך עובד מטעמו בשטח ודיווח מה הוא ראה ומה ההנחיות שהוא נותן... הסדקים שראיתי הם לא אופייניים לתזוזות של היסודות להבדיל מתזוזות שנבעו מהרצפה שהתרוממה."

4.1.4 מחוות דעתו של המומחה קלר ותשובותיו בחקירתו (שנפרסה על פני 14 עמודים), התרשמתי כי בדיקתו היתה מקיפה ויסודית, גם אם בחלקה נסמכה על נתונים שהועברו אליו. כך לדוגמא בהסתמך על תמונות שהציג לו בא כוח התובעים, העיד קלר כי הוא מזהה את התופעה האופיינית של תפיחת ריצפה כתוצאה מלחץ חרסית בתחתית שלה (שם, עמ' 2 שו' 29-31). קודם לכן העיד קלר כי ראה את הבתים לאחר שבוצעו בהם תיקונים (שם, שם, שורה 18). קלר אף העיד כי במבחן התוצאה במועד שבו ביקר בבתים – הרצפות נראו תקינות דהיינו השתחררו מהלחץ שהיה עליהן (שם, עמ' 6 שו' 5-7). והטעים כי לא הבחין במהלך ביקורו בעליה קפילרית (רטיבות על פני הקירות – מ.ב.ח.) (שם, עמ' 8, שו' 2-3). עדותו של קלר לא נסתרה ומסקנותיו לא הופרכו, והתרשמתי כי הוא התמודד באופן מקצועי עם שאלות המצריכות ידע וניסיון וכי בדיקותיו היו מספקות על מנת לקבוע ממצאים לגבי היקף התיקונים הנדרשים.

4.1.5 הלכה פסוקה היא כי מקום בו נתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה מטעם בית המשפט, יטה בית המשפט להעדיפה על פני חוות הדעת שמטעם הצדדים. דברים ברורים ברוח זו נאמרו כל ידי כב' הש' שטרסברג כהן בע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן ואח', דינים עליון, כרך מב, 964 (להלן: "עניין סולל בונה"), בנסיבות בהן הוגש ערעור על החלטת בית המשפט אשר קיבל את חוות דעת המומחה מטעמו:
"סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא- במקרים כאלה- כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפני
ו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים. התערבות ערכאת הערעור, תבוא אם נפלה טעות היורדת לשורש הענין או הפוגעת באופן בוטה בזכותו של מאן דהוא וכזו אין כאן."

4.1.6 בנתון לכך, ומשקבע המומחה קלר בחוות דעתו כי בעיית הביסוס נפתרה וכי שאר הליקויים הינם 'קוסמטיים' (שם, סע' 7), אינני מקבל את טענת התובעים בסיכומיהם לפיה יש להעדיף את חוות דעת אינג' שטנגל מטעמם, הוא הדין לעניין חוות דעת אינג' אדלר מטעם התובעים, המתייחסת לבית התובעים 11-12.

4.2 חוות דעת המומחה בן ארי
4.2.1 התובעים השיגו גם על חוות דעתו של המומחה בן ארי. לטענתם, הגם שזו נערכה על סמך סיור בבתים במהלכו אמנם נגלו לעיני המומחה הליקויים הרלוונטים, בן ארי לא ביצע בדיקות כלשהן ולא נחשף למלוא היקף הנזקים בבתים. בנוסף, טוענים התובעים כי בהתאם לכתב המינוי שלו, המומחה בן ארי נתן דעתו רק לנזקי הרטיבות ועלות תיקונם, ולא אמד את עלות תיקון ליקויי האיטום, הגבוהה לאין ערוך מעלות תיקון הנזקים בלבד. לבסוף, טוענים התובעים כי לאחר שצרפו את חוות דעתו של איזנשטדט, הורה בית המשפט למומחה בן ארי, בהתאם לשיקול דעתו, לשוב ולבדוק את בתי התובעים ולהגיש חוות דעת משלימה, אך זה השיב לדברים במכתב מיום 10.2.10 (להלן: "המכתב"), ובחר שלא לבקר בדירות שוב.

4.2.2 עיון בחוות דעתו של המומחה בן ארי מלמד כי המומחה עשה שימוש במכשיר פרוטימטר לצורך קביעת רמת הרטיבות (עמ' 8 לחוות הדעת), תיעד את הליקויים בכל אחד מן הבתים בנפרד ואף התייחס לגורמים לתופעת הרטיבות בבתים. כך, קבע בן ארי בפרק המסכם את חוות דעתו כי על מנת לטפל ברטיבות החודרת מהקרקע אל פנים הבתים יש לבצע חפירה לאורך הקירות בהם התגלתה חדירת הרטיבות, לנקות את קורות היסוד ולמרוח אותן בזפת או בטורוסיל בן ארי אף תמחר את עלויות הביצוע (שם, עמ' 13, סע' 9).

4.2.3 דומה, איפוא, כי חרף טענות התובעים, המומחה בן ארי ביצע כדבעי את הבדיקות הרלוונטיות שעל בסיסן קבע את אופן התיקון ואת עלות ביצועו, ובכלל אלו התייחס גם לאופן תיקון הליקויים שגורמים לנזקי הרטיבות, ולא רק לתיקון הנזקים עצמם. לשם המחשה, טיפול בנזקי הרטיבות בלבד היה מוגבל לסיוד ולכל היותר מריחת חומרים כאלו או אחרים על מנת לפתור את הבעיה האסטטית הבאה לידי ביטוי בכתמי עובש או לחות. המומחה בן ארי הורה במפורש על טיפול במקור הכשל, ולפיכך אינני מקבל את טענות התובעים בעניין זה, מה גם שהתובעים נמנעו מלחקור את בן ארי.

4.2.4 בנתון לכך, ועל בסיס ההלכה שאוזכרה לעיל בעניין סולל בונה, נחה דעתי כי גם המומחה בן ארי פעל במקצועיות ובאופן סביר תוך מתן מענה לסוגיות שעלו בפני
ו, ומכאן שאני מקבל את חוות דעתו במלואה.

4.2.5 על יסוד המקובץ לעיל, לא מצאתי כל עילה להתערב בממצאיו של המומחה בן ארי, לרבות התייחסותו לחוות דעת אייזנשטדט במכתבו, מה גם שממכתבו ניחנת התייחסות עניינית וסבירה בנסיבות העניין.

4.3 סוגיית האיטום - חוות דעת הקבלן אייזנשטדט
4.3.1 למען הסדר הטוב וחרף קביעותיי שלעיל, אתייחס בקצרה לחוות הדעת שהציגו התובעים מאת הקבלן אייזנשטדט בסוגיית האיטום, עסקינן בחוות דעת שהוגשה בשלב מאוחר ולאחר שהנתבעת ביצעה תיקונים בבתים.

4.3.2 הנתבעת טוענת בסיכומיה כי המסמך המדובר אינו עונה על דרישות סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 ואינו תואם את הטופס לדוגמא המצוי בתוספת הראשונה לפקודה. בדיון שהתקיים בפני
ביום 29.6.09, חזר בו בא כוח הנתבעת מטענה זו בהמלצת בית המשפט (שם, עמ' 15, שו' 8), ולפיכך דין טענתה בעניין זה להדחות.

4.3.3 לגופו של עניין, בחקירתו של אייזנשטדט בפני
(פרוטוקול יום 29.6.09, עמ' 14-27), הוא נשאל אודות מכשיר הפרוטימטר איתו כביכול בוצעו בדיקות הרטיבות עליהן מבוססת חוות דעתו, ומתשובותיו עולה חוסר עקביות המעוררת ספק לגבי מיומניות השימוש במכשיר. כך למשל, נשאל וענה (שם, עמ' 16, שו' 4-6):
"...כל חוות הדעת שלי מתבססת על המציאות עצמה שעומדת ונוכחת על ידי בדיקות בממש להבדיל מבדיקת הדמיה של פורטימטר."

ולמטה מכך (שם, שם, שו' 10-11, 24)
"אגיד לך את האמת. יש לי עובד שהוא מיומן







א בית משפט שלום 216677/02 דב רוטשטיין, רחל רוטשטיין, אמיר רב ןאח' נ' בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/11/2010)