פסקי דין על אמיל אליאס | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי

241/07 פשר     19/12/2010




פשר 241/07 אמיל אליאס נ' כונס הנכסים הרשמי




בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"
ובעניין:
אמיל אליאס
, ת.ז. 23116254
להלן:"החייב"
ובעניין:
עו"ד ירון רג'ואן
להלן: "המנהל המיוחד"
ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי

להלן: "הכנ"ר"
פסק דין
מבוא

1. בפני
י בקשתו של מר אמיל אליאס
(להלן: "החייב") להכרזתו פושט רגל.

רקע עובדתי

2. ביום 28/06/07 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך של 954,733 ₪ ל-40 נושים, והושת עליו תשלום חודשי בסך של 750 ₪ בחודש, החל מיום 28/06/07.

3. עד למועד עריכת חוות הדעת מטעם הכנ"ר מיום 10/05/08, הוגשו נגד החייב 24 תביעות חוב, בסך כולל של 2,230,379 ₪. כן הוגשו תביעות חוב בדין קדימה על ידי הנושים: מס הכנסה ומע"מ, על סך כולל של 220,824 ₪.

4. החייב טען כי הסתבכותו הכלכלית נובעת בעיקרה מ-3 סיבות:

א. קריסת סופר מרקט, שוק אל עטאר, שרכש החייב בחודש 07/00 בסך של 1,400,000 ₪ עם אדם נוסף, במימון שקים דחויים, אשר פעל בכפר יאסיף למשך 10 חודשים.
ב. מות בנו הקטין של החייב, אשר גרם להיעדרותו מהעבודה במשך חודש, שבמהלכו ירדו היקפי המכירות כתוצאה ממהומות אוקטובר 2000.
ג. מעשי רמייה מצד שותף לעסק ועובדים שכירים בתקופה בה נפקד מהעסק, בעקבותיהם פיטר את החשוד במעשה הגניבה, ואולם לא הגיש תלונה במשטרה מהיעדר ראיות.

5. המנהל המיוחד ערך חקירה בעניינו של החייב. המנהל המיוחד ציין בחקירתו כי החייב נדרש להמציא מסמכים שונים בחקירתו, אולם לא מסר ולו מסמך אחד מהמסמכים שנדרש להציג ואשר פורטו בנספחים א + ב לחוות דעת המנהל המיוחד.

מממצאי המנהל המיוחד עולה כי התא המשפחתי של החייב מונה את אשתו ושלושת ילדיו הקטינים, המתגוררים בקוטג' דו קומתי על שטח של 150 מ"ר על מגרש שהיה של הוריו, כשביתו של החייב גובל בבית הוריו וסך יתרת המשכנתא, בגין הנכס הנ"ל, עומדת על 67,450 ₪.

עוד עולה כי הוריו של החייב נפטרו ולא הוצאו אחריהם צווי ירושה, על רקע הטענה כי לא הותירו רכוש למעט בית מגוריהם בכפר יאסיף, המשתרע על שטח בנוי של 170 מ"ר.

החייב טען כי הינו עובד כקניין ברשת חנויות חדשה, שפועלת תחת השם מאי מרקט בע"מ, ומשתכר שכר של 5,000 ₪ וכי אשתו, שפוטרה מעבודתה, מקבלת דמי אבטלה בסכום לא ידוע לחייב.

המנהל המיוחד ציין כי החייב לא דיווח על חברות בהן הינו מעורב ו/או קשור. כן לא דיווח החייב כי הועסק בחודשים 1-4/04 כשכיר בחברת אמנון ס.ע. 2003 בע"מ, שהתאגדה ביום 26/01/03 ואשר כבעלת מניותיה וכמנהלת נרשמה אחותו של החייב. בחקירתו ציין החייב כי הפעיל את החברה על שם אחותו לאחר הסתבכותו בחובות, כאשר במקביל להיווסד החברה, נוסדה אף חברת אמנון שיווק והפצה בע"מ.

החייב לא דיווח למנהל המיוחד כי הועסק כשכיר בין החודשים 5-10/01 בחברה ב.מ.אליאס שיווק והפצה בע"מ, שעה שהחייב נרשם כבעליו של חשבון בבנק מזרחי טפחות בע"מ על שם החברה.

בחקירתו אישר החייב כי חברת ס.א.ע.א שיווק בע"מ, שעסקה בתחילה במזגנים ובהמשך במוצרי מזון ואשר נוסדה במהלך שנת 2001, נרשמה על שמו, ובשנת 2005 נרשם החייב כמנהלה.

עוד ציין המנהל המיוחד כי על שמו של החייב רשומים מספר כלי רכב, ואולם החייב ציין כי חלקם הועברו לנושים וחלקם יצאו מכלל שימוש.

לאחר שהמנהל המיוחד בחן את גרסת החייב וממצאיו, ציין המנהל המיוחד בחוות דעתו כי החייב לא הציג אסמכתאות המאמתות את גרסתו בדבר נסיבות הסתבכותו הכלכלית.

כן ציין המנהל המיוחד כי החייב אינן מעוניין בפירעון חובותיו וכי התנהלותו עובר למתן צו הכינוס נגועה בהיעדר תום לב.

המנהל המיוחד ציין כי בהיעדר נתונים, לא עלה בידי החייב לבסס את טענותיו לעניין נסיבות הסתבכותו הכלכלית וכי אינו נותן אמון בדיווחי החייב אודות עיסוקיו והכנסותיו ומעריך כי החייב מעורב גם כיום כבעלים של רשת הסופרמרקטים, מאי מרקט בע"מ, ואינו קניין בשכר של הרשת המשתכר סך של 5,000 ₪. לדברי המנהל המיוחד, קיבל מידע זה במישרין מעובדי החברה.

באשר להתנהלות החייב בהליך, ציין המנהל המיוחד כי התנהלותו נגועה בחוסר תום לב, כמו גם היעדר שיתוף פעולה, דיווח חלקי, חסר וכוזב, באי המצאת מסמכים, דו"חות הוצאות והכנסות סדירים ובאי תשלום התשלומים החודשיים שהושתו עליו.

6. הכנ"ר אימץ בחוות דעתו את מסקנות המנהל המיוחד, אחת לאחת.

7. במסגרת תשובת החייב לעמדת המנהל המיוחד והכנ"ר, ציין החייב כי עושה שימוש בשקים של בני משפחתו בשל הגבלות שהוטלו עליו בחלק מחשבונותיו ונאלץ לעשות שימוש בחשבון של אשתו ואחיו כדי להמשיך את דרכו העסקית.

עוד ציין החייב כי אין בסיס לחשדותיו של המנהל המיוחד כי הינו שותף בעסק, מאי מרקט בע"מ, והינו שכיר בעסק המשתכר סך של 5,000 ₪. כן ציין החייב כי שיתף פעולה בהליך, ועם המנהל המיוחד בפרט.

8. לאחר קבלת חוות דעת המנהל המיוחד, הגיש החייב בתאריך 20/07/08 הצעת הסדר לנושיו, אשר לא התיישבה עם הוראות סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל (התש"ם-1980), כאשר הסך שהוצע על ידו לנושיו היה נמוך מגובה דין הקדימה.

9. החייב הגיש הצעת הסדר משופרת בתאריך 04/02/09, ואולם לא הוגשו הסכמות הנושים להצעה, בין באסיפת הנושים ובין לאחריה. כן לא דאג החייב לפרוע תשלומים חודשיים כסדרם וחוב הפיגורים של החייב הלך וטפח.

10. מעיון בתיק עולה כי הן המנהל המיוחד והן הכנ"ר הפנו את תשומת לבו של החייב החל מחודש 07/08, לעובדה שהוא אינו מגיש דו"חות בגין הוצאות והכנסות, אינו משלם את התשלום החודשי באופן סדיר, וכן כי יצר חוב פיגורים.

11. בעקבות התנהלות החייב הוגשה בתאריך 16/12/09 בקשת הנושה, בנק ערבי ישראלי בע"מ, לביטול הליך הפש"ר. לנוכח האמור ומשהתיק הועבר לטיפולי, נקבע דיון בבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל ובבקשת הנושה לביטול הליך הפש"ר ליום 28/01/10.

12. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 28/1/10, התחייב החייב לפרוע את חוב פיגוריו בסך של 9,000 ₪, בגין 12 תשלומים שלא שילם החייב, תוך 30 יום. כן הודיע החייב כי בדעתו להציע תוך 60 יום הצעת הסדר. המנהל המיוחד חזר והבהיר לחייב כי עליו להציע הצעת הסדר שלא תפחת מתשלום בשיעור של 30% לנושים שלא בדין קדימה. על מנת לאפשר לחייב להציע הצעת הסדר ולקבל הסכמת נושיו, נתבקש הכנ"ר להודיע תוך 120 יום אם שילם החייב את חוב פיגוריו ובאם התקבלה על ידי נושי החייב ההצעה המשופרת שהיה על החייב להציע. כן הוסכם כי ככל שהחייב לא יפרע את חוב פיגוריו ו/או הצעת ההסדר המשופרת לא תתקבל על ידי הנושים, יינתן

פסק דין
על סמך החומר המצוי בתיק ביהמ"ש.

13. ביום 16/08/09 הודיע הכנ"ר כי החייב לא סילק את חוב פיגוריו ולא הציע הצעת הסדר לנושיו. הכנ"ר ציין בהודעתו כי התנהלותו זו של החייב מבססת את היעדר תום ליבו של החייב במשנה תוקף, לנוכח העובדה שהחייב קיבל הזדמנות נוספת לרפא את מחדליו, על פי בקשתו, ולא פעל כמובטח. לאור האמור, ביקש הכנ"ר כי יינתן

פסק דין
הדוחה את בקשת החייב להכרזתו.

14. בתגובה להודעת הכנ"ר, ציין ב"כ החייב כי הצעת הכנ"ר מקובלת על החייב ואין לו התנגדות למבוקש במסגרתה.

דיון

15. הוראת סעיף 18(ה) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובעת כדלקמן:
"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;
...".

הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר לחייב, אשר נקלע שלא בטובתו לחובות המקשים עליו לתפקד, וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמאלית, תוך שמיטת חובותיו במלואם או בחלקם (



פשר בית משפט מחוזי 241/07 אמיל אליאס נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 19/12/2010)