פסקי דין על לילך שוורץ

32187-05/10 פ     22/12/2010




פ 32187-05/10 מדינת ישראל נ' לילך שוורץ




לך



st1\:*{behavior: }
57


בית משפט השלום בראשון לציון

ת"פ 32187-05-10 מדינת ישראל
נ' שוורץ(אסיר)



22 דצמבר 2010


בפני
כב' השופטת איטה נחמן


המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשמת
לילך שוורץ

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד גינדין תמיר
הנאשמת באמצעות שב"ס
ב"כ הנאשמת עו"ד יפעת כץ
, סנגוריה ציבורית


<#5#>
החלטה

בפני
כתב אישום המייחס לנאשמת עבירה של חבלה חמורה, איומים וכליאת שווא אשר על פי הנטען בכתב האישום, בוצעו על ידי הנאשמת כלפי אמה.
לתיק הוגשו מספר חוות דעת:

1.
חוות דעת פסיכיאטרית שנערכה במרכז הרפואי לבריאות הנפש בבאר יעקב וחתומה על ידי ד"ר פאינה בר וד"ר יעל קורנברג.
2.
חוות דעת פסיכיאטרית משלימה, שנערכה על ידי לשכת הפסיכיאטר המחוזי וחתומה על ידי ד"ר רוני שרף, סגן הפסיכיאטר המחוזי.

חוות הדעת של ד"ר בר מבוססת על תקופת הסתכלות בת 23 ימים שנעשתה לנאשמת במחלקה בהתאם לצו בית המשפט וכן על מסמכים נוספים המצוינים בחוות הדעת.

חוות הדעת של ד"ר שרף מבוססות על בדיקה שנעשתה לנאשמת בהתאם לצו אחר של בית המשפט וכן על מסמכים נוספים המצוינים בחוות הדעת.

חוות הדעת הללו מדברות בעד עצמן ונחרצות כולן במסקנה לפיה הנאשמת לא היתה שרויה בהתקף פסיכוטי עת עברה את העברות ועל כן אחראית למעשים המיוחסים לה בכתב האישום וכשירה לעמוד לדין.

ההגנה בחרה שלא להגיש חוות דעת נגדית מטעמה, וזאת על אף שאפשרות זו נשקלה, בטענה שאין צורך בעריכת חוות דעת כזו ושזו לא אושרה מכספי הציבור.

בנסיבות אלה ביקשה הסנגורית המלומדת לחקור נגדית את עורכי חוות הדעת הנ"ל. עדי התביעה היו כאמור ד"ר פאינה בר וד"ר רוני שרף החתומים על חוות הדעת.

ביום 24 נובמבר 2010 נשמעו עדויות המומחים בבית המשפט. העדויות התייחסו לעניין מצבה הנפשי של הנאשמת וכשירותה לעמוד לדין והכל מבלי שנדרש בשלב זה לראיות לעניין העובדות הנטענות בכתב האישום.

מחוות דעתה של ד"ר בר עולה כי הנאשמת לוקה בהפרעת אישיות גבולית המלווה בהפרעות התנהגותיות קשות ותפקוד ירוד. התנהגותה מאופיינת גם בהתחזות של תסמינים פסיכוטיים לצורך רווח משני. עם זאת, הנבדקת אינה מגלה בעת הבדיקה סימנים של מחלת נפש פעילה וההתרשמות הינה כי הנבדקת לא היתה במצב פסיכוטי בעת ביצוע המעשים המיוחסים לה.

מחוות דעתו המשלימה של ד"ר שרף עולה כי הנאשמת לוקה בהפרעת אישיות גבולית אך אין המדובר במחלת נפש. כמו כן, לכל אורך אשפוזיה נוטה להתחזות לחולת נפש על מנת לחמוק מעונש. בסבירות גבוהה קובע ד"ר שרף כי בעת ביצוע העבירות לא הייתה המטופלת שרויה במצב פסיכוטי, ידעה להבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור ולכן הייתה אחראית למעשיה.

הסנגורית המלומדת חקרה את שני העדים חקירה נגדית ארוכה ממושכת ונוקבת, ועדי התביעה עמדו בכבוד בחקירה והשיבו לכל שאלה שנשאלו בצורה עניינית וראויה לאמון.

דיון

טוענת ההגנה כי העולה מחוות הדעת שבתיק אינו משקף נכונה את מצבה של הנאשמת וכי בחוות הדעת קיימים פגמים מהותיים. כך למשל טוענת ההגנה כי בעת עריכת חוות הדעת, לא היה בפני
עורכיהן כל החומר הרפואי מאת מרפאות החוץ בהן טופלה הנאשמת ולכן קיימות סתירות מהותיות בין התיק הרפואי של הנאשמת (חומר ממרפאות חוץ בהן טופלה) ממנו עולה כי סובלת ממחלת נפש (חוות דעתו הרפואית של ד"ר קלמן) לבין חוות הדעת שהוגשו לתיק.

עוד טוענת ההגנה כי מסקנות חוות הדעת אינן מתיישבות עם המסקנות של המבחנים הפסיכו דיאגנוסטיים שנערכו לנאשמת. לטענת ההגנה, מצבה של הנאשמת כפי שמשתקף מהחומר הרפואי ומהעדים שהיו במקום מעיד על קיומה של מחלת נפש, ולא ניתן לשלול הפרעה בי-פולארית.

בנסיבות העניין סבורה ההגנה כי הרימה את הנטל המוטל עליה ומתעורר ספק סביר באשר לקיום הכלל הכלול בסעיף 34כב לחוק העונשין ולכן חלה על הנאשמת ההגנה הנזכרת שם, ולכן מבקשת ההגנה לקבוע כי הנאשמת אינה מסוגלת לעמוד לדין ויש להורות על הפסקת ההליכים המתנהלים נגדה.

טוענת המאשימה כי גם אם לא היה בפני
עורכי חוות הדעת כל החומר הרפואי כולו, הרי שכל החומר הרלוונטי היה מונח בפני
הם. חזרה על כך גם ד"ר בר בחקירתה הנגדית כשאמרה שגם אם היו מונחים בפני
ה חומרים אחרים, היא לא היתה מגיעה למסקנה אחרת.












פ בית משפט שלום 32187-05/10 מדינת ישראל נ' לילך שוורץ (פורסם ב-ֽ 22/12/2010)