פסקי דין על בוריס איפראימוב

29299-03/10 פ     03/01/2011




פ 29299-03/10 מדינת ישראל נ' בוריס איפראימוב








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בבאר שבע

ת"פ 29299-03-10 מדינת ישראל
נ' איפראימוב(עציר)


03 ינואר 2011




בפני
כב' השופט אור אדם



המאשימה:

מדינת ישראל
ע"י תביעות נגב


נגד

הנאשם:
בוריס איפראימוב
ע"י ב"כ עו"ד נועם בונדר






גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בשרשרת של עבירות רכוש כדלקמן:

א.
ביום 27.2.10 התפרץ לרכב וגנב ממנו נעליים, ארנק, בקבוק שתיה חריפה, צמיד, תעודות רבות ומסמכים נוספים. בגין מעשה זה הורשע הנאשם בפריצה לרכב וגניבה ממנו.

ב.
ביום 2.3.10 התפרץ לרכב וגנב ממנו ארנק עם 2,000 ₪ וכרטיסי חיוב. לאחר מכן רכש מוצרים בכרטיס החיוב בסכום של 851 ₪. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בפריצה לרכב וגניבה ממנו ובהונאה בכרטיס חיוב.

ג.
ביום 2.3.10 בחנות מחשבים, ניסה הנאשם לגנוב מכשיר

dvd
. בגין מעשה זה הורשע הנאשם בעבירה של גניבה.
לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד, הכולל ששה רישומים. תחילה נדון בעבירות אלימות במשפחה ללא הרשעה. בשנת 2002 נדון לשלוש שנות מאסר בגין רצף של 30 תיקים בעבירות רכוש. בשנת 2004 נדון שוב למאסר בפועל של שנתיים. בשנת 2007 נדון הנאשם לתקופה של 18 חדשי מאסר בגין התפרצות לרכב. בשנת 2008 נדון הנאשם שוב למאסר בפועל לתקופה של 18 חודש בגין רצף של 13 תיקי רכוש וסמים.
כנגד הנאשם תלויים ועומדים שני מאסרים מותנים:

א.
מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים מת"פ 1854/07 בימ"ש שלום ב"ש.

ב.
מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים ולתקופה של 6 חודשים מת"פ 4232/06 בימ"ש שלום ב"ש.

אין מחלוקת בין הצדדים לגבי תחולתו של המאסר המותנה הראשון, אולם הצדדים חלוקים בסוגיית תחולתו של המאסר המותנה השני, ובכך אדון בהמשך.
המאשימה טענה לעונש בחומרה. לטענתה מדובר בנאשם עם עבר פלילי מכביד למדי, אשר נכנס ויוצא בין כתלי הכלא. הוא ביצע את העבירות כאשר שלושה מאסרים מותנים משני פסקי דין תלויים ועומדים כנגדו. כבר בגזרי הדין הקודמים נקבע, כי העיסוק בעבירות רכוש אצל הנאשם הפך למשלח יד של ממש. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה מחמירה של למעלה משלוש שנים, שנגזרה על נאשמים בעבירות דומות, כאשר נקבע כי בנסיבות אלה, של רצידיביזם בעבירות רכוש, מן הראוי להפעיל את המאסרים המותנים במצטבר.
הסניגור הפנה את בית המשפט לנסיבותיו האישיות של הנאשם, שאף אדם קרוב לא התייצב באולם בית המשפט לדיון בעניינו. הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי בארץ מוצאו, אולם לאחר עלייתו ארצה התייתם מאימו ונקלע למעגל שוטה, בו הוא מסתבך שוב ושוב בעבירות רכוש, ללא כל תמיכה. לדבריו מדובר בעבירות שנעשו ללא כל תכנון, רק על מנת להשיג מנת אוכל בסיסית. הסניגור הפנה אצבע מאשימה לגורמי הטיפול בכלא ומחוצה לו, אשר לא סייעו לנאשם לצאת מהמעגל העברייני בו הוא מצוי. בנסיבות אלה, ביקש הסניגור להקל בעונשו של הנאשם. הסניגור טען עוד טענות לגבי תחולתם של המאסרים המותנים, בהם אדון בהמשך הדברים.
הנאשם עצמו מסר לבית המשפט מסמך טענות בכתב, בו הוא מבקש סליחה ורחמים. הוא הוסיף בעל פה כי שני אחיו נפטרו בעת שהותו בכלא, ואת האובדן הרגיש רק כאשר שוחרר ממאסרו הקודם, ללא אף אדם קרוב, וביקש להעניק לו הזדמנות נוספת.
ראשית אציין, כי חרף כל הביקורת על גורמי הטיפול בכלא וגורמי הרווחה מחוצה לו, הרי שבית המשפט נוכח לא פעם, כי מי שבאמת רוצה לצאת מהעולם העברייני, יכול להסתייע בגורמי טיפול אלה, ולעשות מהלך של שינוי בחייו. אכן, רשויות הרווחה קורעות תחת העומס. שומה על המדינה לתגבר אותן כדבעי, בעבודה החשובה שמבצעים העובדים הסוציאליים בכל מקום, על מנת שיינתן מענה ראוי לכל צורך. עם זאת, לא ניתן להאשים את גורמי הרווחה בהתדרדרותו של הנאשם. הסרת אחריות כזו מהנאשם עצמו, שבחר את הבחירות הלא נכונות, וחזר לסורו שוב ושוב, מקשה על כל שינוי עתידי. רק מי שבאמת רוצה להעזר – ניתן לעזור לו, ומי שבאמת רוצה להעזר, מוצא את הדרכים להסתייע באנשי המקצוע הנפלאים הנמצאים בכלא ובקהילה.

תחולת המאסר על-תנאי מת"פ 4232/06
הסניגור המלומד העלה שני קשיים בהפעלת המאסר המותנה שנגזר על הנאשם בת"פ 4232/06 שלום ב"ש. כב' השופט מגד ניסח את התנאים באופן הבא:

"12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, לא יעבור עבירות סמים ורכוש המסווגות כפשע.

6 חודשים מאסר על תנאי, והתנאי הוא שתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, לא יעבור עבירות סמים ורכוש המסווגות כעוון
".
הקושי הראשון שהעלה הסניגור המלומד הוא בהפעלת שני מאסרים מותנים שהוטלו באותו גזר דין.
ההלכה הפסוקה קבעה לא פעם, כי מן הראוי להמנע מהטלת עונשי מאסר על תנאי דרקוניים, קרי לתקופות ארוכות, הניתנים להפעלה בגין עבירות קלות (ע"פ 229/78 סעדיה נ' מדינת ישראל
, פ"ד לב (3) 256 ; ע"פ 608/07 פלוני נ' מדינת ישראל
, תק-על 2007(1), 4343 , 4346 (2007)). בנסיבות אלה, בצדק קובעים בתי המשפט לא פעם תנאי ארוך ומכביד בגין עבירות חמורות, ותנאי קצר יותר בגין עבירות קלות.
בענייננו, עבר הנאשם שרשרת עבירות, חלקן עבירות מסוג פשע וחלקן עבירות מסוג עוון. אי אפשר גם לטעון כי מדובר באותו מעשה המגבש שתי עבירות המפעילות את שני התנאים, משום שבשני האישומים הראשונים הורשע הנאשם בעבירות מסוג פשע ועוון ואילו באישום השלישי, הורשע הנאשם בעבירת עוון בלבד, כאשר זהו אישום נפרד, הקשור למתלונן אחר, במועד אחר, המפעיל את התנאי השני. לפיכך בהחלט ניתן להפעיל את שני המאסרים המותנים.

חוק הכניסה לישראל






חוק הכניסה לישראל,


מדינת ישראל

.






פ בית משפט שלום 29299-03/10 מדינת ישראל נ' בוריס איפראימוב (פורסם ב-ֽ 03/01/2011)