פסקי דין על מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי | פסקי דין על איהאב אברהים

20776/05 גמר     14/01/2011




גמר 20776/05 מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' איהאב אברהים




המאשימה
מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי
- נ ג ד -
הנאשם
איהאב אברהים
<#2#>
נוכחים:
מטעם המאשימה: עו"ד הראל כהן

מטעם הנאשם: בעצמו וע"י ב"כ עו"ד אחמד מסאלחה
<#3#>
הכרעת דין

אקדים ואומר כי החלטתי לזכות את הנאשם מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
א. פתח דבר:
מעשה שהיה כך היה;

המדובר הוא בתאונת דרכים אשר התרחשה ביום 11.1.05 בשעה 17:00 לערך, עת נהג הנאשם במשאית (מיכלית דלק) מספר רישוי 20-034-15 (להלן:"המשאית"), בכביש מספר 77, מכיוון צומת המוביל לכיוון צומת בית רימון (להלן: "הצומת").
כפי המתואר בכתב האישום; אותה עת נהג סעיד סעיד (להלן:"המנוח) ברכב פרטי מסוג טויוטה מספר רישוי 35-725-09, (להלן:"הטויוטה") מכיוון כפר כנא לכיוון הצומת. יחד עם המנוח נסע בטויוטה עבד אל נאסר סעיד אשר ישב במושב הקדמי ליד הנהג.

כעולה מהתיאור העובדתי של כתב האישום, בהגיעו לצומת כשהוא נהוג ברכב פרטי - החל המנוח לחצותו, בכוונה לפנות שמאלה לכיוון צומת המוביל, כאשר ברמזור המוצב בכיוון נסיעתו דלק אור ירוק. באותו זמן, על-פי הנטען, המשיך הנאשם בנסיעה ישר אל כיוון צומת גולני, לא ציית לאור האדום אשר דלק ברמזור, נכנס אל מתחם הצומת, התנגש בטויוטה עם חזית המשאית אשר פגעה בדופן הקדמי השמאלי של הטויוטה; לאחר ההתנגשות המשאית התדרדרה קדימה, עלתה על אי תנועה בנוי, התנגשה בעמוד הרמזורים שהיה מוצב על אי התנועה ועקרה אותו. כמו כן, המשאית עברה את גדר המתכת המוצב על אי התנועה והתנגשה בשני כלי רכב אשר עמדו בנתיב הפנייה שמאלה לכיוון כפר כנא, דבר אשר הביא להתנגשותם של שני כלי הרכב האלה עם עוד שלושה רכבים נוספים.
כתוצאה מהתאונה, נהרג המנוח; כן, נפגעו הנאשם, הנוסע ברכב הפרטי ועוד חמישה אנשים. עמוד הרמזור והרכבים המעורבים ניזוקו אף הם , כך על-פי עובדות כתב האישום.

ב. העבירות המיוחסות לנאשם:

1. גרם מוות ברשלנות, עבירה לפי הוראות סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בצירוף סעיפים 64 ו 40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961.
2. נהיגה בקלות ראש שגרמה נזק לאדם ולרכוש, עבירה לפי סעיף 62 (2) ו 38 (2) ו (3) לפקודת התעבורה, התשכ"א, 1961.
3. אי ציות לרמזור, עבירה לפי תקנות 22 (ב) ו 64(ה) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 וסעיף 68 לפקודת התעבורה הנ"ל.
ג. זירת המחלוקת:

ליבת המחלוקת במקרה העומד בפתחנו, מתמקדת בשאלה; מי מבין שני הנהגים אשר היו מעורבים בתאונה, קרי - הנאשם או המנוח, הוא זה אשר נכנס אל מתחם הצומת כאשר ברמזור הממוקם בכיוון נסיעתו דלק אור אדום.

מחד, מבקשת המאשימה, בהסתמך על המסכת הראייתית כפי שהונחה על שולחנו של בית המשפט, להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו. ב"כ המאשימה תקע את יתדות טיעוניו בדברי עדי התביעה אשר ביקש להפיח בדבריהם רוח של אמינות ולתת להם עדיפות על פני עדותם של עדי ההגנה ואף הפנה בטיעוניו לחלק מהדברים שנמסרו מפיהם של עדי ההגנה. לגרסת המאשימה, הנאשם כפר תחילה בעובדות כתב האישום ולאחר מכן שב והודה בהתאם להסדר טיעון אשר גובש בין הצדדים, דבר שיש לייחס לו משקל ראוי בבוא בית המשפט להכריע בגורל המחלוקת הקיימת בין הצדדים.
המאשימה שבה וציינה כי הנאשם לא העלה ספק סביר בנוגע לביצוע העבירות המיוחסות לו.

מאידך, מבקשני הסנגור המלומד לדחות את גרסת התביעה ולהעדיף את גרסת הנאשם ועדיו ולזכות את מרשו מחמת הספק. על-פי טיעוני ההגנה, התביעה לא השכילה להוכיח את עובדות כתב האישום.

כן, הסנגור גרס בסיכומיו כי התביעה בחרה להעיד מטעמה רק עדים המצדדים בנרטיב של התביעה, וזאת למרות העובדה כי בזירת ההתרחשות ו/או בקרבתה נכחו עדים נוספים אשר גרסתם מצדדת בגרסת הנאשם.
בסיכומיו, הדגיש ב"כ הנאשם את הטענה כי אין בידי התביעה כל הוכחה לפיה הנאשם עבר את הצומת כאשר ברמזור היה אור אדום. יתר על כן, הדגיש הוא את העובדה כי שני עדי התביעה המומחים קבעו, כי צבע הרמזור בעת קרות התאונה ייקבע על ידי עדים ולא על פי חוות דעתם.

לחילופין, ציין ב"כ הנאשם כי גרסתם של עדי ההגנה הינה אמינה וכי יש להעדיפה על פני גרסתם של עדי התביעה אשר לדידו נבחרו בצורה סלקטיבית.

ד. פרשת התביעה:

1. מטעם התביעה העידו שני עדים מומחים, המשמשים כבוחני תנועה. עד התביעה הראשון, הינו רס"מ וופיק דגש. בעדותו ציין העד כי הוא משמש כבוחן תנועה מזה כ 5 שנים. באמצעות עד זה הוגשו לבית המשפט מסמך נשוא תפיסת דיסקת טכוגרף - ת/1, הדיסקה עצמה אשר סומנה ת/2 וכן 2 לוחות תצלומים הכוללים 6 תמונות של המנוח אשר סומנו ת/3.
בעדותו ציין עד זה כי הגיע לאירוע לפני הבוחן ועזר לו בגביית עדות, עריכת תצלומים ותפיסת הטכוגרף.
כאשר נשאל העד על ידי ב"כ הנאשם אם אדם המגיע מכיוון צומת גולני לכיוון צומת המוביל והרמזור בכיוון נסיעתו אדום, האם אז, כאשר הוא נעצר בצומת, יש ביכולתו להבחין בצבע הרמזור המוצב בפני
אלה היוצאים מכפר כנא ו/או ברמזור המוצב בפני
אלה המגיעים מהכיוון הנגדי, ענה העד כי, במצב דברים זה, שהוצג על-ידי ההגנה, ניתן יהא להבחין ברמזור המוצב בפני
אלה היוצאים מכפר כנא, אך לא בטוח שניתן יהא להבחין ברמזור המוצב בכיוון הנגדי והדבר תלוי במיקום הרכב ביחס למיקום הרמזור. (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 13 ואילך..)

2. עד התביעה השני אשר העיד בפני
בית המשפט, הינו מר איבראהים חג'אג'רה, אשר גם הוא משמש כבוחן תנועה מזה כ 20 שנה.
עד זה ערך את החקירות בזירת התאונה. באמצעותו הוגשו מסמכים ומוצגים שונים מזירת האירוע, כולל שתי הודעות של הנאשם, סקיצה, תמונות מזירת התאונה וכן דו"ח בוחן. הבוחן לא הכחיש כי שדה הראיה יכול להתרחב עד ל300 מטר וזאת על אף כי הוא ציין ששדה הראיה הינו 150 מטר. כן, העד ציין כי ניתן יהא להבחין בצבע הרמזור של אלה המגיעים מכיוון כפר כנא ופונים שמאלה לכיוון המוביל עת מביטים על רמזור זה ממקום העצירה של הנתיב האמצעי המיועד לרכבים הנוסעים מצומת גולני לצומת המוביל. (עמ' 24 לפרוטוקול שורה 13 ואילך...). מסקנתו של הבוחן היתה כי מצב הכביש ו/או מצבם של הרכבים המעורבים, לא היוו גורם לתאונה.

3. מר נחום אייזנשטאט הוא עד ראייה אשר נכח בעת קרות התאונה ואף מסר הודעה במשטרה אשר הוגשה לבית המשפט וסומנה ת/11.
העד העיד באומרו כי בזמן התאונה היה ברכב בנתיב הימני-קיצוני בצומת בית רימון ;קרי, בנתיב המיועד לכלי הרכב הנוסעים מכיוון גולני לכיוון צומת המוביל. העד ציין כי התקרב לצומת, הבחין בצבע הרמזור האדום ועצר בקו העצירה.
לדברי העד, הוא הבחין במשאית נפט הנכנסת אל תוך הצומת במהירות בנתיב שנוסע לכיוון צומת גולני. לדבריו, המשאית פגעה במכונית פרטית וזו האחרונה כתוצאה מאותה פגיעה התנגשה אף היא בעוד רכבים. הן המשאית והן הרכב הפרטי שנפגע עלו על אי התנועה. כן, המשאית פגעה ברמזור. (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 13 ואילך...). לדברי העד, המשאית נסעה במהירות בולטת ובצורה שונה מכלי-רכב אחרים אשר נסעו בכביש, דבר שמשך את תשומת ליבו לכך.
עד זה הבחין בתוצאות ושמע את הרעש, אך לא ראה את ההתנגשות עצמה מאחר ולדבריו הוא היה בתוך הרכב שלו בנקודה "עיוורת", כך על-פי דבריו הוא עצמו. (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 30 ואילך...).
יודגש כי העד מסר בעדותו כי הבחין הוא ברכב אשר נפגע על ידי המשאית עת פנה שמאלה לכיוון כפר כנא לאחר שהגיע מכיוון צומת גולני. (ת/11 וכן עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 3 ואילך...).
רואה אני לנכון להדגיש, כבר בשלב זה, כי גרסתו זו של עד התביעה עומדת בסתירה בולטת, קוטבית ומובהקת לעובדות כתב האישום.
עד זה ציין כי המהירות של המשאית היא זו שמשכה את תשומת לבו. אך, הוא שב וסייג את דבריו באמרו כי כוונתו למהירות היחסית, קרי ביחס ליתר הרכבים שהיו בכביש אותה עת. (עמ' 10 לפרוטוקול, שורה 27 ועמוד 11 שורה 4 ).
העד ציין גם כי לא יכל היה להבחין בצבע הרמזור שדלק בכיוון נסיעת המשאית של הנאשם מהמקום בו הוא עמד. העד ציין גם כי בנתיב הנסיעה של הרכבים המגיעים מכיוון צומת גולני והמיועד לפניה שמאלה לכפר כנא לא עצרו רכבים. נהפוך הוא, הרכבים בנתיב זה היו בנסיעה (עמ' 14 לפרוטוקול שורה 30 ואילך...). לשאלת הסנגור בחקירה נגדית לפיה הוא (הכוונה לעד) אינו יכול לשלול מצב לפיו הרמזור המיועד לאלה המגיעים מכיוון צומת גולני ופונים אל תוך כפר כנא היה ירוק הוא השיב בציינו כי הוא לא שולל מצב כזה ואף הדגיש כי זה מה שעיניו ראו בהתקרבו אל הצומת. (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 1 ואילך...).

4. עד תביעה רביעי, היה רב פקד רומן ברונשטיין, המשמש כקצין בוחנים ארצי באגף התנועה. באמצעות עד זה הוגשה חוות דעת וסומנה ת/12, וכן תמונות אשר הוגדלו על ידי עד זה באמצעות מיקרוסקופ וסומנו ת/13.
העד נשאל בחקירה הנגדית על פעולת החקירה והפענוח אשר בוצעה על ידו והלה השיב בציינו כי בהסתמך על הממצאים אותם הוא רואה בדיסקת הטכוגרף הוא עורך את חוות דעתו.
עד זה אישר גם כן, כי לא בדק את סדר הפעולה של הרמזורים, וכי לגבי העניין שבמחלקות וצבעו של הרמזור בכיוון הנסיעה של המשאית בעת קרות התאונה, הדבר ייקבע בהסתמך על העדויות ולא לאור חוות-דעתו.
העד בחוות דעתו ת/12 קבע כי בנקודת השיא האחרונה שלפני התאונה המהירות הייתה 83 קמ"ש. מנקודה זו הובחנה האטה עד 82 קמ"ש וממהירות זו זוהתה בלימת החירום. המרחק שעברה המשאית מנקודת השיא האחרונה ועד לסלימת החירום הינו 68.8 מטר כאשר קטע זה נמשך 3 שניות. הרטט הראשון האופייני לאירוע תאונתי זוהה במהירות ששל 35 קמ"ש לערך והרטט השני ברישומי המחט זוהה במהירות של 22 קמ"ש לערך. לציין כי שני הרטטים זוהו לאחר תחילת בלימת החירום ומכאן שלא ניתן לקבווע את פרק הזמן שבו התרחשו לאחר תחילת בלימת החירום.

5. מר אברהמי אפריים, ציין בעדותו, כי בשעת התרחשות התאונה הוא הגיע מכיוון צומת גולני לכיוון צומת המוביל, כשהוא נהוג ברכב מסוג רינו ברלינגו. (עמ' 30 לפרוטוקול שורות 25-26).
העד ציין כי באותו כיוון קיימים 3 נתיבים; שניים הממשיכים ישר ואחד הפונה שמאלה לכיוון כפר כנא. לדבריו, הוא נעצר בנתיב האמצעי מאחר ובכיוון נסיעתו דלק אור אדום והוא אף היה ממוקם כרכב הראשון בנתיב האמצעי.
העד המשיך ותאר כי הוא הבחין במשאית עת הגיעה ופגעה ברכב הפרטי שיצא מכיוון כפר כנא שמאלה לכיוון צומת המוביל. כן, העד המשיך וציין כי המשאית עלתה על אי התנועה ופגעה בג'יפ אשר עמד לידו. (עמ' 31 לפרוטוקול שורות 1,2 ואילך...). לדבריו של העד גם בפני
הרכבים אשר התכוונו לפנות שמאלה לכיוון כפר כנא דלק אור אדום ובפני
אלה היוצאים מכפר כנא שמאלה דלק אור ירוק. לשיטתו של העד, הוא הבחין לראשונה ברכב שיצא מכיוון כפר כנא והתכוון לפנות שמאלה רק ברגע ההתנגשות. לאחר התאונה העד התקשר למשטרה ומיד נסע מזירת האירוע לאחר שהאור ברמזור התחלף לירוק.
בחקירה הנגדית של עד זה, כאשר נשאל על המכוניות אשר עצרו לצידו, הוא שב וציין כי בנתיב שמשמאל, הפונה לכיוון כפר כנא, עצר ג'יפ ובהמשך עדותו הוא תאר איך המשאית פגעה באותו ג'יפ.

בהמשך, כאשר נשאל העד לגבי צבע הרמזור שדלק ברמזור הוא ציין כי בכיוון נסיעתו היה אור אדום, ואילו לאלה אשר מגיעים מכיוון כפר כנא היה אור ירוק. לדבריו, הוא הבחין בצבע הרמזור של אלה היוצאים מכפר כנא וכן הדגיש כי בנתיב בצד ימין שלו לא עצר אף רכב ולא עבר אף רכב. (עמ' 35 לפרוטוקול, שורה 29). כן, לדברי העד, בנתיב השמאלי המיועד לאלה הפונים אל תוך כפר כנא הוא הבחין רק בג'יפ (עמ' 36 לפרוטוקול, שורה 10). העד הוסיף והטמיע כי הרכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה ויצא מכיוון כפר כנא היה הרכב הראשון בנתיב והוא לא היה צריך כלל לעצור לפני כניסתו לצומת כי דלק בפני
ו אור ירוק. (עמ' 37 לפרוטוקול שורות 17 ואילך...). לדברי העד, מר איזנשטאט (שגם הוא עד תביעה) אינו צודק באומרו כי הרכב הפרטי אשר התנגש במשאית הגיע מכיוון צומת גולני ופנה שמאלה אל כיוון כפר כנא. בחקירה נגדית אישר העד את האפשרות לפיה ייתכן והוא לא ראה את הרכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה כשהוא יוצא מכיוון כפר כנא ופונה שמאלה לכיוון המוביל זאת מאחר והוא לא הביט לעבר הרכבים שיצא מהכפר לפני רגע ההתנגשות. העד אינו שולל את הטענה של הסנגור, לפיה המדובר בניחוש שלו; קרי של העד עצמו אשר הסיק כי הרכב יצא משם מבלי להבחין בו (עמ' 38 לפרוטוקול , שורה 12, 13). בהמשך חקירתו הנגדית שב העד וציין כי, בנסיבות העניין, הוא יכול לקבוע כי הרכב הפרטי יצא מכיוון כפר כנא ופנה שמאלה. העד אישר גם ,לאחר חקירה נגדית עיקשת, כי לאחר התאונה הוא "ברח" עם הרכב שלו לנתיב הימני שהיה פנוי ולשאלה איך הוא מיישב את הסתירה עם עדותו של מר איזנשטאט הוא השיב באומרו כי הוא אינו אחראי על מה שהעד האחר אמר.
העד חמזה זוהיר העיד בפני
בית המשפט וציין כי הוא עמד ראשון בנתיב המיועד לאלה הפונים אל תוך כפר כנא ואחריו עמד ג'יפ. לאחר שעומת עם גרסה זו נשאר העד דבק בעמדתו ואף ציין כי יכול להיות מצב לפיו העד חמזה עצר לפני הג'יפ שהיה במקביל לרכבו של העד.

6. העד מר ניזאר עכאוי, ציין כי ביום התאונה היה בדרכו חזרה מטבריה לכיוון נצרת; כאשר הגיע לצומת בית רימון דלק ברמזור אור אדום דבר שהביא לעצירתו בנתיב השמאלי הפונה לכיוון כפר כנא. הוא ציין גם כי בנתיב עצרו לפניו ארבע או חמש מכוניות. במצב דברים זה, הוא הבחין במכונית היוצאת מכיוון כפר כנא שמאלה לכיוון צומת המוביל, וכן ציין כי בכביש המחבר בין צומת המוביל לצומת גולני עברה משאית ופגעה באותו רכב שיצא אותה עת מכיוון כפר כנא. העד המשיך ותאר כי בהמשך השתלשלות האירועים, המשאית התנגשה בעמוד הרמזור ופגעה במכוניות אשר עמדו בנתיב השמאלי. העד ציין כי אינו זוכר מה היה צבעו של הרמזור המיועד לכלי הרכב הנוסעים ישר לכיוון צומת המוביל. אך, לאחר רענון זכרונו הוא ציין כי אם הוא אמר זאת במשטרה (קרי , צבע הרמזור בכיוון המדובר היה אדום) אזי הדבר נכון. העד הצליח להיזכר, בחקירה נגדית, כי הרכב הראשון שעצר בנתיב שלו היה רכב פרטי ואחריו ג'יפ. יודגש כי עד זה לא הצליח לספק פרטים לגבי מצב התנועה בנתיב האמצעי והימני קיצוני המיועדים לאלה הממשיכים הישר לכיוון צומת המוביל. כן, העד התכחש לעובדה כי דיבר עם אבי הנאשם ועדי התביעה בטרם נכנס לאולם ומיד לאחר מכן שב מדבריו אלה וציין כי דיברו הם רק על פרטים כלליים. העד לא הבחין בצבע הרמזור בפני
המשאית ו/או בצבע הרמזור בפני
הרכב הפרטי שיצא מכיוון כפר כנא.

7. עד תביעה נוסף, אשר העיד בפני
י הינו מר ג'אן קלוד אילוז, אשר ציין בעדותו כי הגיע מכיוון צומת גולני לכיוון נצרת עילית, כאשר עצר וחיכה בצומת המיועד לפנייה שמאלה לכיוון כפר כנא. העד ציין כי נסע ברכב השישי או השביעי, עצר בנתיב וכן בנתיב הימני שלידו עצר רכב אחר וכי הרמזור הן בכיוון שלו והן לאלה שממשיכים ישר היה אדום. העד תאר את האירוע וציין כי ראה את הרכב הפרטי בצבע לבן אשר יצא מכיוון כפר כנא שמאלה לכיוון צומת המוביל, וכי המשאית אשר הגיעה מכיוון צומת המוביל פגעה ברכב ופנתה שמאלה לאחר מכן וכך היא פגעה בשאר הרכבים אשר עמדו מצד שמאל בנתיב המיועד לכניסה לכיוון כפר כנא.
בחקירה הנגדית, כאשר נשאל העד לגבי צבע הרמזור לאלה אשר המשיכו ישר, חזר והדגיש כי צבע הרמזור היה אדום. העד הוסיף ואמר כי הבחין ברכב הפרטי עת יצא מכיוון כפר כנא שמאלה אך הוא לא ידע לומר אם הרכב היה בעצירה לפני כן, אם לאו. (עמ' 56 לפרוטוקול שורות 26 ואילך...).
העד צייר על גבי נ/1 את המקום בו הבחין ברכב הפרטי לראשונה וכן במקום ההתנגשות.

8. העד מר סעיד עבד אל נאסר, בן דודו של המנוח נסע עימו בזמן התאונה. עד זה ציין בעדותו כי ביום התאונה בשעה 17:00, ביציאה מכפר כנא, הגיע יחד עם המנוח לצומת בית רימון ועצרו ברמזור. העד ציין כי ברמזור היה אור כתום דבר שאילץ אותם להמתין כמעה. (עמ' 60 לפרוטוקול, שורות 21 ואילך...). לדבריו של סעיד, הם נסעו ברכב הראשון והחלו לצאת מהצומת ולפנות שמאלה לכיוון המוביל, זאת לאחר שהרמזור התחלף לצבע ירוק. לדבריו של עד זה המשאית הגיעה מכיוון צומת המוביל ופגעה ברכב שלהם בצד של הנהג. העד השיב לשאלה בחקירה הנגדית בציינו כי לצד המשאית היו עוד שני כלי רכב לפחות אשר עצרו בנתיב הימני; קרי בנתיב הימני שלצד הנתיב בו נסעה המשאית ולאותו כיוון עצרו לפחות שני כלי רכב. דבריו אלה של העד סותרים הם את הודעתו ב נ/3 (שורה 9,10) שם ציין כי לא היו כלי רכב לפני המשאית או לצידה. לדברי העד, הם הגיעו לצומת, עצרו, המתינו במשך כמה שניות בצומת ולאחר מכן יצאו את הצומת שמאלה, לאחר שהרמזור התחלף לצבע ירוק. העד חזר והדגיש כי בהגיעם לצומת דלק ברמזור אור כתום בודד ויציב (לא מהבהב) (עמ' 63 לפרוטוקול שורה 10; עמ' 65 לפרוטוקול, שורה 3,4).
יודגש כי העד ציין ב נ/3 (בשונה ממה שציין בעדותו בפני
י) כי בהגיעם לצומת היציאה מכפר כנא דלק ברמזור אור אדום והם נאלצו להמתין פחות מדקה אחת בצומת לפני שדלק בפני
הם האור הירוק (נ/3 שורה 20, 21). אין להתעלם מהתוספת של העד אשר צצה לה והזדקרה רק במהלך מתן עדותו מעל דוכן העדים ולפיה בנתיב הימני שלצד הנתיב בו נסעה המשאית עצרו שני רכבים. אין להתעלם מהרושם שנוצר ולפיו תוספת זו נולדה היא כדי לנווט את בית המשפט למסקנה וללמדנו כי, הרמזור בפני
המשאית היה אדום ועובדה היא ,כביכול, כי שני הרכבים האחרים שנסעו לצד המשאית ולאותו כיוון עצרו. אינני יכול לאמץ גרסה מאוחרת זו שבאה רק כדי לגרור את בית המשפט אל מסקנה שהמבוי אליה סתום.

ה. פרשת ההגנה וגרסת הנאשם:

1. מטעם ההגנה העיד הנאשם; בעדותו ציין כי בסביבות השעה 17:00 נהג במשאית מכיוון צומת המוביל לכיוון צומת גולני, עבר את הצומת ברמזור ירוק; או אז, התרחשה התאונה. לדברי הנאשם, הוא הבחין ברכב הפרטי שיצא מכפר כנא וחסם את דרכו במרחק של כ-20 מטר, כשהיה סמוך אליו, דבר שלא אפשר לו למנוע את התאונה.
הנאשם העיד כי לידו לא היו רכבים, וכי מהכיוון הנגדי קרי מכיוון צומת גולני, התנועה זרמה כרגיל, מלבד אלה אשר רצו לפנות לכיוון כפר כנא שמאלה; הם נאלצו לעצור מאחר ובפני
הם היה רמזור אדום.

הנאשם המשיך ופירט את ההתרחשויות כך:

"הגעתי לרמזור, רציתי לעבור את הצומת בירוק ואז ראיתי אוטו שיוצא מצומת. האוטו יצא מכיוון כפר כנא ורצה לפנות שמאלה לכיוון המוביל, ניסיתי לברוח מהאוטו הזה וברחתי







גמר בית משפט לתעבורה 20776/05 מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' איהאב אברהים (פורסם ב-ֽ 14/01/2011)