פסקי דין על זבולון צופיוף | פסקי דין על אהרן סופיוב | פסקי דין על שרה רוזין

45330/09 תמש     13/01/2011




תמש 45330/09 זבולון צופיוף, אהרן סופיוב נ' שרה רוזין





כב' השופט נפתלי שילה
בפני


1. זבולון צופיוף

2. אהרן סופיוב


התובעים

נגד
שרה רוזין

ע"י עו"ד אברהם אוחיון
הנתבעת

פסק דין

האם הנתבעת ובעלה המנוח התחייבו לשלם לתובעים סך של 25,000 דולר ארה"ב עד ליום 22.4.02?

א. רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. התובעים (להלן" "זבולון" ו"אהרן") הם אחיה של הנתבעת.

2. ביום 14.4.78 נפטרה אימם של הצדדים (להלן: "האם") וביום 27.2.80 ניתן צו קיום לצוואת האם מיום 8.11.76 והנתבעת מונתה למנהלת עיזבונה.

3. בצוואת האם, קיימת התייחסות רק לנכסי נדל"ן שהיו בבעלותה ולזכויות במונית ו"מספר ירוק". האם לא התייחסה בצוואתה לרכוש אחר.

4. התובעים טוענים כי לאם היו מטבעות זהב, תכשיטי זהב יקרי ערך ומזומנים. לדבריהם, האם הכינה עוד בחייה שקית לכל אחד משמונת ילדיה ובכל שקית היא שמה תכשיטים, מטבעות זהב ומזומנים שיועדו לכל אחד מילדיה, לאחר פטירתה (להלן: "הזהב").

5. לטענת התובעים, בשנים האחרונות לחיי האם, היא התגוררה אצל הנתבעת ובעלה והיא מסרה להם את הזהב. לדבריהם: "אמנו ז"ל ... חילקה את כל דברי הערך לחלקים ורשמה את שמו של כל בן על החלק שהוא אמור לקבל לאחר פטירתה ומסרה לידי הנתבעים לחלקם כפי שהוא" (סעיף 6 לכתב התביעה).

6. התובעים טוענים כי הם ניהלו מגעים עם הנתבעת ובעלה המנוח פסח רוזין ז"ל (להלן: "המנוח") ביחס לקבלת הזהב המגיע להם ואולם הנתבעת ובעלה מסרו להם כי הם מכרו את הזהב והם יכולים לתת להם רק את תמורתו.

7. לדברי התובעים, הם ניהלו מו"מ עם הנתבעת והמנוח וביום 22.4.99 נחתם הסכם בין זבולון לבין המנוח (להלן: "ההסכם"). וזה נוסח ההסכם:

"הסכם שנחתם ונכתב בתאריך 22.4.99

בין שרה רוזין
ופסח רוזין
לבין זבולון צופיוף
מבא להסכם זה מאחר ושרה רוזין
ואני זבולון הגענו להסכם ומאחר ושרה רוזין
נתנה רשות לבעלה לערוך את ההסכם כפי שסוכם בעל פה בין שרה וזבולון וע"כ חתימת בעלה פסח רוזין מחייב את שרה רוזין
בכל הסכם זה והוא על דעתה וכן פסח רוזין ערב על כל הנאמר בהסכם זה.
1. הצדדים הגיעו לפשרה לפיו החוב בתיק הוצל"פ מס' 01-18359-685 ישולם בפשרה
סך 4,500 ₪ במזומן לסילוק סופי בתיק זה.
2. מאחר ושרה רוזין
מנהלת עזבון של האמא מרים סופיוף ז"ל והאמא הפקידה בידה תכשיטי זהב ומטבעות וכן כסף בדולרים מזומן לשם לחלקה לבנים.
3. מאחר ועד היום לא קיבלנו אני זבולון צופיוף
ואהרן צופיוף את חלקינו מהירושה הנ"ל שבידי שרה רוזין
, אי לכך מוסכם כי שווי הזהב הוא עבור שני האחים זבולון ואהרן סך 15,000 דולר חמש עשרה אלף דולר וכן כסף מזומן בסך 10,000 דולר עשרת אלפים דולר עבור שני האחים הוסכם בין הצדדים כי או יינתן תכשיטים בשווי זה של 15,000 דולר או את התשלום במזומן וזאת עד שלוש שנים מהיום עד לתאריך 22.4.2002.
4. במידה ולא ישולם סך זה לידי זבולון צופיוף
עבור שני האחים בתקופה שנכתב יחוייבו שרה ופסח רוזין בריבית של 10% לשנה עד התשלום בפועל מיום חתימת ההסכם ותשלום הריבית יהיה חלק מהקרן ויתווספו עליו ריבית כחוק לפי ההסכם.
5.חתימת הבעל היא בהסכמת אישתו ובאישורה מאחר והיא לא נמצאת וזה מחייב את כל הצדדים."

8. התובעים טוענים כי ההסכם נחתם רק ע"י המנוח ולא ע"י הנתבעת היות והיא היתה בעבודה והמנוח מסר כי הוא חותם אף בשמה.

9. התובעים טוענים כי אהרן ערך הסכם זהה בעל פה עם הנתבעת ובעלה "ימים מספר לפני כן" (סעיף 4 לסיכומים).

10. התובעים טוענים כי למרות שחלף מועד הפירעון, לא שילמה הנתבעת ובעלה את חובם על פי ההסכם ולכן ביום 5.4.09 הם שלחו לנתבעת מכתב התראה. משלא נענו ומאחר ומועד ההתיישנות היה קרוב, הם הגישו את תביעתם לבית המשפט השלום בתל אביב ביום 19.4.09. (התובענה הועברה לאחר מכן לבית משפט זה, עקב טענת הנתבעת בדבר הסמכות העניינית).

11. יצויין כי המנוח נפטר ביום 13.5.01 ועל פי צו ירושה שניתן ביום 4.8.02 הנתבעת היא היורשת היחידה של המנוח.

12. הנתבעת טוענת כי התביעה התיישנה ולחילופין חל שיהוי רב בהגשתה, דבר שגרם לה נזק ראייתי רב. כמו כן, הנתבעת מכחישה לחלוטין את דבר קיומו של ההסכם וטוענת כי הוא מזויף. לטענתה, כבר משנת 1984 לא היה לה ולבעלה כל קשר עם התובעים ומעולם לא נערך הסכם, לא איתה ולא עם בעלה. לדבריה, מאז אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, לא ביקרו אותם התובעים בביתם ולא היה בינם כל שיג ושיח למעט הליכים משפטיים רבים שהתובעים נקטו כנגדם. הנתבעת אף מכחישה כי ערכה הסכם בעל פה עם אהרן.

13. הנתבעת טוענת כי מעולם לא החזיקה בתכשיטים או בזהב של האם ומעולם לא התחייבה, לא היא ולא בעלה המנוח, לשלם דבר לתובעים.

14. הנתבעת טוענת כי התובעים הם זייפנים מועדים וכי הם הורשעו פעמים רבות בעבירות זיוף ומרמה של מסמכים וכל התביעה "מצוצה מהאצבע" ומהווה המשך בשרשרת מעשי הנוכלות והמרמה של התובעים.

15. לכתב ההגנה צירפה הנתבעת הכרעות דין ופסקי דין רבים שבהם קבעו ערכאות שונות כי התובעים הם זייפנים מקצועיים ולכן לדבריה: "גם אם יקבעו 20 גרפולוגים כי חתימת המנוח פסח רוזין נמצאת על המסמך שצורף לכתב התביעה ברור כי מדובר אך בזיוף מוצלח" (סעיף 16 לכתב ההגנה).

16. על פי בקשת התובעים, מיניתי כמומחה לצורך בדיקת האותנטיות של חתימת המנוח על ההסכם, את מר אמנון בצלאלי, מומחה להשוואת כתבי יד.

17. בחוות דעתו של מר בצלאלי מיום 15.10.10 הוא קבע כי:

"בבדיקה מצאתי התאמה בתכונות הכתיבה בין חתימת רוזין פסח שבמסמך .... לבין הדוגמאות שקיבלתי לבדיקה, ולדעתי סביר מאוד שהמסמך נחתם על ידו... מיעוט הדוגמאות שקיבלתי להשוואה יצר קושי בבדיקה, אך למרות זאת דרגת המסקנה הינה בסבירות גבוהה. אפשר לערוך הרחבות והשלמות לבדיקה זאת בעזרת דוגמאות נוספות".

18. הנתבעת לא ביקשה לזמן את המומחה לחקירה ואולם לטענתה אין לקבל את חוות דעת המומחה, בין היתר, מאחר ונודע לה לאחרונה כי המומחה נתן בעבר חוות דעת פרטית לתובעים.

19. בק.מ. שהתקיים בפני
ביום 17.3.10 טענו התובעים כי הם תובעים את הנתבעת אישית מכח הסכם בעל פה (עמ' 1 שורה 17) וכן מכח היותה היורשת הבלעדית של המנוח, אשר חייב להם את הכספים על פי ההסכם שעליו חתם. יצויין כי מלכתחילה הוגשה התביעה אף נגד בנה של הנתבעת משה רוזין ונגד העיזבון ואולם, בהסכמת התובעים, קבעתי כי התביעה כנגד מר משה רוזין וכנגד העיזבון נדחית. אציין כי כוונת ההחלטה היתה שמאחר ועיזבון אינו אישיות משפטית, הוא לא יכול להיות גוף נתבע ולכן התביעה מכח ההסכם היא כנגד יורשת עיזבון המנוח דהיינו הנתבעת.

20. בימים 18 ו - 21 לאוקטובר 2010 התקיימו ישיבות הוכחות. התובעים הגישו סיכומיהם ביום 5.12.10, הנתבעת ביום 26.12.10 וסיכומי התשובה הוגשו ביום 11.1.11.

ב. דיון והכרעה

1. כידוע, הנטל להוכיח תביעה כנגד עיזבון גבוהה יותר מהנטל הדרוש בתביעה אזרחית רגילה. המנוח שחתם על ההסכם אינו עימנו ולכן על התובעים קיים נטל מוגבר בכל הנוגע להוכחת התביעה כנגד עיזבונו. כפי שנקבע בע"א 6002/92 דוד מלק נ' מנהל עיזבון הרב יהושע דויטש ז"ל ואח', פ"ד נא (5) 1 בעמ' 10:

"המדובר בענייננו בתביעה נגד עיזבון. בתביעה מסוג זה "מידת ההוכחה הנדרשת היא ברמה גבוהה בהרבה מזו המספיקה בהליך אזרחי רגיל (ע"א 323/86 לרנר נ' יניב). מן התובע נדרשות "ראיות חזקות יתר על המידה הרגילה וסיוע לעדותו שלו" (דברי הנשיא שמגר בע"א 843/87 כוכב נ' עיזבון המנוח חיטרוש שמעון ז"ל ואח')".

ראה גם: רע"א 3587/06 עיזבון המנוח אבי ירדני ז"ל נ' משה בן צור ואח' ( פיסקה 12, ניתן ביום 14.5.08).

2. ראשית אני קובע כי התביעה על פי המסמך לא התיישנה מאחר והיא הוגשה שלושה ימים לפני מועד ההתיישנות. מאחר והתובעים טוענים כי ההסכם בעל פה נערך עם הנתבעת "מספר ימים לפני כן" (סעיף 4 לסיכומים), אם נלך לפי הכלל "מיעוט רבים - שניים", אף התביעה כנגד הנתבעת בגין ההסכם בעל פה, לא התיישנה והיא הוגשה יום אחד בלבד לפני מועד ההתיישנות. ואולם ברור, כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ביותר - שהרי הזהב הגיע להם לטענתם כבר 21 שנים !!! לפני שנחתם ההסכם - ויש לקחת נתון זה בחשבון, בעת שאנו שוקלים את הסבירות שנערך בכלל הסכם בין הצדדים, כפי שיפורט לקמן.

3. על מנת לברר האם אכן נכונה טענת התובעים לפיה נערכה פגישה בין המנוח לזבולון בביתו והמנוח התחייב לאמור בהסכם, חתם עליו, ואמר לתובעים כי התחייבותו היא אף על דעת אשתו הנתבעת, יש צורך לסקור את מערכת היחסים שבין התובעים, הנתבעת ובעלה המנוח, בשנים שקדמו לעריכת ההסכם הנטען בשנת 1999. נבחן מערכת יחסים זו בהתבסס על כתבי הטענות וההחלטות שניתנו במסגרת ההליכים המשפטיים הרבים שהתנהלו בין הצדדים בתקופה שקדמה לעריכת ההסכם:

4. ביום 6.6.88 הגיש אהרן תביעה כנגד הנתבעת בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב על סך של 450 ש"ח בגין חלקו בדמי שכירות של חנות שהיתה שייכת לעיזבון האם (תיק 4317/88).

5. ביום 11.8.88 קיבל בית המשפט את התביעה בחלקה ופסק כי על הנתבעת לשלם לאהרן 200 ₪.

6. ביום 29.12.88 הגישה אחות הצדדים מרים סימן טוב (להלן: "האחות מרים") תביעה על סך של 320 דולר ועוד אלפיים לירות כנגד הנתבעת בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (10432/88). על פי התביעה, האחות מרים הלוותה לנתבעת סכום זה וצורף לכתב התביעה מסמך המעיד לכאורה על ההלוואה. כמו כן, ביום 19.1.89 הגישה האחות מרים, תביעה נוספת על סך של 250 ₪ כנגד הנתבעת בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (588/89) וזאת בגין הלוואה שלטענתה היא נתנה לה. הנתבעת טענה כי המסמכים שצורפו לתביעות מזויפים והתביעות נדחו. זבולון הודה בחקירתו כי הוא זה שניסח וכתב את שתי התביעות כנגד הנתבעת, עבור האחות מרים (עמ' 10 שורות 11-23).

7. בשנת 1988 תבע אהרן את בתה של הנתבעת ובעלה בגין שכר דירה שלטענתו הם לא שילמו לו (עמ' 16 שורות 13-14).

8. ביום 5.2.90 פתח אהרן תיק הוצאה לפועל כנגד הנתבעת בגין הסך של 200 ₪ שהיא חויבה לשלם לו כמפורט לעיל. בבקשה לביצוע, עתר אהרן לקרן בסך של 200 ₪ וכן לריבית בסכום של 16,236 ₪!!! ולשכ"ט עו"ד בסך של 500 ₪ בתוספת מע"מ. (תיק מספר 12780/90). דהיינו, על חוב של 200 ₪ תבע אהרן את הנתבעת על סך של 17,011 ₪.

9. הנתבעת, אשר קיבלה הודעת עיקול על הסכום הנ"ל, פנתה להסדיר את החוב בלשכת ההוצאה לפועל וביום 13.5.90 היא שילמה 234 ₪ והתיק נסגר.

10. למרות זאת, שב אהרן כעבור שש שנים ופתח שוב תיק הוצל"פ כנגד הנתבעת. בתגובת הנתבעת לבקשת אהרן לפתיחת התיק מחדש בלשכת ההוצאה לפועל בבת ים, אמרה הנתבעת בתצהירה מיום 5.10.96 בין היתר כי:

"הזוכה, שהינו לצערי ולבושתי אחי הצעיר, הינו נוכל שקרן ורמאי אשר חי על עושק אנשים והורשע כבר בפלילים, הוא פותח תיקים רבים סתמיים... זאת גם הסיבה כי הזוכה "מתעורר" רק היום - שש שנים לאחר סגירת התיק !!!... למרבה המזל נשארו אצלי המסמכים דלעיל כך שיכולה אני להציג את שקריו של הזוכה".

11. ביום 22.1.97 הגישה הנתבעת בקשה בטענת פרעתי ובה היא שוב חזרה על הביטויים הקשים כנגד אהרן בגין פתיחת תיק ההול"פ כנגדה בסכום אסטרונומי, לאחר שהיא פרעה את מלוא חובה כבר לפני יותר משש שנים.

12. ביום 3.6.97 התקיים דיון בפני
כב' ראש ההוצאה לפועל ותיק ההוצל"פ נסגר.

13. זאת ועוד: ביום 21.1.96 הגיש זבולון כנגד הנתבעת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בגין דירה השייכת אף לו על פי צוואת האם וכן תביעה כספית על סך של 50,000 דולר בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו ע"י הנתבעת (תיק א' 14574/96 בבית משפט השלום בתל אביב).

14. ביום 6.3.97 התקיים דיון בתביעה בנוכחות הצדדים ובית המשפט קיבל את עמדת הנתבעת ודחה את תביעתו של זבולון תוך חיובו בסך של 200 ₪ בגין הוצאות משפט.

15. ביום 16.4.97 הגישה הנתבעת ערעור על שיעור פסיקת ההוצאות שנפסקו לטובתה והיא טענה כי מגיע לה סכום הוצאות בשיעור הרבה יותר גבוה.

16. ביום 9.9.98 התקיים דיון בערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב בנוכחות הצדדים (ע"א 657/97). בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ופסק על דרך הפשרה סכום הוצאות בסך של 3,280 ₪ בתוספת מע"מ שזבולון חויב לשלם לנתבעת.

17. זבולון לא שילם סכום זה והנתבעת פתחה כנגדו תיק הוצל"פ. רק ביום 6.9.99 נסגר תיק ההוצל"פ לאחר שבאמצעות עיקול שהטילה הנתבעת על כספי זבולון, היא הצליחה לגבות את החוב.

18. ממכלול ההתדיינות המשפטית בין התובעים לנתבעת עולה בבירור כי הצדדים היו נתונים בסכסוך עמוק ומר ביותר ולכן קשה להניח כי בעיצומו של הסכסוך, התובעים הגיעו לביתה של הנתבעת, ניהלו עמה מו"מ והיא והמנוח התחייבו לשלם להם סכומי כסף נכבדים.

19. אין כל היגיון כי בשעה שהצדדים מתכתשים שנים רבות בערכאות, הנתבעת טוענת כי התובעים הם זייפנים והם רדפו אחריה בתביעות







תמש בית המשפט לענייני משפחה 45330/09 זבולון צופיוף, אהרן סופיוב נ' שרה רוזין (פורסם ב-ֽ 13/01/2011)