פסקי דין על חיים אליהו | פסקי דין על חיים חזקיהו ואח'

8752/07 תמש     29/07/2010




תמש 8752/07 חיים אליהו נ' חיים חזקיהו ואח'






התובע
חיים אליהו

נ ג ד
חיים חזקיהו ואח'
הנתבעים
פסק דין
1. התובע והנתבע 1 הם אחים אשר משך שנים רבות מנהלים הליכים משפטיים בקשר לזכויות במשק מס' 1 במושב גבעת יערים, אשר בשעתו היה שייך במלואו לאימם המנוחה, אשר הלכה לעולמה ביום 4.6.92.
2. הנתבעים 2-7 הם בת זוגו של הנתבע 1 וילדיהם.
3. על מנת להבין את הסכסוך הנוכחי והרקע המשפטי שלו, מן הראוי להיזכר בהליכים שקדמו לו. ב

פסק דין
שניתן בבית המשפט העליון בע"א 1662/99 מיום 27.8.02 נקבעו מספר עקרונות אשר קובעים יחד את היחסים המשפטיים שבין האחים בכל הקשור לזכויות במשק הנ"ל, ו

פסק דין
זה, אשר יקרא להלן

פסק דין
חיים, הפך ל

פסק דין
תקדימי בכל הקשור לקביעת היחסים שבין בן ממשיך לבין הרשויות הרלוונטיות (מנהל מקרקעין ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית), מצד אחד, והיחסים התוך-משפחתיים שנוצרים באמצעות הסכמים או תצהירים שנערכים על ידי בני המשפחה בינם לבין עצמם. ואפרט:
4. ביום 18.5.81 חתמה האם המנוחה על תצהיר בו מינתה את התובע, אליהו חיים, לבן ממשיך. אילו היה זה המסמך היחיד שנערך באותה עת, כי אז ברור היה לכל כי התובע הינו היום הבן הממשיך, בעל הזכויות הבלעדיות במשק כולו, וככל שהנתבע 1,חזקיהו, תופס ומחזיק בשטח כלשהו במשק האמור, בין אם בבית מגורים של האם העומד בשטחי המשק בו הוא מתגורר היום יחד עם בני משפחתו, ובין אם בתחומי המשק כולו, כי אז ניתן היה לדרוש את סילוקו ופינויו מהמקום ללא כל קושי משפטי. דא עקא, בנוסף לתצהיר של האם שנערך בתאריך האמור, חתם הבן אליהו באותו מעמד על תצהיר משלו (המכונה ב

פסק דין
חיים "ההסכם הראשון"), בו הצהיר את הדברים דלהלן:
ידוע לי שאמי התנתה את הסכמתה למינוי כבן ממשיך בתנאי שאסכים שלאחר אריכות ימיה וכשהיא לא תהיה בחיים אחי יחזקאל [שהוא גם ידוע בשם חזקיהו, הנתבע 1 - ב.ג.] יבוא להתגורר - אם ירצה - ביחד עם משפחתו בביתה של אמנו ואני ביחד עמו נתחלק במשק החקלאי שהיא משאירה אחריה... נתתי את הסכמתי לכל דרישותיה של אמי לגבי שמירה על זכויותיה בחיים ושמירת זכויותיו של אחי יחזקאל בבית ובמשק לאחר שאמנו תמות.
5. בנוסף לתצהירים של האם ושל הבן אליהו המתוארים לעיל, נערך מסמך נוסף והוא הסכם שנערך בין האם לבין הבן חזקיהו ביום 22.11.91 (המכונה ב

פסק דין
חיים "ההסכם השני"), בו העבירה האם לחזקיה ולאשתו את הזכויות בבית המגורים שלה במשק. בלשון ההסכם, האם העבירה לבן ולאשתו "...את כל זכויותיה בדירה בה היא גרה ואת החזקה בה וכן חלק מהקרקע סביב הדירה, כפי שמוגדר במפה המצ"ב..." חזקיהו ומשפחתו אכן התגוררו יחד עם האם בבית המגורים שלה עוד בחייה, וכאמור לעיל, הם ממשיכים להתגורר באותו בית עד עצם היום הזה.
6. כפי שמתואר בפסק דינו של בית המשפט העליון, "לאחר פטירת האם ב- 4.6.92 התעוררה מחלוקת בין האחים מיהו הבן הממשיך, מה תוקפם של התנאים שהותנו בתצהיר אליהו, ומהו תוקפו המשפטי של ההסכם בין חזקיהו לאם לעניין העברת הזכויות בבית המגורים. מחלוקת זו הביאה להגשת תובענת אליהו לסעדים הצהרתיים...", שאחד מהם הוא

פסק דין
הצהרתי המאשר כי אליהו הוא אכן הבן הממשיך, והשני, ביטולו של ההסכם שבין האם לבין חזקיהו להעברת זכויותיה בבית מגוריה לידיו. טענת אליהו, כפי שהועלתה בבית המשפט המחוזי, הסתמכה על כך שמכלול הזכויות הקנייניות במשק קיימות ונובעות אך ורק מכוח "ההסכם המשולש" שבין הרשויות השונות, וכי לפי ההסכם המשולש אין כל דרך לפצל את הזכויות במשק בין בני משפחה שונים; וכי לפי אותו חוזה משולש עוברות הזכויות בפטירתו של הורה, לידיו הבלעדיות של הבן הממשיך. כפועל יוצא מכך מתחייבת המסקנה כי אין כל תוקף להסכם שבין האם לבין חזקיהו, שהרי האם עצמה קבעה שאליהו הוא יהיה הבן הממשיך, כך שכל הזכויות מרוכזות בידיו, ללא כל אפשרות שהאם תוכל גם להעביר זכויות כלשהן במשק לידי חזקיהו.
7. ב

פסק דין
חיים קבע בית המשפט העליון, בדעת רוב, כי אכן נבחר אליהו כדין כבן ממשיך, ועל כן, ככל שמדובר ביחסים שבין משפחת חיים לבין הרשויות הרלוונטיות בכל הקשור למשק, היחיד שמחזיק בזכויות הינו הבן הממשיך, הרי הוא התובע. ברם, במישור של היחסים הבין-משפחתיים, קבע בית המשפט העליון כי התובע מנוע ומושתק מלהתכחש להתחייבויותיו בתצהיר שערך במעמד קביעתו כבן ממשיך על ידי אמו ("ההסכם הראשון"); ומאחר שבתצהיר זה מכיר התובע, ומתחייב גם להכיר בעתיד, בזכויותיו של אחיו חזקיהו, הרי שאין ביכולתו לאחר מות האם להתנער מהתחייבות זו, ששימשה גם כבסיס לגיבוש החלטתה של האם להעניק לו את המעמד של בן ממשיך, כפי שאליהו עצמו מצהיר בתצהירו האמור.
8. כתוצאה ממסקנות אלו, קבע בית המשפט העליון כי ההסכם שבין האם לבין חזקיהו שריר וקיים ביחסים שבין האחים בינם לבין עצמם, וכי על כן, בקשתו של אליהו לקבלת

פסק דין
הצהרתי על בטלותו של ההסכם בין האם לבין חזקיהו נדחתה.
9. במסגרת ניתוח המסמכים הרלוונטיים מציינת השופטת שטרסברג-כהן מספר הערות אשר רלוונטיות במיוחד לתיק שבפני
י. בתביעה הנוכחית, דורש התובע מספר סעדים המבוססים ברובם על הנחת יסוד אחת והיא, שהתובע הינו הבן הממשיך, ופרט לזכות המגורים בבית האם, אין לנתבעים זכויות כלשהן לשימוש בשטחי המשק. לדעתו של התובע, בית המשפט העליון קבע קביעה מצומצמת ביותר, והיא, שההסכם בין האם לבין חזקיהו שריר וקיים, ומאחר שהסכם זה מתייחס אך ורק לדירת המגורים ולשטח הקרקע שמסביבו (ללא שההיקף המדויק של אותו שטח קרקע הוגדר במדויק במסמך כלשהו; ולמרות שבהסכם האמור נאמר שמצורפת מפה להסכם, מפה כזו מעולם לא צורפה), אין ומעולם לא היו זכויות נוספות לנתבעים. כתוצאה, תובע התובע סעדים בגין שימוש של הנתבעים במקרקעין שבבעלותו, כדלהלן:
א. שימוש בלתי חוקי במקרקעין של התובע - הכנסת חומרים מסוכנים.
ב. שימוש בלתי חוקי במקרקעין של התובע - הנתבעים מזיקים לרכושו של התובע (נזק לבית אימון).
ג. שימוש בלתי חוקי במקרקעין של התובע - השלכת פסולת בשטח המשק.
ד. שימוש בלתי חוקי במקרקעין של התובע - עבודות בניה והרחבה של בית המגורים על קרקע של התובע ללא הסכמתו וללא כל היתר בניה.
ה. שימוש בלתי חוקי במקרקעין של התובע - חניה של רכבים על שטחו של התובע, ריצוף ויציקה על שטחו של התובע, והרחבת הבית בצורה של מרפסות, פרגולות וכו' ללא זכות או היתר מאת התובע.
10. התובע גם דורש פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתקיפה אשר לטענתו הותקף על ידי הנתבעים 1 ו- 3, ולטענה זו אתייחס בנפרד בהמשך

פסק דין
זה.
11. המכנה המשותף של כל הטענות א' עד ה' בסעיף 9 לעיל הינו בכך שהשימושים השונים בקרקע המתוארים בסעיפי התביעה האמורים מתייחסים כולם לשימושים בשטח המשק אשר בפועל מוחזק על ידי הנתבעים שנים רבות, ובעצם עוד מלפני פטירתה של האם. מביקור במקום שנערך על ידי בית משפט זה התברר כי שטח המשק כולו מחולק פונקציונאלית בין שתי המשפחות, וניתן לראות בצורה בולטת וברורה שבנקודה מרכזית בשטח המשק עומד עץ תות שהפך במרוצת השנים לסימן גבול בין המשפחות, כך שמן העץ מזרחה יושב התובע בבית העומד שם ובשטח המשק שסביבו, בעוד שמן העץ מערבה קיים השטח שעליו יושב הנתבע 1 יחד עם בני משפחתו, וגם שם יש בית ושטח חקלאי פתוח. כל השימושים המפורטים על ידי התובע בכתב תביעתו מתייחסים לשימושים שמן עץ התות מערבה, קרי, בשטח שבפועל מוחזק על ידי הנתבעים. טענתו של התובע אינה אלא שכל שטח זה, היינו השטח המערבי, אינו שונה במאום מן השטח המזרחי, והשטח ההוא - על אף שהוא מוחזק בפועל על ידי האח חזקיהו שנים רבות - שייך לתובע בדיוק כמו השטח המזרחי, ומטעם זה, זכותו של התובע לדרוש את סילוקו של הנתבע מאותם שטחים, וסילוק הבניות, הגרוטאות, בעלי החיים, ובעצם כל דבר שהניח הנתבע בשטח המריבה, מפאת חוסר זכויות כלשהן מצד הנתבע להיות נוכח בשטח המשק כולו פרט לבית המגורים עצמו.
12. אכן, בית המשפט העליון לא דן בהיקף זכויותיו של הנתבע במשק כולו, מאחר שהשאלה הספציפית שעמדה לפניו להכרעה התרכזה אך ורק במעמדו של התובע כבן ממשיך, מצד אחד, ותקפותו של ההסכם שבין האם לבין חזקיהו, מצד שני, כשהסכם זה מתייחס אך ורק לבית המגורים ולא למשק כולו. ברם, מעיון בפסק דינו של בית המשפט העליון ניתן להבין כי בית המשפט העליון אכן הביע את דעתו גם בקשר למשק כולו. במיוחד אמורים הדברים בחוות דעתה של השופטת שטרסברג-כהן אשר אליה הצטרף השופט ברק בדעת הרוב. לדעתה של השופטת שטרסברג-כהן,
מהאמור בתצהירים עולה כי בתמורה למינויו של אליהו על ידי אמו כבן ממשיך התחייב הוא שלאחר אריכות ימיה יבוא חזקיהו להתגורר עם משפחתו בבית האם, והוא וחזקיהו יחלקו את המשק החקלאי שהיא תשאיר אחריה. מינויו של אליהו כבן ממשיך על ידי האם והתחייבותו בתצהירו כתמורה לכך משכללים, כאמור, הסכם בינו לבין האם. הסכם זה הוא חוזה לטובת צד שלישי, חזקיהו. זכותו של חזקיהו ליהנות מן ההסכם הראשון שנכרת לטובתו גם אם אינה ניתנת לאכיפה כיום... מאותו רגע חופש ההתקשרות החוזי של הצדדים המקוריים - אליהו והאם - מצטמצם במובן זה שהם אינם יכולים לפגוע בזכותו של הצד השלישי או לבטלה...
אומנם, בשלב מאוחר יותר כשניסה אליהו להביא לרישום זכויותיו כבן ממשיך במושב הגיש תצהיר בתמיכה לבקשתו, מיום 27.8.97, בו טען:
כאשר ביקשתי מאמי לחתום על המסמכים לקבלת הסיוע ממשרד השיכון כאמור, חששה אמי כי זכויותיה במשק ישועבדו וכי יש סיכוי במידה ולא אעמוד בתשלומים להלקח ממנה ביתה ולה ולאחי חזקיהו, שהתחתן בסמוך לאותו מועד, לא יהיה מקום מגורים. לפיכך ביקשה ממני אמי כי היות ואני הבן הממשיך אסכים לכך כי אחי חזקיהו יתגורר עם משפחתו לאחר מותה בביתה, ואילו יתר הזכויות במש







תמש בית המשפט לענייני משפחה 8752/07 חיים אליהו נ' חיים חזקיהו ואח' (פורסם ב-ֽ 29/07/2010)