פסקי דין על עובדיה רבקה | פסקי דין על עובדיה רודשיל | פסקי דין על אחים יזדי עם יד ברכה | פסקי דין על חממי נסיר |

50824/01 א     25/04/2004




א 50824/01 עובדיה רבקה, עובדיה רודשיל נ' אחים יזדי עם יד ברכה בע"מ, חממי נסיר




1
בתי המשפט
א 050824/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
25/04/2004
תאריך:
כב' השופטת אביגיל כהן

בפני
:

1 . עובדיה רבקה

2 . עובדיה רודשיל

בעניין:
התובעים
נ ג ד
1 . אחים יזדי עם יד ברכה בע"מ

2 . חממי נסיר
הנתבעים

פסק דין
1. התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעת וכנגד חממי נסיר
וחממי אילנה על סך 449,025 ₪, וזאת בחודש מאי 2001.

2. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, והתובעים שהם בעלים של פירמה בשם בית שטחי רות, העוסקת בייבוא שטיחים וכלי נחושת ומכירתם, טענו, כי, הנתבעת 1 והנתבע 2 הזמינו מהם סחורה ביום 2/11/99 וקיבלו אותה, ונתנו על חשבון ההזמנה שיקים על סך 50,000 ₪ שנפרעו, וביום 23/2/2000 וביום 11/4/2000 הזמינו סחורה נוספת בשווי של 449,025 ₪, שכללה 47 ארגזי נחושת ושטיחים, ומסרו תמורת הסחורה שיקים.
השיקים הם שיקים של הנתבעת 3 - חממי אילנה, והתובעים טענו, בכתב התביעה, כי הנתבע 2 חתם חתימת ערבות על גב השיקים, ולתדהמתם השיקים לא כובדו תוך הערה שחתימת המושך לא בסדר.
3. התובעים הציגו לפרעון רק ארבעה שיקים ראשונים על סך 100,000 ₪ ולא הפקידו את יתר השיקים כיון שידעו שגם הם לא יכובדו על ידי הבנק.

4. התובעים טענו טענות שונות כנגד הנתבעת 1 והנתבעים הנוספים.
כנגד הנתבעת 3 - ניתן

פסק דין
בהעדר בקשת רשות להתגונן וזאת עוד ביום 21/11/2001.
הנתבעת 1, והנתבע 2 הגישו בקשת רשות להתגונן, ניתנה להם רשות להתגונן, והתקיים דיון לגופו של ענין בתביעה.
התביעה נגד הנתבע 2 נדחתה בהסכמה עוד במהלך ישיבת ההוכחות, לאחר שהסתבר מעדותו של בן התובע, כי לא הנתבע 2 חתם על גב השיקים, אלא, אחיו אלי חממי (ללזר), הוא זה אשר הזמין את הסחורה בשם הנתבעת 1, והוא זה שחתם על גב השיקים.

5. הנתבעת 1, טענה בכתב ההגנה (בתצהיר התומך בבקשת רשות להתגונן), כי היא לא זו שהזמינה את הסחורה מהתובעים, וגם לא קיבלה מעולם את הסחורה.
הנתבעת טענה, כי היא הזמינה בחודש יולי 99 סחורה מהתובעים, ושילמה תמורת אותה סחורה, אך, באשר לסחורה ולעסקאות המפורטות בכתב התביעה, אין לה כל קשר.

הנתבעת 1 טענה, כי למיטב ידיעתה התובעים מכרו את הסחורה לנתבעת 3, ולפיכך, גם קיבלו שיקים של הנתבעת 3, ולהם אין כל קשר לסחורה נשוא התביעה.
עוד נטען, כי תעודות המשלוח זוייפו ואינן בחתימת מי מטעם הנתבעת 1.

6. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להתקבל כנגד הנתבעת 1 מהנימוקים כדלקמן:
א) התובעים צירפו לכתב התביעה ולתצהירים מטעמם תעודות משלוח של סחורה, וכן, קבלות וחשבוניות. (נספחים א' עד ז' לתצהירו של עובדיה דוד).
בתצהירו של עובדיה דוד פורטה הסחורה אשר סופקה, והמחיר אשר סוכם.
מר עובדיה דוד העיד, כי אלי חממי הוא זה שהזמין את הסחורה, והוא זה שקיבל את הסחורה בשם הנתבעת 1, והוא זה אשר נתן לעובדיה דוד את השיקים של אילנה חממי בגין אותה סחורה.
יודגש, כי הגברת אילנה חממי היא לא אישה זרה לאדונים אלי ורחמים חממי, אלא, גיסתם, אשתו של משה חממי אשר עובד אצל הנתבעת 1.

ב) מר עובדיה דוד, פירט בעדותו ובתצהירו, כיצד נלקחה הסחורה על ידי אלי חממי, וציין, כי חלק מהסחורה הוא עצמו לקח למחסן של הנתבעת 1.
מטעם התובעים, העיד הפועל מריזיאן אותרי אשר העיד, כי הוא העמיס סחורה לרכבו של אותו אלי חממי, וציין כי שלוש פעמים הוא העמיס סחורה על רכבו של אלי. (עמוד 2 לפרוטוקול).
כמו כן, העיד מטעם התובעים, מר בהארם דוד, אשר לא ידע את פרטי העסקה שבין הצדדים, אך ציין, כי לאחר שהתגלה סכסוך בין התובעים והנתבעת, ביקשו ממנו לשמש כמעין בורר והם ישבו יחד, וניתנו שיקים על ידי הנתבעת 1 כאשר הצדדים "עשו שולם". (עמוד 7 שורות 20 - 23 לפרוטוקול).
מר בהארם דוד אומנם, לא הכיר את כל העסקאות שהיו ביניהם, ולא ידע בדיוק בגין איזה סחורה ניתנו שיקים, אך, העיד כי הצדדים דיברו בפני
ו וידוע לו שהם דיברו על סחורה של שטיחים וכלי נחושת.
מכל מקום, הנתבעת 1, לא טענה בשום שלב, כי בגין עסקה קודמת לעסקאות שקדמו לעסקאות נשוא התביעה, היה סכסוך בין הצדדים, וגם התובעים לא טוענים שהיה סכסוך שכזה, ולא דורשים תשלום עבור עסקה קודמת שהיתה בחודש יולי 99.
ולפיכך, אין כל מקום לטעון, כי אותו סכסוך שהובא בפני
אותו באהרם דוד, התייחס לעסקה שקדמה לעסקאות נשוא התביעה.

ג) ב"כ הנתבעת טען, כי החתימה על תעודות המשלוח היא מזויפת, וטען, כי התובעים היו צריכים להביא גרפולוג אשר יוכיח כי החתימה היא חתימתו של אלי כמו שהם טוענים.

אינני מקבלת טענה זו.

אין כל חובה שבדין למנות גרפולוג.
אין מדובר בתעודות משלוח שנחתמו שלא בפני
מי מטעם התובעת, ולפיכך, איש מטעם התובעת לא יכל לדעת בוודאות, כי תעודת המשלוח אכן נחתמה על ידי מי מטעם הגורם שקיבל את הסחורה.
אלא, עובדיה דוד העיד, כי תעודות המשלוח נחתמו בפני
ו, ובאשר לתעודת המשלוח שלא היתה חתומה כלל, הוא העיד, כי הוא עצמו לקח את הסחורה למחסנה של הנתבעת.
עדותו של עובדיה דוד לא נסתרה, והיא נמצאה בהחלט אמינה בעיני.
יצוין, כי מר עובדיה דוד היה מספיק ישר וכן בחקירתו, וכאשר נוכח לדעת כי האדם שיושב באולם, מר חממי נסיר
, הוא זה שנתבע בתיק ולא חממי ללזר אשר מכונה אלי, הוא ציין זאת מפורשות ולא ניסה לטפול על חממי נסיר
טענות שווא. (יודגש, כי הבלבול נובע מכך, שמשפחת חממי מכונה בשמות אחרים בעברית, ושמות אחרים שמקורם בשפה זרה, כך שדוד עובדיה לא ידע כי אותו אלי הוא נסיר או ללזר).

מכל מקום, הן כתב התביעה, והן תצהירו של דוד עובדיה, באשר לסחורה שנלקחה והוזמנה לא נסתרו.
כל המסמכים מתייחסים לנתבעת 1 ולא לאף גורם אחר, ואין לי כל מקום להניח שסחורה זו לא הוזמנה על ידי הנתבעת 1.

ד) מר חממי נסיר
רחמים, הוא זה אשר העיד מטעם הנתבעת 1.
הוא באופן אישי לא הזמין את הסחורה ולא קיבל אותה בשם הנתבעת 1, ואף מר עובדיה דוד לא טען כי הוא זה שהזמין וקיבל את הסחורה בשם הנתבעת 1.
בתצהירו, התייחס לעסקה שהיתה בין הצדדים בחודש יולי 99, עסקה זו שולמה במלואה גם לטענת התובעים, והיא איננה חלק מכתב תביעה זה.
מר חממי נסיר
, ציין בתצהירו, (סעיף 7) כי למיטב ידיעתו הסחורה נשוא כתב התביעה נמכרה וסופקה לנתבעת 3 הגברת חממי אילנה שאין לה כל קשר לנתבעת 1, וטען, כי הנתבעת 1 לא הזמינה את הסחורה, וגם המחיר המבוקש הוא מופרז ואינו תואם את מחיר השוק.

ה) מחקירתו עלה, כי הגברת חממי אילנה, היא גיסתו, אשתו של משה חממי אשר עובד לטענתו "כפועל" אצל הנתבעת 1.
למרות שהעד מטעם הנתבעת ציין, כי הוא נפגש עם הגברת חממי אילנה בשבתות ובחגים, והוא משוחח עימה, הוא לא יכל לומר היכן העסק שלה, ובמה היא עוסקת, ולמרות שלטענתו היא יודעת על התביעה דנן, הוא לא שאל אותה דבר באשר לתביעה כיון שהוא "לא נכנס לענינים שלה". (עמוד 9 שורה 16 לפרוטוקול).
תשובותיו אלו של העד, הותירו בלשון המעטה רושם בלתי אמין לחלוטין.
אינני מאמינה למר חממי כי הוא נפגש עם גיסתו מידי שבת ולמרות שקיומה של התביעה ידוע גם לו וגם לה, הם לכאורה לא שוחחו על התביעה הזו מעולם, וגם אינני מאמינה לו שהוא לא יודע על מקום עבודתה, אם לכאורה היא עובדת בכלל.

יצויין, כי התובעים ציינו בתצהיריהם, כי הם לא הכירו את הגברת חממי אילנה, וכי למיטב ידיעתם היא כלל לא היתה פעילה אצל הנתבעת.
טענתם זו נתמכה בעדותם של בארם דוד, ושל מיריזוראן אותרי, וכן בעדותו של משה סיני אשר אף בעל חנות בשוק הפשפשים ביפו ועוסק בתחום.
ו) קשה לי גם להאמין, נוכח תשובותיו המתחמקות של העד בנקודה זו, כי לגברת חממי אילנה יש עסק שהוא לא יודע את פרטיו, שעה שבעלה משה הוא רק פועל אצל הנתבעת 1.

הגיונית בהרבה היא גרסת התובעים, ולפיה, השיקים של הגברת חממי אילנה, ניתנו על ידי אלי חממי לדוד עובדיה כיון שאותו אלי חממי אמר לו שהוא מוגבל בבנק, והוא לא יכול לתת שיקים שלו, ומאחר והתובעים לא הסתפקו רק בחתימתה של הגברת אילנה חממי, אותה הם לא הכירו, הם דרשו שאלי חממי יחתום על גב השיק.
מר דוד עובדיה אף ציין, כי אילנה חממי היא לא זו אשר חתמה על השיקים אלא אלי חתם בשמה, כיון שטען שיש לו יפוי כח לעשות כן.

ז) עוד טענו התובעים, כי הוכחה לכך שהסחורה ניתנה, והוזמנה על ידי הנתבעת 1, וכי המחיר כלל לא היה שנוי במחלוקת, היא עצם נתינתם של השיקים על הסכום שסוכם.

מקובלת עלי לחלוטין גרסת התובעים.

התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח שסחורה סופקה לנתבעת 1, והמחיר כלל לא היה שנוי במחלוקת, שכן, שיקים בסכום הנטען ניתנו על ידי אלי חממי לתובעים, בגין אותה סחורה.
ורק משלא נפרעו השיקים, והנתבעת 1 לא יכלה לעמוד בתשלומים, נטען כי לכאורה הזמנת הסחורה היתה על הגברת חממי אילנה.

יודגש, כי הגברת חממי אילנה היא גיסתם של אלי ורחמים חממי, ולו אכן היא זו אשר הזמינה את הסחורה, ממילא, היא יכלה להוכיח זאת לו הנתבעת 1 היתה מזמינה אותה להעיד מטעמה.
ומשלא עשתה כן, נראה, כי עדותה יכלה לשמש דוקא לחובת הנתבעת 1.
ראה לענין זה: ספרו של כב' השופט קדמי, על הראיות, חלק שלישי בעמודים 1649 ואילך.
7. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להתקבל.

ב) הנתבעת 1 תשלם לתובעת סך 449,025 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (7/5/2001) ועד התשלום בפועל.

ג) כמו כן, תשלם הנתבעת 1 את הוצאות התובעת בסך 12,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ + מע"מ.
סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסה"ד ועד התשלום בפועל.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום ד' באייר, תשס"ד (25 באפריל 2004) בהעדר הצדדים
אביגיל כהן
, שופטת









א בית משפט שלום 50824/01 עובדיה רבקה, עובדיה רודשיל נ' אחים יזדי עם יד ברכה בע"מ, חממי נסיר (פורסם ב-ֽ 25/04/2004)