פסקי דין על ח'אלד ג'בארין | פסקי דין על יוסף שמש | פסקי דין על עזרא שמש |

14296-08/09 תאמ     20/12/2010




תאמ 14296-08/09 ח'אלד ג'בארין נ' יוסף שמש, עזרא שמש








בית משפט השלום בחיפה



תא"מ 14296-08-09 ג'בארין נ' שמש ואח'






בפני

כב' השופט
יחיאל ליפשיץ

התובע:
ח'אלד ג'בארין


נגד

הנתבעים:
1.יוסף שמש
2.עזרא שמש




פסק דין


1.
התובע הגיש, בתאריך 18/8/2009, כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים בסכום כולל של כ - 68,000 ₪. למעשה, מדובר בשתי תביעות בסדר דין מהיר:
תביעה על סך כ - 32,000 ₪ כנגד הנתבע מס' 1, מר יוסי שמש.


תביעה על סך כ - 36,000 ₪ כנגד הנתבע מס' 2, מר עזרא שמש
.


2.
הנתבע מס' 1 הינו בנו של הנתבע מס' 2.

בשנת 2003 בנה הנתבע מס' 1 את ביתו ברח' השמש 35 בקיסריה, וזאת בסמוך לבית אביו, שהתגורר ברח' השמש 29 בקיסריה.

על פי הנטען בכתב התביעה, הזמין הנתבע מס' 1 אצל התובע, ביצוע עבודות ריצוף וטיח במרתף ביתו, שנבנה אותה תקופה בקיסריה.

עוד נטען, כי הנתבע מס' 2 הזמין ביצוע עבודות יציקות בטון והריסות, ריצוף וטיוח בביתו שגם הוא, כאמור לעיל, נמצא בקיסריה.

3.
התובע טען בכתב התביעה, כי הוציא הזמנות מסודרות, ביצע את העבודות: "בהתאם להזמנות לעיל" (ר' ס' 4 לכתב התביעה), ובגמר ביצוע העבודות הוציא חשבוניות כדין. למרות זאת, ולמרות פניות רבות לנתבעים, הם לא שילמו לו דבר.

4.
שתי הערות מקדימות:
4.1.
ראשית, התובע לא ביצע עבודות ריצוף עבור הנתבע מס' 1. דבר זה לא מנע ממנו מלתבוע, במודע, סכום כספי גם עבור רכיב זה.
4.2.
מדובר בעבודות שבוצעו בסוף שנת 2003, קרי כ - 6 שנים, טרם הגשת התביעה. בהמשך, אתייחס לשיהוי בהגשת התביעה.

5.
בשנת 2003 בנה הנתבע מס' 1 את ביתו בקיסריה. לשם כך, הוא ערך הסכם עם קבלן עבודות השלד, מר תאבת אגבריה (להלן – קבלן השלד) לבניית שלד המבנה. אין מחלוקת, כי במרבית הזמן, לא נכח הנתבע מס' 1 באתר הבניה, אולם אביו - הנתבע מס' 2, שאף התגורר בסמוך, נכח באתר.

6.

אין מחלוקת, כי במהלך עבודתו של קבלן השלד, הביא האחרון את התובע לאתר הבניה. התובע, יש לציין, הינו קבלן שיפוצים "רגיל".

7.

מכאן, נחלקות הגרסאות:
7.1.

מחד,
טוען התובע, כי קבלן השלד קישר ותיווך בינו לבין הנתבע מס' 1, על רקע רצונו של האחרון לבצע עבודות שונות במרתף הבית, שהיה אותה עת בתהליכי בניה (עבודות ריצוף וטיח). לאחר שקבלן השלד הביאו, ונוצר הקשר בינו לבין הנתבע מס' 1 (וכן עם אביו – הנתבע מס' 2 שהיה באתר), הוא – התובע – ביצע את העבודות שהתבקש, לבקשתו של הנתבע מס' 1, ולכן האחרון גם צריך לשלם את שכרו.

התובע אף הפנה להזמנת עבודה, אותה הוציא עבור הנתבע מס' 1, ועליה חתום לכאורה האחרון וכן לחשבונית שהוצאה בנדון.

התובע הוסיף, כי באותה תקופה, על רקע ההיכרות בין הצדדים, הוא התבקש על ידי הנתבע מס' 2 לבצע בביתו של האחרון מספר עבודות, ולכן הוא הוציא הזמנה מסודרת עבור הנתבע מס' 2, ביצע עבורו את העבודות, ובגמר העבודה הוציא חשבונית. התובע ציין, כי שני הנתבעים לא שילמו לו דבר וחצי דבר עבור עבודתו.

7.2.
מנגד, טוענים הנתבעים את גרסאותיהם:

הנתבע מס' 1 טוען, כי מעולם לא נחתם הסכם כלשהו בינו לבין התובע. הנתבע מס' 1 אישר, כי התובע אכן עבד במרתף ביתו וביצע שם מספר עבודות (בהיקף קטן בהרבה מזה הנטען), אולם עשה זאת כעובד של קבלן השלד. אשר על כן, קבלן השלד היה צריך לשלם עבור עבודתו. הנתבע מס' 1 ציין, כי החתימה הנחזית להיות חתימתו על גבי ההזמנה, אותה הציג התובע, הינה חתימה מזויפת.

הנתבע מס' 2 אישר, כי התובע אכן ביצע מספר עבודות בביתו. יחד עם זאת, ציין כי הוא שילם לו, במזומן, עבור עבודתו. גם הנתבע מס' 2 ציין, כי החתימה הנחזית להיות חתימתו, על גבי ההזמנה, אותה הציג התובע, הינה חתימה מזויפת.

8.
התובע מסר, כי הוא הכיר את הנתבעים "דרך" קבלן השלד, שבנה אותה תקופה את שלד ביתו של הנתבע מס' 1.

במקור, עבודתו היתה אמורה להיות במרתף ביתו של הנתבע מס' 1. באותה תקופה, הסתיימה בניית מרתף ביתו של הנתבע מס' 1, ועקב חריגות בנייה, היה מעוניין האחרון לסיים את בניית המרתף כדי להסתיר את חריגות בניה על ידי בניית קיר, בטרם הגעת המפקחים. התובע מסר, כי הוא רכש חומרים (פרט למרצפות) והחל בעבודות, ובכלל זאת שכר את שירותיו של טייח. בטרם השלמת עבודתו ובטרם החל בעבודת הריצוף, הופסקה העבודה וזאת עקב עיכובים ושינויים שונים.

התובע ציין, כי בד"כ הוא לוקח מקדמה ממזמין העבודה, אולם במקרה דנן הוא לא לקח מקדמה, משום שקבלן השלד אמר שהנתבעים הינם "אנשים טובים".

בהמשך, ציין התובע (לנוכח ההזמנות שהראשונה ביניהן, הינה מיום 01.10.03 ונוגעת לנתבע מס' 2), כי תחילה, הוא ביצע עבודות עבור הנתבע מס' 2; בהמשך, עבר לבצע את העבודה עבור הנתבע מס' 1; ולאחר סיומה, חזר להשלמות שונות בביתו של הנתבע מס' 2.

התובע ציין, כי עם הגעתו הראשונית, טרם הושלמה בניית שלד המרתף, ולכן הוא החל בעבודות עבור הנתבע מס' 2.

9.
כפי שניתן לראות בפרוטוקול הדיון, כבר עם סיום שמיעת הראיות, הצעתי לב"כ התובע כי יסכים לדחיית התביעה. משלא הסכים, ואין פסול בדבר, אנמק את שהביא אותי למסקנה, כי התובע לא הוכיח את תביעתו ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.

9.1.
בשנת 2001 הגיש קבלן השלד תביעה כנגד הנתבע מס' 1. מדובר בת.א. (שלום חיפה) 11405/04, שהוגש בתאריך 13/6/2004.

קבלן השלד תבע סכום של כ - 100,000 ₪ בגין טענותיו לאי תשלום המגיע לו על רקע
בניית השלד. בסופו של דבר, ניתן בתאריך 6/8/2007

פסק דין
, על ידי כב' השופטת למשטרייך – לטר, אשר קיבלה באופן חלקי את התביעה, ופסקה לקבלן השלד סכום של כ - 35,000 ₪, וזאת לאחר שקוזזו סכומים שונים בשל עבודות שלא בוצעו, ליקויים שונים ואיחור במסירה.

הסיבה לאזכור הליך משפטי זה, הוא כי עובר להגשתו, ערך קבלן השלד מעין חשבון מסכם, אותו הגיש לנתבע מס' 1. דרישות החשבון (אשר סומן כנספח ב' לתצהירו של הנתבע מס' 1) נדחו על ידי הנתבע מס' 1, ולכן הוגשה בסופו של דבר אותה תביעה.

באותו חשבון מסכם נכללו, בין יתר הפריטים, גם פריטים הנוגעים לתובע שבענייננו – מר חאלד ג'בארין.

בעמ' השני ציין קבלן השלד את הפריטים הבאים (עמ' 2 לחשבון):

"חאלד טייח + קניית מרצפות
16,000 ₪"

ובשורה מתחת:"500 עבודה (מוחמד קמין) + 5,000 שארית חשבון ריצוף"

כאשר נשאל קבלן השלד - למה התייחסו אותן שורות דרישה, מסר, כי כלל בחשבון גם את דרישותיו של התובע (חאלד), ובאם היה מקבל את הסכומים שביקש, הרי היה מעביר לתובע (חאלד) את חלקו, כפי שביקש האחרון.

יחד עם זאת, קבלן השלד הדגיש, כי התובע לא היה קבלן משנה שלו, אלא הוא דרש את הסכומים עבור התובע כ"שירות" עבורו, ועובדה היא, כי כאשר הוא (קבלן השלד) הגיש את תביעתו לבהמ"ש, הרי לא כלל בה את הכספים שהגיעו לחאלד, הוא התובע בענייננו.

גם התובע אישר, כי הסכומים אותם דרש קבלן השלד מהנתבע מס' 1, היו על דעתו.

אתייחס בהמשך לעצם הכללת הסכומים, אולם, כעת, אבקש לעמוד על הסכומים לגופם ועל רכיבי העבודה שבגינם הם נדרשו:

בשורה הראשונה הרלוונטית, דרש התובע, באמצעות קבלן השלד, 16,000 ₪ בגין:"טייח + קנית מרצפות". יוזכר, כי על פי החשבונית עליה מסתמך התובע כיום, שלכאורה הוצאה בזמן אמת, הסכום היה 20,000 ₪ (לפני מע"מ). לא ניתן כל הסבר להפרש זה.

זאת ועוד, כלל לא ברור כיצד נדרש רכיב של "קניית מרצפות", שכן התובע אישר בחקירתו, ש"לא קניתי מרצפות".

בשורה השניה לחשבון, מצוינת דרישת חוב של 500 ₪ עבור בניית קמין בביתו של הנתבע מס' 2. קבלן השלד הבהיר, כי אין מדובר בדרישה הנוגעת לתובע, אלא דרישה עבור עובד ש"הושאל" לנתבע מס' 2 לצורך בניית קמין בביתו של האחרון. מכאן, הקשר של שורה זו לביתו של הנתבע מס' 2. המשך השורה הוא :"5,000 ₪ שארית חשבון ריצוף". למרותשקבלןהשלד טען בחקירתו, כי הוא דרש את שכרו של התובע רק בגין עבודתו בבית הנתבע מס' 1, הרי שיותר סביר להניח הוא, כי דרישה זו מתייחסת, אם בכלל, לעבודה שביצע התובע בביתו של הנתבע מס' 2, שכן קבלן השלד לא ביצע כל עבודות ריצוף, ובשורה שמעל לשורה זו כבר נדרש סכום עבור קניית מרצפות. לכן, המסקנה היחידה הינה, כי "שארית חשבון ריצוףמתייחסת לעבודות שבוצעו בבית הנתבע מס' 2, שאכן כללו, בין היתר, עבודות ריצוף.




"-"


"







תאמ בית משפט שלום 14296-08/09 ח'אלד ג'בארין נ' יוסף שמש, עזרא שמש (פורסם ב-ֽ 20/12/2010)