פסקי דין על פרדי רובינסון | פסקי דין על יגאל זילכה | פסקי דין על חברת רובינסון השקעות ואחזקות | פסקי דין על חברת roumanivest s.a (no b-42986)

1385/03 א     22/04/2004




א 1385/03 פרדי רובינסון, יגאל זילכה, חברת רובינסון השקעות ואחזקות בע"מ נ' חברת roumanivest s.a (no b-42986)





בתי המשפט

א 001385/03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא 14111/03

22.4.04
תאריך:
כב' השופט אילן ש. שילה

רשם ביהמ"ש המחוזי
לפני:

1. פרדי רובינסון

2. יגאל זילכה

3. חברת רובינסון השקעות ואחזקות בע"מ

בעניין:
מבקשים
נ ג ד
חברת roumanivest s.a (no b-42986)
משיבה


החלטה

לפניי בקשה לסלק "מודעה מטעם התובעת". המודעה הוגשה במסגרת הליכי עיקול שנקטה התובעת נגד הנתבעים - המבקשים - וצורפו לה שני תצהירים הנראים תצהירי תשובה לבקשה לביטול עיקול שהגישו הנתבעים. הנתבעים טוענים שהמודעה הוגשה שלא לפי סדרי הדין הנוהגים והיא באה לתמוך בבקשת העיקול שבהעדר התצהירים שצורפו למודעה, אין לה על מה שתסמוך.

ההליכים
1. כך השתלשלו הליכי העיקול:
ביום 24.3.03 הגישה התובעת את התביעה שבתיק זה ופנתה בבקשה (בש"א 6993/03) לעיקול זמני במעמד צד אחד של כספי הנתבעים בגובה סכום התביעה (2,628,835 דולר ארה"ב). הבקשה נתמכה בתצהירו של מר מרסל אברהם ("תצהיר אברהם"). ביום 27.3.03 קיבל בית המשפט את הבקשה וציווה על הטלת עיקול כמבוקש.

ביום 29.5.03 עתרו הנתבעים לביטול העיקול (בש"א 10820/03). הדיון במעמד הצדדים נקבע ליום 8.6.03 ומועד זה נדחה לבקשת התובעת ליום 15.7.03.

ביום 9.7.03 הגישה התובעת את ה'מודעה' וביום 13.7.03 הגישו הנתבעים את הבקשה שלפניי.

ביום 15.7.03 נשמעה הבקשה לביטול העיקול לפני השופט שנלר והצדדים הגיעו להסדר חלקי אך הותירו את האפשרות להמשך הדיון בבקשה אם לא יצליחו להגיע להסדר כולל - הסדר שלמרבה הצער לא הסתייע.

ביום 9.7.03, כשהגישה התובעת את ה'מודעה', עתרו הנתבעים (בש"א 13883/03) לסילוק תצהיר אברהם מהבקשה לעיקול.

ביום 7.1.04 עתרה התובעת למתן צווי עיקול נוספים (בש"א 1407/04), וקבעתי את הדיון בבקשתה ובבקשות האחרות שהיו תלויות ועומדות ליום 28.1.04. לבקשת הפרקליטים נדחה הדיון ליום 19.2.04.

ביום 19.2.04 דנתי תחילה בבקשה לסילוק תצהיר אברהם וביום 20.2.04 החלטתי לדחותה. לאחר מכן עברתי לדון בבקשה למחיקת הכותרת בסד"מ ולמתן רשות להתגונן (בש"א 10818/03) והוריתי למחוק את התביעה נגד הנתבעת מס' 3. המשך הדיון לא הסתייע ודחיתי את הדיון ליום 6.5.04.

2. הנתבעים ביקשו שבטרם תידון בקשתם לביטול העיקול אחליט גם בבקשה שלפניי לסילוק ה'מודעה' ואעשה כן על פי החומר הכתוב. התובעת סוברת שעדיף לקיים דיון בעל פה, אך גם היא מסכימה שאפשר להחליט בבקשה בלא דיון שכזה.

בשל דרך התנהלות ההליכים עד היום סבורני כי נכון יהיה להחליט בבקשה זו קודם לדיון הקבוע ליום 6.5.04.
דיון


3. בפי הנתבעים נימוקים אחדים שעל יסודם הם מבקשים לסלק את המודעה ואת התצהירים שצורפו לה. הנימוקים העיקריים מתרכזים בסוגיה הדיונית והיא, אם יש להתיר הגשת תצהירי תשובה לבקשה לביטולו של צו עיקול שניתן במעמד צד אחד, ובמיוחד כאשר התצהירים הוגשו באיחור ואין בהם, לטענת הנתבעים, אלא משום "ניסיון חסר תום לב ופסול להגניב ברגע האחרון לתיק בית המשפט בקשת עיקול חדשה ומשופצת, לאחר שבקשת העיקול המקורית קרסה עם נפול תצהיר אברהם שתמך בה".

4. עתה כבר ברור שתצהיר אברהם לא נפל ובקשת העיקול המקורית לא קרסה. דומה כי בכך ניטל עיקר העוקץ מהבקשה דנן, שבה ביקשו הנתבעים למנוע מהתובעת לעשות שימוש בתצהירים שצורפו למודעה כתחליף לתצהיר אברהם.

ואולם הנתבעים עומדים על הבקשה.

לאחר שלמדתי את טענות הצדדים אני סבור כי יש לדחות את הבקשה לסילוק המודעה - כפוף להסתייגות שאפרט בהמשך הדברים.

אלה נימוקיי:

5. הנתבעים טוענים שאין להכיר בהליך של הגשת 'מודעה לבית המשפט'.


גם אם הגשת 'מודעה' איננה הליך המיוסד על תקנות סדר הדין האזרחי, עדיין יש להביט על תוכן הדברים ולא על כותרתם בבחינת "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". עניינה של המודעה הוא בצירוף תצהירי תשובה לבקשה, ואין בכך פסול.
6. מוסיפים הנתבעים וטוענים, שאין לתובעת זכות להגיש תצהירי תשובה לבקשה לביטול עיקול. לשיטתם סדר הדין בבקשה לעיקול ולביטול עיקול הוא סדר דין מיוחד השונה מסדר הדין הרגיל נוהג בבקשות בכתב והוא איננו מאפשר הגשת תצהיר בתשובה לבקשה לביטול עיקול.

איני סבור כך.


בקשה לעיקול היא בקשה לסעד זמני, והוראות תקנות סדר הדין האזרחי ("התקנות") החלות על סעדים זמניים (ר' סימן א' לפרק כ"ח לתקנות) נוהגות גם בה, אלא אם נאמר אחרת בתקנות. אחת התקנות הדנה בסעדים זמניים (תק' 361) קובעת: "הוראות פרקים אחרים בתקנות אלה יחולו ככל שאינן סותרות פרק זה ובשינויים המחויבים לפי הענין", ותקנה 365 (א) מורה: "בקשה לסעד זמני תוגש והדיון בה יתנהל כאמור בסימן א' של פרק כ' ובכפוף להוראות פרק זה". סימן א' לפרק כ' הוא הסימן העוסק ב"בקשות בכתב", ולפי תקנה 241 (ג1) "מבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב ... ויחולו על התשובה, בשינויים המחוייבים, הוראות תקנת משנה (ג)". תק' משנה (ג) הנ"ל מרשה למשיב להגיש תצהיר תשובה לבקשה, ולפיכך אין חולקין כי ההליך שנקבע לבקשות בכתב מרשה למבקש להגיש תצהיר בתשובה לתשובה.


אף על פי כן ב"כ הנתבעים גורס שהוראת תק' 367 יוצרת הסדר מיוחד השונה מההסדר שבתק' 241(ג1) ושולל את תחולתו. כך נאמר בתק' 367 בחלקים הרלוונטיים לענייננו:

"(ג) ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, רשאי המשיב לבקש את ביטול הצו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; ... הוגשה בקשה לביטול הצו יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשתה; ...
(ד) נקבע דיון על פי תקנה זו, רשאי המשיב לבקשה למתן הסעד הזמני להגיש תמצית מתגובתו לבקשה עד יומיים לפני מועד הדיון. "

הנתבעים גורסים שההוראות האלה, בהצטרפן לכלל המקובל, שהדיון בבקשה לביטול העיקול משמש הלכה למעשה לדיון בבקשת העיקול עצמה (ר' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 7, עמ' 445, וכן רע"א 8420/96 מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות פ"ד נא (3) 789 ורע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ד נב (1) 193), יצרו הליך מיוחד המוציא מתחולה את ההוראות העוסקות בבקשות בכתב, ולא היא. אמנם הפרוצדורה שנקבעה בתק' 367 שונה במידה מסוימת מזו הקבועה בתק' 241, אך השוני הוא מצומצם ביותר ואינו שולל את תחולתה של תק' 241.


7. אבאר את הדברים: מחוקק המשנה היה ער לדחיפות הנדרשת בדיון בעניין סעדים זמניים מעצם טיבם של אלה. לפיכך נקבע (תק' 367[ג] הנ"ל) שהדיון בבקשה לביטול עיקול ייקבע "לא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשתה". משנקבעה תקופת זמן קצרה יחסית בין מועד הגשת הבקשה לעיקול לבין מועד הדיון בה, ותקופה זו קצרה מהתקופה למתן תשובה לתשובה לפי תק' 241(ג1), איפשר מתקין התקנות למבקש העיקול (שהוא המשיב בבקשה לביטול העיקול) להגיש "תמצית מתגובתו לבקשה עד יומיים לפני מועד הדיון". הוראה מיוחדת זו באה כדי להקל על מבקש העיקול משום שייתכן שהזמן שיעמוד לרשותו לא יספיק להכנת תשובה מלאה. אך בכך לא שלל מתקין התקנות את זכותו של מבקש העיקול להגיש תצהיר בתמיכה ל"תמצית תגובתו" שאיננה אלא התשובה לתשובה לפי תק' 241(ג1). איני רואה סיבה לשלול ממבקש העיקול לתמוך את תגובתו לבקשה לביטול העיקול בתצהיר, כפי שרשאי לעשות כל מבקש כאשר הוא משיב לתשובה.


8. הנתבעים טוענים שמכל מקום אין התובעת רשאית להגיש עם תגובתה תצהירים שאינם תצהירי תשובה אלא תצהירים התומכים בבקשה המקורית והיו צריכים להיות מוגשים עמה יחד אם חפצה התובעת להסתמך עליהם.

טענה זו אכן ראויה והיא מעוגנת בהוראת הסיפא של תק' 241: "תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט". כשם שאין המשיב לבקשה רשאי לצרף תצהיר אלא "לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה" (תק' 241[ג]), כך גם המבקש איננו רשאי לצרף תצהיר לתשובתו לתשובה אלא כדי לאמת את נימוקי התשובה להבדיל מתמיכה בעובדות הבקשה המקורית לעיקול.

דא עקא, הנתבעים לא פירטו בבקשתם את החלקים של התצהירים שצורפו ל'מודעה' שהם בבחינת תמיכה בבקשה המקורית ולא עסקו בתוכנם של התצהירים. בשל אורכם של הבקשה לעיקול והתצהיר התומך בה יש להניח שאלה דורשים תשובה מפורטת כפי שלכאורה השיבה התובעת בתצהירים שצירפה למודעה. לפיכך אינני רואה לסלק את התצהירים בשלב זה, והנתבעים יהיו רשאים לטעון לעניין זה בסיכומיהם בתום הדיון בבקשה לביטול העיקול.

9. לא מצאתי ממש בטענותיהם האחרות של המשיבים העוסקות בצדדים פורמליים של מועד הגשת התצהירים (ונזכיר כי לפי תק' 367 רשאי מבקש העיקול להגיש את תגובתו עד יומיים לפני הדיון), או באישור התרגום וקבלת העותק המקורי של התצהיר - עניינים שנפתרו לפני המועד הקבוע לדיון בבקשה.

לפיכך הבקשה נדחית.
אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים בדואר.

ניתנה היום א' באייר, תשס"ד (22 באפריל 2004) בהעדר הצדדים.

אילן ש. שילה
, שופט
רשם בית המשפט המחוזי, ת"א








א בית משפט מחוזי 1385/03 פרדי רובינסון, יגאל זילכה, חברת רובינסון השקעות ואחזקות בע"מ נ' חברת roumanivest s.a (no b-42986) (פורסם ב-ֽ 22/04/2004)