פסקי דין על מ.י. תביעות ראשל"צ | פסקי דין על אמיר אליהו לא בעניינו | פסקי דין על יניב שושן | פסקי דין על טירן אליהו ואח' |

4637/08 פ     27/01/2011




פ 4637/08 מ.י. תביעות ראשל"צ נ' אמיר אליהו לא בעניינו, יניב שושן, טירן אליהו ואח'




לך



st1\:*{behavior: }



בית משפט השלום בראשון לציון

ת"פ 4637-08 מ.י. תביעות ראשל"צ
נ' אליהו ואח'




27 ינואר 2011



בפני
כב' השופטת איטה נחמן


המאשימה
מ.י. תביעות ראשל"צ

נגד

הנאשמים
1.
אמיר אליהו – לא בעניינו

2.
יניב שושן


3.
טירן אליהו
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד תמיר גינדין
נאשם 2 וב"כ עו"ד יוסי זילברברג
נאשם 3 וב"כ עו"ד יניב שגב

<#3#>
גזר דין (נאשמים 2 ו – 3)



1.
הנאשמים הודו במסגרת הסדר טיעון והורשעו, ע"פ הודאתם, בעובדות כתב האישום המתוקן.

נאשם 2
-
כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם חמש עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה על סעיף 499 (א)(1) בחוק; התפרצות בצוותא למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, עבירה על סעיף 406 (ב)+ 29 (א) בחוק; ניסיון גניבה בצוותא, עבירה על סעיף 384+ 29 (א)+ 25 בחוק; היזק לרכוש במזיד, עבירה על סעיף 452+ 29 בחוק; החזקת כלי פריצה, עבירה על סעיף 409+ 29 בחוק; ארבע עבירות של התפרצות בצוותא למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, עבירה על סעיף 406 (ב)+ 405 (ד)+ 29 (א) בחוק; ארבע עבירות של גניבה בצוותא, עבירה על סעיף 384+ 29 (א) בחוק; שלוש עבירות של עיסוק ללא רישיון תקף, עבירה על סעיף 39 (ב) (1א) (5) בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח- 1975 ביחד עם סעיף 14 (א) בחוק רישוי עסקים, תשכ"ח- 1968 וביחד עם תקנות 14 ו- 15 בתקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים), תשל"ה- 1975; ארבע עבירות של נהיגה ללא רישיון, עבירה על סעיף 10 א בפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961; ארבע עבירות של נהיגה ללא ביטוח, עבירה על סעיף 2 (א) בפקודת רכב מנועי, תש"ל- 1970; התפרצות בצוותא למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, עבירה על סעיף 406 (ב)+ 405 (ד) בחוק; גניבה, עבירה על סעיף 384 בחוק.


נאשם 3
-
כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה על סעיף 499 (א) (1) בחוק; התפרצות בצוותא למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, עבירה על סעיף 406 (ב)+ 405 (ד)+ 29 (א) בחוק; שתי עבירות של גניבה בצוותא, עבירה על סעיף 384+ 29 (א) בחוק; התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, עבירה על סעיף 406 (ב) בחוק; גניבה, עבירה על סעיף 384 בחוק.

2.
במהלך החודשים יוני- אוקטובר 2008 (להלן: "התקופה"), פעלה באזור המרכז כנופיה, המהווה התארגנות עבריינית של עברייני רכוש, שהתמחתה בפריצה לבתים של מתלוננים, אנשים שהזמינו הדברה, וגניבת רכוש מתוכם תוך שהם מתחזים למדבירים (להלן: "הכנופיה"). הנאשמים הינם חברים בכנופיה, אשר קשרו קשר לבצע עבירות התפרצות לבתי מגורים וגניבת רכוש מתוכם. העבירות בוצעו תוך תכנון מוקדם, חבירה מאורגנת של נאשמים, כשבאישום הראשון חברו הנאשמים גם לאחרים שזהותם ידועה למאשימה. כחלק מהתכנון המוקדם, עבד הנאשם 2 בין התאריכים 12.06.08 עד 09.07.08 (להלן: "תקופת העבודה"), בחברת "ברגר הדברות", אשר בבעלותו של שמעון צפר, המספקת שירותי הדברה. במהלך תקופת העבודה, ביצע הנאשם 2 עבודות הדברה אצל לקוחות שונים, וזאת בהתאם לסידור עבודה שהיה מקבל מחברת "ברגר" (להלן: "העבודה"). בחודש יולי 2008, הקימו הנאשמים 1 ו- 2 מספר חברות הדברה, בין היתר, "ברגר הדברה", "אוריאל הדברה" ו"הסוף לג'וק" (להלן: "החברות"), וזאת על מת להסוות את זהותם. דרכי פעולתה של הכנופיה כללו, בדרך כלל, הגעה של שניים מחברי הכנופיה, אשר התחזו כמדבירים, לבית הלקוח, כאשר אחד מעסיק את הלקוח ואילו האחר גונב רכוש מהבית. במקרים אחרים, היו הנאשמים אוספים מידע אודות הדירה במהלך ההדברה, כגון הימצאות כספת במקום. באותן נסיבות, היו מבצעים הנאשמים העתקה של מפתח הדירה על "פימו" (להלן: "המפתח המותאם") וזמן מה לאחר ההדברה, היו חוזרים ופורצים לדירה באמצעות המפתח המותאם, או לחילופין, מעבירים את המידע לאחרים לשם ביצוע התפרצות. בהמשך לאמור, וכדי לקנות את אמון הלקוחות, סיפקו הנאשמים 1 ו- 2 גם תעודות אחריות שבהן מופיעים מספרי רישיון שאינם שייכים להם, כגון: 1326, 321, 1490. כמו כן הצטיידו הנאשמים 1 ו- 2 בציוד הדברה, פרסמו את החברות במקומונים, כרוזים, כרטיסי ביקור מגנטיים, בהם אף צוינו מספרי הטלפון אשר באמצעותם ניתן ליצור עימם קשר. בהחזקת הנאשמים היו מכשירי טלפון סלולאריים על פי הפירוט שלהלן: ברשות הנאשם 1 טלפון שמספרו 052-4365057 (להלן: "טלפון 1"); ברשות הנאשם 2 טלפון שמספרו 052-6504057 (להלן: "טלפון 2"); ברשות הנאשם 3 טלפון שמספרו 050-2219612 (להלן: "טלפון 3") 052-4880034 (להלן: "טלפון 4"); על שם חברת החברות המספר 052-6471258 (להלן: "טלפון 5"). בהחזקת הנאשם 1 אופנוע מסוג ג'וי רייד 18-330-60 (להלן: "האופנוע") ובהחזקת הנאשם 2 אופנוע מסוג הונדה פורזה 78-630-67 (להלן: "הקטנוע").

3.
ע"פ עובדות כתב האישום המתוקן:

אישום ראשון -פ.א. 30518/08 (נאשמים 1 ו- 2 בלבד)
-

במסגרת פעילות של מחוז המרכז במשטרת ישראל שמטרתה להביא לדין את הכנופיה, נשכרה על ידי משטרת ישראל דירת מגורים ברח' י"א באדר (להלן: "הרחוב") 14 (להלן: "הבניין") דירה 6 ברמת גן (להלן: "הבית"). השוטרת עליזה מודרה (להלן: "השוטרת עליזה") הוצגה כבעלת הבית שהודרכה ליצור קשר עם המדבירים. באותן נסיבות בבית, הוכנסה לתוך ארון בחדר השינה (להלן: "הארון") כספת דיגיטאלית (להלן: "הכספת"). כמו כן הוצבה על שידה בחדר השינה קופסת תכשיטים ובתוכה, בין היתר, 3 זוגות עגילים, צמידים, טבעות ושרשרת (להלן: "הרכוש").
ביום 10.10.08, בשעה 11:06, וביום 12.10.08, שוחחה השוטרת עליזה בטלפון עם הנאשם 2 ותיאמה עימו מועד להדברת הבית. בהמשך, ובמסגרת הקשר ולשם קידומו, בתאריך 12.10.08, בשעה 12:05, התקשר הנאשם 2 לנאשם 1 לטלפון 052-6914511 (להלן: "הטלפון"), ביקש ממנו לבוא עימו לבית ואף עדכנו כי השוטרת עליזה נוסעת מחר. משסרב הנאשם 1, הודיע לו הנאשם 2 כי: "יש לו מדבקה (הכוונה לפימו) ושיראה לו מה קורה שם". בהמשך לאמור, בשעה 12:22 או בסמוך לכך, רכוב על קטנוע, הגיע הנאשם 2 לבית, כשהוא מתחזה למדביר, וביצע הדברה. בהמשך לאמור, נטל הנאשם 2 מתיבת התכשיטים בחדר השינה זוג עגילים ועוד עגיל בודד והכניסם לכיס מכנסיו. תוך כדי ביצוע ההדברה, הבחין הנאשם 2 כי בארון מונחת כספת. מיד בהמשך, בשעה 12:35 או בסמוך לכך, בהיותו עדיין בבית, התקשר הנאשם 2 לנאשם 1 לטלפון ועדכן אותו בדבר הימצאות הכספת. באותן נסיבות, שאל הנאשם 2 את הנאשם 1, האם העתיק את מפתח הבית והאחרון השיב שינסה, אך מאחר ואין מדובר במנעול מסוג "רב בריח" אין כל ביטחון כי ניתן יהיה לעשות מפתח מותאם. מיד בהמשך, ביצע הנאשם 2 העתקה של המפתח על גבי "פימו". בהמשך לאמור, שוחח הנאשם 2 עם נאשם 1 לטלפון ולטלפון מספר פעמים ועדכן אותו כי הכספת אינה מחוברת לארון ו"מרשרשת יופי" וכי השוטרת עליזה מתעתדת לצאת לחופשה למחרת היום. בתגובה השיב הנאשם 1, כי: "הם יטפלו בה ושמחר הם ייקחו אותה". בהמשך לאמור, בשעה 18:44 התקשר הנאשם 2 לשוטרת עליזה כדי לוודא שאכן יצאה לחופשה. בהמשך היום, במספר רב של שיחות טלפון, תיאמו הנאשמים 1 ו- 2 את מועד ההגעה לבית, על מנת לבצע את זממם תוך שהנאשם 2 מוסר לנאשם את הכתובת והשניים מתכננים איך לפרוץ לבית. בהמשך לאמור, בדרך שאינה ידועה במדויק למאשימה, בין היתר, במהלך שיחות עם אחר שזהותו ידועה למאשימה, קשר הנאשם 1 קשר עם אלי קנפו (להלן: "אלי") להתפרץ לבית ולגנוב ממנו את הכספת. בהמשך לאמור, התקשר הנאשם 1, בשעה 18:02 או בסמוך לכך, לטלפון 054-2816114 השייך לאלי ועדכן אותו כי הבית נמצא בקומה שלישית ושאלו האם ברצונו ללכת לראות את הבית. בהמשך לאמור, ובדרך שאינה ידועה במדויק למאשימה, קשר אלי קשר עם יוסי גמליאל ויוסי קנפו (להלן: "גמליאל ויוסי בהתאמה") (להלן: "האחרים") להתפרץ לבית ולגנוב את הכספת. בתאריך 14.10.08, בשעה 14:45 או בסמוך לכך, הגיע גמליאל לרחוב, כשהוא נוהג ברכב מסוג יונדאי גטס מ.ר. 95-526-56
(להלן: "רכב 1"). בהמשך לאמור, נכנס גמליאל לבניין. באותן נסיבות, הגיעו אלי ויוסי לרחוב ברכב מסוג אלמרה מ.ר. 34-855-20, כשהם מצוידים בכפפות, פלייר פטנט ומברג, ונכנסו מיד אחרי גמליאל לבניין. בהמשך לאמור, יצא גמליאל מהבניין, חזר לרכב 1 שחנה ממול הבניין, כשהוא מתצפת כל העת לעבר הבית וזאת במטרה לאבטח את ההתפרצות. בהמשך לאמור, התפרצו אלי ויוסי לבית, בכך שיוסי שבר באמצעות פלייר פטנט את הצילינדר בדלת הבית, הכניס במקומו מברג ופתח את הדלת. מיד בהמשך, נכנסו אלי ויוסי לדירה כאשר אלי נכנס לחדר השינה בבית, ניגש ישירות לארון בו הונחה הכספת, הוציא את הכספת מתוך הארון והניח אותה על המיטה. מיד בהמשך נתפסו אלי, יוסי וגמליאל בכף על ידי המשטרה.

אישום שני -פ.א. 406840/08 (נאשמים 1 ו- 2 בלבד)
-
הגב' הגי דמטר (להלן: "המתלוננת") מתגוררת ברח' חצור 13 א' ברמת גן (להלן: "הבית"). בתאריך 02.10.08, בשעה 18:30 או בסמוך לכך, התקשרה המתלוננת לטלפון של חברת "אוריאל" שפורסם במקומון של גבעתיים, והזמינה עבודת הדברה לביתה ליום 03.10.08.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, בתאריך 03.10.08, בשעה 11:00 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים 1 ו- 2 לבית, לשם ביצוע ההדברה ונכנסו פנימה. באותן נסיבות, החל הנאשם 1 בביצוע עבודות ההדברה והנאשם 2 ביקש מהמתלוננת לעזוב את הבית, על מנת שיוכלו לבצע את עבודתם, אך זו סירבה. באותן נסיבות ותוך כדי ביצוע עבודות ההדברה, נטל הנאשם 1 מתיבת תכשיטים בחדר השינה טבעת כסף עם אבנים והכניסה לכיס מכנסיו, פתח מגירות שונות בחדר השינה, בדק את תוכנן, פתח ארנק שנמצא באחת המגירות וחיטט אף בו ונטל 220 ₪ מתוך קופה, והכל תוך שהנאשם 2 מרחיק את המתלוננת מחדר השינה, שומר, מתצפת ומחזק את ידיו.

אישום שלישי -פ.א. 30510/08 (נאשמים 1, 2 ו-3)
-
בתאריך 23.06.08, בשעה שאינה ידועה למאשימה, ביצע הנאשם 2 ואחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, הדברה ברח' הבוצרים (להלן: "הרחוב") בניין מס' 15 (להלן: "הבניין") בראשון לציון. במסגרת הקשר ולשם קידומו, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר למועד הרלוונטי לכתב האישום, קשרו הנאשמים קשר להתפרץ לדירה מס' 5 בבניין (להלן: "הבית") שבבעלותה של יהודית פטיטו (להלן: "המתלוננת"). בתאריך 07.10.08, בשעה 10:35 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים 2 ו- 3 לרחוב. בהמשך לאמור, הצטייד הנאשם 3 במפתח מותאם (להלן: "המפתח המותאם") לבית שהוכן מבעוד מועד. בהמשך לאמור, בשעה 10:39, שוחח הנאשם 2 בפלאפון 2 עם הנאשם 3 בפלאפון 3, כאשר הנאשם 2 מכווין את הנאשם 3 לבית. באותן נסיבות, שהה הנאשם 2 בגן ציבורי ברחוב, כשהוא מתצפת על הבניין. בשעה 10:42 התקשר הנאשם 2 בפלאפון 2
לפלאפון 3 של הנאשם 3 (להלן: "השיחה"), ועדכן אותו כי הוא התקרב לבניין ברגל ורואה כל מי שנכנס לבניין וזאת במטרה לאבטח את ההתפרצות. באותן נסיבות, פתח הנאשם 3 את דלת הבית, באמצעות המפתח המותאם ונכנס לתוכו, והכל תוך כדי השיחה, במהלכה שאל הנאשם 3 את הנאשם 2, האם לקחת את התכשיטים וזה האחרון ענה: "קח הכל אני דוגל בלקחת את הכל". כמו כן הנחה הנאשם 2 את הנאשם 3 כי ברגע שיורה לו לצאת מהבית עליו לעשות כן. במהלך השיחה, הורה הנאשם 2 לנאשם 3 שלא לעשות בלגאן בבית ולחפש קובייה. בהמשך לאמור, נטלו ונשאו הנאשמים מהבית 2 שרשראות כסף, טבעת כסף עם אבן תכלת , עגילים מכסף, 4 צמידי כסף, שעון "ראדו", ציפית לכרית (להלן: "הרכוש"). בהמשך לאמור, עזבו הנאשמים 2 ו- 3 את הרחוב, כאשר הנאשם 2 נוהג בקטנוע ומרכיב את הנאשם 3. בהמשך לאמור, בשעה 10:57, התקשר הנאשם 2 מפלאפון 2 לפלאפון 1 ועדכן את הנאשם 1 בדבר סיום ההתפרצות. מיד בהמשך חברו הנאשמים 2 ו- 3 לנאשם 1, אשר המתין בקרבת מקום ונסעו כולם לביתו של הנאשם 2, ברח' המגילה 18 בראשל"צ (להלן: "המגילה") כאשר הנאשם 1 נוהג באופנוע. בהמשך לאמור, בשעה 11:28, הלכו הנאשמים 2 ו- 3 במגילה, כאשר הנאשם 2 אוחז בידו בשקית צהובה (להלן: "השקית הצהובה"). מיד בהמשך רכבו הנאשמים 2 ו- 3 על הקטנוע. במהלך הנסיעה זרק הנאשם 3 את השקית הצהובה.





אישום רביעי -פ.א. 30513/08 (נאשמים 1, 2 ו- 3)
-
במסגרת הקשר ולשם קידומו, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר למועד הרלוונטי לכתב האישום, קשרו הנאשמים קשר להתפרץ לבית ברח' אסירי ציון 11 בבת ים (להלן: "הבניין") בדירה מס' 2 (להלן: "הבית") בו מתגורר משה מלכה (להלן: "המתלונן") בדירה מס' 2 (להלן: "הבית"). בהמשך לאמור, בשעה 10:02 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים 2 ו-3 לרחוב כשהנאשם 2 נוהג בקטנוע ומרכיב את הנאשם 3. באותן נסיבות הלך הנאשם 3 לבניין. בהמשך לאמור, בשעה 10:07, התקשר הנאשם 2 למודיעין 144 וביקש את מס' הטלפון של משפחת מלכה בבניין. בהמשך לאמור, בשעה 10:09, התקשר הנאשם 3 לפלאפון 1 ונאשם 1 הכווין אותו למפתח מותאם לבית, שהושאר בבניין מבעו מועד בתוך ארון (להלן: "המפתח המותאם"). לאחר שלא מצא את המפתח המותאם, התקשר הנאשם 3, בשעה 10:17, לנאשם 1 לפלאפון 1 וזה הכווין אותו בשנית. בהמשך לאמור, בשעה 10:21, שוחחו הנאשמים 2 ו- 3 בפלאפון כאשר הנאשם 2 מבקש מהנאשם 3 להגיע לבניין ולאבטח את ההתפרצות מקרוב. מיד בהמשך נפרץ הבית באמצעות המפתח המותאם ע"י אחר. באותן נסיבות, גנבו הנאשמים בצוותא חדא מהבית שרשרת, עגילים, 2שעונים של חברת "גאס" אחד בצבע שחור ואחד בצבע זהב. מיד בתום ההתפרצות, בשעה 11:23, התקשר הנאשם 2 לנאשם 1 ועדכנו בדבר הערכתו לשווי הרכוש שנגנב.

אישום חמישי -פ.א. 30507/08 (נאשמים 1 ו- 2 בלבד)
-
בתאריך 15.06.08, בשעה 15:00 או בסמוך לכך, בוצעה הדברה ע"י שניים מחברי הכנופיה, ברח' גד מכנס 9 (להלן: "הרחוב") דירה 3 (להלן: "הבית") בפתח תקווה. במסגרת הקשר ולשם קידומו, בתאריך 06.10.08, בשעה 10:00 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים לרחוב, כנאשם 1 רכוב על אופנועו והנאשם 2 על קטנועו. מיד בהמשך, התפרצו הנאשמים לבית בכך, שנכנסו לבית בכוונה לבצע גניבה, וגנבו טבעת מזהב עם חמש אבנים אדומות, טבעת מזהב בצורת פרח, טבעת מצופה זהב ו- 200 ₪ תלושים לרב- תו.

אישום שישי -פ.א. 41025/08 (נאשם 3 בלבד)
-
כחודש עובר למועד הרלוונטי לכתב האישום, הזמין רונן בן משה (להלן: "המתלונן") המתגורר ברח' הקשת 16, דירה 7, בנס ציונה (להלן: "הבית") הדברה מחברת "אוריאל". בהמשך לאמור ובמועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הגיעו שניים מחברי הכנופיה, שזהותם אינה ידועה במדויק למאשימה, לבית על מנת לבצע הדברה והדברה חוזרת לאור דרישת המתלונן. בתאריך 13.10.08, בין השעות 18:30- 21:45, התפרץ הנאשם 3 לבית, בכך שפתח את דלת הבית באמצעות מפתח מותאם ונכנס לתוכה. באותן נסיבות גנב הנאשם 3 מהבית טלוויזיה
lcd
של חברת "פיליפס" 42 אינץ', פלאפון מסוג "נוקיה" בצבע כחול ותכשיטים שונים. מיד בהמשך התקשר הנאשם 3 לפלאפון של נאשם 1 ועדכן אותו כי פרץ לבדו לבית, לקח משם את הריבוע הגדול ותכשיטים.

4.
בהתאם להסדר הטיעון, כתב האישום תוקן, הנאשמים הודו, הורשעו ונשלחו לקבלת תסקיר שרות המבחן, כשהטיעון לעונש יהיה פתוח.

5.
בעניינם של הנאשמים הוגשו מספר תסקירים מאת שרות המבחן.

נאשם 2
-
א.

תאריך 27.10.09 התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם ממנו עולה כי המדובר בנאשם בן 30, גרוש, אב לילד כבן שנתיים וחצי ושוהה כיום במעצר בית בתנאי איזוק אלקטרוני בבית אימו בראשל"צ. ביחס לעבירות בגינן עומד לדין היום, לתפיסתו, ביצע את העבירות על רקע חובות כספיים גבוהים אליהם נקלע בעקבות ההימורים ולחצים שהופעלו עליו מצד גורמים עבריינים להחזרת ההלוואות. שרות המבחן התרשם מנטייתו של הנאשם להציג פאסדה חיובית ביחס לתפקודו, מקשייו לשתף ברמה הרגשית, מקשיי התנהלותו ומדפוסי התנהגות בעייתיים. להערכתם, המדובר בנאשם בעל סף תסכול נמוך, מתאפיין בהתנהגות אימפולסיבית עם קושי בדחיית סיפוקים ומתקשה בהתמודדות עם מחויבויות וציפיות. בתהליך האבחון התקשה הנאשם להתייחס למניעים להתמכרותו להימורים. בצד אחד, התרשם שרות המבחן כי הנאשם מודע להשלכות התמכרותו על חייו ועל אחרים בסביבתו. הנאשם הביע רצון לנהל אורח חיים נורמטיבי. לפני כחודשיים, השתלב בטיפול בתחום ההימורים, מאז מגיע באופן קבוע למפגשים ונמצא בשלב ראשוני. בהליך האבחון בשרותם, מסר הנאשם דיווחים סותרים לגבי משך התמכרותו וכן נקט בהתייחסות מניפולטיבית ומטשטשת בתחילה סביב מעורבותו בביצוע העבירות. רק לאחר שעומת עם כתב האישום, יכול היה להתייחס לעבירות שביצע ולקחת יותר אחריות על ביצוען. להערכתם, מעבר להתמכרותו להימורים, ברקע לביצוע העבירות עומדים קשרים עבריינים שניהל ודפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים. ניכר כי מעצרו וחשיפת התנהגותו ברבים, יצרו גבול חיצוני להתנהגותו, תחושת מצוקה, חווית זעזוע ורתיעה וכיום הוא חושש מפני ריצוי מאסר בפועל. יחד עם זאת, נראה כי הנאשם ממוקד בצרכיו וב"מחירים" האישיים שמשלם בעקבות העבירות שביצע והוא עדיין מתקשה לגלות תובנה להשלכות ולמשמעויות של התנהגותו על הזולת. על רקע היותו מרוכז בצרכי עצמו, אפיוני העבירה מלמדים, להערכתם, על דפוס התנהגות עברייני, העומד בפער לאופן בו מתאר את אורח חייו והתרשמותם כי, פנייתו לטיפול נובעת ממוטיבציה חיצונית וחשש מההליכים המשפטיים. לפיכך, נמנע שרות המבחן מהמלצה כלשהי לגביו.

ב.

תאריך 31.08.10 התקבל תסקיר משלים אודות הנאשם בו שב שרות המבחן על דבריו מהתסקיר הקודם. עוד הוסיף שרות המבחן כי, להתרשמותו, הנאשם גדל במשפחה אמידה ששמה דגש על ערכים חומריים. להשערתם, הקשר הרגשי המורכב והטעון שהיה לנאשם עם אביו היה מאופיין, בין היתר, בנטייה לתחרות מולו ובניסיונות לקבל הכרה והערכה מאביו באמצעות הצלחה כלכלית. להערכתם, השתלבותו של הנאשם בטיפול נבעה ממניעים חיצוניים וכאשר הוסרו התנאים המגבילים, המוטיבציה שלו להמשך טיפול ירדה באופן משמעותי. עוד התרשם שרות המבחן כי הנאשם חווה את קשייו כשייכים לעבר, כשלתפיסתו, חווית המעצר ארגנה אותו והביאה אותו להפקת הלקחים הראויים. הנאשם תופס את שיקומו באמצעות השתלבותו בעבודה קבועה, ניתוק קשרים עבריינים וחיזוק קשריו עם משפחתו. עוד נאמר כי הנאשם אינו חווה את עצמו כמי שזקוק לטיפול נוסף. לפיכך, אין בידי שרות המבחן לבוא בהמלצה כלשהי לגביו.

נאשם 3
-
א.

תאריך 11.05.10 התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם ממנו עולה כי הנאשם בן 27, נשוי, אב לילדה בת כחודש ושוהה כיום בקהילת "רטורנו" לגמילה מסמים, בתנאים מגבילים. להתרשמות שרות המבחן, המדובר בנאשם בעל רמת אינטליגנציה ויכולות וורבליות תקינות, בעל קושי בהתמודדות עם שינויים ומעברים וקושי לגלות יציבות במסגרות חייו. באשר לעבירות המיוחסות לנאשם נשוא דיון זה, הודה הנאשם בביצוען והתייחס למעורבותו בהן, מתוך צורך להרגיש נחוץ לאחרים ובעל יכולת להצליח במעשים, על רקע החרדות והשאלות הקשות עימן התמודד אז בגין מצבו הנפשי כפי שפרט בהרחבה שרות המבחן. עוד התרשם שרות המבחן כי הנאשם מייחס מעורבותו הפלילית למצבו הנפשי אז ומתקשה להעמיק באלמנט העברייני שבבחירותיו ומעשיו. לדבריו, חש חרטה על מעשיו ומעוניין לשקם את חייו ולנתב דרכו באופן חיובי. עוד נאמר כי הנאשם השתלב בקהילה הטיפולית "רמות יהודה" בתנאים מגבילים. אולם, על רקע התנאים הפיזיים והן בהעדר מענה טיפולי מתאים עבורו, הועבר הנאשם בתיאום עימם לטיפול בהתמכרויות, לקהילה הטיפולית "רטורנו". מפגישה עם גורמי הטיפול בקהילה לעיל, נמסר כי מאז הנאשם הגיע אליהם הוא משתף פעולה באופן חיובי, מתפקד היטב, מבצע את המוטל עליו ומגלה מוטיבציה גבוהה לטיפול. גורמי הטיפול בקהילה ביטאו את התרשמותם החיובית ממנו והצורך לאפשר לו המשך טיפול ושיקום. לאור האמור, המליץ שרות המבחן על דחית הדיון בעניינו לתקופת ניסיון בת חודשיים וחצי כשמסגרתה, ימשיך את הטיפול בקהילה.

ב.
בתאריך 05.09.10 התקבל תסקיר משלים אודות הנאשם המבוסס על אינפורמציה שתקבלה מגורמי הטיפול בהוסטל קהילת "רטורנו". מן התסקיר עולה כי הנאשם סיים בהצלחה את הטיפול בקהילה ועבר להתגורר בהוסטל הקהילה בבית שמש. עוד נאמר כי הנאשם עובד במשרה מלאה, השתלב בצורה טובה בהוסטל, מגלה אחריות בעבודה וגם במטלות של ההוסטל. כמו כן הנאשם משתתף בקבוצה של
n.a
והן בקבוצה בתוך ההוסטל ומגלה יכולת לשתף במצוקותיו וקשייו ומגלה מעורבות. לאור האמור, המליץ שרות המבחן לאפשר לנאשם להמשיך בתהליך הטיפולי ועל דחית הדיון בעניינו.

ג.
בתאריך 21.10.10 התקבל תסקיר נוסף אודות הנאשם ממנו עולה כי מגורמי הטיפול בהוסטל הקהילה נמסר כי, בתקופת החגים הנאשם היה נתון במשבר בקשר הזוגי עם אשתו אולם, מאז חזר לתפקוד שגרתי וכי הוא עובד. לאור האמור ובהמשך לתסקיר הקודם, המליץ שרות המבחן על דחייה בת חודשיים לתקופת ניסיון.

ד.
בתאריך 14.12.10 התקבל תסקיר משלים נוסף אודות הנאשם בו התרשם שרות המבחן כי הנאשם עבר תהליך משמעותי של שינוי בתקופת הטיפול בקהילה ובהוסטל ועושה מאמצים לכוון עצמו להמשך תפקוד חיובי ונורמטיבי. להערכתם, קיימת עדיין נזקקות טיפולית אשר תכוון אותו ותסייע לו בהתמודדות בקשייו לאחר יציאתו מההוסטל וחזרה למסגרת הקהילה והחברה. עוד הוסיף שרות המבחן כי הוא ער לאופי העבירות בגינן הופנה אליהם הנאשם אולם, להערכתם, תהליך השיקום והטיפול והמשכו, הינו משמעותי ויש בו לצמצם בעתיד התנהגות פורצת גבולות. לאור האמור, המליץ שרות המבחן על הארכת המאסר על תנאי והטלת צו מבחן למשך 12 חודשים במסגרתו ימשיך הנאשם את הטיפול והשיקום במסגרת שרותם ובמידת הצורך, באמצעות שילובו להמשך טיפול ביחידה לנפגעי סמים במקום מגוריו. כמו כן סבר שרות המבחן כי נכון להטיל עליו עונש ממשי שיחדד וימחיש מעשיו וגבולות מותר ואסור. לפיכך, הומלץ להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 400 שעות עם סיום שהותו בהוסטל.

ה.
בתאריך 29.12.10 התקבל עדכון משרות המבחן ממנו עולה כי מדיווח שהגיע מגורמי הטיפול בהוסטל "בית חצי דרך" רטורנו נמסר כי, הוחלט להרחיק את הנאשם מההוסטל לאחר שביום א' הוא לא ישן בהוסטל ושיקר לגבי זה. עוד צוין כי הנאשם נחשד ע"י חבריו בהוסטל שהיה קשור לגניבה במקום. הנאשם הסכים, מיוזמתו, להיבדק בפוליגרף וממצאיו עלה כי הנאשם שיקר בשאלות לגבי השינה והגניבה. עוד ביקש שרות המבחן להוסיף כי הנאשם התקשר לשרותם והכחיש את מעורבותו באירוע הגניבה. לדברי שרות המבחן, המדובר בדיווח ראשוני וטרם עלה בידם לברר עם גורמי הטיפול בהוסטל פרטים נוספים ולקבל תמונה רחבה יותר וכי בכוונתם לעשות כן.

ו.

תאריך 25.01.11 התקבל עדכון נוסף משרות המבחן ממנו עולה כי הנאשם סיים את הטיפול בהוסטל והופנה לקבוצה טיפולית בשרות המבחן המיועדת למכורים נקיים, שמטרתה ליווי הכוונה וסיוע לאחר היציאה ממסגרות הטיפול האינטנסיביות כגון קהילה והוסטל. שרות המבחן התרשם כי קיים רצון אצל הנאשם לשינוי אורח חייו וכי הוא זקוק להמשך ליווי והכוונה. בנסיבות אלה, שב שרות המבחן על המלצתו להעמיד הנאשם במבחן ולגזור עליו כעונש מוחשי צו של"צ בהיקף של 400 שעות.

6.
מאשימה בטיעוניה לעונש הפנתה לגיליון ההרשעות הקודמות של הנאשמים, לעובדות כתב האישום המתוקן, לעבירות בגינן הורשעו ולעונש הקבוע בצידן. לדבריה, המדובר בחבורה מאורגנת ומתוחכמת אשר חברו יחדיו לצורך ביצוע עבירות התפרצות לדירות וגניבת הרכוש מתוכן. בהמשך, הקרינה שני קטעים ששודרו בתוכנית "כולבוטק", בהם נצפו הנאשמים 1 ו- 2 מבצעים את זממם. עוד הוסיפה כי הנאשמים 1 ו- 2 יישמו שוב ושוב את דרכי פעולתם, עת הקימו, שיווקו והפיצו חברות הדברה על מנת להגיע לכל דכפין וצרפה פרסומים בנושא. לטעמה, המדובר בנאשמים שעשו כל שבידם על מנת לפגוע בכמה שיותר קורבנות חפים מפשע תוך ניצול תמימותם. עוד טענה כי הנאשמים עשו שימוש בחומרים מסוכנים, מבלי שהיה בידם היתרי הדברה חוקיים וצרפה אסמכתאות בנושא. כמו כן טענה כי הנאשמים הסבו לנזק רב לבעל חברת "ברגר", פגעו בשמו הטוב ובשרותיה של חברתו.





נאשם 2-

ב"כ המאשימה הפנתה להרשעתו הקודמת והישנה של הנאשם בגין עבירת איומים. עוד הפנתה לתסקיר שהתקבל בעניינו בו נמנע שרות המבחן מהמלצה לגביו. באשר לתסקיר המשלים שהוגש בעניינו, הוסיפה כי הנאשם הפסיק את הטיפול הפרטני ולאור העובדה כי הוא סבר שהוא אינו זקוק לטיפול, נמנע שרות המבחן מהמלצה לגביו. לדבריה, לאור האמור בתסקיר, הפסקתו של הנאשם מיוזמתו את הטיפול וחומרת התיק, יש להטיל על הנאשם מאסר ממושך, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי ופסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.



נאשם 3-



ב"כ המאשימה הפנתה להרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירות רכוש, בגינן הוטלו עליו 28 חודשי מאסר בפועל ושני מאסרים על תנאי. עוד הוסיפה כי בעקבות ערעורו של הנאשם הופחת עונשו ל- 21 חודשי מאסר בפועל. לדבריה, הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנות אשר ניתנה לו ושב לבצע פעם נוספת את אותן העבירות בהיותו אסיר ברישיון. כמו כן הפנתה לתסקירי שרות המבחן הרבים שהוגשו בעניינו, לבקשת שרות המבחן לדחיית הדיון לצורך בחינת ההליך הטיפולי ולתסקיר המעודכן שהתקבל בעניינו. לטעמה, בנסיבות העניין יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס של הנאשם. ב"כ המאשימה צרפה פסיקה בנושא העוסקת בשאלת האינטרס הציבורי אשר גובר על אף הליך גמילה. שם נקבע כי חומרת העבירה גוברת וזאת למרות אותו הליך גמילה וכי יש להשית מאסר. עוד הוסיפה כי בנסיבות מקרה בו עסקינן, שרות המבחן נתן המלצה באספקט קצר ושיקומי ואילו ביהמ"ש בוחן ע"פ מכלול השיקולים. לאור האמור, עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל ממושך, תוך הפעלת המאסרים על תנאי במצטבר למאסר, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

בנוסף, ביקשה להשיב את כל המוצגים שנתפסו לבעליהם החוקיים ובהיעדר בעלים, יחולטו או יושמדו. עוד ביקשה לחלט את שני האופנועים אשר שימשו כאמצעים לביצוע העבירות. בסיכום דבריה הפנתה לפסיקה בנושא עבירות ההתפרצות לדירות ולעונשים שהוטלו בגינן.

7.
במסגרת הראיות לעונש העידה מטעמו של נאשם 2 גב' מאיה דן, בת זוגו של הנאשם מזה כשנה. לדבריה, הנאשם הביע חרטה ומצטער על מעשיו שמקורם בלחץ שהופעל עליו בשל חובות של הימורים. עוד הוסיפה כי הנאשם מתפקד כיום בצורה טובה, יש לו רצון לחיות חיים נורמטיביים וכי היא מאמינה שהוא לא יחזור על התנהגותו זו בעתיד.

8.
עוד העידה מטעמו של נאשם 2 גב' ששון סוזן, אימו של הנאשם. לדבריה, הנאשם נקלע לחובות של הימורים אשר הביאו אותו לבצע את המיוחס לו. עוד הוסיפה כי הנאשם מתחרט על מעשיו, הוא השתקם, עובד, הכל בסדר וביקשה להתחשב בנסיבות המקרה.

9.
ב"כ נאשם 2 בטיעוניו לעונש סבר כי יש ליצור איזון ראוי בין כתב האישום לבין נסיבות חייו של הנאשם. לדבריו, אין המדובר בנאשם אשר בחר בדרך העבריינית עוד בהיותו צעיר לימים, כי אם המדובר בנאשם בן למשפחה אמידה אשר נקלע לביצוע המיוחס לו בשל חובותיו להימורים עת חבר לאותם אנשים שליליים בניסיון למצוא מענה לחובותיו. כמו כן הפנה לעברו הנקי של הנאשם, למעט עבירה אחת, להודאתו, לחרטתו ולמצבו המשפחתי והבריאותי. באשר לפסיקה שהוצגה, סבר כי היא אינה מתיישבת עם נסיבות מקרה בו עסקינן וצרף פסיקה העוסקת בעבירות הדומות לעבירות נשוא דיון זה ולעונש לקולא שהטיל ביהמ"ש בגינן. לדבריו, לאחר מעצרו של הנאשם נקבע ע"י שרות המבחן כי רמת המסוכנות של הנאשם פחתה, לאחר שבמשך שנתיים הוא תפקד בצורה חיובית, בוטלו התנאים המגבילים וכי כל תקוותו היא כי ביהמ"ש ימנע מהטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם.

10.
הנאשם 2 הביע חרטה והוסיף כי בכוונתו לפצות את המתלוננים אשר נפגעו ממעשיו כתוצאה מהלחץ בו הוא היה נתון. לדבריו, הוא עובד כיום בעסק המשפחתי, אב לילד בן 4, מתעתד להינשא וביקש להתחשב בנסיבותיו.

11.
נאשם 3 העיד על נסיבות חייו הקשות שהחלו עוד בהיותו בגיל צעיר, על התקופה הקשה
שעבר בשל מותו של מפקדו בצבא ועל התמכרותו לסמים כמפלט לפתרון בעיותיו. לדבריו, עם שחרורו מהמאסר הוא נישא והחליט לשקם את חייו. עוד העיד כי הוא סיים את הטיפול בהוסטל בהצלחה רבה והחל לעבוד בעבודה מסודרת. אולם, בשל בעיותיו הבריאותיות, הוחלט בוועדה מטעם משרד העבודה כי הוא אינו כשיר לעבודה דבר, שלטעמו, לא התקבל בצורה חיובית בהוסטל. עוד העיד כי הוא קיבל אישור מהמדריך לצאת מההוסטל על מנת לחגוג את יום הולדתו של בנו והכחיש את מעורבותו בגניבת המחשבים. לדבריו, הוא עבר הליך שיקומי קשה וארוך וכי בכוונתו לשקם את חייו ולחיות חיים נורמטיביים.

12.
במסגרת הראיות לעונש העידה מטעמו של נאשם 3 גב' ויקי כהן, אימו של הנאשם. העדה העידה על נסיבות חייהם הקשות, על מצבו הנפשי הקשה של הנאשם, על הטיפול הארוך אותו הוא עבר ועל דרך החיים החדשה אליה הוא פנה. העדה ביקשה להתחשב בנסיבות חייהם ולהקל עימם במידת האפשר.

13.
ב"כ נאשם 3 בטיעוניו לעונש סבר כי יש לקבל הבהרה משרות המבחן באשר לעדכון שהתקבל מטעמו וכי האם המלצתו עומדת בעינה. עוד הוסיף כי במהלך כל תקופת שהותו בהוסטל, לא ביצע הנאשם הפרה מכל סוג שהוא וכי אין המדובר בנאשם שהוא חלק מהוגי הרעיון של הקמת החברה, באמצעותה בוצעו העבירות. לדבריו, הנאשם לא עבר בחייו הליך של שיקום עובר לביצוען של עבירות דנן וכי נסיבות חייו הקשות הביאו אותו להשתמש בסמים ובהמשך, לביצוען של עבירות רכוש. עוד טען כי הנאשם נקי מסמים, עבר תהליך גמילה ארוך וקשה, נישא, הקים משפחה וכי מאז שחרורו למעצר בית הוא לא ביצע כל הפרה. ב"כ הנאשם הפנה לתסקירי שרות המבחן הרבים שהתקבלו בעניינו של הנאשם ולהמלצתה של קצינת המבחן.
לדבריו, הפסיקה שהוגשה אינה מתיישבת עם נסיבות מקרה בו עסקינן וצרף פסיקה בה ביהמ"ש העדיף את אינטרס שיקומו של הנאשם. עוד הוסיף כי התהליך הארוך והחיובי אותו עבר הנאשם מתיישב עם האינטרס הציבורי, הנאשם מעוניין לפצות את המתלוננים ועל כן, אין זה המקום לשלוח אותו למאסר מאחורי סורג ובריח. בנסיבות העניין, עתר לקבל את המלצת שרות המבחן להאריך את המאסרים על תנאי ולהטיל על הנאשם צו פיקוח ושל"צ.

14.
עבירת ההתפרצות שהפכה זה מכבר למכת מדינה, טומנת בחובה פגיעה במובן הרכושי והן במובן הרגשי. דהיינו: פלישה לטריטוריה הפרטית של אדם שכן, "ביתו הוא מבצרו" ולנטילת רכושו מבלי שנתן את הסכמתו לכך והן, ליצירת תחושות של בהלה, פחד וחוסר אונים. יתרה מזו, המדובר בעבירות שיש בהן מסוכנות אינהרנטית נוכח הפוטנציאל הטמון בהן להתפתחות אלימה. לפיכך, בתי המשפט חזרו וציינו בערכאות השונות את החומרה שבעבירות אלה וקבעו לא אחת כי מחובתו של ביהמ"ש לתרום את תרומתו למיגור תופעה קשה וחמורה זו, באמצעות נקיטת "יד קשה" ומתן ענישה מרתיעה.

על כך עמד כב' השופט רובינשטיין ברע"פ 1708/08 מרדכי לוי נ' מדינת ישראל, תק-על 2008(1), 3448, בפסקה ט', כדלקמן:

"... בית המשפט המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירת התפרצות ובעבירות הרכוש בכלל, שהיו- אפשר לומר- למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קורבנות הפריצה, בשובם לביתם והנה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש ירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד...".

15.
גזירת עונשו של עבריין אינה עניין טכני ואינה נעשית על פי תעריפים, כדברי כב' השופטת דורנר בע"פ 5105/99 אבו נג'ימה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 350, 354- 355, לאמור:

" ענישת עבריינים אינה עניין מכאני. לא ראוי להטיל גזרי דין לפי תעריפים. בגדר שיקול הדעת הרחב שמוענק לשופטים בשיטתנו, שבה החוק קובע לרוב עונש מירבי, על השופטים מוטל לקבוע את העונש ההולם לנאשמים האינדיבידואליים העומדים בפני
הם".

כבר נפסק, כי על בית המשפט להציב על כף המאזניים את שיקולי הענישה כגון הרתעה וגמול, לעומת שיקום ומניעה, שכולן מטרות חינוך החברה ותיקונה. שימת הלב בהקשר זה מופנית לדבריה של כב' השופטת דורנר בע"פ 3031/98 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נה(3) 577, 585- 586, לאמור:

"לענישה מטרות מגוונות, מהן תועלתיות- הרתעה כללית ואישית, מניעה, שיקום וחינוך; ומהן מטרות שעניינן הגשמת צדק ללא שאיפות תכליתיות- מעשיות- תגמול והוקעה. התגמול כמטרת ענישה, מיועד לשקף את היחס הראוי בין חומרת העבירה לבין חומרת העונש, ואת הוקעתה של החברה את מעשה העבירה וסלידתה ממנו [ראו דברי שופט אלון בע"פ 2157/92 פדידה נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 81, 84- 85]. בקביעת העונש על בית המשפט לתת למטרות הענישה השונות משקל ראוי, ההולם את נסיבות המקרה...",

העונש שמטיל בית המשפט מהווה תוצאה משוקללת של מכלול שיקולי הענישה. יפים הדברים שנאמרו בהקשר זה ע"י כב' השופט [כתוארו דאז] ברק, בע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2) 521, 434- 435:

"ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה, חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר... מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת"- אם תרצה פשרה- של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון...".




כך
נקבע גם בע"פ 1399/91 רוני ליבוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1), 177:

"אכן במסורת הפסיקה נקבעו כללים כלליים בדבר דרכי הענישה ומטרותיה, שעל השופט לשקלם בבואו לגזור את הדין: את אופייה של העבירה ונסיבותיה; את עולמו של העבריין, עברו ועתידו; את הצורך בהרתעתו של העבריין שהורשע ובהרתעתם של עבריינים בכוח; את מידת התגמול ואת חובת השיקום; את תיקון היחיד ואת תקנתה של החברה".

16.
התחשבות בנאשם שהינו בר טיפול, הינו שיקול לגיטימי ובעל משקל בגזירת הדין. כך נקבע כי:

"אל לו לבית המשפט לזנוח את הפן השיקומי מקום שמוכח קיומן של נסיבות אשר יצדיקו זאת"
[ראה ע"פ 402/01, 496/01 אברהים אבו גנאם נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 138] וכן כי אינטרס השיקום אינו רק אינטרס אישי של נאשם אלא: "אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה" [ראה ע"פ 9090/00 בעז שניידרמן נ' מדינת ישראל, תק-על 2001(1), 1029].

גישת השילוב, בה חוברים יחדיו שיקולי הענישה השונים, אוזכרה ע"י כב' השופטת בייניש (כתוארה דאז), כדלקמן:

"הגישה המקובלת כיום כהולמת מטרות אלה (היינו, הענשת העבריינים וצמצום הישנות מעשים אלה בעתיד- ד.ב) היא המשלבת ענישה וטיפול. גישה זו הוכחה במחקרים רבים כיעילה ויושמה במדינות מערביות רבות בעיקר בארה"ב ובאנגליה. שילוב זה עונה מחד, על הצורך החברתי בנקמה ובהענשת הפוגע, ומאידך, הטיפול תורם להגנה על החברה באמצעות מניעת הישנות העבירה..."
[ראה ע"פ 4890/01
פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 594, 604].

על חשיבות מתן משקל משמעותי להליך שיקום מוצלח במיוחד מקום שמדובר על גמילה מסמים, עמד ביהמ"ש העליון בע"פ 8092/04 חביב נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 4366, בפסקה 9, כדלקמן:

"הישג שיקומי זה הוא נדיר במקומנו, במיוחד מקום שמדובר בגמילה מסמים. על שום נדירותו וייחודו, בולט הצורך לתת לו משקל נכבד במסגרת שיקולי הענישה, וזאת מכמה בחינות: ראשית, מבחינת האינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור ובטחונו, שיקומו של עבריין מועד תורם לקיומה של ציפייה כי לא יחזור לעולם הפשע. שנית, מבחינת העבריין, השיקום המוצלח פותח בפני
ו אופקי- חיים חדשים, ולראשונה עולה תקווה כי יוכל לפנות לדרך חיים בונה, שבה יוכל להשתלב באורח חיים יציב וקונסטרוקטיבי. ושלישית, מבחינת שירותי השיקום והרווחה- חשוב לטעת את התודעה כי יש טעם ותוחלת בהשקעת משאבים חומריים ואנושיים בפעולות שיקום עבריינים, וכי מקום שפעולות אלה מניבות פרי, ישנה התחשבות בכך בתהליך הענישה וננקטים אמצעים המאפשרים ככל הניתן את הותרת תוצאות השיקום על כנן, בלא העמדתן בסכנה. בנסיבות האמורות, הצורך לשמר את תוצאות שיקומו של המערער בשל מגוון ההיבטים האמורים עשוי להכריע אף את שיקולי הענישה המסורתיים- הגמול וההרתעה; עם זאת, בכל מקרה, יש לשלב את השיקולים הנוגדים בענישה לנוסחה מאוזנת ומידתית שתייחס את המשקל היחסי הראוי למגוון השיקולים וההיבטים מבחינת אינטרס הציבור ואינטרס הפרט כאחד".



17.
בנסיבות מקרה בו עסקינן:

נאשם 2
-
המדובר בנאשם אשר חבר לנאשם 1, הקים עימו מספר חברות הדברה, לאחר שלמד את המקצוע בחברת "ברגר הדברות" ופעל ביחד עימו כחלק מחבורה מאורגנת ומתוחכמת לצורך ביצוע עבירות של התפרצות לדירות וגניבת הרכוש מתוכן. חרף העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש, סבר נאשם זה בפני
שרות המבחן כי אין הוא זקוק לטיפול ותפס את שיקומו באמצעות השתלבותו בעבודה קבועה, ניתוק קשריו עם גורמים עבריינים וחיזוק קשריו עם משפחתו. לפיכך, נמנע שרות המבחן מהמלצה לגביו. לטעמי, לאור הפסקתו של הנאשם מיוזמתו את הטיפול ולאור חומרת העבירות אותן ביצע, אין מנוס מלהעדיף את האינטרס הציבורי על פני חירותו של הנאשם בשליחתו לריצוי עונשו מאחורי סורג ובריח.

נאשם 3-
אף כי מדובר בנסיבות ביצוע עבירות מסוג שבהן נסוגות נסיבותיו האישיות של הנאשם מפני האינטרס הציבורי, שביסודו עומד, בין היתר, האלמנט ההרתעתי- למען יראו וייראו- החלטתי, בסופו של דבר, שלא למצות עם הנאשם את חומרת הדין כמתחייב מעצם חומרת העבירות אותן ביצע. זאת, לאור העובדה כי חלקו בביצוען של העבירות, ביחס לחלקם של הנאשמים 1 ו- 2, הוא קטן יותר לאין ארוך, שלא מדובר במי שיזם את ביצוע העבירות ולאור תהליך הגמילה הארוך והקשה אותו הוא עבר המצביע על כוונתו להיטיב את דרכיו ובעיקר
לאור המלצת שרות המבחן בעניינו.


18.
לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, עיינתי בפסיקה ובתסקירי שרות המבחן הרבים שהוגשו לעיוני ושקלתי את הנסיבות הצריכות לעניין ובהן, הודאתם המיידית של הנאשמים והחיסכון בזמן שיפוטי יקר, חרטתם, נסיבות חייהם, היעדר עברו הפלילי של נאשם 2 בעבירות רכוש, עברו הפלילי של נאשם 3 והמאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו, חומרת העבירות אותן ביצעו והאינטרס הציבורי, גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:



נאשם 2-



א.

מאסר בפועל למשך 48 חודשים.

ב.

מאסר על תנאי למשך 18 חודשים והנאשם לא יישא בעונש זה, אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו, עבירות כנגד הרכוש מסוג פשע.

ג.

מאסר על תנאי למשך 10 חודשים והנאשם לא יישא בעונש זה, אלא אם כן יעבור בתוך
שלוש שנים מיום שחרורו, עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.

ד.

מורה על פסילת רישיון נהיגה למשך 12 חודשים מיום שחרורו.

ה .

קנס בסך של 30,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתו.

ו.
פיצוי בסך של 3,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים: גב' הגי דמטר, גב' יהודית פטיטו, מר משה מלכה, גב' קלרה פטררו ומר רונן בן משה.



כל סכום שיופקד ייזקף תחילה לטובת הפיצוי.

מורה על חילוט קטנוע מסוג "הונדה פורזה" שמספרו 78-630-67 לטובת אוצר המדינה.



נאשם 3-

א.

מורה על הארכת המאסר על תנאי בן 10 חודשים שנגזר בת.פ. 3309/07 (שלום ראשל"צ) ביום 22.01.08, שאושר בבימ"ש מחוזי מרכז בעפ"ג 2701-02-08 ביום 02.07.08, לתקופה נוספת של שנתיים, כאשר התנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע וקשירת קשר לביצוע פשע.

ב.

ניתן בזאת צו מבחן למשך 18 חודשים כאשר על הנאשם להיות בפיקוח שרות המבחן במסגרתם ימשיך בתהליך הטיפול והשיקום. כמו כן במידת הצורך, יקבל הנאשם טיפול ביחידה לנפגעי סמים במקום מגוריו.

ג.

הנאשם יבצע עבודות שרות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות עפ"י תוכנית שיקבע שרות המבחן. התוכנית תוגש לביהמ"ש תוך שלושה שבועות מהיום.

ד.
פיצוי בסך של 3,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים: מר רונן בן משה, מר משה מלכה וגב' יהודית פטיטו.



נדחה לקבלת תוכנית של"צ בעניינו של נאשם 3 ליום 27.2.11 שעה 10:00..



הנאשם 3 מוזהר בדבר חובת התייצבותו.

המוצגים הנוספים שנתפסו, מלבד אלה שחולטו, יוחזרו לבעליהם החוקיים ובהיעדר בעלים, יחולטו או יושמדו לפי העניין.

המאשימה תודיע למתלוננים על פסיקת הפיצויים לטובתם.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשרות המבחן על מנת שעד ליום 27.2.11 תונח בפני
בית המשפט
תוכנית של"צ בהיקף של 400 שעות עבור נאשם 3.


<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב שבט תשע"א, 27/01/2011 במעמד הנוכחים.



איטה נחמן
, שופטת



ב"כ נאשם 2:
אבקש עיכוב ביצוע למרות שבית המשפט לא הקריא את גזר הדין במלואו, רק את השורה התחתונה ולא קיבלנו לידינו את גזר הדין עד עתה. אני מבקש עיכוב ביצוע על מנת להעמיד את גזר הדין במבחן הביקורת של בית המשפט המחוזי. בגזר הדין יש חוסר מידתיות יחסית לענישה בעבירות מסוג זה, בנסיבות של הנאשם הספציפי הזה וגם חוסר פרופורציה ענישתית.
הנאשם התייצב לכל הדיונים למעט דיון אחד שאושפז בבית חולים והוא הביא על כך אישור רפואי.

ב"כ המאשימה:
התביעה מתנגדת לעיכוב ביצוע. בית המשפט העליון קבע מספר פרמטרים שמאפשרים לבית המשפט לעכב ביצוע, ראשית, חומרת העבירה ונסיבות ביצועה. אין ספק שמדובר בצבר של עבירות חמורות שבוצעו בתחכום רב באופן שמלמדות על מסוכנות לציבור. אורך תקופת המאסר שהושתה על הנאשם היא תקופה ארוכה ואנו סבורים שאין מקום לעכב את ריצוי העונש לצורך הגשת ערעור בענין זה. מעבר לכך, אני סבור שטיב הערעור וסיכויי הצלחתו נמוכים. הערעור הוא לעניין העונש. בית המשפט ציין בגזר הדין שהחליט לבצע אבחנה בעניינם של הנאשמים 1 ו – 2 לגבי עניינו של נאשם 3 משכך התביעה סבורה שסיכויי הערעור נמוכים. חרף העובדה שנאשם 2 אין לו עבר פלילי בתחום.
מעבר לכך, עמדת המאשימה הייתה ידועה, הנאשם צפה שזה העונש שהיה עלול להשית עליו, לכן נתנגד לעיכוב ביצוע.

ב"כ נאשם 2:
רק הפרקליט הנכבד לא ישכח את הנתון שמיום 30.12.08, הייתה החלטת שחרור בעניינו. שוחרר רק במרץ 2009 אבל ממרץ 2009 עד להיום הוא משוחרר ללא כל תנאי מגביל, בלי מעצר בית והיום אנו ב – 27.1.11 שחלפה תקופה ארוכה והוא הסתובב חופשי בהסכמת התביעה ובידיעת התביעה מבלי שנפתח נגדו אפילו תיק אחד וכשמדברים על סיכוי בערעור אז אני חושב שיש לו סיכוי טוב. לכל הפחות אבקש עיכוב ביצוע לצורך התארגנות למשך 30 יום, כפי שנהוג בבית המשפט על ידי כב' הש' ברלינר.






<#5#>
החלטה

הנאשם שמע את הטיעונים לעונש
והיה מודע לעונש הצפוי לו, כפי שנדרש על ידי המאשימה.

משכו של העונש שנגזר עליו, אינו עומד בקריטריונים לעיכוב ביצוע כפי שנקבעו בבית המשפט העליון בהלכת שוורץ.

בנסיבות אלה דוחה את הבקשה.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ב שבט תשע"א, 27/01/2011 במעמד הנוכחים.



איטה נחמן
, שופטת












ב"כ נאשם 1:
הנאשם לא התייצב לדיון. שוחחתי עם בנו בטלפון והוא מסר כי הנאשם אושפז בבית החולים קפלן.
אין בידי, בשלב זה, אישור רפואי. אבקש לדחות למועד קרוב להשמעת גזר הדין.
בכל מקרה, אבקש להימנע מהוצאת צו הבאה ואני מתחייב להעביר לבית המשפט
עוד היום אישור רפואי.

ב"כ המאשימה:
נבקש צו הבאה ללא שחרור. נבקש גם צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הנאשם. המאשימה תפעל בהקדם לאיתור הנאשם והבאתו בפני
בית המשפט.

ב"כ נאשם 1:
כרגע שוחחתי שוב עם אשתו והם לא קיבלו
עדיין את מסמכי האישפוז מהמיון. ברגע שאקבלם אעבירם לבית המשפט.

ב"כ המאשימה:
קיבלתי הנחיה לבקש מבית המשפט להוציא צו הבאה ללא שחרור. המשטרה תפעל עוד היום להביאו לבית המשפט על מנת לקבל את גזר דינו. לכן נבקש לדחות למספר שעות על מנת לאפשר למשטרה להביא את הנאשם לבית המשפט.

ב"כ נאשם 1:
אני לא מצליח להבין את ההתנהלות של הצד השני. צריך להיות התנהגות ראויה בבית המשפט. יש פה נאשם שהתייצב לכל הדיונים. לא היה דיון אחד בעניינו שהוא לא התייצב.
אם נאשם מאושפז בבית חולים זה לא סיבה לעצור אותו ולא מתנהלים ככה לא בישראל ולא במדינות אחרות.
אני לא מבקש שלא יוצא צו הבאה. אני מבקש שאם צו ההבאה יוצא שיותנה בכפוף להצגת אישורים אבל לא צו מעצר.






<#7#>
החלטה (נאשם 1)

בנסיבות הענין, ולאחר שנמסר לי כי הנאשם 1 שוהה בבית חולים קפלן, אני דוחה את השמעת גזר הדין ליום 2.2.11 שעה 11:30.

כנגד הנאשם יוצא צו הבאה ללא שחרור. אני משהה את הוצאת צו ההבאה עד השעה 14:00 לצורך הצגת אישורים רפואיים ערוכים כדין. לא יוצגו אישורים, יוצא צו ההבאה.

כנגד הנאשם יוצא צו עיכוב יציאה מהארץ ויועבר לביצוע במיידי למאשימה.
<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ב שבט תשע"א, 27/01/2011 במעמד הנוכחים.


איטה נחמן
, שופטת







פ בית משפט שלום 4637/08 מ.י. תביעות ראשל"צ נ' אמיר אליהו לא בעניינו, יניב שושן, טירן אליהו ואח' (פורסם ב-ֽ 27/01/2011)