פסקי דין על איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח | פסקי דין על חדוה שליט | פסקי דין על חיים הוד | פסקי דין על ישיר - איי.די.איי. חברה לביטוח |

40528-01/10 תאמ     25/01/2011




תאמ 40528-01/10 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, חדוה שליט נ' חיים הוד, ישיר - איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בהרצליה



תא"מ 40528-01-10 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' הוד ואח'






בפני

כב' הרשמת
לימור רייך


תובעות

1
.
איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

2
.
חדוה שליט


נגד


נתבעים

1.חיים הוד
2.ישיר - איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


לפני תביעה שהגישו התובעות כנגד הנתבעים בגין נזקי רכוש שנגרמו לכלי רכבה של התובעת 2 כתוצאה מאירוע תאונת דרכים מיום 10/11/09 בסך של 6,861 ₪ .

הנתבע 1 , נהג בכלי הרכב אליו היה מחובר נגרר שלא היה מבוטח בעת קרות האירוע, משכך הגיש כתב הגנה מטעמו בנפרד מכתב ההגנה שהוגש באמצעות נתבעת 2, אשר ביטחה במועד הרלבנטי את הגורר בלבד ואילו לטענתה הנגרר הוא זה שפגע בכלי רכבה של התובעת 2 וממילא גרם לנזקים ומשכך, עליו לשאת לבדו בתוצאות הנזק.

למעשה המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב שאלת האחריות לאירוע התאונה וכן סביב השאלה המשפטית לעניין חבות ואחריות הגורר אל מול הנגרר, במקרה שבו אין מחלוקת כי הנגרר גרם לנזק וכי האחרון לא היה מבוטח כלל ועיקר בביטוח צד ג' עובר לקרות האירוע.

אדון בשתי השאלות בנפרד, תחילה אתייחס לשאלת האחריות לקרות האירוע, ביחס להתנהלות שני הנהגים.
אין מחלוקת בין הנהגים באשר לנסיבות קרות האירוע, לטענת שניהם הנתבע 1 ביקש להשתלב לנתיב נסיעתה של התובעת 2 , בסיום נתיב ההאצה שבו נסע כאשר לטענתו רכב התובעת נמצא במרחק
כזה שאפשר לו להשתלב ורק לאחר שעשה כן, הבחין כי נגרם לתובעת 2 נזק , כתוצאה מכך עצר בצד הדרך, תוך שהוא מסב את תשומת ליבה של התובעת 2 לאירוע .

התובעת 2 העידה, כי הבחינה בכלי רכבו המשולב של הנתבע אשר סטה לעבר נתיב נסיעתה, ברם היא לא יכולה היתה לעשות דבר, מעבר לכך שהאטה את מהירות נסיעתה, הואיל ובשני הצדדים היו כלי רכב שנסעו והמקום צר.
התובעת 2 העידה, כי היא מכירה את המקום והבעייתיות בהשתלבות מנתיב ההאצה שנמצא בצד ימין לנתיב שבו נסעה ומשכך, נראה כי לא יכולה להיות מחלוקת לפיה מרבית האחריות מוטלת על הנתבע 1 ואילו לתובעת 2 ניתן לייחס אשם תורם בשיעור של 20% לקרות האירוע בלבד.

כעת ביחס לשאלה המשפטית, באשר לאחריות שיש להטיל במקרה שבו כלי הרכב המעורב באירוע התאונה הינו משולב ( "גורר ונגרר" ) במערכת היחסים שבין שני חלקי הרכב.

בסוגיה זו דשו ודנו בתי המשפט השלום חדשות לבקרים ואולם טרם נפסקה הלכה מחייבת כך שנותרו שתי הגישות בעניין על כנן, כל אחת עומדת בפני
עצמה.

הגישה האחת, דוגלת באחריות של הגורר בלבד באשר הגורם המעוול הינו הנהג שנמצא בגורר ואילו הנגרר הינו החלק הפסיבי , חסר חיות משל עצמו ובכל מקרה שבו היה מגע בין הנגרר לבין צד ג' הרי שאז יש לראות אותו כמי ש"נגרר" לתאונה ע"י הגורר ועל המבטחת של האחרון לשאת בכל הנזק.

לעומתם יש הגורסים, כי אין לראות בנגרר חלק פסיבי , למעט כשהוא בנפרד מהגורר, אלא חלק מכלי רכב אחד מורכב הדורש מיומנות נהיגה מיוחדת, במקרה כזה יש להטיל אחריות על שני כלי הרכב באופן שווה וממילא על מבטחי שני החלקים לשאת בפיצוי.

עמדתי, כעמדתם של אלו הדוגלים בחלוקת האחריות בין שני חלקי כלי הרכב המשולב בחלקים שווים ביניהם ואבאר.

אין מחלוקת בין הפוסקים, כי הגורם המעוול הינו הנהג ולא הרכב עצמו כך שהשוני בין שתי הגישות הינו האם יש להטיל בכל מקרה את מלוא האחריות על הגורר, למעט במקרים שבהם האחרון מתנתק מהנגרר או כשהנגרר גורם לנזק כשהוא בנפרד מהגורר, גם כאשר הנגרר גרם לנזק לצד ג' או שמא יש לחלק האחריות בין שני החלקים באופן שווה ביניהם , בבחינת מעוולים במשותף.

עסקינן בכלי רכב משולב המורכב משני כלי רכב המחוברים זה לזה , מהווה מקשה אחת ותלוי האחד בשני , כך שכל פעולה/ תנועה של חלק אחד בהכרח משפיעה על החלק האחר, בהתאם לפעולות שננקטות ע"י הנהג שיושב פיזית בחלק הקדמי.

לא יכולה להיות מחלוקת לפיה, שני כלי הרכב בנפרד הינם בבחינת חפץ דומם, אין כל משמעות לעובדה שבאחד מהם יושב נהג ולאחד מהם ישנו מנוע, שהרי האחד תלוי בשני בזמן שהם נמצאים בתנועה, לעניין המהירות, זמן תגובה לצורך עצירה, חציית צומת וכל פעולה אחרת שננקטת ע"י הנהג שנוהג בכלי רכב מהסוג הנ"ל, כך שלא ניתן לומר שהנגרר פסיבי יותר או פחות מהגורר שניהם חיים / חסרי חיים באותה המידה בדיוק.

כאשר שניהם בנפרד, הרי שאז ישנם שני כלי רכב והחלוקה , כשנגרם נזק רק ע"י אחד מהם הינה סבירה והגיונית , ברם אולם כאשר אלו מתחברים, הופכים הם לגוף אחד בעל שני ראשים , שלא ניתן עוד לחלק ביניהם את האחריות הואיל והם תלויים זה בזה מעצם טיבם וטיבעם וככזה משולבים הם ואחראים לכל נזק שייגרם, ביחד ולחוד, ללא כל קשר לחלק שגרם לנזק.

הטלת האחריות על החלק שגרם את הנזק בלבד, כאשר אין מחלוקת בעניין זה, מחטיאה את ייעודו של כלי הרכב המשולב / המורכב משני כלי רכב ככזה , במיוחד כאשר האחריות מוטלת באופן בלעדי על החלק הראשון מבין שני החלקים, תוך התעלמות מהעובדה שיש לו נגרר המשנה את אופן ההתנהלות שלו ומאיין את הצורך בביטוח החלק הפאסיבי שהרי גם אם זה יתנתק מהגורר במהלך נסיעה ויגרום נזק, יהא צורך להיכנס לשאלת האחריות של הגורר באשר הנהג הוא זה שאחראי לחיבור של השניים וממילא לסיבת הניתוק , אשר תוביל להמצאת חוו"ד מיותרות.

הנהג, בעל השליטה בכלי הרכב אמנם יושב פיזית בכלי הרכב הראשון , יחד עם זאת, הוא משפיע באותה המידה בדיוק על התנהגות ותנועת החלק השני של אותו כלי רכב, כך שיש לראות את הנהג כמי שמחזיק בשני כובעים,כאילו נמצא באופן פיזי בכל נקודת זמן בשתי היחידות.

כל התייחסות אחרת למורכבות כלי הרכב הכולל שני חלקים של גורר ונגרר תביא לתוצאה לא רצויה של העלאת טענות שבמומחיות לעניין אופן התנהלות של כל אחד מחלקי היחידה כשהם בתנועה ביחד, על מנת להטיל את האחריות על החלק השני , בעוד ששני כלי הרכב מחויבים בביטוחים שונים.

אין כל רלבנטיות לשאלה איזה חלק משני כלי הרכב גרם לנזק ולאירוע התאונה , מדוע נגרם הנזק דווקא ע"י חלק אחד ולא האחר, מי אחראי לנזק וכד'.

השאלה המשפטית לעניין אחריות שתי היחידות המחוברות כמקשה אחת, צריכה להיות ברורה באשר החוק קבע כי יש לראות באותן יחידות ככלי רכב לכל דבר ועניין, לרבות לעניין כיסוי ביטוחי, לא ניתן לבטח באופן מעשי את היחידה המורכבת הנ"ל בפוליסה אחת, באשר מדובר בשני כלי רכב , גם אם הם מחוברים, כפי שלא ניתן לבצע פוליסה אחת למספר כלי רכב שברשות יחידה משפחתית אחת וכל כלי רכב מבוטח באופן עצמאי.

יוצא אפוא, כי כלי הרכב המורכב משתי יחידות של גורר ונגרר, הינו בבחינת גוף אחד הנע בכביש ואולם מורכב הוא משתי יחידות עצמאיות אשר בתנועתן בכביש משליכות האחת על השניה ומונעות מהחלטות הנהג היושב בראש הגוף הנ"ל ואשר עליו להיות מודע להתנהלות היחידה כמקשה אחת מבלי שתהא חשיבות כלשהי לעובדה שחלק כזה או אחר מהמכלול יהא מעורב באירוע התאונה , עניין זה נתון כל כולו ליד המקרה ומשכך, חלוקת האחריות בין שתי היחידות בחלקים שווים ביניהן יוצרת אחידות ופשטות בהתנהלות של הצדדים המעורבים באירוע התאונה, מבלי להיכנס לשאלות שבמומחיות וממילא חוסכת זמן שיפוטי ומשאבים מיותרים לעניין הוכחת טענות של העדר אחריות של חלק כזה או אחר בתוך היחידה.

מה לי החלק הגורר או החלק הנגרר כאשר לכל אחד מהם בתוך הגוף המורכב תפקיד שונה שבהכרח משנה את היעוד של האחר ומשפיע על התנהגותו בכביש ומשכך, אין כל משמעות לפגיעת חלק כזה או אחר בכלי הרכב הנוסף שמעורב באירוע התאונה, לצורך הכרעה בשאלת האחריות, למעט במקרים המובהקים שבהם אחד מהם גרם לנזק כשהוא מנותק מהאחר, או אז עסקינן בגוף אחד שאינו תלוי עוד באחר ובעל אחריות וחיים משל עצמו.

על מנת לסבר את עיני הקורא, טול דוגמא שבה מעמיס הנגרר מכולה שבמהלך הנסיעה גורמת לכך שהנגרר מתהפך/מתנתק וגורם לנזק לצד ג', האם במקרה כזה אחראי הנגרר לבדו או שמא ניתן לומר שגם הגורר אחראי באשר הנהג שיושב בתוכו העמיס משקל בניגוד למותר ע"פ החוק או שמא נסע במהירות גבוהה מזו המותרת ובשל כך גרם בהתנהגותו לאירוע התאונה ?

כעת נשאלת השאלה מה הדין כאשר הנגרר איננו מבוטח, האם אז יש להטיל את מלוא האחריות על הגורר שביטח את השימוש בכלי הרכב הגורר וזה הוביל לנזק , כפי שטוען ב"כ התובעות או שמא אין לכך כל רלבנטיות ויש להטיל האחריות בחלקים שווים בין שני החלקים ואם אחד מהם איננו מבוטח , יישא בכך הבעלים הרשום, במערכת היחסים שבין המעוולים, בינם לבין עצמם שכן ביחס לתובע אחראים המעוולים ביחד ולחוד.

בראות עיני, יש לקבוע מדיניות של הטלת אחריות על שני החלקים המרכיבים את כלי הרכב , מבלי להיכנס כלל לשאלה האם חלק כזה או אחר מבוטח ובהתאם לכך להכריע, עניין זה נוח ומתאים כאשר הנגרר גרם לנזק והוא איננו מבוטח (לפי השיטה הראשונה), מה עושים כאשר דווקא הנגרר מבוטח ואילו הגורר איננו מבוטח ? האם אז ניתן לצפות מביהמ"ש שיחייב את הבעלים של הגורר במלוא הנזק או שמא את החלק הפסיבי בלבד, רק בשל כך שהוא מבוטח – התשובה על כך בהכרח שלילית, עובדת קיומו/ העדרו של כיסוי ביטוחי איננה יכולה להוות משקל מכריע בעניין הטלת האחריות.


בהתאם לגישה השניה, המחלקת את האחריות במידה שווה בין כלי הרכב המרכיבים את השלם , גם אז אין כל חשיבות , לעניין מידת הטלת האחריות, לעובדת קיומה / העדרה של פוליסת ביטוח , באופן שונה באם אחד מחלקי השלם איננו מבוטח, שאם לא תאמר כן, מדוע שבעלי כלי רכב משולבים יבטחו את הנגרר ומדוע חברות הביטוח אשר מבטחות את הגורר בלבד, צריכות לשאת בנזק שנגרם כתוצאה מכך ששני כלי הרכב התחברו להם ובשל כך גרמו לנזקים ?

שאלת האחריות איננה יכולה להיות מושפעת מטענת "כיס עמוק" , כפי שלא יעלה על הדעת לקבוע אחריות בתאונת שרשרת , בהתאם לכיסוי הביטוחי של כלי הרכב המעורבים באירוע, התובע זכאי לקבל את התשלום מהנתבעים, ביחד ולחוד, בהתאם לאחריות שנקבעת והנתבעים בינם לבין עצמם זכאים לתבוע את התשלום, אם שילמו מעבר לחלקם , ע"פ פסק הדין.

על בעלים של כלי רכב מורכב כדוגמת גורר נגרר לדאוג לבטח את שתי היחידות בנפרד ואם לא עשו כן, עליהם לשאת כבעלים של כלי הרכב בתוצאות, אל מול המעוולים הנוספים.

סוף דבר, הנני קובעת כי האחריות לקרות האירוע רובצת על הנתבעים בחלקים שווים ביניהם, כך שהנתבעים שניהם ישלמו לתובעות ביחד ולחוד סך של 5,488 ₪ בגין הנזק הישיר, בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, בנוסף, ישלמו הנתבעים לידי התובעות , ביחד ולחוד, אגרה בסך של 337 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪ כולל מע"מ.

מזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום + א.מ.














ניתן היום,
כ' שבט תשע"א, 25 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 40528-01/10 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, חדוה שליט נ' חיים הוד, ישיר - איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/01/2011)