פסקי דין על בנימין סאמעט | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ

11150/96 א     02/05/2004




א 11150/96 בנימין סאמעט נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ




1
בתי המשפט

ת.א 011150/96
בבית משפט השלום בירושלים
02/05/2004
לפני כב' השופטת ג. כנפי-שטייניץ

התובע
בנימין סאמעט

ע"י ב"כ עוה"ד ח. נובוגרוצקי

בענין:
נ ג ד
הנתבע
בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד מ. בייץ
@12

פסק-דין

1. זוהי תביעה, שהוגשה במקורה ע"ס 77,760 ₪ (נכון למועד הגשתה - 23.7.96), לפיצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לו, לפי הנטען, בשל משיכת כספי קופת גמל טרם תום תקופת החסכון, לטענת התובע ביוזמת הנתבע ובניגוד לעמדתו.
התביעה נדונה בפני
כב' השופט (בדימוס) ח. לחוביצקי, אשר נתן ביום 27.1.03

פסק דין
הדוחה את התביעה מן הטעם שהתובע לא הוכיח את גובה נזקיו.

התובע ערער על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי בירושלים, ובעת הדיון בערעור הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה כדלקמן:
"אנו מקבלים את הצעת בית המשפט להחזיר את התיק לבית המשפט קמא כפוף לדברים הבאים:
1. הצדדים יהיו רשאים להביא ראיות לענין הנזק.
2. סכום התביעה עומד על סכום של 47,133 ₪, על יסוד ההנמקה המופיעה בעמ' 10 לפסק הדין.
3. ההוצאות שנפסקו מבוטלות, ואין צו להוצאות בהליך זה. ההוצאות שכבר שולמו יוחזקו בנאמנות בידי המשיב."

בית המשפט המחוזי נתן למוסכם תוקף של

פסק דין
, והתביעה הוחזרה, כאמור, לדיון לבימ"ש זה.
חרף הסכמתם, בחרו הצדדים שלא להביא בפני
ביהמ"ש ראיות נוספות. לאור השתלשלות העניינים כפי שפורטה לעיל, ועל מנת לסיים הליך זה, המתנהל בבתי המשפט מזה כשמונה שנים, הסמיכו הצדדים את ביהמ"ש לפסוק בתביעה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. במסגרת דיונית זו העלו את טיעוניהם פעם נוספת בפני
בית המשפט.

2. העובדות שביסוד התביעה הועלו בפירוט בפסק דינו של כב' השופט לחוביצקי ואפרטן אך בקצרה:
ביום 18.5.82 הצטרף התובע כעמית לקופת הגמל "גפן" שליד בנק דיסקונט לישראל בע"מ
. מועד משיכת הכספים מן הקופה נועד ליום 18.5.97.
עוד ניהל התובע, במהלך השנים, שני חשבונות עו"ש אצל הנתבע, ואף נטל מן הנתבע מספר הלוואות, ביניהן הלוואה ע"ס 75,000 ₪ ביום 27.4.94.
במחצית שנת 1995, הצטברה בשני חשבונות העו"ש יתרת חובה בסכום כולל של כ-80,000 ₪. התובע, שהתגורר באותה עת באנטוורפן, בלגיה, נדרש ע"י הנתבע לכסות את יתרת החובה שנוצרה בחשבונותיו, ואף הוצע לו, בין היתר, לעשות כן באמצעות פדיון כספי קופת הגמל "גפן" בטרם תום תקופת החסכון.


לטענת הנתבע נתן התובע את הסכמתו לפדיון קופת הגמל טרם זמנה לשם כיסוי יתרת החובה שנוצרה.
לטענת התובע, סירב לפדות את קופת הגמל טרם זמנה, פדיון שהיה כרוך בתשלום מיסים, ואף הודיע לנתבע כי בדעתו לכסות חלק מיתרת החוב ע"י פדיון תוכניות חסכון של ילדיו.
מכל מקום, אין חולק כי ביום 3.12.95 נמשכו כספי קופת הגמל, כשנה וחצי לפני תום תקופת החסכון, על פי בקשת הנתבע, לשם כיסוי יתרות החוב בחשבונות העו"ש של התובע, וכי בשל כך חוייב התובע בתשלום מיסים.
בהתאם להסכמת הצדדים בהליכי הערעור, אין חולק עוד כי גובה הנזק שנגרם בשל פדיונה המוקדם של קופת הגמל מגיע לסך 47,133 ₪ (קרן).

3. הנתבע טוען כי התובע נתן הסכמתו למשיכה מוקדמת של כספי קופת הגמל הנדונה, בשני אופנים:

א. ביום 27.4.94 חתם התובע על "כתב הצהרה ואישור" לפיו כספי קופת הגמל יכולים לשמש לו, בשעת הצורך, כמקור לתשלום כספים אשר יגיעו לנתבע ממנו. כן אישר בהצהרתו כי משמעויות התחייבותו זו ידועות לו, לרבות האפשרות שמסכום המשיכה ינוכה, במקור, מס הכנסה בשיעור 35% מכספי קופת הגמל (ר' מוצג נ/10).
באותו מועד חתם גם על הוראה למשיכת כספי קופת הגמל לפני תום תקופת החסכון, בניכוי מס במקור. הוראה זו הופקדה בידי הנתבע על מנת שזה יוכל למסרה לקופת הגמל, בעת הצורך (ר' מוצג נ/11).
מסמכים אלה נחתמו ע"י התובע, לטענת הנתבע, ביום 27.4.94, מועד נטילת ההלוואה ע"ס 75,000 ₪, על מנת ליצור בטוחה לטובת הנתבע להבטחת פירעון ההלוואה מכספי קופת הגמל.

ב. משיכת כספי קופת הגמל נעשתה נוכח הנחייתו והוראתו המפורשת של התובע.
בשנת 95, עם היווצרות יתרות החובה הגבוהות בחשבונות התובע (כ-80,000 ₪), יצר פקיד הנתבע, מר חיים פרנקל, קשר טלפוני עם התובע ודרש כי יתרות החובה יכוסו. בשיחה מיום 6.9.95 הבהיר פרנקל לתובע, כי נוכח אי פירעון החוב, יאלץ לפדות את כספי קופת הגמל מכוח המסמכים הנ"ל. לטענת פרנקל, הודיעו התובע כי אין ביכולתו לפרוע את חובו, וכי לאור תשואתן השלילית של קופות הגמל לעומת הצטברות ריבית הפיגורים על חובותיו, רצוי שהנתבע אכן יפעל לפדיון כספי קופת הגמל. פרנקל הוסיף והבהיר, לטענתו, לתובע, כי משיכת הכספים בטרם עת עלולה להסב לו נזק מאחר שזו כרוכה בניכוי מס הכנסה. בתגובה הודיעו התובע שאם עד יום ו' הקרוב לא יפקיד כספים לכיסוי חובותיו, על הנתבע לפעול למימוש כספי קופת הגמל.

4. התובע חולק על שניים אלו. לגירסתו, אמנם נתן הסכמתו לשעבוד קופת הגמל כנגד קבלת הלוואות מן הנתבע, ואולם הסכמתו זו ניתנה רק בהתייחס לפירעון קופת הגמל במועדה, קרי: בתום תקופת החסכון. לטענת התובע, הוחתם על הטפסים נ/10 ו-נ/11 רק על מנת להקל על שחרורן של שתי קופות גמל שפתח, "גפן" ו"תמר", עם תום תקופת החסכון, ובשל העובדה שעקר מגוריו לחו"ל. לטענתו, בעת שחתם על הטפסים, היו אלה ריקים לחלוטין, וכל פרטיהם מולאו ע"י הנתבע בדיעבד, שלא בהסכמתו או בידיעתו.
באשר לשיחתו הטלפונית עם פרנקל, טוען התובע כי התנגד באותה שיחה, בכל תוקף, ל"שבירת" הקופה טרם זמנה, ואף הודיעו, כאמור, כי בדעתו לכסות חלק מן החוב, באמצעות פדיון קופות חסכון של ילדיו, ובעתיד - בכספי קופת הגמל, עם תום תקופת החסכון.
5. סיכומי הצדדים מעלים מחלוקות עובדתיות, כמו גם משפטיות, רבות, מעבר לאמור לעיל, וכאמור תוארה המחלוקת אך בתמצית. לצורך

פסק דין
זה, הניתן על דרך הפשרה, אין לי צורך להכריע במחלוקות אלו, אולם אתייחס בקצרה לחלק מן הטענות שהועלו.


לטענת פרנקל נתן התובע, כאמור, את אישורו הטלפוני למשיכה מוקדמת של כספי קופת הגמל. שיחתו הטלפונית של פרנקל עם התובע, תועדה ע"י פרנקל בנספח ד' לתצהירו. עיון בתרשומת השיחה שערך פרנקל מעלה, כי זו מפרטת היטב את הסבריו של פרנקל בדבר אפשרותו למשוך את כספי קופת הגמל לצורך פירעון יתרת החוב, ובדבר היות המשיכה כרוכה בחיוב הקרן במס הכנסה (35%). יחד עם זאת, לא פורטה, כל עיקר, תגובת התובע להסברים אלו. אף לא צויינה הסכמה כלשהיא למשיכתם המוקדמת של כספי קופת הגמל.
יודגש כי לגירסת פרנקל, גם לאחר חלוף אותו יום ו', לא פעל מיידית למשיכת הכספים, וטרח ושלח לתובע דרישות נוספות לתשלום החוב, שרק לאחריהן, בחודש נובמבר 1995, פעל למשיכת כספי הקופה.

הצדדים חלוקים גם בשאלה האם ניתן היה לשעבד או להקנות לנתבע זכויות כלשהן בכספי קופת הגמל, לרבות זכות למשיכתם טרם תום תקופת החסכון, נוכח הוראת סעיף 7 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופת גמל), תשכ"ד-1964.
לטענת התובע, יצר הנתבע, במסמכים נ/10 - נ/11, שעבוד, שלא כדין, של כספי קופת הגמל. לענין זה הוא מפנה, בין היתר, למכתבה של עו"ד רטוביץ, סגן בכיר לממונה על שוק ההון במשרד האוצר, מיום 17.10.96, לרבות התייחסותה לחוזר גב' לינדה בן שושן האוסר על העברת זכויות עמיתים בקופות הגמל (ראה לענין זה גם את החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בת"א (השופטת ו. אלשיך) בתיק בש"א 12772/01 פש"ר 2402/99 בן יונה נ' אברהמי ואח').
הנתבע טוען מצידו כי אין במסמכים הנדונים כדי ליצור שעבוד כל עיקר, וכי המדובר בהעברת כספי הקופה לחשבונו של התובע ולא לצדדים שלישיים (ור' טיעוניו בס' 26 לסיכומיו).


מבלי להכריע במחלוקות אלה, ובסוגיות האחרות שהועלו על ידי הצדדים, אין להתעלם מן העובדה, שגם אם צודק התובע בטענתו כי הנתבע לא רשאי היה למשוך את כספי קופת הגמל, אלא בעיתם, אין סכום המס שנגבה משקף את נזקו כהלכה, בשל הריבית שהיתה מצטברת על יתרת חובו עד לפדיונה של קופת הגמל במועדה.
מן הראיות שהובאו עולה, כי לא היתה בידי התובע, למעשה, כל הצעה לפירעון החוב בחשבונות העו"ש, וודאי שלא עשה כל צעד ממשי לפירעונו. התובע אף הרחיק לכת וטען כי משהסכים לשלם ריבית על יתרת החוב, אף לא היה חייב לפרעה (בעמ' 44-45). לסברתו, כ"לקוח טוב" זכאי היה להמשך האשראי לתקופה של עוד שנה וחצי, עד לפדיונה של קופת הגמל במועד. התובע מודע היה לכך כי יתרת החוב צוברת ריבית ואף נכון היה לשלמה, אך סבור היה כי ההמתנה משתלמת יותר מאשר פדיון קופת הגמל טרם זמנה.
מכאן, שגם לשיטת התובע, יש לקזז משיעור נזקיו בגין סכומי המס שנגבו, את סכום הריבית שהיתה מצטברת על יתרת החובה בחשבונות העו"ש, במשך תקופה של שנה וחצי, עד לפדיונה של קופת הגמל במועד, ריבית שהיה עליו לשלם אילו נהג הנתבע בהתאם לציפיותיו.

6. כאמור, הסמיכו הצדדים את ביהמ"ש לפסוק בתביעה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. במסגרת דיונית זו רשאי בית המשפט להכריע בדרך הנראית לו צודקת בנסיבות הענין, תוך שקילת נימוקים מן הדין ומן הפשרה (וראה ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נ"ג (1), עמ' 337).
לאחר ששקלתי את טענותיהם הרבות של הצדדים הנני סבורה כי במסגרת של פשרה על הנתבע לשלם לתובע סך 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.96.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובע שליש מאגרת בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומה, וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

למותר לציין כי לאור החיוב שנקבע, על הנתבע להשיב לתובע את הוצאות המשפט ששילם על פי פסק דינו של כב' השופט לחוביצקי מיום 27.1.03, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומם.

ניתן היום ד' באייר, תשס"ד (25 באפריל 2004) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

__________________
ג. כנפי-שטייניץ
, שופטת

011150/96א 130 נטלי מור








א בית משפט שלום 11150/96 בנימין סאמעט נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/05/2004)