פסקי דין על ראובן טומשפולסקי | פסקי דין על פריטום | פסקי דין על ליאור פריבאי | פסקי דין על כונס הנכסים הרישמי |

30/11 עא     09/02/2011




עא 30/11 ראובן טומשפולסקי נ' פריטום בע"מ, ליאור פריבאי, כונס הנכסים הרישמי




החלטה בתיק ע"א 30/11

בבית המשפט העליון


ע"א 30/11 - א'


בפני
:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקש:
ראובן טומשפולסקי



נ


ג


ד



המשיבים:

1. פריטום בע"מ



2. ליאור פריבאי



3. כונס הנכסים הרישמי


בקשה לסעד זמני בערעור


בשם המבקש :
עו"ד יוסף מילר

בשם המשיבים 2-1 :
עו"ד רומן קוגן

בשם המשיב 3 :
עו"ד אופיר פורת

החלטה

1.
בשנת 2007, הקימו המבקש והמשיב 2 (להלן:
המשיב
) את חברת פריטום בע"מ
(להלן:
החברה
), במטרה לפתח פרויקט בתחום ה-
it
. מערכת היחסים העסקית בין השניים – בעלי המניות והדירקטורים היחידים בחברה –
עלתה על שרטון. בהחלטות שקיבל המשיב בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2010 באסיפות שכינס כדירקטוריון החברה (להלן:
החלטות הדירקטוריון
), הודח המבקש מתפקידו כדירקטור ומנכ"ל משותף והמשיב מינה עצמו כמנכ"ל יחיד. בנוסף, בוטלה הרשאת החתימה המשותפת של השניים לטובת הותרת המשיב כמורשה חתימה יחיד, וכן בוצעו פעולות נוספות המחזקות את שליטת המשיב בחברה.

2.
בתחילת חודש נובמבר 2010, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לפירוק החברה לפי סעיף 257(5) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן:
פקודת החברות
). בבקשה נטען כי ניהול החברה הגיע למבוי סתום וכי המשיב נוקט בפעולות בלתי חוקיות לצורך השתלטות על נכסי החברה. כשבועיים לאחר הגשת הבקשה, עתר המבקש לקבלת צווי מניעה זמניים, המורים על ביטול החלטות הדירקטוריון, וכן ביקש כי ימונה לחברה מפרק זמני בשל החשש שמא יגרמו פעולות המשיב לנזקים כבדים ובלתי הפיכים לחברה. בית המשפט המחוזי (כב' השופט
א' קיסרי
) נעתר לבקשה במעמד צד אחד (החלטה מיום 18.11.10), והתלה את תוקפן של החלטות הדירקטוריון. עוד החליט בית המשפט על מינוי מנהל מיוחד לחברה, עוה"ד רון חכים. המנהל המיוחד הגיש לבית המשפט דו"ח ראשוני, שממנו עלה כי פעילותה של החברה היא גרעונית, והוא שוחרר מתפקידו בהחלטת בית המשפט מיום 7.12.10. במסגרת החלטה זו, בוטלו גם הסעדים הזמניים שניתנו במעמד צד אחד. לאחר שהליך התמחרות שהוצע על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה לא יצא אל הפועל, דחה בית המשפט את הבקשה לפירוק שהגיש המבקש. בית המשפט מצא אמנם כי החברה נקלעה למבוי סתום, אך סבר כי ההליך המתאים להעלאת טענות המבקש בדבר התנהלות המשיב הינה במסגרת סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן:
חוק החברות)
.

3.
על פסק-דין זה הוגש ערעור המבקש, שבגדרו נטען – בין היתר – כי משעה שנקבע כי קיים קרע בלתי ניתן לאיחוי בין שני בעלי המניות העיקריים בחברה, היה על בית המשפט להיעתר לבקשת הפירוק, ולא להפנות את המבקש לנקיטת הליך לפי סעיף 191 לחוק החברות, שאינו מתאים בנסיבות העניין. עוד נטען כי במצב הדברים הנוכחי, לא ניתן היה לקיים הליך ההתמחרות כפי שהציע בית המשפט. בד בבד עם הגשת הערעור, עותר המבקש בבקשה לסעד זמני בתקופת הערעור לפי תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
התקנות
), שבה הוא מבקש כי החלטת
בית המשפט המחוזי מיום 18.11.10, שבוטלה בהחלטה מאוחרת יותר, תעמוד בתוקפה על הסעדים הזמניים שנקבעו במסגרתה. המבקש סבור כי אם לא יינתנו הסעדים הזמניים כאמור, צפוי להיגרם לו, כמו גם לחברה ולנושיה, נזקים חמורים כתוצאה מהפעולות הבלתי-חוקיות שמבצע המשיב, כך לטענתו. המבקש שב ועותר למינוי מפרק זמני לחברה, מחשש להיווצרות מצב עובדתי בלתי הפיך.


המשיב מתנגד לבקשה. לדבריו, סיכויי ערעור המבקש הינם נמוכים שכן המבקש לא הצביע על טעות משפטית המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור. עוד נטען כי המבקש לא הצליח להביא תימוכין לטענתו העומדת בבסיס הבקשה דנן שלפיה המשך פעילות החברה במתכונתה הנוכחית גורם לו נזק בלתי הפיך. המשיב טוען כי באמצעות חברות נוספות שבבעלותו, הוא יצק תוכן לפעילות החברה לשם הפעלתה הרווחית. עוד נטען כי המבקש נמנע מלפרט, בבקשתו לסעד זמני, את השתלשלות האירועים המלאה, לרבות העובדה שהמבקש ואביו פרצו למחשבי החברה והחליפו את סיסמאותיהם לשם מניעת המשך פעילותה. לפי הטענה, הימנעות המבקש מתיאור השתלשלות העניינים, מעידה על חוסר ניקיון כפיים ותומכת אף היא בדחיית הבקשה לסעד זמני. בהתאם להחלטתי, הגיש כונס הנכסים הרשמי – המשיב 3 לערעור – את התייחסותו לבקשה. הכונס סבור כי דין הבקשה להידחות, הן משום שסיכויי הערעור אינם גבוהים, הן משום שהמבקש לא הצליח להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

4.
דין הבקשה להידחות. כידוע, סעד זמני לתקופת הערעור יינתן בהתקיים "טעמים מיוחדים" (ראו תקנה 471 לתקנות), כאשר על מבקש הסעד הזמני להוכיח כי מתקיימים טעמים מיוחדים להושטתו, על אף דחיית תביעתו. כפי שנקבע לא פעם, התנאים למתן סעד זמני לתקופת הערעור הם כי סיכויי הערעור הינם טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש (ראו למשל: ע"א 1346/10
האחים מ.ר.ש. לוי בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים 1
(לא פורסם, 3.11.10);
ע"א 3595/10
גומעה נגד כונס הנכסים הרשמי
(לא פורסם, 6.1.11)). הלכה היא כי
על מנת להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתו נדרש מבקש הסעד להראות כי יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו, אם יתקבל הערעור. לשם כך אין די בהעלאת טענות כלליות אלא יש להציג תשתית ראייתית מבוססת (ראו: ע"א 7745/09
אטיאס נ' סלומון
(לא פורסם, 26.11.09).
זאת, משום שלאחר שניתן

פסק דין
לטובת המשיב, משתנה נקודת האיזון בינו לבין המבקש, בנוגע לסעדים הזמניים שניתנו לפני הכרעת הערכאה הדיונית (ע"א 839/08
גדעון פנחס ובניו בע"מ נ' אסייג
(לא פורסם, 18.3.08)).


סבורני כי בנסיבות העניין, די בשיקולי מאזן הנוחות כדי להביא לדחיית הבקשה. כאמור, הצדדים חלוקים על השלכות המשך פעולת החברה במתכונתה הנוכחית. המבקש טוען כי המשך הפעלת החברה עלול לגרום לו, כמו גם לנושי החברה, נזק בלתי הפיך; מנגד, טוען המשיב כי החברה פועלת כיום כסדרה ואף מתקדמת לכיוון הבראה פיננסית ורווחיות. לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובות, סבורני כי המבקש – העותר לקבל סעד זמני בערעור שמשמעותו הקפאת פעילות החברה – לא הצליח להניח תשתית עובדתית מפורטת וקונקרטית בתמיכה לטענתו כי המשך פעילות החברה במתכונתה הנוכחית, יגרום לו לנזק בלתי הפיך. המבקש אף אינו מסביר מדוע לא יוכל, ככל שיתקבל הערעור, להיפרע מהמשיב בגין הנזקים שעלולים להיגרם לו, בדרך של הגשת הליך מתאים. בנסיבות אלה, ומשלא הורם הנטל המוטל על המבקש סעד זמני בערעור – לא ניתן להיעתר לבקשתו.


אשר על כן, הבקשה נדחית.
הוצאות הליך זה תילקחנה בחשבון בפסיקת ההוצאות במסגרת ההליך העיקרי.


ניתנה היום, ה' באדר א' התשע"א (9.2.2011).



ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

11000300_m03.doc

יב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






עא בית המשפט העליון 30/11 ראובן טומשפולסקי נ' פריטום בע"מ, ליאור פריבאי, כונס הנכסים הרישמי (פורסם ב-ֽ 09/02/2011)