פסקי דין על זכריה אילייב | פסקי דין על עירית קרית אתא

20332-07/10 חנ     11/01/2011




חנ 20332-07/10 זכריה אילייב נ' עירית קרית אתא








st1\:*{behavior: }
בית משפט לעניינים מקומיים בקריית ביאליק




11 ינואר 2011

ח"נ 20332-07-10 עירית קרית אתא
נ' אילייב




בקשה מס'
2

בפני

כב' השופטת
לובנה שלאעטה חלאילה


המבקש/הנאשם

זכריה אילייב


נגד


המשיבה/המאשימה

עירית קרית אתא


החלטה

1.
בפני
י בקשת הנאשם לביטול

פסק דין
(הכרעת דין וגזר דין) שניתן בהעדרו ביום 9.1.2011.
2.
בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 2.2.2010 בסביבות השעה 7:42, סמוך לרח' יבניאלי מס' 7 בקרית אתא, החנה הנאשם את רכבו מספר רישוי 73-796-02 על מעבר חציה ו/או בתחום 12 מטרים לפניו.
3.
מאחר והנאשם זומן כדין ולא התייצב, ראיתי באי התייצבותו כהודאה בכתב האישום, לפי הוראות סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [ נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, והרשעתי אותו בביצוע עבירה על הוראות סעיף סעיף 4(ד)(7) לחוק עזר קרית אתא (העמדת רכב וחנייתו), התשס"ח – 2007, בהתאם למיוחס לו בכתב האישום.
במסגרת גזר הדין הוטל על הנאשם תשלום קנס בגובה 250 ₪ (הקנס המקורי שנקבע בצידה של העבירה).
4.
יממה בלבד לאחר מתן פסק הדין, הגיש המבקש בקשה לביטול

פסק דין
וביקש להישפט בשנית. במסגרת בקשתו לא חלק הנאשם על העובדה כי זומן כדין למשפטו אולם טען, בין היתר, כי הוא עובד בחיפה ולקראת שעת הדיון שם לב שהדיון קבוע בבית המשפט בקריות ולא בבית המשפט חיפה. הוא הוסיף, מבלי לנמק, כי לא הייתה לו אפשרות להגיע לבית המשפט באותו יום.
נסיונותיו הרבים לייצור קשר עם מזכירות בית המשפט העלו חרס ויממה לאחר מכן גילה כי ניתן נגדו גזר דין בהעדר.
הנאשם תיאר בבקשתו את נסיבות מתן דו"ח החניה, נשוא כתב האישום וטען בזו הלשון: "הדו"ח נתנו לי בקרית אתא ושמתי ליד הבית על אדום לבן כי לא היה לי ברירה ללילה אחד וב- 8 בבוקר הייתי צריך לנסוע וב 7:42 קיבלתי את הדו"ח".
5.
בהתאם להוראות סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי, בית המשפט רשאי לבטל

פסק דין
שניתן בהעדר הנאשם אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
6.
בהחלטתו ברע"פ 9142/02 סוראיא איטליא נגד מדינת ישראל, פ"ד נז (6) 793, 803 קבע בית המשפט העליון את אמות המידה להפעלתו של סעיף 130 (ח) לחוק, ולפיהם בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול

פסק דין
אם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית המשפט, גם אם אי ההתייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם אם אין חשש לעיוות דין נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, בלעדיה ידחה בית המשפט את הבקשה.
בית המשפט העליון הוסיף כי טעות הנובעת מחוסר תשומת לב של הנאשם אינה נחשבת לסיבה מוצדקת לאי התייצבות למשפט.
7.
אילו היו לנאשם טענות המטילות ספק לגבי ביצוע העבירה המיוחסת לו, והיה אכן חשש כי ייגרם לו עיוות דין בשל שפיטתו בהעדר, היה בית המשפט נכון להתחשב בטעות שגרמה לאי התייצבותו למשפט.
אולם בגוף בקשתו לביטול כתב האישום אין הנאשם מכחיש ביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום, ומכאן אי ביטולו של פסק הדין לא יגרום
לו עיוות דין. מה גם שגובה הקנס שהוטל עליו במסגרת גזר הדין עומד על גובה הקנס המקורי.
8.
אוסיף כי עסקינן בעבירת חניה שבדומה לעבירות תעבורה אחרות, מסווגת כעבירה של אחריות קפידה, בהתאם לסעיף 22 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. קרי, די בהוכחת יסודות העבירה כדי להרשיע את הנאשם ואין צורך ביסוד נפשי (מחשבה פלילית או רשלנות) לגיבוש העבירה.
9.
לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית ופסק הדין מיום 9.1.2011 יעמוד על כנו.
משלא נדרשה תגובת המאשימה ולפנים משורת הדין, איני עושה צו הוצאות.
המזכירות תמציא החלטה זו לשני הצדדים
.
ניתנה היום,
ו' שבט תשע"א, 11 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.







חנ בית משפט לעניינים מקומיים 20332-07/10 זכריה אילייב נ' עירית קרית אתא (פורסם ב-ֽ 11/01/2011)