פסקי דין על גסוב בדראן | פסקי דין על יחיא היב | פסקי דין על הוסטל כרמיאל | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה |

10314-02/11 א     07/02/2011




א 10314-02/11 גסוב בדראן נ' יחיא היב, הוסטל כרמיאל בע"מ, היועץ המשפטי לממשלה








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריות




ת"א 10314-02-11 בדראן נ' היב ואח'




בקשה מס'
1

בפני

כב' השופטת
לובנה שלאעטה חלאילה


מבקש

גסוב בדראן


נגד


משיבים

1. יחיא היב
2. הוסטל כרמיאל בע"מ
2. היועץ המשפטי לממשלה


החלטה


1.
מונחת בפני
בקשת התובע –

המבקש [להלן "המבקש"] לפטור אותו מתשלום אגרה, אשר מחציתה הראשונה עומדת ע"ס של 3,833 ₪, בגין הגשת תביעה כספית ע"ס של 306,648 ₪.

2.
בתצהיר שצורף לבקשה נטען כי המבקש נשוי ואב לארבעה ילדים קטינים, עובד ומשתכר בממוצע סך של 3,000 ₪ לחודש; אשתו עובדת ומשתכרת סך של 4,500 ₪.

המבקש הצהיר כי אין בבעלות נכסים כלשהם, כאשר הבית בו מתגוררת המשפחה רשום על שם אביו.

3.
המבקש טען כי מתנהלים נגדו ונגד אשתו תיקי הוצל"פ, כאשר לאשה נפתח תיק איחוד, במסגרתו היא משלמת תשלומים חודשיים ע"ס של 500 ₪.

המבקש צירף לבקשתו, בין היתר, רשימת תיקי הוצל"פ המתנהלים נגדו ונגד אשתו, דפי חשבון בנק עבור החודשיים האחרונים ותלושי שכר. יצויין כי מתלושים אלה עולה כי משכורת אשתו של המבקש עולה על הסכום שהוצהר.

פטור מאגרה - המסגרת הנורמטיבית

4.
המסגרת הנורמטיבית המסדירה את עניין הפטור מאגרה, מעוגנת בהוראת תקנה 14 לתקנות בית משפט (אגרות), התשס"ז – 2007.

תקנה 14 (ג) מורה כי:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

שני אדנים, איפוא, לתקנה זו : האחד, חוסר יכולת כלכלית והשני הליך שמגלה עילה. בהתקיים שני אלה, רשאי ביהמ"ש ליתן פטור מאגרת ההליך, כולה או חלק הימנה.

5.
אגרת בית המשפט נגבית בגין שירות המסופק על ידי המדינה באמצעות מערכת בתי המשפט, וכספי האגרה נכנסים לקופתה
.
מכאן, עניינה הלגיטימי של מערכת המשפט לגבות אגרה זו ולמנוע הליכי סרק, הפוגעים בהקצאת המשאבים הציבוריים בצורה לא נאותה ואף בעיקרון השוויון.

מנגד, החיוב באגרה מגביל את זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה כזכות חוקתית מן המעלה הראשונה ואף יש הרואים בה זכות הנעלית על חוקי היסוד (ע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות, פ"ד נא (3) 577).
אולם, גם זכות זו, ככל זכות אחרת אינה זכות מוחלטת אלא יחסית וניתן לפגוע בה בתנאים שונים, ובהם הדרישה כי הפגיעה תהא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
תקנות בית המשפט (אגרות) באות, איפוא, לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין אפשרות ניצולה לרעה.

6.
לצורך עמידה בתנאי "הליך שמגלה עילה", אין הכרח להראות כי סיכויי ההליך הם ממשיים, אלא די בקיום סיכוי, ולו ברף נמוך (בש"א 329/90 אברך נ' גרונר, פ"ד מד (2) 383). הטעם לכך נעוץ בחשיבות שמייחס המשפט, כאמור, לזכות הפנייה של האזרח לערכאות.

7.
אשר לתנאי של העדר יכולת כלכלית, תקנה 14 (א) מורה כי :
"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה".

נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך זה עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי.

מן הכלל אל הפרט

8.
לאחר ששקלתי את הבקשה ועיינתי במסמכים שצורפו לה, נחה דעתי לדחותה; ואלה נימוקי לכך :

א.
המבקש לא טען לנסיונות כלשהם שנעשו על ידו לגייס כספים לתשלום האגרה זאת בניגוד להלכה לפיה, על מבקש פטור מאגרה, לשכנע את בית המשפט, כי עמד בחובתו לעשות נסיונות לגייס את הכספים הדרושים מקרובי משפחה וחברים (ראה ע"א 4349/90 בש"א 4667/90
אלפסי נ' אלפסי ורע"א 8496/99 אדרי נ' בנק לאומי). הישענות על קופת הציבור, צריכה להיות מוצא אחרון של מי שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה בשל מצוקה כלכלית, לאחר שמיצה את כלל האפשרויות לגיוס המימון, טרם פנה להליך זה.

ב.
המבקש אינו מתייחס לעובדת ייצוגו ע"י עו"ד פרטי ולאופן מימון שכר הטרחה.
בהקשר זה ניתן להפנות לדברים שנאמרו בנוגע לבקשה למתן פטור מהפקדת ערבון המוגשת מטעמו של מבקש מיוצג :

"בנסיבות העניין, מתבקש היה גם כי ינתן הסבר כיצד מתיישב הסעד המבוקש עם עובדת ייצוגה של המערערת בערכאה זו, כמו גם בערכאות קודמות. לכאורה, בהעדר הסבר לסתור, מי שיש בידו לממן ייצוג משפטי, מסוגל להפקיד עירבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד. במצב זה, אין מקום לפטור המבוקש מהפקדת עירבון".
(ראה
ע"א 4079/02
חלואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה;
בהתייחס לבקשה למתן פטור מאגרה ראה
בש"א 30429/05
אלי תורג'מן נ' משרד הרישוי הנהלת בתי המשפט
).

ג.
לא שוכנעתי כי המבקש עשה מאמצים רציניים וניסה לחסוך כספים לצורך תשלום האגרה,
במהלך הזמן שחלף למן נולדה עילת התביעה. מעיון בכתב התביעה עולה כי טענותיו של התובע כלפי הנתבעים נולדו מזה מספר שנים ולא ברור מדוע לא ניסה התובע במהלך הזמן שחלף מאז 'להתארגן' לצורך תשלום האגרה.

ד.
מבלי להיכנס לעובי הקורה ביחס לעילת התביעה, אומר כי התובע לא הבהיר מה הבסיס לחישוב הסכומים הנתבעים בגין כל אחד ממרכיבי 'הנזק', כך למשל נטען כי הסכום הנתבע בגין "מערך הציוד הריהוט וההשקעות" עומד ע"ס של 160,000 ₪ ללא פירוט מינמאלי בדבר אותו ציוד וריהוט. באותה מידה נטען כי נגרמו לו הוצאות עקב "סגירת חשבונות" ברשויות המס וביטוח לאומי בסך של 40,000 ₪, ושוב ללא פירוט בדבר אותן הוצאות.
בשל העדר פירוט זה דומה כי התובע הפריז בתיאור הנזקים, עובדה שלא ניתן להתעלם ממנה עת נבחנת ההצדקה לפטור מאגרה. אם בחר התובע להפריז בסכומים הנתבעים, ודאי שאין הצדקה 'לגלגל' את תשלום האגרה על הקופה הציבורית.

9.
בנסיבות אלה, המבקש לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו להוכחת חוסר יכולת כלכלית ולא הצליח לשכנעני כי קיימת הצדקה לפטור אותו מתשלום האגרה.

10.

לאור המורם, אני דוחה את הבקשה לפטור מתשלום אגרת התביעה.
עם זאת, ו
בהתאם לסמכותי בתקנה 14 (ז) לתקנות האגרות, אני פורסת את סכום האגרה ל – 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. הראשון ישולם עד ליום 25.2.11 והיתר עד ל - 25 מכל חודש עוקב.


המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ המבקש ותעקוב אחר תשלום האגרה כאמור.

ניתנה היום, ג'
אדר א תשע"א, 07 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 10314-02/11 גסוב בדראן נ' יחיא היב, הוסטל כרמיאל בע"מ, היועץ המשפטי לממשלה (פורסם ב-ֽ 07/02/2011)