פסקי דין על מכבסת מסד בע"מ | פסקי דין על מרים אוחיון | פסקי דין על סלומון אוחיון |

2376-10/07 תאמ     14/02/2011




תאמ 2376-10/07 מכבסת מסד בע"מ נ' מרים אוחיון, סלומון אוחיון








בית משפט השלום בטבריה



תא"מ 2376-10-07 מכבסת מסד בע"מ
נ' אוחיון ואח'






בפני

כב' השופטת
רים נדאף

התובעת
מכבסת מסד בע"מ


נגד


הנתבעים

1.מרים אוחיון
2.סלומון אוחיון




פסק דין


1.
ענייננו בתביעה ע"ס 50,000 ₪ לקבלת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובעת כנטען עקב אירוע מיום 17.10.07.

2.
שני הנתבעים הם גרושים, וביניהם מתנהלים הליכים משפטיים, בעיקר בעניין חלוקת הרכוש המשותף.

3.
נתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") עובד עם התובעת כקבלן הובלות. הוא אוסף כביסה מלוכלכת מלקוחות התובעת, כמו מלון ארבל ומלון אסטוריה, מביא את הכביסה למכבסה של התובעת, היא מכבסת, והנתבע מחזיר את הכביסה הנקייה ללקוחות התובעת.


בין התובעת לנתבע קיים הסכם עבודה בכתב, אשר הוארך מעת לעת, והיה בתוקף בזמן האירוע.

4.
נתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") לקחה את המשאית שבשימוש הנתבע מביתו ביום 17.10.07 באמצעות מפתח רזרבי שהיה ברשותה, והחביאה אותה במקום אחר. בתוך המשאית הייתה הכביסה של לקוחות התובעת, מלון ארבל ומלון אסטוריה, לפיכך נמנע מהנתבע להעביר את הכביסה לתובעת במועד.

5.
התובעת טוענת כי באותו יום 17.10.07 התקשר הנתבע למנהל התובעת, מר אלי כהן (להלן: "כהן"), והודיע לו כי הוא נעצר בעקבות תלונת הנתבעת נגדו על אלימות, וכי הנתבעת גנבה ממנו את המשאית יחד עם הכביסה בתוכה.

6.
כהן טען כי עוד באותו יום התקשר הוא לנתבעת וביקש ממנה שתחזיר לו את המשאית, אך היא סירבה, ועמדה על כך שיביא צו של בימ"ש, ורק עם צו תחזיר את הכביסה.


גם ב"כ התובעת, כנטען, התקשר לנתבעת, אך זו התעקשה וסירבה להשיב את הכביסה.

7.
כהן טוען כי גם למחרת בבוקר, ביום 18.10.07 הגיע כהן לתחנת המשטרה, דיבר עם הנתבע ועם קצין משטרה, התקשרו לנתבעת מתחנת המשטרה וביקשו כי תחזיר את הכביסה לכהן אך היא סירבה.

8.
התובעת נאלצה לפנות בבקשה דחופה לבית המשפט לקבלת סעד זמני דחוף לקבלת הכביסה בחזרה. באותו יום ניתן צו בסביבות שעה 13:00, שהותנה בהפקדת ערבויות. התובעת הפקידה את הערבויות, והצליחה למסור לנתבעת את הצו בסביבות שעה 16:00 עד 16:30 באותו יום, ואז הואילה הנתבעת לגשת יחד עם כהן למקום המחבוא של המשאית, ולמסור לו את הכביסה.

9.
התובעת טוענת כי בעקבות העיכוב שחל בקבלת הכביסה, כביסתה, והחזרתה ללקוחות, נאלצה היא לשכור מצעים מחב' רנטקס בעלות של 10,745.45 ₪, לפני מע"מ לפי חשבונית שצורפה, ולמסור את המצעים השכורים למלון אסטוריה, עד קבלת הכביסה המקורית.

10.
התובעת טוענת כי נגרם לתובעת נזק ממון המגולם באותו סכום ששולם לרנטקס, וכן נזק למוניטין שלה, לאחר שהפרה את התחייבותה כלפי לקוחותיה ולא עמדה בלוח הזמנים, שלא באשמתה.

11.
הנתבעת מודה כי לקחה את המשאית של הנתבע, והיא הסבירה כי עשתה כן כדי ללחוץ על הנתבע להחזיר לה את רכבה שהוא גנב ממנה לטענתה. הנתבעת טוענת כי כהן פנה אליה רק ביום 18.10.07 ולא ביום 17.10.07, והיא לטענתה לא זיהתה את קולו בטלפון, ולכן לא הסכימה ליתן לו את הכביסה. היא הכחישה כל שיחה איתו ביום 17.10.07 או עם בא כוחו. היא הכחישה כל שיחה מתחנת המשטרה אליה ביום 18.10.07 בבוקר. לטענתה התקשרו אליה מספר אנשים וביקשו את הכביסה, וכיצד תדע היא אם כך למי למסור את הכביסה? היא הכחישה כי ביקשה צו כדי למסור את הכביסה, וטענה כי אילו כהן ניגש אליה פיזית הייתה מוסרת לו את הכביסה.


הנתבעת טענה כי כמות הכביסה לה טוענת התובעת מוגזמת, וכי המדובר בכמות כביסה קטנה.

12.
התקיים דיון הוכחות בפני
י בו העידו מטעם התובעת מנהל מלון ארבל, מר אילן חביב, ומנהל מלון אסטוריה, מר זננברג אביחי, ומר כהן. מטעם הנתבעים העידו הם בעצמם.

ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

13.
לעניין סדר האירועים, אני מעדיפה את גרסתו של כהן על פני גרסת הנתבעת. אני מאמינה לו כי הוא התקשר לנתבעת בפעם הראשונה עוד ביום 17.10.07, אך הנתבעת סירבה להחזיר לו את הכביסה.


חיזוק לעניין זה אני מוצאת בעדותו של הנתבע שהתקשר מיד לכהן עם מעצרו, והודיע לו ביום 17.10.07 כי נעצר, וכי הנתבעת לקחה את המשאית יחד עם הכביסה. לפיכך סביר להניח כי כהן התקשר אליה מיד עם היוודע הדבר, ולא המתין למחרת.

14.
אינני מאמינה לנתבעת כי לא זיהתה את קולו של כהן. התרשמתי כי היא זיהתה היטב את קולו, כי הכירה אותו מלפני כן כמי שמעסיק את בעלה על פי חוזה בין מזמין לקבלן.


יתרה מכך, חשוב לציין כי כל הצדדים היו ב"סרט" הזה לפני כן. הנתבעת הודתה והעידה כי זוהי הפעם השנייה שהיא תופסת לכהן את הכביסה בתוך המשאית של גרושה, הנתבע, לכן לטענתה החליט כהן הפעם ללמד אותה לקח.


אם כך הנתבעת כבר התנסתה באותו עניין, עשתה את מה שעשתה תוך ידיעה להשלכות מעשיה, תוך הפגנת אדישות ושוויון נפש (במקרה הטוב) לנזקים שייגרמו לתובעת, ואולי
אף בכוונה לגרום לנתבע נזק בקשרי העבודה מול התובעת.


בישיבה הראשונה אף העידה הנתבעת כי ידוע לה כי יש קיים סעיף שיפוי בהסכם בין התובעת לנתבע, לפיו אם ייגרם נזק לתובעת, יהיה על הנתבע לשפות אותה בגינו, כך שלא מן הנמנע הוא שהתובעת ביקשה לגרום נזק לתובעת, כדי שייאלץ גרושה לפצות את התובעת עליו.

15.
אני מאמינה לתובעת כי לנתבעת אף הייתה פנייה טלפונית נוספת מתחנת המשטרה בטבריה ביום 18.10.07 בשעות הבוקר, בה פנה אליה הנתבע או קצין המשטרה וביקשו כי תחזיר את הכביסה, והיא סירבה.


עדים לאותה שיחה היו כהן והנתבע, אשר שמעו את השיחה, לפיכך, אני מקבלת טענה זו, וקובעת כי התנהלה שיחה כאמור עם הנתבעת בשעות הבוקר של יום 18.10.07, אך עמדה היא בסירובה.



16.
לעניין שעת החזרת הסחורה, אני מקבלת את טענת התובעת כי הסחורה התקבלה בידיה רק בשעות אחה"צ של יום 18.10.07. היה על התובעת להשיב את הכביסה הנקייה למלונות אסטוריה וארבל כ- 24 שעות לאחר קבלתה, אך הסחורה הוחזרה באיחור.

17.
הוכח בפני
י כי התובעת שכרה מרנטקס מצעים חליפיים, כדי לא להותיר את מלון אסטוריה ללא כביסה נקייה בחדרים, וחויבה בגין כך בסך 10,745.45 ₪. מנהל מלון אסטוריה, העד זננברג, אף הוא אישר כי התובעת הביאה להם באותו יום סחורה שכורה מרנטקס עקב העיכוב שחל בהחזרת הכביסה הנקייה.

18.
לאור כל האמור לעיל הוכח בפני
י כי הנתבעת, ע"י התנהגותה ומעשיה, גרמה ביודעין נזקים ממוניים לתובעת, בכך שעיכבה את החזרת הכביסה לידה מספר שעות לא מועט, דבר שגרם לשיבוש סידור העבודה.

19.
בנסיבות אלו זכאית התובעת לקבל בחזרה את עלות השכרת המצעים החלופיים מהנתבעת.

20.
באשר לפגיעה במוניטין, הוכח מעדויותיהם של מנהל מלון ארבל ומנהל מלון אסטוריה, כי חשוב מאוד בקשרי העבודה מול המכבסה לעמוד בלוח הזמנים, ללא שיבושים כלשהם. אמנם שני המלונות המשיכו לעבוד עם התובעת עד היום, בעקבות קשרי העבודה התקינים והמוניטין של התובעת, אך מנהל מלון ארבל העיד כי קיים חשבון של התובעת שטרם נפרע בעקבות אותו אירוע. לא פורט באיזה חשבון מדובר ומה סכום החשבון ואם החשבון ישולם בעתיד אם לאו.


בנסיבות אלו אני קובעת כי הוכח כי לתובעת קיים מוניטין טוב בענף, וכי מוניטין יכול היה להיפגע, אך לא הוכחה פגיעה בפועל במוניטין.

21.
על פי סעיף 9.1 להסכם ההובלה בין התובעת לנתבע, הוסכם על תשלום פיצוי מוסכם של 10,000 ₪ בגין כל הפרה לתנאי ההסכם, ללא צורך בהוכחת נזק.


לא הוכח בפני
י כי הנתבע הפר את ההסכם מול התובעת, ולמעשה המשאית נלקחה ממנו ע"י הנתבעת בכוח ובניגוד לרצונו, כך שלא הוכחו התנאים המזכים את התובעת בפיצוי מוסכם על פי תנאי ההסכם.

22.
לסיכום, אני מחייבת את נתבעת מס' 1 לשלם לתובעת סך של 10,745.45 ₪ ומע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.10.07 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 1,000 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪.


התביעה כנגד נתבע מס' 2 נדחית, ועל התובעת לשלם לו הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק

פסק דין
לצדדים.

ניתן היום,
י'
אדר א תשע"א, 14 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.
















תאמ בית משפט שלום 2376-10/07 מכבסת מסד בע"מ נ' מרים אוחיון, סלומון אוחיון (פורסם ב-ֽ 14/02/2011)