פסקי דין על דן יהושע פרידמן | פסקי דין על ציפורה פרידמן | פסקי דין על ניצה בירס רמון | פסקי דין על זיו רמון |

2793-11/09 תאמ     15/02/2011




תאמ 2793-11/09 דן יהושע פרידמן, ציפורה פרידמן נ' ניצה בירס רמון, זיו רמון








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 2793-11-09 פרידמן ואח' נ' בירס רמון ואח'




בפני

כב' השופטת
כוכבה לוי



תובעים
1
.
דן יהושע פרידמן

2
.
ציפורה פרידמן
ע"י ב"כ עו"ד אליוט רוזנשטיין



נגד


נתבעים
1.ניצה בירס רמון
2.זיו רמון




פסק דין



התביעה:

1.
לפניי תביעה כספית שהגישו התובעים דן וציפורה פרידמן
אשר שכרו את בית הנתבעים בכפר חנניה.

2.
על פי הסכם השכירות בסעיף 13, מסרו התובעים לנתבעים להבטחת התחייבויותיהם על פי הסכם השכירות לרבות פינוי המושכר במועד, תשלום כל נזק שייגרם למושכר, דמי שכירות ותשלומים שהוטלו על השוכרים.

3.
כתב הערבות נמסר בסכום של 15,000 ₪.

4.
בפועל הציגו הנתבעים את כתב הערבות הבנקאית לפירעון בסכום של 5,000 ₪ - סעיף 14 לכתב התביעה. זאת לציין כי התביעה הוגשה בסדר דין מהיר, ונתמכה הן בתצהיר אימות של דן פרידמן – התובע, והן בתצהירי עדות ראשית מטעם שני התובעים.

5.
על פי סעיף 8.4.4 להסכם השכירות, הוסכם בין הצדדים כי היה ולא ביצע צד להסכם תיקון שהיה חייב בביצועו, רשאי הצד שכנגד לבצע אותו על חשבון הצד האחר "ובלבד שהודיע בכתב על דרישתו לביצוע התיקון והאמור, והצד האחר לא ביצעו תוך המועד הנקוב בדרישה".

6.
במקרה דנן ולגרסת התובעים, היו אמורים להחזיר את המושכר ב-31.8.09. 4 ימים קודם לכן נפגשו בבית המושכר, ערכו סיור משותף. בעקבות סיור זה טענו הנתבעים לליקויים שפורטו בנספח שצורף לכתב ההגנה וכותרתו: "רשימת תיקונים" מ-27.8.09.

7.
לטענת התובעים בתביעתם, חלק מהליקויים הוא בעיקר: "דלת כניסה לאמבטיה הצבע ירד בעקבות מגע עם מים, החלפת כיור" נבעו משימוש סביר. לטענתם דלת הכניסה לאמבטיה נפגעה ממגע עם מים מאחר ולא הותקנו דלתות לאמבטיה או וילון למניעת יציאת מים. משיצאו המים והרצפה נרטבה חלחלו גם אל עבר הדלת כך שהיו קילופי צבע בדלת.
אשר לדרישה להחלפת כיור – לטענתם היה הכיור ברמה נמוכה וכתוצאה ממים חמים – נסדק. יש בכך להעיד לגרסת התובעים על בלאי סביר של כיור ברמה ירודה – סעיף 5ב לכתב התביעה.

8.
התובעים, למרות שסברו כי אין עליהם חובה להחליף דלת וכיור, ביצעו לגרסתם את כל הליקויים נשוא רשימת הליקויים. הגם שהתובעים אפשרו לנתבעים לבחור בין פיצוי כספי בגין דלת חדשה לבין התקנת דלת חדשה, ומאחר שהנתבעים עמדו על דלת חדשה,
רכשו התובעים דלת חדשה ומסרו אותה לנתבעים – סעיף 8 לתביעה. מוצאת לנכון להעיר כי מעיון ברשימת הליקויים עולה כי הצדדים סיכמו על תאריך מסירת חדש – 4.9.09 יום ו'. למועד זה היתה אמורה להיות מסירת הבית לאחר התיקונים המפורטים ברשימת התיקונים כשהבית נקי מכל חפץ. רשימת התיקונים נחתמה על ידי התובע דני פרידמן מחד ועל ידי הנתבעת ניצה בירס רמון
מאידך. לגרסת התובעים עד למסירת הדירה תוקנו הליקויים בדירה למעט החלפת דלת ורשת.

9.
הגם שבסעיף 10 לכתב התביעה הוסכם מפורשות הנתבע 2 זיו רמון
לאמור כי אישר את הדירה לשביעות רצונו אך אמר כי יש לחכות לאישורה של הנתבעת 1 – סעיף 10 לכתב התביעה, לא מצא לנכון זיו רמון
לא להגיש תצהיר לתמיכה בגרסה נוגדת ולא להתייצב היום לדיון.

10
לגרסת התובעים זמן מה לאחר מסירת הדירה הודיעה הנתבעת 1 לתובעים כי יש לצבוע מחדש את חדר השינה של הילדים, תתאם מועד עם התובעים, ובין היתר סוכם כי באותה עת תוחלף הדלת שנרכשה על ידי התובעים. לגרסת התובעים בסעיף 12 לכתב התביעה, ביום 9.10.09 הגיעו הנתבעים לדירה, התובעים החליפו את הדלת, צבעו את החדר, ובאותו מועד הטענה היחידה היתה לנתבעים לגבי צבע הדלת.

11.
התובע אישר בפני
י כי הגם שלא שם לב, צבע הדלת המוחלפת היה שונה במקצת. על רקע זה סוכם לגרסתו כי הדלת השונה תותקן בחדר מקלחת פנימית ואילו הדלת מחדר המקלחת הפנימית תותקן במסדרון על מנת ליצור אחידות בדלתות במסדרון. בסעיף 13 מדגיש התובע כי בפגישה מ-9.10.09 לא דובר על כל ליקוי זולת צבע הדלת שלא היה זהה לדלתות האחרות.

12.
התובעים עותרים לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, ולהשבת 5,000 ₪ שחולטו במסגרת הערבות הבנקאית ותוספת ריבית מיום הגשת התביעה. אעיר, כי מועד חילוט הערבות הבנקאית לא נרשם ואניח כי החילוט בוצע ביום הגשת התביעה – 31.5.10.

13.
גרסת התובעים נתמכה בתצהיריהם. עדותם של התובעים היתה אמינה עליי. שוכנעתי כי התובע ביצע את התיקונים נשוא רשימת הליקויים הנספחת
לכתב ההגנה – מלבד החלפת הדלת והמקלחת שבוצעה בפועל בשלב מאוחר יותר – 9.10.09, זאת לצד חלקה של התובעת אשר סיידה את חדר הילדים.

הגנת הנתבעים:

14.
הנתבעים כאמור הגישו כתב הגנה בחתימת שניהם. תצהיר אימות לתמיכה בכתב ההגנה לא הוגש. בשלב מאוחר יותר הגישה הנתבעת ניצה בירס רמון
תצהיר עדות ראשית מטעמה בלבד! במסמך המלווה לתצהירה סימנה שתצהירה מורכב מ-5 עמודים כולל העמוד הנלווה, כל זאת בניגוד לגרסתה בפני
י כי שלחה גם תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע בעלה וצילומים.

15.
מעיון בכתב הגנת הנתבעים עולה כי לגרסת הנתבעים ביום 27.8.09 נפגשו התובעים והנתבעים. לנתבעים התגלתה מציאות כואבת: הקירות הלבנים של הדירה היו מרוחים בכתמים, ציורי ילדים בסלון, בחדרי השינה קילופים ופיצוצים רבים בקירות, רשת בחלון ההזזה קרועה, דלת בחדר האמבטיה הרוסה ובלויה בחלקה התחתון הפנימי, כיור מטבח עם סדק עמוק לרוחבו, תריסי גלילה שבורים, ידית המקלחון שהותקן שבורה, והחצר המקיפה את הבית עמוסה לעייפה בקוצים. לטענת הנתבעים ליקויים אלה נבעו משימוש בלתי סביר. כבר עתה אעיר כי רשימת הליקויים בכתב ההגנה אינה עולה בקנה אחד עם רשימת התיקונים הנספחת לכתב ההגנה ובעיקר לא לעניין מצב החצר המקיפה את הבית. חזקה על הנתבעים שאם היתה החצר עמוסה לעייפה בקוצים ובעשבים שוטים ומוזנחת הזנחה רבה, היה נרשם ליקוי כה מהותי זה ברשימת הליקויים. בפועל לא נרשם.

16.
זאת ועוד, הנתבעת נשאלה על ידי האם היה הבית מוקף גינה למועד מסירת המושכר לתובעים, ותשובתה – שלילה לאמור הבית היה מוקף אדמה. חזקה על הנתבעים בעלי הבית שיבינו שאדמה מפורזת בחצר מן הסתם ינבטו בה זרעים ויתכן וגם עשבים.

17.
בהתייחס לדלת האמבטיה – מפרטים הנתבעים את הנזק בדלת ולטענתם ניתן היה למנוע את הנזק על ידי התקנה פשוטה של וילון האמבטיה. טענה זו תמוהה נוכח העובדה שלא נוכחתי שהיה מתקן באמבטיה לצורך התקנת וילון. בעניין זה אין להם לנתבעים אלא להלין על עצמם, שאם לא בנו את האמבטיה כך שדלתה לא תינזק מהמים הזורמים בה, עסקינן בנזק באחריות הנתבעים בעלי הבית.

18.
אשר לכיור שהותקן במטבח – לטענת הנתבעים, הכיור היה כיור חדש של מטבחי אלוני, חברה גדולה בשוק, זאת לעומת הכיור שנקנה ב"חלטורה" על ידי התובעים. הנתבעת לא הוכיחה את איכות הכיור שניזוק, תוצרת מי היה, "מטבחי אלוני" אינם מוכרים לבית המשפט, לא כל שכן האבזור שהותקן בדירה.


מאחר שמדובר בכיור של מטבח, אניח בהיעדר ראיה אחרת סותרת כי הנזק נגרם כתוצאה משימוש סביר.

למרות אלה, החליפו התובעים לגרסתם הן את דלת האמבטיה והן את הכיור.

הנתבעת טענה אמנם במהלך הדיון בפני
י כי דלת האמבטיה לא הוחלפה. בתצהירה מיום 17.12.10 טענה כי התקינו דלת לא מתאימה. ברם, כנראה שכחה את גרסתה הסותרת שנרשמה בפרוטוקול ביום 2.11.10 בעמ' 1 שורה 17 : "הם הביאו דלת חלופית שלא מתאימה לא בעיצוב ולא בצבע שלה". טענת הנתבעת להימנעות מהתקנת דלת ע"י התובעים והתקנת דלת על ידה נטענה סתמית באשר לא המציאה כל אסמכתה להתקנת דלת כאמור לתמיכה בגרסתה לסעיף 10 לתצהירה.

אני מוצאת את גרסתה של הנתבעת בעניין הדלת כגרסה לא אמינה. בנוסף מוצאת את הנתבעת אחראית ביחד עם בן זוגה לנזקי המים בדלת באשר מדובר בדלת של חדר אמבטיה שלא הותקנו בגינה מטעם בעלי הבית ההגנות המתחייבות.

אם תישאל השאלה מה התחשיב שערכו הנתבעים כאשר חילטו את הערבות בסכום של 5,000 ₪ - הרי שמעיון בכתב ההגנה לא עולה תחשיב זה, זולת סעיף 12.5 לכתב ההגנה לאמור: "1,500 ₪ עבור החלפת דלת בחדר אמבטיה, 1,500 ₪ צביעה של הבית ותיקון פיצוצים בקירות, 1,000 ₪ ניקוי יסודי של הגינה מעשבים שוטים, ו-1,000 ₪ פיצוי עבור נסיעות ממרכז הארץ לכפר חנניה, אובדן ימי עבודה של שני הנתבעים ועוגמת נפש.

דיון והכרעה:

19.
כאשר אני בוחנת את גרסת הנתבעת באשר גרסת הנתבע לא הובאה בפני
י, אני קובעת כי הנתבעת לא הוכיחה את ההוצאה של 1,500 ₪ בגין החלפת דלת, משלא צירפה לעניין זה קבלה מתאימה זולת קבלה בסכום של 280 ₪ בגין התקנת מקלחון. הווה אומר הנתבעת בהחלט הבינה שבהיעדר מקלחון תיפגע כל דלת שתותקן במקום, אלא שאין לה לדרוש מימון מקלחון מהתובעים על חשבונם.

זאת לציין ולהדגיש כי הנתבעת נמנעה מלהמציא תצהיר של מי שהחליף את הדלת ומי ששילמה לו לגרסתה 1,500 ₪ עבור החלפת הדלת.

הוא הדין בהתייחס ל-1,500 ₪ בגין צביעת הבית ותיקון פיצוצים – בעניין זה אמינה עליי גרסת התובעים אשר צבעו את הבית לקראת 31.8.09 וצבעו את הבית צביעה חוזרת כגרסת התובעת ב-9.10.09.

20.
באשר לחיוב התובעים בסכום של 1,000 ₪ בגין ניקוי יסודי של הגינה מעשבים שוטים ופיזור אדמה גננית – דרישה זו בהחלט תמוהה!

אם מצאו לנכון הנתבעים למסור בית נטול גינה מסודרת או דשא, אין להם אלא להלין על עצמם כי באדמה צמחו עשבים שוטים. אדגיש כי בעניין זה כפי שציינתי לעיל אני מוצאת את גרסת הנתבעת לא אמינה. אם היה מצב הגינה כה מזעזע כתיאורה של הנתבעת, היה מופיע הנושא ברשימת התיקונים מ-27.8.09. ולא זאת אף זאת, אלא שלא המציאה כל אסמכתה להוצאה הנוספת לניכוש עשבים מהגינה. אשר לפיזור אדמה גננית חדשה – לא מצאתי כל הצדקה לכך.

בעניין מצב הגינה- אני מעדיפה את גרסתם של התובעים שנתמכה גם בעדות העדה, הגב' יפה חבה, אשר ביקרה בדירה בסמוך למועד מסירתה. לגרסת העדה בטרם נמסרה הדירה, השאיל התובע ממנה מכסחת לצורך ניכוש העשבים והגינה היתה למועד מסירתה נקיה מעשבים.

21.
מוצאת לנכון לחזור ולהדגיש כי הנתבעים לא מילאו אחר הוראות סעיף 8.4.4 להסכם השכירות, לאמור, לפני ביצוע הוצאה כלשהי שומה היה עליהם להודיע בכתב על דרישתם לביצוע התיקון תוך מועד נקוב ורק למקרה שלא ביצעו השוכרים את התיקון, רשאים היו לתקן בעצמם ולדרוש את מימון התיקונים מהשוכרים. אין חולק כי דרישה בכתב לא הומצאה. גם לגרסת הנתבעת בסעיף 8 לתצהירה, לא הומצאה הודעה בכתב בעניין ליקויים שלא תוקנו וכגרסתה: "במעמד זה נאמר לבני הזוג פרידמן שהתיקונים אינם על פי שסוכם ולכן אנו... נתקן את התיקונים על חשבוננו ונחלט את הכספים מכתב הערבות". אין די ב"אמירה" לענין זה, שהרי בפירוש הסכימו על הודעה בכתב. מסקנה לעניין זה – הנתבעים, גם לגרסתם, לא היו רשאים לחלט כל סכום מתוך הערבות הבנקאית בנסיבות המגעים בין הצדדים לגרסתם של הנתבעים בעצמם.




לסיכום:


22.
לסיכום, התובעים הוכיחו את מלוא תביעתם. מצאתי את גרסתם אמינה! גרסתם נתמכה בתצהיריהם ובתצהירה ובעדותה של העדה יפה חבה, ובקבלה המעידה על רכישת דלת באוקטובר 2010. מנגד גם אם רכשו הנתבעים דלת, לא הוכיחו זאת.

בגרסתם של התובעים לא מצאתי כל סתירה! לאמור, הנתבעים לא היו רשאים לחלט את הערבות והתובעים ביצעו כל התיקונים שקיבלו על עצמם ברשימת ליקויים בחתימת התובע.

מנגד, גרסתם של הנתבעים למרות שטענו להוצאה בסכום של 4,000 ₪ נטענה סתמית, לא נתמכה בעדויות והנתבע בעצמו שהיה צד לחלק מהמהלכים פטר עצמו מהמצאת תצהיר ומהתייצבות לעדות. חסר זה על פי ההלכה הפסוקה לרעת הנתבעים רובץ.

אוסיף ואומר כי אני מעדיפה את גרסת התובעים שמצאתי אותה כאמינה לפיה תיקנו את כל הליקויים שדרשו הנתבעים, גם את אלה שלא היו באחריותם – החלפת דלת וכיור.

23.
מסקנתי היא כי הנתבעים מצאו לנכון, ושלא בדין, להתעמר בתובעים, עשו שימוש לרעה בכתב הערבות הבנקאית שנמסר לידיהם להבטחת חיובים של השוכרים למקרה שלא יעמדו בהם.

אני קובעת כי התובעים עמדו במלוא החיובים על פי הסכם השכירות וכפי שסוכמו בין הצדדים ברשימת הליקויים, ואילו הנתבעים כאמור נמנעו מלפעול על פי דרישת סעיף 8.4.4 להסכם כפי שצוטט לעיל.

24.
אעיר כי ב

פסק דין
זה התייחסתי אך ורק לטענות ההגנה של הנתבעים כפי שנטענו בפועל ולא לטענות הגנה אפשריות אחרות שלא הועלו בפני
י כדוגמת מסירת החזקה באיחור או טענות אחרות אפשריות.

25.
התוצאה היא שמקבלת את התביעה במלואה. מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד בסכום התביעה בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, ובצירוף פיצוי בגין בזבוז זמן ועוגמת נפש בעצם חילוט הערבות שלא בדין בסך של 3,000 ₪ ובהוצאות התובעים שהוציאו בפועל בגין אגרה – כל אלה בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, ובצירוף שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד לתשלום בפועל.



המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום לצדדים.

ניתן היום,
י"א
אדר א תשע"א, 15 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 2793-11/09 דן יהושע פרידמן, ציפורה פרידמן נ' ניצה בירס רמון, זיו רמון (פורסם ב-ֽ 15/02/2011)