פסקי דין על אורי לביא | פסקי דין על מאיר דוידוביץ | פסקי דין על דניאל פורת |

21389-11/10 עע     20/02/2011




עע 21389-11/10 אורי לביא נ' מאיר דוידוביץ, דניאל פורת




בפני




st1\:*{behavior: }




בפני

כב' הרשם
אילן סופר


המבקש

אורי לביא


נגד


המשיבים

1.מאיר דוידוביץ
2.דניאל פורת



החלטה
1.
בפני
בקשה לסילוק על הסף של ערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב בתיק תע"א 11298/07, מיום 19.9.10 (מותב בראשות כבוד השופטת רוית צדיק

ונציגי הציבור מר לאוזון ומר זלינגר).
2.
בבית הדין האזורי, טען המבקש לקיום יחסי עובד מעביד בינו לבין
המשיבים ובשל כך, תבע תשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, ימי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, הפרשות לקרן פנסיה, הפרשות לקרן השתלמות, פיצויי הלנת שכר, בגין חודשים מרץ ואפריל 2007
,תשלום שכר חודש מאי 2007 ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
3.
בית הדין האזורי קבע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד; עוד קבע בית הדין כי מדובר במקרה נדיר וחריג בו יש להתיר קיזוז הסכומים הנזכרים ע"י המשיבים באופן שהתביעה נדחתה.

4.
ביום 11.11.10, ערער המבקש על חלקו של פסק הדין המקנה למשיבות זכות לקזז מחובותיהן כלפיו כספים ששולמו לו ביתר וזאת מאחר ושכרו הושווה
לשכר של עובדים בעלי ותק והסמכה פחותים משלו.
5.
ביום 28.11.10, הגישו המשיבים הודעת ערעור שכנגד; בנימוקי הודעתם, ערערו המשיבים על קביעת בית הדין בדבר קיום יחסי עובד – מעביד בין הצדדים, על גובה ההשבה בה חויב המבקש והדרכים לקביעתה, על אי התייחסות בית הדין קמא לתום לבו של המבקש ועל אי פסיקת הוצאות כנגד המבקש על אף שתביעתו נדחתה במלואה.
6.
ביום 16.12.10, הגיש המבקש הבקשה דנא; בנימוקיו, ציין המבקש כי הערעור שכנגד מעלה נושאים שונים בתכלית מאלו שעלו בערעור העיקרי ועל כן אין הערעור יכול להיחשב כערעור שכנגד אלא כערעור נוסף על אותו פסק הדין וככזה, המועד להגשתו חלף.
7.
המשיבים, בתגובתם מיום 30.12.10, טענו כי על אף שטענתם בדבר קיום יחסי עובד מעביד נדחתה, הרי שתוצאתו הסופית של פסק הדין, בה אינם מחויבים בתשלום כלשהו כלפי המבקש, מקובלת עליהם והם לא נדרשו לה כלל; לטענתם, ככל שתעמוד קביעתו של בית הדין למבחן הערעור ותידון בקשתו של המבקש להשוות את שכרו באופן שיטיל עליהם חיוב כלשהו כלפיו, הרי שקמות טענותיהם, אשר חדלות מהיותן תאורטיות בלבד; לחילופין, עתרו המשיבות בבקשה להארכת מועד.
8.
בתשובתו מיום 9.2.11, טען המבקש כי בבקשתם להארכת מועד לא ציינו
המשיבים "טעם מיוחד" להארכת המועד.
דיון והכרעה
ערעור וערעור שכנגד
"בפסיקת בית הדין לעבודה נקבע, איפוא, בעניין זה, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, הכלל כי ערעור שכנגד יוגש רק בעניין שהוא נשוא הערעור העיקרי, הווה אומר שרק אותם נושאים, ואותם עניינים, אשר הוכרעו בפסק הדין של בית הדין קמא ואשר נכללו בערעור העיקרי, רשאי המשיב לערער עליהם במסגרת ערעור שכנגד ... בכל מקרה אחר, על משיב המבקש לטעון לשינוי פסק הדין שבערעור, להגיש מצידו ערעור, שאם לא יעשה כן - לא ידון בית הדין הדן בערעור הראשי בטענות שהעלה בערעור שכנגד"
ראה: דב"ע נה/72-3 מיכאל בן טובים נ' אביק בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 24.8.95)
9.
בהידרשנו לשאלת מחיקת הערעור שכנגד, עלינו לקבוע, האם השאלות שהעלו המשיבים בערעור שכנגד, הן בענין שהוא נושא הערעור שהוגש על ידי המבקש ביום 11.11.10 (להלן: "הערעור העיקרי").
10.
הערעור העיקרי נסב על קביעתו של בית הדין קמא אודות השכר אותו אמור היה המבקש להשתכר; בהתאם לקביעה זו, נקבע הסך ששולם ביתר למבקש וקוזז מתביעתו כנגד המשיבים.
11.
כאמור, המשיבים, בהודעת ערעור שכנגד ערערו על קביעת בית הדין בדבר קיום יחסי עובד – מעביד בין הצדדים, על גובה ההשבה בה חויב המבקש והדרכים לקביעתה, על אי התייחסות בית הדין קמא לתום לבו של המבקש ועל אי פסיקת הוצאות כנגד המבקש על אף שתביעתו נדחתה במלואה.
12.
בחינת רכיבי הערעור שכנגד מעלה כי הערעור על קביעת בית הדין קמא בנוגע לקיום יחסי עובד – מעביד בין המבקש למשיבים אינו נובע מהערעור העיקרי.מדובר בבריח התיכון של פסק הדין
והוא לא נובע משאלת השכר המגיע למבקש. לכל היותר, ניתן לומר כי שאלת השכר הראוי נובעת מהדיון בשאלת קיומם של יחסי עובד מעביד.
13.
הערעור על גובה ההשבה ודרכי חישובה אף הוא אינו נובע מהערעור העיקרי, נוכח העובדה כי בהחלטתו, קיבל בית הדין טענת המשיבים לקיזוז מלא מכל סכום שיחויבו בו כלפי המשיב, ועל כן לא קמה להם כלל זכות ערעור, קל וחומר כזו הנובעת מהערעור העיקרי.באותו אופן אין גם כל משקל לשאלת תום הלב,מקום בו טענת הקיזוז התקבלה במלואה.
14.
בחינת רכיב הערעור שכנגד בגין אי התייחסות בית הדין קמא לשאלת ההוצאות, מעלה כי הוא אינו נובע מהערעור העיקרי באשר הוא קשור לקבלת טענת הקיזוז.
מכאן שאין לערעור שכנגד כל עניין הנובע מהערעור של המבקש ועל כן דינו להימחק.
המועד להגשת ערעור שכנגד
15.
המועד להגשת ערעור שכנגד נקבע בתקנה 99 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991 (להלן: "התקנות"):
"היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שהחלטת בית דין קמא טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית הדין שלערעור, בפירוט הנימוקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור כאמור בתקנה 98, אולם לא יאוחר מאשר חמישה ימים לפני התחלת הדיון בערעור, והעתק ההודעה יומצא לכל אחד מהמשיבים"
16.
משהוגש הערעור העיקרי ביום 11.11.10, הרי, שבהתאם לתקנות, המועד האחרון להגשת הערעור שכנגד הוא יום 21.11.10 ומשהוגש הערעור שכנגד ביום 28.11.10 – הרי שהוגש באיחור.
17.
בנוסף, בעניין דב"ע תש"ן, 51-9 עיריית קרית אתא
נ' תמר בשיסט, פד"ע כא 211, נקבע כי המועד להגשת ערעור שכנגד הוא עשרה ימים מיום קבלת כתב הערעור, אך לא יאוחר מחמישה ימים טרם הדיון עצמו, לפי המוקדם .
המועד להגשת ערעור
18.
המועד להגשת ערעור על

פסק דין
של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות:
"המועד להגשת ערעור על

פסק דין
של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע או מהיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור."
19.
משהומצא פסק הדין למשיבות ביום 10.10.10, זאת בהתאם לרישומי בית הדין, הרי שהמועד האחרון להגשת הערעור שכנגד הוא יום 9.11.10 ומשהוגש הערעור שכנגד ביום 28.11.10 – הרי שהוגש באיחור.
הארכת מועד
20.
בהתאם לאמור לעיל, נמצאנו כי הערעור שכנגד שאינו עולה מהערעור העיקרי הוגש באיחור.
21.
סמכות בית הדין להארכת מועד נקבעה בתקנה 125 לתקנות, הקובעת כי:
"מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".
22.
לעניין "הטעמים המיוחדים" שבגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות נקבע בעניין עא"ח 56/05 מאיר איתן נ' הילטון תל אביב בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 23.5.05):
"אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא".
23.
לעניין זה נקבעו על ידי בית המשפט העליון בעניין ע"א 6841/00 ידידיה נ' קסט ואח', פ"ד נה (2) עמ' 904, עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" שהינם:
"...במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת, מאליה טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה".

24.
במקרה דנן, הבקשה להארכת מועד לא נתלתה בטעם ,העשוי לעלות כדי "טעם מיוחד" והמשיבות עתרו להארכת מועד ללא ציון טעם כלשהו.
25.
טעם נוסף המהווה שיקול מרכזי בהכרעה בבקשה להארכת מועד, בהתאם לעניין עא"ח 38/08
עזרא מכמאל נ' המוסד

לביטוח

לאומי
(לא פורסם, ניתן ביום 22.1.09), הינו בסיכויי הערעור:
"הלכה פסוקה היא כי סיכויי הערעור הם שיקול חשוב ומהותי בהחלטה בדבר הארכת המועד להגשת ערעור" כאשר סיכויי הערעור, בהתאם לנסיבות המקרה גופו, יכולים כשלעצמם להתגבש לכדי טעם מיוחד להארכת מועד (עאח 14/07 בריסק לירן - המוסד לביטוח לאומי; עאח 44/06 משה קרסנטי - תדיראן קבוצת הקשר בע"מ, ניתן ביום 30.10.06). עוד נפסק כי "הנימוק העיקרי שצריך להנחות את בית הדין כאשר הוא שוקל בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, הוא סיכויי הערעור" (דב"ע נז/98-9 שלום כהן - מדינת ישראל - משרד התקשורת, מיום 12.2.97)."
26.
עיון בהחלטת בית הדין האזורי ובהודעת הערעור שכנגד מעלה כי קביעותיו של בית הדין קמא לעניין התקיימותם של יחסי עובד מעביד ותום לבו של המבקש הינה מבוססות על עובדות שבהן ערכאת הערעור ממעטת להתערב;
אף ההחלטה בדבר אי פסיקת ההוצאות היא הליך בו ממעטת ערכאת הערעור להתערב.
27.
רכיב נוסף בערעור שכנגד הינו בדבר אופן חישוב זכות ההשבה שחב המבקש למשיבים והסך הסופי שנפסק לטובתם שקוזז במלואו אל מול תביעת המבקש; מאחר שהמשיבים קיבלו מלוא תביעתם בעניין הקיזוז וסך כל חובם למבקש קוזז כנגד ההשבה בה חב המבקש כלפיהם, אין סיכויי הערעור על החלטה זו גבוהים.
28.
אשר על כן, הבקשה למחיקה על הסף מתקבלת בזה.
29.
בנסיבות העניין, לא מצאתי ליתן
צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א אדר א תשע"א

, 20 פברואר 2011

, בהעדר הצדדים.







עע בית הדין הארצי לעבודה 21389-11/10 אורי לביא נ' מאיר דוידוביץ, דניאל פורת (פורסם ב-ֽ 20/02/2011)