פסקי דין על דוד צרויה | פסקי דין על גלעד ורד | פסקי דין על אברהמי פרלה פנינה | פסקי דין על מושב עמיעוז מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח'

1290/11 רעא     24/02/2011




רעא 1290/11 דוד צרויה, גלעד ורד, אברהמי פרלה פנינה נ' מושב עמיעוז מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח'




החלטה בתיק רע"א 1290/11


בבית המשפט העליון


רע"א 1290/11 - ב'




בפני
:



כבוד השופטת א' חיות


המבקשים:

1. דוד צרויה



2. גלעד ורד



3. אברהמי פרלה פנינה



נ


ג


ד



המשיבים:

1. מושב עמיעוז מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ


2. מקסים אוחיון


בקשה מטעם המבקשים לצו מניעה זמני במעמד צד אחד מיום 14.2.2011


בשם המבקשים:
עו"ד ארנון בן עליזה


החלטה



זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ואגו) מיום 15.2.2011, בה סירב בית המשפט להיעתר לבקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד והורה על הגשת תגובת המשיבים לבקשה בתוך 10 ימים.


ואלו, בתמצית, העובדות והטענות העיקריות הצריכות לעניין:

1.
המשיב 2 משמש כיו"ר ועד המשיבה 1 (להלן: האגודה) והמבקש 1 משמש כחבר בועד האגודה. ההליך העיקרי המתנהל בבית משפט קמא עניינו בהמרצת פתיחה שהגישו המבקשים ביום 14.2.2011, במסגרתה עתרו, בין היתר, להורות על בטלותם של סעיפים שונים שנקבעו בהחלטה, אשר לשיטת המבקשים אושרה באסיפה הכללית באגודה ביום 27.1.2011 ולפיהם חבר באגודה (בהם המבקשים) יהא זכאי לקבלת מי שפירים ממכסת מי השפירים של האגודה בהתקיים שני תנאים: כי רשומה על שמו בסוכנות היהודית ובמנהל מקרקעי ישראל נחלה במושב וכי מרכז חייו במושב. במוקד המרצת הפתיחה, עמדו טענותיהם של המבקשים, לפיהן תנאים אלו אינם יכולים לעמוד בהיותם בלתי ענייניים ומנוגדים לדין הנוהג כמו גם להסכמות שגובשו ביחס לחלוקת מי השפירים במסגרת הליך קודם שהתנהל בקשר עם הקצאת מכסות המים באגודה אשר קיבלו תוקף של פסק-דין ביום 10.9.2009 (ר' פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ר' ברקאי) בה"פ 4086/09 (בשא 4811/09)). כן טענו המבקשים, כי ברקע קבלת ההחלטה על שינוי הקריטריונים לחלוקת מכסות מי השפירים של האגודה עמד רצונו של המשיב 2 לנקום במבקש 1 ובני משפחתו (ובראשם המבקשות 2-3) מטעמים שאיני מוצאת צורך לעמוד עליהם במסגרת הבקשה שבפני
. בד בבד עם המרצת הפתיחה, הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, אשר יאסור על האגודה לחלק את מכסות המים שלה לשנת 2011 עד לקיום דיון במעמד שני הצדדים או עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט המחוזי. במסגרת בקשה זו, טענו המבקשים כי התנהלותם הנפסדת של המשיבים, אשר "הפגינו בפרשה זו חוסר מעצורים ותאוות נקם קיצונית" (כך בלשונם של המבקשים) מלמדת על כך כי במידה ולא יינתן הסעד הזמני במעמד צד אחד, הרי שמיד עם המצאת הבקשה לתגובת המשיבים, יפעלו האחרונים ליצירת עובדות מוגמרות באמצעות חלוקת המכסות בין חברי האגודה ויטענו בעקבות כך כי לא ניתן לשנות מן הקריטריונים שנקבעו בהחלטת האסיפה הכללית הואיל וחברי האגודה כלכלו זה מכבר את מעשיהם ואת תוכניות הגידול שלהם בהסתמך על המכסה שהוענקה להם.


בהחלטתו מיום 15.2.2011 סירב כאמור בית המשפט המחוזי ליתן למבקשים סעד ארעי במעמד צד אחד, בקובעו כי לא קמה כל עילה או הצדקה לכך והוא הורה על הגשת תגובת המשיבים לבקשה למתן הסעד הזמני בתוך 10 ימים.

2.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני
. לגישתם של המבקשים, הסעד הזמני שנתבקש על ידם דרוש, בין היתר, על מנת לשמר את המצב הקיים ביחס לחלוקת מי השפירים בין חברי האגודה בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 10.9.2009 וכן על מנת למנוע פגיעה קשה בזכויותיהם המוגנות של המבקשים. עוד שבים המבקשים וטוענים כי יש צורך במתן הסעד הזמני במעמד צד אחד על מנת למנוע מן המשיבים לפעול ליצירת עובדות מוגמרות, אשר יהא בהן כדי לסכל את מתן צו המניעה הזמני ולהפוך את הסעדים המבוקשים בתובענה העיקרית לתיאורטיים. לבסוף, טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם. זאת באשר לגישתם, בנסיבות המקרה דנן קיימת
סכנה ממשית לחורבנם הכלכלי ומנגד לא יגרם למשיבים כל נזק בעיכוב חלוקת מכסות המים לחברי האגודה למשך שבועות ספורים, בהם יתאפשר לבית משפט קמא לבחון את ההחלטה שבמחלוקת לאור טענות הצדדים.

3.
לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, הלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב ביחס להחלטות הנוגעות לסעדים זמניים ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בו (ראו רע"א 5072/00
איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ
, פ"ד נה (2) 307, 310 (2000)). לא מצאתי מקום לסטות מהלכה זו בנסיבות המקרה דנן. תקנה 366(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן:
התקנות
) קובעת כי, ככלל, בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים. עם זאת, רשאי בית המשפט ליתן צו זמני במעמד צד אחד אם שוכנע, בהתבסס על ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר כי ההשהיה שבקיום הדיון במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו או תגרום למבקש נזק חמור.

בית משפט זה עמד בעבר על כך כי מתן סעד זמני במעמד צד אחד כרוך בפגיעה בזכויות בעל הדין שכנגד ולפיכך על בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו במשורה (בע"מ 4808/04
פלונית נ' פלוני
, פ"ד נט(3) 132, 142 (2004)). בענייננו, נראה כי לא עלה בידי המבקשים להניח תשתית ראייתית מספקת לתמיכה בטענה כי מתקיימים התנאים המצדיקים מתן סעד זמני במעמד צד אחד. ראשית, קיימת אי בהירות בשאלה אם נוסח הצעת ההחלטה העומד במוקד המרצת הפתיחה והבקשה לסעד זמני אכן אושר בסופו של יום באסיפה הכללית באגודה ביום 27.1.2011. כך למשל עולה מתצהירו של המבקש 1 אשר צורף כתמיכה להמרצת הפתיחה ולבקשה לסעד זמני (להלן:
התצהיר
), כי הלה נכח באסיפה הכללית הנדונה. למרות זאת, הוא הוסיף וטען במסגרת תצהיר זה כי "
למיטב ידיעתו והבנתו
" אושר באותה אסיפה נוסח הצעת ההחלטה הנדונה. בית משפט קמא בהחלטתו מיום 15.2.2011 הורה אף הוא כי על המשיבים לצרף לתגובתם לבקשה לסעד זמני את הפרוטוקול וההחלטה הרלוונטיים וזאת
במידה ואכן התקבלה החלטה בעניין
. יתרה מכך, לא שוכנעתי כי תקופת המתנה
קצרה
בת
10 ימים
בטרם הכרעה בבקשה לסעד זמני על מנת לאפשר למשיבים להגיב לבקשה זו יהא בה כדי לסכל את האפשרות למתן הצו או לגרום לנזק חמור.


אשר על כן, הבקשה נדחית.


עם זאת, אבקש להדגיש כי החלטתי מוגבלת לשאלת התקיימותם של התנאים הנדרשים לשם מתן סעד זמני
במעמד צד אחד
וברי, כי אין בה משום הבעת עמדה כלשהי באשר לבקשת המבקשים למתן הסעד הזמני לגופה. בקשה זו יש לברר בפני
הערכאה הדיונית לאחר קבלת תגובת המשיבים.


ניתנה היום, כ' אדר א, תשע"א (24.2.2011).



ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

11012900_v01.doc

את

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 1290/11 דוד צרויה, גלעד ורד, אברהמי פרלה פנינה נ' מושב עמיעוז מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 24/02/2011)