פסקי דין על רוג'ה ביטון | פסקי דין על יוסף אבו חמד | פסקי דין על שמואל קליין | פסקי דין על מנורה חברה לביטוח |

6073-05/09 תק     16/02/2011




תק 6073-05/09 רוג'ה ביטון נ' יוסף אבו חמד, שמואל קליין, מנורה חברה לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 6073-05-09 ביטון נ' אבו חמד ואח'






בפני

כב' השופטת
לימור ביבי-ממן


תובע

רוג'ה ביטון


נגד


נתבעים

1.יוסף אבו חמד
2.שמואל קליין
3.מנורה חברה לביטוח
בע"מ




פסק דין


תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר נגרמו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 23/9/08.

1.
לטענת התובע, במועד הנקוב נסע עם רכבו בכביש בסמוך לצומת "קוקה קולה" בבני ברק. בשעה שהאט התובע את רכבו על מנת לפנות לכיוון בני ברק, פגע בו לפתע מאחור רכב הנתבעים 1 ו
- 2 , נהוג על ידי הנתבע 2. התובע טוען כי , כפועל יוצא
מפגיעת רכב הנתבעים 1 ו – 2 ברכבו, נגרמו לרכב נזקים כנתמך בחוות דעת שמאית אשר צורפה לתביעתו. בנסיבות אלו, לטענת התובע, האחריות לתאונה ולנזקים אשר נגרמו לרכבו כפועל יוצא ממנה, מוטלת לפתחו של הנתבע 2 ומשכך, על הנתבעים ביחד ולחוד לשפותו בגין נזקיו אלו.

2.
לטענת הנתבעים, במועד הנקוב נסע הנתבע 2 מאחורי רכב התובע ומשהאט רכב התובע אמנם, נצמד לרכבו של התובע ואולם, לא פגע ברכבו. זאת ועוד, לטענתם ככל שהייתה נגיעה בין כלי הרכב הרי שמדובר בנסיעה במהירות של כ – 5 קמ"ש והנזק עליו מצביע התובע לא יכל להיגרם מפגיעה כאמור. זאת אף זאת, לטענתם , אופי הנזק אינו מתאים לפגיעה הנטענת וזאת, הן בשל מיקומה והן, בשל העדר כל סימן לפגיעה במיקום אחר ברכב התובע ו/או ברכב הנתבע. לאור האמור לחילופין ובמצטבר, טוענים הנתבעים כי יש לדחות את תביעתו של התובע.

3.
בדיון אשר התקיים בפני
העידו התובע והנתבע 2 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני
את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני
תמונות המתעדות את הנזק לרכבו של התובע , הן כפי שצולמו על ידי השמאי והן כפי שצולמו מיד לאחר התאונה ,הוצגו תמונות רכב הנתבע מיד לאחר התאונה וכן, הוצגו תמונות אשר צולמו מיד לאחר האירוע במסגרתם עומדים כלי הרכב זה מאחורי זה .

4.

בנוסף הואיל ובמסגרת הדיון, הועלתה טענה ולפיה, הנזק עליו מצביע התובע, נגרם לו בתאונה קודמת, הרי שבהתאם להחלטת בית המשפט המציא התובע לבית המשפט ביום 5/1/11, חשבונית מס המעידה כי הנזק נשוא התאונה הקודמת תוקן על ידו בפועל וזאת, בין המועדים
ה- 12/8/08 בו נכנס אל המוסך ועד ליום 20/8/08 בו יצא רכבו מהמוסך.

5.
התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות והמסמכים
אשר הוצגו בפני
.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות
את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

6.
הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

7.
בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"
8.
מן הכלל אל הפרט –
במקרה המונח בפני
מדובר בגרסה
מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בראיות החיצוניות ובעדויות, בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.
הראיות החיצוניות במקרה בפני
הינן התמונות אשר הוצגו בפני
בית המשפט המתעדות את כלי הרכב במועד התאונה ולאחריה. לענין זה-

עיון בתמונות הנזק לרכבו של התובע מעלה כי לרכבו של התובע נגרם נזק בחלק התחתון של דלת תא המטען של רכבו. חלק זה ממוקם מעל הפגוש המהווה כ"מדרגה" ומשכך, מוגן על ידי הפגוש מפני פגיעה שכן, לכאורה לא ניתן לפגוע בחלק זה בלא פגיעה בפגוש.
התובע אשר היה מודע לבעייתיות במקום הפגיעה, טען כי החלק אשר פגע ברכבו היה מספר רכב הנתבע אשר הואיל ורכב הנתבע גבוה מרכבו , הוא ממוקם בדיוק אל מול מקום הפגיעה ויתרה מכך, הואיל ואף הוא בולט הרי שקיימת אפשרות כי תגרם לרכבו פגיעה כנטען כפועל יוצא מפגיעת חלק זה ברכבו וזאת, מבלי שיגרם כל נזק לחלקים אחרים ברכבו או ברכב הנתבע.
ככל שאמנם, התגבר התובע בטענתו דלעיל,
עם בעיית הגבהים במיקום הפגיעה , הרי שאין די בהסבר אשר ניתן על ידו מפאת שניים מרכזיים :
תחילה, הגם שהמספר ברכבו של הנתבע בולט מרכבו, הרי שעדין בליטתו פחותה מבליטת הפגוש האחורי של רכב התובע ומשכך, הרי שהפגיעה רק בדלת תא המטען מבלי שהפגוש של התובע יפגע ולו בשריטה מפגיעת הפגוש של הנתבע, אינה הגיונית בעליל ובמיוחד לאור העובדה שהנזק בדלת תא המטען אינו נזק קל אלא נזק משמעותי.
שנית - הוצגה בפני
תמונה המתעדת את רכבו של הנתבע מיד לאחר התאונה , מתמונה זו עולה בבירור כי לרכבו של הנתבע, לרבות מספר הרכב לא נגרם כל נזק ואפילו לא שריטה קלה – עובדה אשר עומדת בסתירה לנזק הנטען לרכבו של הנתבע.
מן האמור נובע כי לא היה בידי התובע להסביר את מיקום הפגיעה ולתמוך בקשר הסיבתי בינה לבין התאונה בנסיבות האמורות.

יתרה מכך,
התובע העיד בפני
בית המשפט כי עובר לתאונה ישבה לצדו ברכבו - אשתו . על אף האמור הרי שהתובע לא הביא את אשתו למסירת עדותה בפני
בית המשפט ומשכך, קיימת חזקה כנגדו ולפיה, לא היה בעדותה בכדי לתמוך בגירסתו. (ראה: ראה גם
י. קדמי "על הראיות – הדין בראי הפסיקה", מהדורה משולבת 2003 חלק ג', עמ' 1649;
ע"א 55/89,
קופל נ' טלקאר, פדי 4602, 1990,
ע"א 2275/90
לימה נ' רוזנבר
ג פד"י מ"ז (2) 605, 614 (1993)].

לאור האמור והמפורט לעיל, הנני קובעת כי דין התביעה להדחות הואיל ולא זו בלבד שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו אלא שמאזן ההסתברויות אף נוטה לכיוון גרסת הנתבעים.

9.
אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע . לאחר ששקלתי ובמיוחד לאור מחדל הנתבע 2 מלהתייצב לדיון אשר נקבע בפני
בית המשפט ביום 2/6/10, לא מצאתי לחייב התובע בהוצאות הנתבעים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום,
י"ב
אדר א תשע"א, 16 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 6073-05/09 רוג'ה ביטון נ' יוסף אבו חמד, שמואל קליין, מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/02/2011)