פסקי דין על guccio gueei s.p. | פסקי דין על שרון סולימנזדה

2769/07 א     13/02/2011




א 2769/07 guccio gueei s.p. נ' שרון סולימנזדה








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 2769-07 guccio נ' סולימנזדה שרון


לפני כב' השופט איתן אורנשטיין



התובעת
guccio gueei s.p.

(חברה זרה מאיטליה)
ע"י ב"כ עוה"ד א. גבריאלי ואח'


נ
ג
ד

הנתבע
שרון סולימנזדה

ע"י ב"כ עו"ד דוד גלעדי



פסק דין



עניינה של התובענה שלפניי הינו טענות התובעת לפיה עשה הנתבע שימוש שלא כדין בסימני המסחר שלה, ביצע עוולת של גניבת עין, של גזל מוניטין, הצעה צרכנים ועשה עשיית עושר שלא במשפט.

התובעת הינה חברה זרה המאוגדת באיטליה, יש לה מוניטין בעולם העיצוב, שיווק וייצור מוצרי אופנה ועוד. בין היתר, מעצבת ומייצרת התובעת, פרטי ביגוד, תיקים,מוצרי עור, נעליים ועוד. התובעת היא בעלת סימני מסחר הרשומים בישראל בסוגים שונים ובכללם מוצרי עור ותיקים, דברי הלבשה, מזוודות ותיקי נסיעה.

לעמדת התובעת, הגיעה לה מידע כי הנתבע מפיץ, משווק ומוכר תיקים וארנקים שאינם מתוצרתה באיכות נחותה, הנושאים על גביהם את סימני המסחר של התובעת. זאת עושה הנתבע בחנות שהוא מנהל ברח' אילת 56 בתל אביב בשם "
x
תיק" (להלן: "העסק").

משכך, הגישה התובעת תביעה לבית המשפט ובה טענה כי הנתבע מפר את זכויותיה ועתרה לחייב ליתן נגדו צווי מניעה האוסרים עליו לעשות שימוש בסימניה, וכן לחייבו בפיצויים בגין ההפרות.




בד בבד, הגישה התובעת בקשה לצווי מניעה זמניים, ובית המשפט נעתר לבקשה ומבלי שהוגשה התנגדות.

הנתבע בכתב הגנתו, שהוגש שלא באמצעות פרקליט, טען כי אינו עוסק בזיופים ובחיקויים. לדידו הביא במכולה סגורה מסין כ- 22,000 תיקים וארנקים מחנות בסין. במכלל הפירטים, רק חלק זעום של כ- 36 ארנקים ו- 19 תיקים נשאו את שם התובעת או ציור עם האות
g
, שהינו האות הראשונה של שם התובעת. לדידו, הוא לא מכיר את שם התובעת ואת המותג כמו גם את סימני המסחר, וכי לא הייתה לו כוונה להפר את זכויותיה וכי אין המדובר בדוגמאות של מוצרי התובעת.

התובעת הגישה תצהירי עדות ראשית ובכלל זה של חקירה פרטית בדבר רכישת המוצרים המפרים מהעסק. כן הגישה את המוצרים המפרים שנרכשו מהעסק. הנתבע הגיש תצהיר מטעמו וזאת לאחר שניתן

פסק דין
בהעדר הגשת ראיות, אשר בוטל בהסכמה לאחר ששולמו הוצאות.

הצדדים הגיעו להסכמה למתן

פסק דין
לפיו הסעדים הזמניים יהפכו לקבועים ובנוסף ייפסק פיצוי לפי שיקול דעת בית המשפט, בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 ללא הנמקה, לאחר שמיעת סיכומי הצדדים.

לאור ההסכמה האמורה, לא ראיתי צורך לפרט את טענות הצדדים.

אציין בקצרה כי התובעת טוענת בין היתר, כי הנתבע לא כפר במסכת העובדות, כי טענתה בדבר ההפרות המיוחסות לו הוכחה וכי הוא ביצע את העוולות השונות. עוד נטען כי האמור בכתב ההגנה כמו גם בתצהירו של הנתבע, אינו מעלה הגנה לגופו של עניין. התובעת טוענת כי אין לקבל את גירסת הנתבע שאינו מכיר את המותג שבבעלותה וכי את סימני המסחר המשויכים לה, חרף טענתו בעניין, זאת לאור העסקים המנוהלים על ידו. התובעת מפנה את בית המשפט לדו"ח החקירה, למוצרים המפרים, על העדר ראיות מצד הנתבע, חזקות הפועלות כנגדו, היקף המוצרים המפרים ועוד. בנוסף נטען כי הנתבע הרחיב את החזית בעניינים שלא היו שנויים במחלוקת, וכי על בית המשפט להתעלם מאותן טענות.
לגירסת התובעת על בית המשפט לפסוק פיצוי על הצד הגבוה, תוך הפנייה לאסמכתאות בהקשר זה וכן על מנת שלא יצא חוטא נשכר, תוך שיש להביא בחשבון גם את ההוצאות הניכרות שנגרמו לה כתוצאה מההפרות על ידי הנתבע.

הנתבע טוען בסיכומיו כי לא ידע ולא יכול היה לדעת שבמכולה שהזמין נכללים מוצרים מפרים. הוא הגיש את כתב ההגנה ללא ייעוץ משפטי תוך שהוא מודה בהימצאם של מוצרים מפרים, מעבר לכמות הנכונה ומבלי משים. עוד נטען כי לאור התנהלותו של הנתבע בתום לב, יש להימנע מהשתת פיצויים. לעמדת הנתבע, יש לזקוף לזכותו כי הודה בנטען נגדו, דבר שהיה בו כדי לקצר את ההליך, לחסוך מזמנו של בית המשפט ובעלויות הנטענות שהוצאו על ידי התובעת לטענתה, שלא לצורך. לדידו של הנתבע, לא הוכיחה התובעת את הנזקים שנגרמו לה, וכחובתה על פי דין תוך שמפנה לפסיקה בדבר סכומים שאינם גבוהים שנפסקו לחובת מפרי זכויות.
הנתבע סבור שיש מקום להסתפק בכך שהצווים הזמניים יהפכו לקבועים ובסנקציה כספית למקרה של הפרה. לחלופין, טוען הנתבע שיש לפסוק פיצוי על הצד הנמוך, לרבות בקשר להוצאות וכן עותר לפריסת הסכום שייפסק לתשלומים, ככל שייפסק.

כל צד מפנה את בית המשפט להלכות השונות בתחום הקניין הרוחני כתמיכה לגישתו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי השלמת טעון בע"פ מבאי כוח הצדדים, אשר הפנו כאמור להלכות השונות, ולאור ההסכמה למתן

פסק דין
בפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט תשמ"ד – 1984 ללא הנמקה, ניתן בזאת

פסק דין
כדלקמן:

הצווים הזמניים המבוקשים בסעיפים 30א' ו-30ב' לכתב התביעה, יהפכו לצווים קבועים.

בנוסף, על הנתבע לשלם לתובעת סך של 50,000 ₪ וכן יישא הנתבע בתשלום אגרת בית המשפט וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪. הסכומים האמורים ישולמו ב- 5
תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.11 ובראשון לכל חודש עוקב. במידה ותשלום לא ישולם במועדו ובמלואו תעמוד יתרת המגיע לפירעון מיידי וייווספו לה ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום וכן פיצוי בשיעור עשרה אחוז על יתרת הסכום שלא שולם. איחור של עד 7 ימים בפירעון כל סכום לא יקנה זכות לפיצוי לפי פיסקה זו.






בכל מקרה של הפרה בעתיד על ידי הנתבע, יישא האחרון בתשלום פיצוי לתובעת, בגין כל מקרה של הפרה בסך של 25,000 ₪, ללא צורך בהוכחה ומבלי לגרוע בזכות התובעת לקביעה לפיצוי בגין הנזקים הממשיים שייגרמו לה כתוצאה מההפרה.


ניתן היום,
ט'
אדר א תשע"א, 13 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.















א בית משפט מחוזי 2769/07 guccio gueei s.p. נ' שרון סולימנזדה (פורסם ב-ֽ 13/02/2011)