פסקי דין על יאיר ידיד | פסקי דין על מרלון כהן | פסקי דין על הכשרת הישוב ביטוחים |

10892-09/10 תק     02/03/2011




תק 10892-09/10 יאיר ידיד נ' מרלון כהן, הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 10892-09-10 ידיד נ' כהן ואח'






בפני

כב' השופטת
לימור ביבי-ממן


תובע

יאיר ידיד


נגד


נתבעים

1.מרלון כהן
2.הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ




פסק דין


תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר נגרמו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 4/3/10.

1.
לטענת התובע, נסע עם אשתו ברכבו ברחוב מיכאל אנג'לו ביפו שהוא רחוב דו סטרי חד נתיבי לכל כיוון וכיוון נסיעתו היה ישר.
במהלך נסיעתו השתלב מימין לרחוב בו נסע רחוב צדדי (לוינסון אברהם – 3055), רחוב אשר בו מוצב תמרור "האט ותן זכות קדימה", קיים פס עצירה וכן, מעבר חציה. לטענת התובע, הנתבע
1 הגיח מרחוב זה במהירות, התובע הבחין בו ומשכך, סטה לכיוון שמאל של הכביש ואולם, לאור מהירות הנסיעה של הנתבע 1 לא היה די בכך ורכבו של הנתבע 1 פגע ברכבו מצד ימין. לטענת התובע, מיד לאחר התאונה , הודה הנתבע 1 באחריותו לתאונה ,התנצל על הפגיעה וכן, חתם על אישור במסגרתו הוא לוקח אחריות לתאונה ומתחייב לשפות את התובע בגין כלל הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה. לטענת התובע, למרות האמור, הרי שלאחר שפנה לשם שיפוי נזקיו- התנערה הנתבעת 2 – היא מבטחת רכבו של הנתבע 1 מהאחריות לאירוע וסירבה לשפותו. משכך, נאלץ התובע לפנות לבית המשפט על מנת לקבל סעד. לטענת התובע, בנסיבות כפי שתוארו לעיל, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך, עליו ועל הנתבעת 2 – מבטחת רכבו
לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

2.
לטענת הנתבעים, במועד הנקוב, הגיע הנתבע 1 להצטלבות הדרכים והחל בפני
ה לכיוון שמאל . לפתע הגיח רכב התובע לצומת וזאת, מבלי ליתן זכות קדימה לרכב הבא מימין לו ומשכך, פגע ברכבו. הנתבעים הוסיפו וטענו כי תמונות כלי הרכב בסיום התאונה יש בהן בכדי להעיד על כך שרכב הנתבע 1 היה כבר במרכז הצומת במועד התאונה, דבר אשר אף הוא חייב מתן זכות קדימה על ידי התובע. בנסיבות אלו , לטענת הנתבעים , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

3.
בדיון אשר התקיים בפני
העידו התובע והנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני
את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן הוצגו בפני
על ידי התובע, תמונות המתעדות את מיקום הרכבים מיד עם סיום התאונה, תמונות המתעדות את הצומת והתמרור בה וכן, אישור מעיירית תל אביב – יפו הכולל תשריט – אשר יש בו בכדי לתמוך בטענתו ולפיה, בכיוון הנסיעה ממנו הגיע הנתבע , אמנם היה תמרור האט ותן זכות קדימה. בנוסף, הוצגו בפני
על ידי הצדדים, תמונות המתעדות את הנזק לכלי הרכב המעורבים.

4.
התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני
.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל
את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

5.
הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".
נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן

ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81

זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פ"ד מ (1)
589,598

כי
:
"
דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא

שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51%
"
6.
מן הכלל אל הפרט –
במקרה המונח בפני
מדובר בגרסה
מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.
הראיות החיצוניות הן תמונות המתעדות את מקום התאונה וכן, תמונות המתעדות את מצב הרכבים בסיומה.

תחילה, התובע הוכיח בראיות מוצקות כי בכיוון הנסיעה ממנו הגיע הנתבע אמנם הוצב תמרור האט ותן זכות קדימה, יתרה מכך, באותו כיוון היה גם מעבר חציה ופס עצירה והכל כנתמך הן בצילומי המקום והן, באישור עיריית תל אביב יפו .
זאת ועוד, הנתבע הודה כי היה בכוונתו לפנות לכיוון שמאל ומשכך, היה עליו לנקוט משנה זהירות הואיל ופניה שמאלה מחייבת חצייה של שני כיווני נסיעה.
לא למותר להוסיף ולציין כי הרחוב ממנו הגיע הנתבע 1 הינו רחוב קטן וצר , הצומת בו עסקינן הינו צומת
t
, כאשר הכביש בו נסע התובע הינו כביש רחב , דו נתיבי , אליו השתלב כאמור הרחוב ממנו הגיע הנתבע.

אציין כי הנתבע 1 טען במסגרת עדותו בפני
כי הרחוב בו ארעה התאונה היה בשיפוצים במועד התאונה ואולם, עדותו זו הינה "עדות כבושה" אשר נטענה לראשונה במסגרת הדיון ומשהוצגו בפני
הנתבע 1,
ראיות חותכות המעידות על קיום תמרור "האט ותן זכות קדימה", פס עצירה ומעבר חצייה בכיוון נסיעתו. הטענה האמורה, לא הועלתה בהודעת הנתבע 1 לחברת הביטוח שלו אשר הוצגה בפני
(נ/3) וכן, לא הועלתה במסגרת כתב ההגנה ומשכך, המשקל אשר הנני מייחסת לטענה זו הינו מועט עד כי אפסי.

לאור האמור, הנני קובעת כי אמנם היה על הנתבע 1 ליתן זכות קדימה לרכב התובע .

זכות קדימה מוגדרת במסגרת תקנה 1 לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 כ:
"אי המשכת הנסיעה או התחלתה כאשר על ידי כך עלול הנוהג ברכב הנדרש לתת זכות קדימה לנוהגים ברכב אחר לאלצם לסטות מקו נסיעתם או לשנות את מהירות נסיעתם".

מן האמור בתקנות נמצאנו למדים כי זכות הקדימה נמשכת לכל אורכו של הצומת הואיל ובאם רכב אשר זכאי לזכות הקדימה משנה את נסיעתו , מופרת החובה.

לפיכך, לפי דיני התעבורה, על הנתבע 1 בענייננו ,הוטלה חובת זהירות מוגברת לפני כניסתו לצומת, וחובה לתת זכות קדימה לתנועה החוצה, עד לשלב בו סיים לחצות את הצומת.
אציין כי , בע"א 553/73, אליהו נ' חנחן ואח', פ"ד כט(2), 341, נקבע בהקשר לזכות הקדימה כי :


"נקבע כי זכות קדימה כזאת אינה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית, וכדברי השופט גויטיין (שם, בע' 1257) אין להשתמש בה "בעיניים עצומות". "נהג, על-אף היותו בעל זכות דרך, צריך להיות ער לנעשה בכביש"... לא למותר להזכיר, שאף בצומת מרומזר, לפי תקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, אסור לנוהג רכב להיכנס לצומת גם כשהרמזור מתיר את הכניסה, אלא אם ברור לו כי ביכולתו לעבור או להמשיך בנסיעתו ללא הפרעה. משמע, שגם כשניתן לו אור ירוק ברמזור, עליו לשים לב לנעשה בצומת ובצדיו ולוודא שהוא יכול לעבור בו ללא הפרעה וללא תקלה."

לאור האמור, יש לבחון , על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, האם קיימת רשלנות תורמת לנהג הזכאי לזכות הקדימה.

בחינת נסיבות המקרה בפני
, מובילות למסקנה ובהתאם לה, עמד התובע בחובה המוטלת עליו, לנקוט בזהירות בעת כניסתו לצומת.

בהקשר זה, תחילה, הנתבע העיד כי הנזק לרכבו הינו בקדמת הרכב ולא בצידו וזאת, בשעה שהנזק לרכבו של התובע הינו (כעולה מתמונות הנזק- ת/1 ו – ת/2) בצידו השמאלי. מיקום הנזקים כאמור שולל גרסת הנתבעים ולפיה הנתבע 1 היה במהלכה של הפניה לשמאל , שכן, לו גרסתם היתה נכונה הרי שהיה מצופה כי הפגיעה ברכבו של הנתבע 1 תהיה בצידו של הרכב בעוד שהפגיעה ברכבו של התובע תהיה בחלקו הקדמי . מיקום הפגיעות כאמור, מוביל למסקנה ולפיה, אמנם הנתבע 1 התפרץ לדרך בשעה שהתובע היה כבר בסמוך לצומת ואולי אף החל בחצייתה ומשכך, פגע עם קדמת רכבו בצד רכבו של התובע.
זאת ועוד, עיון בתמונות הנזק כמו גם בתמונות הרכבים לאחר התאונה , מעלה כי רכב התובע אמנם נמצא בנתיב הנגדי בסטייה בעוד שרכב הנתבע מצוי באלכסון לנתיב הנסיעה בו נסע התובע. מיקום הרכבים מעלה כי התגובה
אשר מנעה תאונה חמורה יותר היתה תגובת התובע, אשר מיהר והסיט את רכבו לכיוון שמאל, בה בשעה שהנתבע 1 המשיך בנסיעתו בלא ליתן דעתו לנעשה בצומת. מהירות תגובתו של התובע מחד אל מול מחדלו של הנתבע 1 מתגובה כלשהי- מאידך, יש בהם בכדי
לתמוך בכך, שהתובע אמנם התקדם לכיוון הצומת במהירות איטית כמתבקש והיה ער לנעשה בה וזאת, על אף שהנתבע 1 הגיח לכיוונו מכיוון רחוב צדדי וצר.
בנסיבות אלו, לא ניתן לייחס לתובע רשלנות תורמת ו/או "עצימת עיניים" – ההיפך.

לכל האמור, אוסיף כי הנתבע 1 , באופן ספונטאני ואמיתי, נטל האחריות לאירוע , מיד עם קרות האירוע ואף חתם על אישור כאמור, דבר אשר אף בו יש בכדי להטיל בספק את מהימנות גרסתו המאוחרת.

אשר על כן , הנני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך, על הנתבעים ביחד ולחוד לשפות את התובע בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבו.

7.
משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים ביחד ולחוד, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. לענין זה, תמך התובע את נזקיו בסך של
2092 ₪ הנובעים מתשלום בגין השתתפות עצמית וכינון – באישור חברת הביטוח משכך, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת הנזקים אלו אשר נגרמו לו. באשר לטענת התובע לנזק בסך 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש והוצאות הרי שלא הוכחה בפני
עוגמת נפש מיוחדת וכן, לא הובאו בפני
ראיות המעידות על הוצאות מיוחדות ומשכך, אביא רכיב זה בחשבון בעת פסיקת הוצאות ההליך.

8.
סוף דבר – התביעה מתקבלת. הנתבעים ביחד ולחוד
ישלמו לתובע סך של
2092
₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (7/9/10) ועד למועד התשלום המלא בפועל.
כן ישאו הנתבעים ביחד ולחוד בהוצאות התובע בסך של 750 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו בנוסף, הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.







ניתן היום,
כ"ו
אדר א תשע"א, 02 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 10892-09/10 יאיר ידיד נ' מרלון כהן, הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/03/2011)