פסקי דין על מ. סורקיס ובניו | פסקי דין על עוז שלמה סורקיס | פסקי דין על מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה

4453/04 פ     22/02/2011




פ 4453/04 מ. סורקיס ובניו בע"מ, עוז שלמה סורקיס נ' מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"פ 4453-04 מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה
נ' מ. סורקיס ובניו בע"מ
ואח'





מספר בקשה:6

בפני

כב' השופט נ. אבו טהה
- סגן הנשיא


מבקשים

1
.
מ. סורקיס ובניו בע"מ

2
.
עוז שלמה סורקיס


נגד


משיבים

מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה



החלטה

1.
כתב האישום הוגש בתאריך 30/11/04.

2.
התיק נותב אליי בתאריך 31/10/05.

3.
ישיבת המענה הראשונה נקבעה ליום 26/01/06.

4.
בישיבה מיום 26/01/06 לא הייתה התייצבות מטעם הנאשם ולא מטעם בא כוחו הואיל ובא כוח המאשימה טען כי הגיע להסכמה עם הסנגור לדחות את הדיון כדי לאפשר לנאשמים להסיר את המחדלים, בהתאם לבקשת הסנגור, כל זאת ללא בקשת רשות מבית המשפט.

5.
חרף האמור לעיל, נעתרתי לבקשה והוריתי על דחיית המענה לישיבה נוספת ליום 10/05/06.

6.
שוב, לבקשת בא כוח הנאשם, על רקע מחלתו, נדחה הדיון ליום 08/11/06.

7.
בישיבה מיום 08/11/06 הנאשם לא התייצב. בא כוחו, שהתייצב, טען כי נותר מחדל משנת 1999 ועל כן זקוק לדחייה נוספת.

8.
שוב, בית המשפט נעתר לבקשה ודחה את המענה ליום 28/03/07 תוך הדגשה של בית המשפט כי הובהר לבא כוח הנאשם שלא יינתנו דחיות נוספות.

9.
בישיבה מיום 28/03/07 הודיע בא כוח המאשימה כי הסנגור שלח בקשת דחייה דחופה באותו בוקר לפיה נבצר ממנו להגיע לדיון מפאת מחלה. שוב, בית המשפט נעתר לבקשה והורה על דחיית הדיון ליום 16/05/07.

10.
בישיבה מיום 16/05/07 שוב לא התייצב הנאשם על אף שנקבע בהחלטה מיום 28/03/07 שעל הסנגור לדאוג להתייצבות הנאשם. הסנגור טען כי כתוצאה מטעות בתום לב הנאשם סבר שהדיון קבוע למועד אחר ועל כן לא התייצב. יחד עם זאת עתר שלא להוציא צו הבאה כנגדו. כמו כן, עתר לדחייה נוספת לאחר הפגרה תוך התחייבות שהמחדל יוסר.


בא כוח המאשימה טענה כי היא משאירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

11.
חרף האמור לעיל, נעתרתי בפעם השלישית לבקשת דחייה כדי לאפשר לנאשם להסיר את המחדל הרלוונטי לשנת המס 1999 ונקבע המשך דיון ליום 21/11/07 תוך הדגשה כי אם תתבקש דחייה נוספת, הדבר יהיה כרוך בתשלום הוצאות על פי תקנה 21. כמו כן, צוין כי הסנגור ידאג להתייצבות הנאשם.

12.
בישיבה מיום 21/11/07 התייצבו הנאשם והסנגור. שוב, הסנגור, מפאת נסיבות אישיות שאינן קשורות לנאשם, עתר לדחייה. שוב בית המשפט נעתר לבקשת הסנגור והדיון נדחה ליום 30/12/07.

13.
בישיבה מיום 30/12/07 התייצב הנאשם ובא כוחו. הסנגור טען כי הדו"ח נשוא שנת המס 1999 מתייחס לחברה שלא הייתה לה פעילות עסקית ועל כן עתר לדחייה נוספת כדי להגיש בקשה להמיר את כתב האישום בקנס מנהלי.


בא כוח המאשימה טען כי הוא מבקש דחייה לצורך בדיקת טענת הסנגור בנוגע לשנת המס 1999.

14.
לבקשת הצדדים, נדחה הדיון שוב ליום 01/04/08.

15.
בישיבה מיום 01/04/08 נתקבלה בקשת דחייה מהסנגור עקב אשפוזו לצורך ניתוח. לאור ההודעה, נדחה הדיון ליום 09/07/08.

16.
בישיבה מיום 09/07/08 נשלחה בקשת דחייה ע"י הסנגור בציון כי בתו הקטינה של הנאשם עברה ניתוח והנאשם נאלץ לשהות במחיצתה. עוד צוין על ידי הסנגור בבקשה כי הסנגור עצמו טרם שב לעבודה במשרדו לאחר ניתוח שעבר בסוף חודש מרץ 2008. עוד בבקשת הדחייה צוין כי כלל המחדלים הוסרו סופית והם עומדים לעתור לביטול כתב האישום או להמרתו לקנס מנהלי.

17.
על רקע המתואר לעיל, שוב נדחה הדיון למענה ליום 21/09/08 תוך ציון כי על הסנגור לדאוג להתייצבות הנאשם.

18.
בישיבה מיום 21/09/08 לא הייתה התייצבות מטעם הנאשם או הסנגור, ובהתאם לבקשת המאשימה, הוצא צו הבאה כנגד הנאשם ללא שחרור. כמו כן, ניתנה ארכה של שבעה ימים לסנגור לתת תגובה מדוע לא התייצב לדיון שזומן אליו כדין בטרם ייפסקו הוצאות אישיות כנגדו, ושוב הדיון נדחה ליום 29/10/08.

19.
בישיבה מיום 29/10/08 שוב לא הייתה התייצבות מטעם הנאשם. יחד עם זאת, ב"כ הצדדים עתרו לדחות את הדיון לתזכורת הואיל והוגשה בקשה להמיר את כתב האישום בקנס מנהלי. שוב, נדרש בא כוח הנאשם לדאוג להתייצבות הנאשם למועד הנדחה – 02/07/09.

20.
בישיבה מיום 02/07/09 לא הייתה התייצבות מטעם הנאשם ובא כוחו. עוד נטען על ידי המאשימה כי הבקשה להמרת כתב האישום לקנס מנהלי נענתה בשלילה. כמו כן, עתרה המאשימה להוציא צו הבאה כנגד הנאשם. שוב נדחה הדיון ליום 24/09/09 והוצא צו הבאה כנגד הנאשם ללא שחרור. עוד נתבקש הסנגור לשלוח הודעה תוך 14 יום מדוע לא התייצב למועד שזומן אליו כדין.

21.
בישיבה מיום 24/09/09 שוב לא הייתה התייצבות מטעם הנאשם ובא כוחו. המאשימה טענה כי הסנגור הגיש בקשה חוזרת להמרת כתב האישום בקנס מנהלי וטרם ניתנה החלטה. עוד טענה המאשימה כי תסכים לדחייה המבוקשת ע"י ב"כ הנאשם שנתבקשה בכתב, ושוב הדיון נדחה ליום 28/01/10 תוך ציון כי ב"כ הנאשם ידאג להתייצבות הנאשם.

22.
בישיבה מיום 28/01/10 התייצב הנאשם ובא כוחו. בדיון נמסר על ידי המאשימה כי הבקשה החוזרת להמרת כתב האישום שוב נדחתה על רקע מחדלים נוספים של הנאשמים מעבר למה שמיוחס להם בכתב האישום. הסנגור טען כי ברצונם להסיר את המחדלים ולהמיר את כתב האישום בקנס מנהלי. בית המשפט הקריא את כתב האישום לנאשמים והסנגור כפר בשם מרשיו בעובדות כתב האישום. הדיון נקבע להוכחות ליום 06/05/10.


באותה ישיבה מיום 28/01/10, נקבע מועד לתזכורת ליום 25/03/10 במעמד ב"כ הצדדים.

23.
בישיבה מיום 25/03/10 שוב לא הייתה התייצבות מטעם הנאשם והסנגור חרף העובדה שהמועד נקבע במעמדם.

24.
לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 06/05/10 התייצבו העדים. מטעם הסנגור התייצב עו"ד צרפתי ומסר כי אתמול עו"ד יעקב בלטר אושפז בביה"ח ועתר שלא לשמוע את הדיון. מנגד, ב"כ המאשימה עתר לשמוע לפחות אחד מבין העדים שהתייצבו מירושלים. לחילופין, עתר ב"כ המאשימה להשית הוצאות לעדים שהתייצבו. הנאשם, שהתייצב לדיון, טען: "אני אשקול לאור מצב הדברים שנוצר, החלפת ייצוג ואתן תשובה בכתב לבית המשפט בתוך 14 יום מהיום" והדיון נדחה לתזכורת ליום 03/06/10.

25.
בישיבה מיום 03/06/10 לא התייצב הנאשם וגם הסנגור לא התייצב. בא כוח המאשימה טען כי אתמול שוחח עם הסנגור והאחרון הודיע לו שהוא ממשיך לייצג את הנאשם, אך לא ידע לומר מדוע הסנגור לא התייצב. כמו כן, ביקש צו הבאה כנגד הנאשם ללא שחרור וכן ביקש להשית הוצאות על רקע הדחיות הרבות בתיק זה ובעיקר נוכח העובדה שמדובר בכתב אישום שהוגש בשנת 2004, וביתר שאת, נוכח ההנחיות החדשות של נשיאת בית המשפט העליון בדבר מדיניות אי מתן דחיות.


על רקע האמור לעיל, שוב הדיון נדחה למענה ליום 30/06/10. הוצא צו הבאה כנגד הנאשם בו נקבע כי ניתן לשחררו כנגד הפקדה ע"ס 20,000 ₪, ערבות עצמית ע"ס 50,000 ₪, ערבות צד ג' ע"ס 50,000 ₪. כמו כן, הוריתי על חיוב הנאשם בתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪.

26.
בתאריך 28/06/10 הוגשה בקשה לביטול צו ההבאה – הנאשם התייצב לדיון כאשר היה מיוצג על ידי עו"ד רונן דינצ'י בשם עו"ד בלטר ועתר לבטל את צו ההבאה, לרבות החיוב בהוצאות. לפנים משורת הדין, החלטתי לבטל את תנאי הערובה לשחרור הנאשם במסגרת צו הבאה לאחר שהתחייב הנאשם להתייצב לדיון שנקבע ליום 30/06/10.

27.
בישיבה מיום 30/06/10 התייצב הנאשם והסנגור. הסנגור טען כי רק היום הגיש בקשה לעיכוב הליכים ליועמ"ש, תוך ציון כי כל המחדלים הוסרו למעט חוב הניכויים. כמו כן, עתר לקבוע לתזכורת תוך ציון המילים "אני מתחייב שלא יתקיימו הוכחות בתיק זה". מנגד, ב"כ מאשימה ביקש שהדחייה תהיה קצרה נוכח התארכות ההליכים בתיק זה. שוב נעתרתי לבקשת הסנגור וקבעתי לתזכורת ליום 04/11/10 תוך הבהרה לסנגור שלא יינתנו דחיות נוספות ושעליו להגיש את הבקשה לעיכוב הליכים באופן מיידי. כמו כן, נעתרתי לבקשת הסנגור והוריתי על ביטול חיוב הנאשם בהוצאות בסך 5,000 ₪ לאוצר המדינה בהתאם להחלטתי מיום 30/06/10.

28.
בישיבה מיום 04/11/10 בהסכמת המאשימה ובהעדר הצדדים, נקבעה ישיבת תזכורת נוספת ליום 10/02/11 תוך ציון שבא כוח הנאשם ידאג להתייצבות הנאשם.

29.
בישיבה מיום 10/02/11 נתקבלה בקשת דחייה בהסכמה למועד תזכורת נוסף. בבקשה ציין הסנגור: "מזה כחודשיים החתום מטה אינו עובד לצערו כתוצאה מפריצת דיסק ועל כן נבצר ממנו לטפל בבקשה לעיכוב הליכים אותה אמור היה להגיש על פי הסיכום בין הצדדים". בדיון טען ב"כ המאשימה כי נתנו את הסכמתם לדחייה על רקע הנסיבות הרפואיות שציין הסנגור. עוד נטען על ידי נציג המאשימה כי הוא מודע לסחבת שנגרמה בתיק זה.

30.
יש לציין כי הנאשם לא התייצב לדיון ולא קיבל רשות מבית המשפט לפטור מהתייצבות, גם אם הייתה הסכמה מצד המאשימה לדחייה.

31.
בהחלטתי מיום 10/02/11 הוריתי על הוצאת צו הבאה כנגד הנאשם – ניתן לשחררו כנגד הפקדת סך של 5,000 ₪. עוד קבעתי כי החלטה נוספת תינתן בהמשך בשים לב לסחבת בתיק זה.

32.
היום הובאה בפני
י בקשה עם הכותרת: "בקשה דחופה לכבוד בית המשפט בעניין החלטה מיום 10/02/11". להלן נימוקי הבקשה:

1.
במעמד התזכורת ביום 10/02/11, מעמד שדחייתו נתבקשה בהסכמה עם המאשימה, פעל בית המשפט, בכל הכבוד הראוי, אך לתדהמתו של החתום מטה הואיל ומשמש הוא פה לקטגור וקיבל החלטה מהותית בניגוד לעמדת המאשימה ועל אף שהבקשה לדחייה בהסכמה כאמור.

2.
אין זה מוסיף ואין זה מוריד כשבא כוח המאשימה הייתה מודעת לסחבת שנגרמה בתיק, לשיטתה, הרי שהיא לא חזרה בה מהסכמתה לדחייה ולו ברמז.

3.
בכל הכבוד, לא היה כל בסיס לפעול במתן החלטתו מ-10/02/11 כאילו שכן חזרה בה.

4.
למעשה, כב' בית המשפט שימש פה לקטגוריה כאמור בהתעלמו מהבקשה המוסכמת לדחייה, בדחייתה ללא בקשת המאשימה לכך בהעדר הנאשמים ומבלי ליתן להם כל הזדמנות טיעון
.

5.
גילה כב' בית המשפט את דעתו לעניין המשפט לגופו של עניין ובכך יצר עילה לפסלותו מהמשך ניהול התיק.

6.
בהוצאת צו הבאה בית המשפט בעצם נתן החלטה סופית ובניגוד גמור להחלטתו ליתן החלטה מאוחר יותר אשר תישלח לצדדים. בכך סגר בפני
הנאשמים כל אפשרות של טיעון כאמור.

7.
ההחלטה האמורה מ-10/02/11 הינה כאמור החלטה במעמד צד אחד ובנסיבות הנ"ל יש להורות על ביטול צו ההבאה שהוצא כנגד הנאשם 2.

8.
ב"כ הנאשמים לא היה פונה אל כב' בית המשפט בנימה של נוקשות כזו, אלמלא לא היה הנאשם מס' 2 נעצר אתמול בערב בביתו, כאשר בידי משטרת ישראל צו הבאה ללא אפשרות שחרור כנגד הפקדה של 5,000 ₪. כלומר צו ההבאה היה פסול כשלעצמו בכך שגם אינו תואם את ההחלטה מיום 10/02/11.

9.
יהיה זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

33.
המאשימה מתבקשת לתת תגובה תוך 14 יום בטרם מתן החלטה בהתאם לדיון מיום 10/02/11.

34.
קובע לתזכורת במעמד הצדדים ליום 31/03/11 בשעה 09:00.

35.
ב"כ הנאשם ידאג להתייצבות הנאשם.

36.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים ותוודא שאכן התקבלה.

ניתנה היום,
י"ח
אדר א תשע"א, 22 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.










פ בית משפט שלום 4453/04 מ. סורקיס ובניו בע"מ, עוז שלמה סורקיס נ' מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה (פורסם ב-ֽ 22/02/2011)