פסקי דין על יובל מזרחי | פסקי דין על קצין התגמולים

195/08 ענ     08/02/2011




ענ 195/08 יובל מזרחי נ' קצין התגמולים








בית משפט השלום בירושלים



ע"נ 195-08 מזרחי נ' פרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי




הוועדה
לערעורים
לפי חוק הנכים
(תגמולים ושיקום) התשי"ט-1959


בפני

כב' השופט (בדימ') עזרא
קמא –
יו"ר
ד"ר יעקב אסף


–

חבר
עו"ד מנחם שח"ק

–

חבר



המערער



יובל מזרחי
ע"י עוה"ד שמעון פרנקו


נגד


המשיב

קצין התגמולים

ע"י עוה"ד נפתלי קפשוק



החלטה



ערעור על החלטת המשיב, מיום
5.11.2000, שלפיה אין קשר בין אוטם שריר הלב, שבו הוא לקה, לבין תנאי שירותו במשטרת ישראל.

רקע עובדתי
1.
המערער, יליד שנת 1975, משרת במשטרת ישראל מיום 18.2.1998, בתפקידים שונים במגזר הייעודי.

2.
בתפקידו האחרון היה המערער קצין הדרכה במחוז ירושלים.

3.
המערער טוען, כי ביום 18.11.2007, במסגרת טורניר קטרגל, חש חולשה ולחץ בחזהו, עקב ויכוח בינו לבין שופט במשחק שבו השתתפה קבוצה שהמערער אימן אותה. עוד טוען המערער, כי הלחץ בחזה החריף לקראת הערב, והוא פנה לבית חולים, ושם אובחן כמי שסובל מהתקף-לב.

4.
המערער מתאר – בתצהירו ובעדותו בפני
נו – את האירועים ביום הספורט, שהתקיים, כאמור, ביום 18.11.2007, לאמור: באותו יום, בשעה 07:00 (בבוקר) הגיע המערער למחוז והעמיס ציוד ספורט ונסע עם הציוד לאולם הספורט "פוליאנסקי" שבקרית יובל בירושלים.

5.
במגרש התקיימו תחרויות קטרגל שבהן השתתפה קבוצה שהוא אימן כאמור.

6.
המערער מוסיף ומתאר, כי בשעה 13:00 החל משחק של קבוצתו, ממרחב ציון
נגד קבוצה ממרחב בית שמש.

7.
במהלך המשחק החליט השופט, ששפט במשחק האמור, החלטה, שבעיני המערער היתה
החלטה שגויה שחרצה את גורל המשחק לרעת קבוצתו. או-אז התפתח ויכוח סוער בינו לבין שופט המשחק, שלווה בצעקות, ותוך כדי הויכוח חש המערער בחולשה כללית, והוא התיישב בצד.

8.
המערער טוען, כי חש בלחץ בחזהו, שלווה בכאב חד והזעה. חבריו לקבוצה נתנו לו מים לשתות אך התחושה הרעה המשיכה במשך כל אחר הצהריים.

9.
לטענתו, המערער, הוא לא התייחס ברצינות לתחושה זו, ובתום המשחק, החזיר המערער ושוטרים נוספים את ציוד הספורט, ומשם הוא נסע לביתו, בערך-בשעה 17:00.

10.
המערער, כך לטענתו, חש לקראת השעה 20:00, כי הכאבים גוברים, והוא פנה בעצמו למגן דוד אדום ומשם אובחן שהוא "עובר התקף-לב".

חוות
דעת
11. לתמיכה בטענותיו הגיש המערער חוות דעת רפואית, שנתן פרופ' טדי וייס, לאחר שהמשיב תמך את החלטתו, בחוות דעת רפואית יצחק שפירא, מיום 14.9.2010.
12.
פרופ' שפירא שלל כל קשר בין אוטם שריר הלב לבין השירות במשטרה, ובעיקר לאירועים במשחק הקטרגל ולהשתתפות המערער בהם. לדעת פרופ' שפירא, מחלת הלב אצל המערער היא קונסטיטוציונלית. פרופ' שפירא מציין בחוות דעתו כי אוטם שריר הלב חייב, על פי הספרות הרפואית שאזכר בחוות דעתו – צריך שיתרחש בסמיכות זמנים של שעות
בודדות לאחר אירוע חריג, כדי לקשור את האירוע והאוטם לשירות. סמיכות הזמנים במקרה דנן – לא היתה כזאת.
13.
עוד קובע פרופ' שפירא בחוות דעתו, כי אין הוא רואה במשחק הקטרגל, אפילו הוא מלווה בהתלהבות במהלך המשחק – אירוע חריג.
14.
לעומת פרופ' שפירא, לדעת פרופ' וייס, בחוות דעת מיום 22.6.2009, האירוע במשחק היה חריג, אשר גרם לסערת רגשות יוצאת דופן אצל המערער שבהמשכה אירע התקף-לב.
פרופ' וייס אינו תמים דעים פרופ' שפירא בסוגיית "סמיכות הזמנים".
15.
חוות דעתו של פרופ' וייס עמדה בפני
פרופ' שפירא לפני שהוא נתן את חוות דעתו. פרופ' שפירא ציין, כי משיחה עם המערער וממה שצויין בסיכום האשפוז של המערער בבית החולים, אין עולה, כי המערער סבל מלחץ בחזהו בעת המשחק, כפי שציין פרופ' וייס בחוות דעתו.
16.
פרופ' שפירא מציין עוד, כי אין כל דיווח על כאבים בחזה – עד שעות הלילה, ולא ניתן להתייחס למשחק כדורגל שבו שימש המערער כמאמן של קבוצה מתחרה כאל אירוע חריג. עוד מציין פרופ' שפירא, כי למערער מחלה כללית מפושטת, שאין ספק שהיתה גורמת באיזה זמן שהוא להתרחשות אוטם שריר הלב.
17.
פרופ' שפירא הוסיף, כי ברוב המקרים אין יודעים מה בדיוק גרם להתרחשות האוטם, ובכל מקרה לא ניתן לראות את האירוע ביחס
למערער – אירוע חריג, לנוכח הכשרתו ופעילותו של המערער במסגרת שירותו במשטרה, שיכול שהתקיימו בכל מקום בשירות אזרחי. ועוד זאת, המערער שימש מאמן של קבוצת שוטרים ומי שמשמש מאמן הוא בעל כושר גופני, כפי שאכן היה המערער.
חקירת המומחים הרפואיים
18.
המומחים נחקרו על חוות דעתם, בישיבת הועדה מיום 2.11.2009: פרופ' ווייס הסכים, בחקירתו, כי המחלה יכול שתפרוץ במשך הזמן, ואין צורך שיהיה אירוע חריג שיביא להתפרצותה וגם זאת, חולה מגיע לבית החולים כשבפיו תלונות מסוג התלונות שהעלה המערער, ויש חשיבות מרובה לעובדה של זמן תחילת האירוע, מתי החלו הכאבים והתחושה הרעה, ויש חשיבות לדעת מפי החולה מתי החלו הכאבים, ולא רק מתי החלו הכאבים החזקים.
19.
בענין דנן למד פרופ' וייס על מועד תחילת הכאבים מפי המערער, ולא ממסמכים. זאת לאחר שהוצג בפני
פרופ' וייס סיכום מחלה מיום 19.11.2007, ביום אשפוז המערער, ולפיו צויין כי תחילת הכאבים היו בשעה 22:00. עם זאת, עמדתו של פרופ' וייס היא, שזה היה אירוע חריג, וכי המחלה פורצת בעקבות "סטרס".
20.
פרופ' שפירא, אמר בחקירתו, כי הוא רשם מפי המערער "מילה במילה", אך הוא הסתמך גם על תיעוד רפואי – "סיכום המחלה",
לענין מועד תחילת הכאבים , וכך התרשם משיחתו עם המערער.
21.
בניגוד לדעתו של פרופ' וייס, קובע פרופ' שפירא, שיש חשיבות רבה למועד תחילת הכאבים, שמהווה אינדיקציה לטיפול, ובמקרה של המערער, רואים זאת היטב בתיעוד של בית החולים.
22.
בחקירתו, חזר פרופ' שפירא על עמדתו שבחוותך דעתו, שאין מדור באירוע חריג, וכי מעצם
תפקידו של המערער כמאמן קבוצה, זו שגרת עבודה, יש ויכוחים ודין ודברים עם שחקנים ועם שופטים.
חקירת המערער ועדיו
23
.
המערער נחקר על תצהירו מיום9/2/2009 , ובחקירתו אומר המערער, כי הוא שימש בתפקיד של רכז כשירויות, מאמן כושר, מדריך ספורט ותזונאי. לפני התפקיד הזה, הוא היה עוזר קצין מבצעים בעבדות שטח, ולפני כן היה סייר. תפקידו האחרון כלל השתתפות בתחרויות ספורט, וימי ספורט מרחביים ומחוזיים.
24.
עוד אמר המערער, כי במשחק הקטרגל משתתפת קבוצה של 4 שחקנים ושוער, ומי ששופט במשחק של קבוצתו אף הוא שוטר.
25.
בהתייחסותו לאירוע, אמר המערער, כי הויכוח בינו לבין השופט אירע במרכז המגרש וארך כדקה (ע"מ 11 לפרוטוקול), ואז החל לחוש חולשה, כאבים בחזה וזיעה.
26.
המערער הוסיף בחקירתו, כי גם לפני האירוע הוא התעצבן, וכי לאחר הויכוח הוא ישב כשעתיים. אחרי כן הוא נהג ברכב משטרתי, והסיע את הקבוצה למחוז.
27.
לדבריו, בלילה עדיין לוותה אותו תחושה של מועקה, וכי בשעה 22:00 הוא פנה בעמו למגן דוד אדום.
28.
המערער הוסיף, כי במגרש היה חובש משטרתי, אך הוא לא פנה אלא כדי לקבל עזרה.
29.
המערער אמר, כי משחקים כאלה מלווים במתח רב, בהתרגשות וויכוחים, וכך המצב בכל יום ספורט, בכלל, ובכדורגל, במיוחד.
30.
המערער נשאל על ידי הועדה, לגבי הרישום בבית החולים, כי הכאבים החלו אך בשעה 22:00. המערער השיב, כי דובר בכאבים חזקים, ובהמשך הדברים, טען כי אין זכור לו אם הוא נשאל לענין עוצמת הכאבים ומועד תחילתם.
31.
מטעם המערער העידו שני עמיתים לעבודה: קובי יעקב ופטריק אמסלם: קובי יעקב אישר בעדותו מיום
17.12.2009, כי המערער היה בסערת-רגשות אך לא זכר מה היתה החלטת שופט המשחק שהביאה לויכוח עמו. העד אומר שהיה "מחוץ לקווים", והוא אינו זוכר את הרגע של הוויכוח.

העד, פטריק אמסלם, שהיה קצין כשירויות ואחראי על פעילות הספורט, העיד כי היתה החלטה שופט, לרעת הקבוצה, שאימן המערער,
שבעקבותיה החל ויכוח, אך אין הוא זוכר את מהות ההחלטה, וגם באותו רגע לא ידע שהחלטת השופט חורצת, למעשה, את גורל המשחק.
עם זאת, מציין העד אמסלם, כי הויכוחים, ההתרגשות היו לאורך כל המשחק, וכי האירוע התרחש בדקה האחרונה של המשחק.

האמנם "אירוע חריג", ונטל ההוכחה
32.
מהותו של אירוע – אם הוא חריג, אם לאו – היא שאלה עובדתית, שצריכה להתבסס על מסכת הראיות שבאו לפני הועדה.
33.
על המערער מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, ולענייננו – קיום קשר בין מחלתו לבין תנאי השירות הצבאי (או המשטרתי). גם בענין "מידת ההוכחה", על התובע (המערער) להוכיח כי מתקבל על הדעת שקיים קשר כאמור, ואין להסתפק בהעלאת אפשרות תיאורטית לקיומו של קשר סיבתי.
בענייננו, על המערער להראות כי היה אירוע חריג ויוצא דופן שגרם להתפרצות המחלה, וכי אירוע שכזה הוא הגורם. לשון אחרת, צריך להוכיח קשר סיבתי קונקרטי.
34.
הפסיקה בענינים אלה חוזרת ונשנית, לפיה מוטל על המערער להוכיח את תביעתו מעבר למאזן הסתברות (ראו: ע"א 472/89 קצין התגמולים
נ' אברהם רוט, פ"ד מה (5), 203; ע"א 827/82 קצין התגמולים
נ' מסעוד לוי, פ"ד לח (ד), 830).
35.
מעדות המערער ומשני עדיו, ובעיקר מעדותו של הפטריק אמסלם, לאורך כל המשחק, כמו בכל משחקי הספורט, מלווים המשחקים, בויכוחים, בהתלהמויות, ובסערת רגשות.

מדובר באירועי ספורט במקום עבודה, ואין נפקא מינה שהמשחק הוא בין קבוצות ממרחבים שונים של המשטרה. זה אך טבעי שיהיו ויכוחים אף סוערים במשחקים כאלה – בין שחקנים של
הקבוצות, מאמנים ושופטים.

ניתן לומר, כי זו שגרה של משחקים כאלה, ולגבי מאמן של קבוצת שחקנים במקום עבודה זהו ענין של "שגרת עבודה", שההתרגשות היא מנת חלקו כמאמן ואחראי על כושר של שחקנים. ויכוחים כאלה במשחקי כדורגל, לא כל שכן במשחקים במקום עבודה – אינם חריגים.
36.
לא שוכנענו, בהיבט העובדתי, שהיה אירוע חריג שבסמיכות לו התרחש אוטם שריר הלב. במקרה דנן עבר פרק זמן של כ- 9 שעות בין האירוע שארך כדקה ועד לכאבים, שהביאו את המערער לפנות בעצמו למד"א ומשם לבית החולים.
37.
גם לא שוכנענו, כי אירוע מסוג זה, בהיבט הרפואי יוצר קשר סיבתי למחלה של אוטם שריר הלב.
38.
בענינים אלה, לא הצליח המערער להרים את נטל ההוכחה.
סיכום
39.
לאור האמור, אנו קובעים כי החלטת המשיב, שלפיה אין קשר בין תנאי שירותו של המערער במשטרה לבין המחלה שבה הוא לקה, היא החלטה סבירה, ואין מקום להתערב בה.
40.
לפיכך, הערעור נדחה.


ניתנה היום, ג'
אדר א תשע"א, 8 בפברואר 2011, בהעדר הצדדים.


_____________________


_______________
_______________
עזרא קמא
– שופט (בדימוס)


ד"ר יעקב אסף
עו"ד מנחם שח"ק

יושב – ראש


חבר


חבר












ענ בית משפט שלום 195/08 יובל מזרחי נ' קצין התגמולים (פורסם ב-ֽ 08/02/2011)