פסקי דין על אלון קלדרון אינסטלציה | פסקי דין על אלון קלדרון | פסקי דין על נאווה קלדרון | פסקי דין על רפי אמיר

7230/07 א     07/02/2011




א 7230/07 אלון קלדרון אינסטלציה בע"מ, אלון קלדרון, נאווה קלדרון נ' רפי אמיר








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 7230-07 אלון קלדרון
אינסטלציה בע"מ
ואח' נ' אמיר






בפני

כב' השופטת
ג'אדה בסול


התובעים

1
.
אלון קלדרון
אינסטלציה בע"מ

2
.
אלון קלדרון

3
.
נאווה קלדרון


נגד


הנתבע

רפי אמיר




פסק דין


הנתבע רואה חשבון במקצועו ובמועדים הרלוונטיים לתביעה הוא סיפק לתובעים שירותי מקצועיים לרבות הנה"ח.

התובעת מס' 1 ,חברה העוסקת בתחום האינסטלציה בניהולם של התובעים מס' 1 ו-2.

השירותים המקצועיים שסיפק משרדו של התובע לתובעת החלו,לאחר שרו"ח קודם בשם סוידאן
סיפק להם את השירותים לכמה שנים.רו"ח סוידאן והנתבע היו שותפים בהוצאות המשרד
אך לא שותפים עסקיים.(בעניין הייצוג וזהות המייצג בכל פרק זמן נתון קיימת מחלוקת בין הצדדים שאין מקום להיכנס אליה בשלב זה ,ועל כך יפורט בהמשך)

לימים,גילו התובעים כי קיימים ליקויים ואי סדרים בעבודתו של רו"ח סוידאן,הם הפסיקו את התקשרותם
איתו
ופנו לנתבע שיספק להם שירותים מקצועיים אלו.

התובעים אף נעזרו בנתבע וקיבלו ממנו חוו"ד מקצועית אודות הליקויים שהתגלו בעבודתו של רו"ח סוידאן,ואותה חוו"ד שימשה אותם בהליך משפטי שניהלו נגד אותו סוידאן בבית המשפט.

בהליך בין התובעים לבין רו"ח סוידאן הושג הסדר פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
,ורו"ח סוידאן בהתאם להסדר שילם לתובעים סכום כספי עליו הוסכם בין הצדדים.

על אף הצו שניתן להמצאת מסמכי אותו הליך לתיק בית המשפט וכן תיק בית המשפט באותו הליך,המסמכים לא הומצאו.

התובעת,כאמור,המשיכה לקבל שירותים מקצועיים ממשרדו של הנתבע,לרבות הנהלת חשבונות.

לטענת התובעים,גם בעבודת הנתבע נתגלו ליקויים
רבים שהסבו להם נזקים וליקויים אלו כללו את הדברים האים:


הנתבע לא עשה דבר לתיקון הליקויים בעבודת רו"ח סוידאן

ספרי החשבונות נוהלו ע"י הנתבע בצורה לא תקינה

ספרי החשבונות לקו באי סדרים

הדיווחים לרשויות המס לקו בחסר

התגלו אי התאמות בכרטסת הנה"ח וכו'

פעולות הנתבע לא תאמו את הנדרש מרו"ח סביר ולא ענו על דרישות החוק.

לטענת התובעים,הם פנו רבות לנתבע לבירור פשר
אי הסדרים בספרי החשבונות,דרישות תשלום שנשלחו ע"י רשויות המס שנשלחו ולא שולמו,ליקויים בהתאמות הבנקים,חשבוניות חסרות ועוד,אך הנתבע התחמק מלתת תשובות ענייניות,תוך הבטחה כי הכול מטופל כראוי.

משגבר חששם של התובעים כי תפקוד הנתבע איננו ראוי,הם נאלצו לפנות לרו"ח אחר,רו"ח פררו ,שגילה כי אכן נפלו פגמים וליקויים רבים בתפקוד הנתבע ומשרדו,והוא נאלץ להשקיע מאמצים רבים לתיקון אי הסדרים שנתגלו.

התובעת נעזרה גם בשירותי יועץ מס בשם נעים ח'ורי
.

לפי התובעים,בשל הליקויים בעבודת הנתבע,התנהלה בעניינם חקירה ע"י רשויות המס,ולאור הליקויים הרבים שהתגלו ע"י רשויות המס,ועל מנת שלא יפסלו ספרי התובעת,כך לגרסתה, הוצע לתובעת תשלום קנס בשיעור 300,000 ₪,הצעה שהתובעת לא קיבלה אותה ,ונעזרה,כאמור,ברו"ח פררו ויועץ המס נעים ח'ורי
לשם פתרון הבעיה שנוצרה .

בסופו של יום,ולאחר הדיונים שהתנהלו בפני
רשויות המס בסיוע רו"ח פררו ויועץ המס מר ח'ורי,חויבה התובעת במס של כ-80,000 ₪ ובוטלו יתרות ההפסד לעבר.

לפי התובעת,רשלנות הנתבע היא שגרמה לתובעים לנזק ועל כן חובתו לפצותם בגין נזקים אלו.

הנזקים להם טוענים התובעים הם כדלהלן:

שכה"ט ששולם לנתבע בגין הטיפול בליקויים בעבודת רו"ח סוידאן
סך של 30,000 ₪ נומינלי נכון ליום הגשת התביעה
42,504 ₪

החזר שכ"ט ששולם לנתבע לשנים בהן הוא נתן שירותים לתובעת
סך של 63,180 ₪
צמוד למדד מ12/03 ועד הגשת התביעה
74,163 ₪

שכ"ט לרו"ח פררו לתיקון הליקויים
סך של 21,122 ₪ צמוד למדד מ6/04 ועד הגשת התביעה
22,893 ₪

שכ"ט ליועץ המס ח'ורי ששירותיו נשכרו לצורך ניהול
מו"מ מול שלטונות המס 8,547 ₪ צמוד למדד מ1/06
ועד הגשת התביעה
9,241 ₪

תשלום קנס למס הכנסה בגין הליקויים שהתגלו
סך 79,200 ₪ צמוד עד להגשת התביעה
80,789 ₪

מחיקת הפסדי עבר
בסך 583,097 ₪ ועקב כך הפסד החזר מס
שהתובעת היתה זכאית לקבל סך של 209,915 ₪
צמוד למדד מיום המחיקה ועד להגשת התביעה
226,948 ₪


הפסד ימי עבודה לתובעים(60 יום כ"א)לתובע 2
27,490 ₪

לתובעת 3
12,600 ₪

הוצאות לשחזור מסמכים,שליחויות וכיו"ב
20,000 ₪

עוגמת
נפש
50,000 ₪

סה"כ
566,628 ₪.

הנתבע טען בהגנתו כי פסילת הספרים של התובעת נעשתה בשל העלמת הכנסות בהיקפים נרחבים,דבר שאיננו קשור לטיפולו הוא בעניינה של התובעת כרואה החשבון שלה או כמנהל חשבונותיה.

עוד טען הנתבע כי הוא ביצע את כל אשר יכל במסגרת טיפולו בתיקון הליקויים בעבודת רו"ח סוידאן,וכי בעבודתו הוא לא נפל כל פגם ולא נתגלו אי סדרים כלשהם,וכי כל ליקוי שהתגלה,אם התגלה,היה בשל
מעשיהם או מחדליהם של התובעים שפעלו בניגוד להוראותיו והמלצותיו ,פעלו כאוות נפשם בניגוד להנחיותיו המקצועיות.
לטענת הנתבע,פסילת הספרים ומחיקת ההפסדים משנים
קודמות,נעשו בשל העלמת הכנסות בסכומים נכבדים ע"י התובעים.

הנתבע הודה בעניין אחד כי אכן נפלה טעות,בדיווח על הכנסות למס הכנסה,אך לגרסתו,טעות זו נבעה מכך שנוהלו שתי סדרות של חשבוניות (הקפה ומזומן) ובשל הזהות במספרי החשבוניות משתי הסדרות,נפלה הטעות בדיווח למס הכנסה
כשעל אותה הכנסה דווח לשלטונות מע"מ.

טעות זו בדיווח על חשבוניות הייתה בשיעור של כ-60,000 ₪.

(במסגרת סיכומי טענותיו,הנתבע טען כי מדובר בסכום קטן בהרבה מהסכום בו הוא הודה)

לטענת הנתבע בגין טעות זו,ובדיון שהתנהל בפני
המפקח במס הכנסה,הסכים אותו מפקח לתיקון הטעות בספרים ובדו"ח ולהתייחס אליה כאל תיקון עצמי,אך לאור החשד להעלמת הכנסות בהיקף נרחב הרבה מעבר לסכום אותן חשבוניות,לא היה בתיקון כדי לשנות את ההחלטה בדבר פסילת הספרים או מחיקת ההפסדים המדווחים בסך העולה על 500,000 ₪ בעוד החשבוניות עסקינן הן בסך 60,000 ₪.

לטענת התובע,ככל שהדברים היו תלויים בו,התנהלותו הייתה מקצועית ובוצעה על הצד הטוב ביותר בעוד שאי הסדרים והרשלנות היו מנת חלקם של התובעים.

הרשלנות שיוחסה לנתבע כללה את הדברים הבאים:

ניהול ספרי חשבונות
: על הנתבע חלה חובה לעדכן את התובעת בדבר חובתה לנהל ספר הזמנות ולפקח על ביצוע הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)ולדאוג כי ספר ההזמנות ינוהל כהלכה,לרבות רישום כל ההזמנות לשירות.

לפי התובעים,הנתבע מעולם לא הסביר לתובעת עניין זה ,שהתברר לימים כליקוי מהותי והיווה עילה לפסילת הספרים.

גרסת הנתבע:

לטענת הנתבע,הוא הבהיר לתובעים את חובתם לנהל ספר הזמנות וחזר על הנחיותיו כי עליהם לנהל ספר הזמנות מספר פעמים וכי התובעת מס' 3 טענה בפני
ו כי היא מנהלת יומן הזמנות ,לוח שנה על גביו רשומות ההזמנות,וכי כשנתבקש הוא להציג את יומן ההזמנות הנ"ל למפקחת במס הכנסה,סירבה התובעת מס' 3 להציג את היומן בטענה של פגיעה בפרטיות.

עוד טוען הנתבע כי בדיון שהתקיים במס הכנסה מול אותה מפקחת,הסתפקה הנ"ל בכך שיוצג בפני
ה היומן המתנהל כפי דברי התובעים ,ושעם הצגת היומן ניתן היה לסגור את הדיון בהסכם שומה על סך 5,000 ₪ כולל עד שנת 2002 בתיק התובעים 2 ו-3,ולגבי התובעת מס'1
ניתן היה לסגור את העניין תוך שמירה על ההפסד המועבר,אך התובעת מס' 3 סירבה להעביר את היומן ובכך דחתה את ההצעה לסגירת התיק בתוצאות מס מינימאליות.

רשימות מלאי:
לטענת התובעים,הנתבע לא יידע את התובעת בדבר החובה לערוך רשימות מלאי,לא דרש מהתובעת להמציא
לידיו רשימות מלאי,ובדיעבד התברר כי רשימות אלו היו אמורות להיות אצל הנתבע לצורך עריכת
המאזנים

גרסת הנתבע:
גם בעניין זה טוען הנתבע כי הוא יידע את התובעים בדבר חובתם לערוך רשימות מלאי וחזר על בקשתו לקבל לידיו רשימות מלאי.
לטענת הנתבע,התובעת,באמצעות תובע מס' 2 הציגה בפני
ו נתונים מספריים בדבר שווי המלאי ללא רשימות ,אך הנתבע הבהיר לתובעים אודות חובתם לנהל ולערוך רשימות מפורטות של המלאי,אך התובעים דחו דרישותיו פעם אחר פעם.
השמטת הכנסות:
לפי התובעת,היא העבירה לנתבע את כל ספרי החשבונות שהיו ברשותה לצורך טיפולו,אך התברר כי הוא טיפל רק בחלקם,כך שהיה חסר
בתעודות משלוח,חוסר התאמה בקופה התאמות בנקים וכיו"ב.

גרסת הנתבע:

השמטת ההכנסות עליה מדובר,כך לפי הנתבע,מתייחסת לחשד שהתעורר להעלמת הכנסות בסכומים משמעותיים ולהפרשים בין המלאי המותקן למלאי המדווח(דודי שמש),וכי בשל חשד זה הוחלט לבסוף ע"י רשויות המס
על מחיקת הפסדי התובעת .

לפי הנתבע,אין מדובר בטעות בדיווח למס הכנסה אלא בהעלמת הכנסות,עניין שאיננו קשור לתפקידו הוא כרו"ח או כמנהל חשבונות.

באשר לנזקים להם טוענים התובעים ,טוען הנתבע
כי אין מדובר בנזקים שנגרמו בשל התנהגותו או רשלנותו הוא,כי אם באשמם של התובעים.

לעניין החזר שכר הטרחה ששולם לנתבע עבור הכנת חוו"ד בעניין רו"ח סוידאן, ועבודתו השוטפת של הנתבע עצמו,טוען הנתבע כי מדובר בעבודה שבוצעה על ידו בגינה הוא זכאי לשכר טרחה ואין כל בסיס לטענה בדבר זכאות התובעים להשבתו.

באשר לשכר הטרחה ששילמו התובעים לרו"ח פררו,טוען הנתבע כי העבודות שבוצעו בפועל ע"י רו"ח פררו,הנה"ח וכו',הן עבודה שוטפת לתקופה בה הנתבע לא טיפל בעניינם של התובעים כך שאין כל בסיס לחיובו הוא באותה הוצאה.

באשר לתשלום למס הכנסה,טוען הנתבע כי מדובר בחיוב במס ולא בקנס,כך שמדובר בתשלום שהתובעת הייתה חייבת בו כדין בגין הכנסות שלא דווחו,קרי,אין מדובר בנזק אלא בתשלום שהתובעת הייתה חייבת בו ממילא.

באשר למחיקת ההפסדים,שמשמעותה הפסד הטבת מס,טוען הנתבע כי מחיקה זו בוצעה ע"י רשויות המס בשל העלמת ההכנסות בסכומים נכבדים שהתובעים ביצעו,וכי אין בין העלמת הכנסות זו ובין עבודת הנתבע כל קשר,אלא מדובר במעשיהם של התובעים עצמם,ושעליהם לשאת בתוצאות מעשים אלו ולא
לגלגל זאת לפתחו של הנתבע.

נגד הנתבע הוגשה תלונה למועצת רואי החשבון והוא נמצא חייב בדין בהתנהגות שאיננה הולמת רו"ח.
הרשעת הנתבע בהליכים בפני
מועצת
רואי החשבון נגעה לעובדה שהוא השתמש בנייר פירמה שכלל את שמו ושם רו"ח סוידאן על אף העובדה שאין מדובר בשותפות ואף לאחר התקופה שרו"ח סוידאן עזב את המשרד המשותף וניהל את עסקו במקום אחר.

בנוסף,ההרשעה התייחסה לכך שהנתבע סיפק שירותי הנהלת חשבונות לתובעת אך עובדה זו לא באה לידי ביטוי בדוחות שהוגשו.

באשר לטענות בדבר הליקוי בעבודה החשבונאית/הנהלת החשבונות,צוין
בהחלטת המועצה,כי,מבלי להביע עמדה לעניין המצאת רשימות מלאי וניהול ספר הזמנות, ובעיקר מאחר ומדובר בגרסה מול גרסה,אין המועצה מרשיעה את הנתבע בסוגיה זו.

מטעם התובעים העידו התובעים 2 ו 3 ,רו"ח פררו שהגיש חוות דעת
וחוו"ד משלימה , וכן רו"ח גוזלן
התובעים לא זימנו למתן עדות את יועץ המס מר ח'ורי שניהל עבורם
את המו"מ מול רשויות המס עד להשגת ההסדר.
מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו,שהגיש שלושה תצהירי עדות ראשית, ורו"ח גדי כהן,שאף הוא הגיש חוו"ד וחוו"ד משלימה.

הצורך בהגשת חוו"ד משלימות נבע מכך שחלק המסמכים הרלוונטיים למחלוקת לא היו בנמצא מתחילת הדרך ועם הכנת חוות הדעת המקוריות,נושא עליו ניטשה מחלוקת עיקשת בין הצדדים,התנהלות שאף אפיינה את הצדדים לאורך כל הדרך ,מתחילתו ועד סופו, דבר שלא היה בו כל תרומה לבירור נאות של המחלוקת,אלא ההיפך המוחלט,תוך בזבוז זמן יקר,הצורך לדון פעם אחר פעם בבקשות מבקשות שונות בנושאים שניתן היה להסדירם בין הצדדים ללא הצורך בעירוב בית המשפט בעניין,אם לעניין המצאת מסמכים,ואם לעניין מסירת פרטים נחוצים,ומלבד סרבול ההליך שלא לצורך לא היה בכך ולא כלום.

כיאה לאותה גישה בהתנהלות הצדדים,עמדותיהם היו קוטביות כך שלפי התובעים,הנתבע הוא האחראי המוחלט לכל ליקוי שהתגלה ע"י רשויות המס ואילו לפי הנתבע,כל אותם ליקויים הם באשמם של התובעים,כשחלקו בדבר העדר הדיווח למס הכנסה אודות החשבוניות,מוצנע תוך העלאת הטענה כי מדובר בעניין שולי וזניח
שניתן היה לתיקון בנקל עם תוצאות מס מזעריות.

קראתי בעיון רב את חומר הראיות הרב שבתיק.

יש לציין כבר עתה כי מחומר הראיות ,והדיונים בפני
מועצת רואי החשבון ,עולה תמונה בעייתית מאוד הן בהתנהלות התובעים והן בהתנהלות הנתבע.

קיימת אי בהירות,שאף נדונה בהרחבה בדיון בפני
מועצת רואי החשבון באשר לזהות מייצג התובעת בפני
רשויות המס,כשהתובעים הופנו ע"י הבנק אל הנתבע דווקא, לצורך טיפול בענייניה של התובעת במסגרת השירותים המקצועיים שהנתבע
עוסק בהם,בהמשך טיפל רו"ח סוידאן בעניינה של התובעת,אם כי לא ברור אם אכן הובהר לתובעים הבהר היטב כי המדובר בעוסק אחר ולא במשרדו של הנתבע,על גבי נייר הפירמה הופיעו רו"ח סוידאן והנתבע כשותפים,אין תימוכין לכך שהתובעים ידעו כי אין
מדובר בשותפות,גם לאחר עזיבת רו"ח סוידאן,משום מה,התערב הנתבע ופנה לרו"ח סוידאן בקשר להגשת דוחות לשלטונות מס הכנסה שהגשתם התעכבה,לקראת סוף שנת 2000 פנו התובעים את הנתבע שיטפל בעניינם לתיקון הליקויים בעבודת רו"ח סוידאן ולהמשך ביצוע העבודה השוטפת.

הנתבע הכין ,כמצוין לעיל,חוו"ד עבור התובעים המפרטת את הליקויים בעבודתו של רו"ח סוידאן,חוו"ד שהתובעים נעזרו בה בהליך משפטי שניהלו נגד רו"ח סוידאן,כשאותה חוות דעת מודפסת עם כריכה של המשד המשותף של רו"ח סוידאן והנתבע!.

הנתבע הודה בדיון במועצת רואי החשבון בטעות בהקלדת חשבוניות בשנת המס 2001 בסכום של 60,000 ₪,אך מאוחר יותר העלה טענות נוספות אם לגבי הסכום ואם לגבי השנה בה בוצעה הטעות!,ומבלי שינתן הסבר כיצד ניתן היה
לעשות כן,אם בוצעה בדיקה ראויה של הנתונים
הרלוונטיים בטרם מתן תשובה למועצת רואי החשבון או לבאת כוחו עם הגשת כתב ההגנה ותצהיר העדות הראשית הראשון שלו.

הנתבע קיבל על עצמו את ייצוג התובעת וטיפול בענייניה לאחר תקופה בעייתית במיוחד עליה הוא ידע בצורה היסודית ביותר,בהיותו עורך חוות הדעת אודות
הליקויים בעבודתו של רו"ח סוידאן,וכמי שלקח על עצמו לתקן את אותם ליקויים ,מכאן שניתן היה לצפות ממנו להתנהלות זהירה וקפדנית פי כמה מהרגיל
בטיפולו בעניינה של התובעת בהמשך,התנהלות שלו הייתה מתקיימת כאמור,טעויות לא היו קורות ודיווח היה
מתבצע בזמן,ובכך היה נחסך מהתובעים נזק לא מבוטל.

תשובות הנתבע במסגרת חקירתו הנגדית לפניי לא היו משכנעות,והניסיון להטיל את האחריות במלואה על התובעים ,לא הייתה במקום.

גם התובעים לא הצטיירו כמי שהתנהלותם הייתה תקינה,ובמיוחד לאחר הבעיות שנתקלו בהן בשל מחדליו של רו"ח סוידאן,אם כי עדותה של התובעת מס' 3,שהיא האחראית לעניינים הכספיים בחברה,הייתה העדות הסבירה ביותר והמשכנעת מבין כל יתר העדויות שנשמעו.

הנושאים המרכזיים עליהם נסבה החלטת רשויות המס לפסילת הספרים היו העדר ספר הזמנות,אי ניהול רשימת מלאי,השמטת הכנסות וכן הנושא של הפרשים בין מספר דודי השמש שנרכשו לעומת דודי השמש שהתובעת מכרה.

התובעים חזרו וציינו כי הנתבע לא דרש מהם ולא הסביר להם בכל שלב שהוא כי עליהם לנהל ספר הזמנות,וכי ספר הזמנות כאמור החל להתנהל רק לאחר הביקורת שנערכה ע"י מפקחי מס הכנסה במשרדי התובעת.

הנתבע טען כי הוא הפנה תשומת לבם של התובעים לעניין זה,אך אמירתו איננה מגובה במסמך כלשהוא והיא איננה משכנעת,וכי מה המניעה שיש בפני
התובעת לנהל ספר הזמנות?

עדותה של התובעת מס' 3 בעניין זה נראתה משכנעת הרבה יותר מעדותו של הנתבע,ואני מאמינה לנתבעת כי אכן היא לא ידעה כי עליה לנהל ספר הזמנות.

הנתבע לא הבהיר לתובעים את המשמעות של הימנעות מניהול ספר הזמנות ,כך גם לא לעניין רשימות המלאי,ותשובותיו בעניין זה אם במהלך חקירתו הנגדית ואם בדיון בפני
מועצת רואי החשבון,רחוקות מלשכנע.

חוסר האחידות בתשובותיו של הנתבע בחקירתו בבית המשפט אל מול תשובותיו בדיון בפני
מועצת רואי החשבון פוגע במידת האמון שניתן לייחס לטענותיו והמשקל שניתן לייחס לעדותו.

להבדיל מעניין ספר ההזמנות, ועל אף האמור לעיל,לגבי ניהול רשימות מלאי, הרי שגם לשיטתו של המומחה מטעם התובעים עצמם,מר פררו,עת מדובר במלאי שהוא זניח ביחס למחזור העסקים של החברה,לא קיימת חובה לערוך רשימות מלאי,ורו"ח פררו אף כלל טענות אלו במכתב שהוא הפנה לפקיד השומה בעניינה של התובעת.

בעיתיות נוספת שהתגלתה היא אותם פנקסי חשבוניות במספור זהה,עניין שנמשך מספר שנים אך הנתבע לא ראה לנכון לפנות לתובעים בעניין זה,אותה כפילות,והעיכוב בביצוע הרישומים ,גרמו לאותה טעות בהקלדת החשבוניות שדווחו למע"מ אך לא דווחו למס הכנסה,נימוק שהיווה אחד הנימוקים לפסילת ספרי התובעת ע"י שלטונות המס.

הנתבע טען כי השמטת ההכנסות לא כללה אך ורק את אותן חשבוניות שלא דווחו למס הכנסה עקב טעות אלא גם חשבוניות נוספות שבוטלו ומס הכנסה לא הכיר בביטולן,בהעדר חשבוניות מקור מצורפות וכן בשל החשד להעלמת הכנסות בסכומים משמעותיים,שנלמדה,בין היתר מהפער שבין מספר דודי השמש שהתובעת רכשה לבין דודי השמש שהיא מכרה.

הודעת שלטונות מס הכנסה על פסילת הספרים
כוללת את המונח "השמטת הכנסות" וכן "ליקויים מהותיים ברישום יציאת מלאי והפרשי מלאי דודי שמש...".

לא ברור אם סעיפים אלו מתייחסים להשמטת רישום החשבוניות ע"י הנתבע למס הכנסה,כפי גרסת התובעים,או שמא כללה גם חשש להעלמת הכנסות,כפי גרסת התובע.

בנושא זה,חשובה הייתה עדותו של יועץ המס נעים ח'ורי שהתובעים הסתייעו בו לצורך הסדרת הנושא מול שלטונות המס,כפי שהושג בסופו של יום,תוך ביטול פסילת הספרים,אך התובעים,משום מה,נמנעו מלזמן את מר ח'ורי למתן עדות בבית המשפט,על אף היות עדותו חיונית למדיי להבנת הדרך בה הושג ההסדר מול שלטונות המס והנושאים שעמדו על הפרק בעת השגת תנאי אותו הסדר,כאמור.

יש לציין כי רו"ח פררו שהשתתף בדיונים בעניינה של התובעת בפני
שלטונות המס,לא נטל חלק באותו עניין של בדיקת החשבוניות עד תום ואין למעשה חולק כי יועץ המס ח'ורי הוא זה אשר מכיר עניין זה על בוריו והוא זה אשר השיג את ההסדר בסופו של יום בין התובעת לבין שלטונות המס.

אין בניסיון בדיעבד,תוך הסקת מסקנות,של המומחים מטעם התובעים,באשר לסיבות לפסילת הספרים,כדי למלא את החסר באי העדתו של מר ח'ורי,שהוא כאמור,היה זה אשר השיג את ההסדר עבור התובעת וישב מול מפקח המס לבדיקת החשבוניות החסרות/הבעייתיות.

הימנעות התובעים מזימונו של מר ח'ורי לדיון,נזקפת לחובתם על כל המשתמע
מכך בהיותו עד רלוונטי עד מאוד,ויש בהימנעותם מהעדתו,כאמור,כדי להטות את הכף לטובת גרסת הנתבע באשר לקיומו של חשד להעלמת הכנסות,בהיקף נרחב מאוד ,הרבה מעבר לסכומי החשבוניות שלא דווחו על ידו למס הכנסה.

סוגיה זו היא בעלת חשיבות ממדרגה ראשונה להבנת הסיבות שהביאו לפסילת הספרים של התובעת,שבוטלה לאחר מכן תוך השגת הסדר שכלל חיוב במס וביטול יתרות הפסד לשנים קודמות,חיובים וביטול שמשמעותם היא קביעה בדבר הכנסה לא מבוטלת של התובעת,עליה הם חויבו בתשלום מס.

סטנדרט ההתנהלות של הנתבע,כפי שמשתקף מחומר הראיות ומהדיון בפני
מועצת רואי החשבון ,איננו עולה בקנה אחד עם חובתו של רואה חשבון כמצוות החוק.

השאלה הנשאלת היא מה הוא הנזק שהתנהלות זו של הנתבע גרמה לתובעים.

כפי שכבר ציינתי,עמדותיהם של הצדדים קוטביות,כשהתובעים טוענים כי על הנתבע להשיב להם אף את שכר הטרחה ששילמו לו
עבור עבודתו,ואילו הנתבע טוען כי לא היה בהתנהלותו משום גרימת נזק לתובעים וכי נזק זה הוא תוצאה של התנהלות התובעים עצמם.

יש לציין כי גם אם התרשל הנתבע בביצוע עבודתו,אין בכך כדי לבטל את זכאותו לקבלת שכר טירחה על עבודתו,לא כל שכן,החזר מלא של שכר הטרחה כפי שהתובעים טוענים.

הנתבע הכין את חוות הדעת בגין הליקויים בעבודתו של רו"ח סוידאן,חוו"ד ששימשה אותם בהליך המשפטי שניהלו נגד רו"ח סוידאן ובית המשפט,גם לפי התובעים,חייב את סוידאן לפצותם בגין סכומים אלו,אז מדוע על הנתבע לשלם לתובעים סכומים אלו?

גם שכר הטרחה בגין העבודה השוטפת שהנתבע ביצע משך השנים עבור התובעים,אין לבטל את זכאותו של הנתבע לאותו שכר טרחה בשל הליקויים שנתגלו בעבודתו,וקבלת עמדה מעין זו היא,בבחינת אבסורד.

אין חולק כי לקו שנפגע מרשלנות בעל מקצוע זכאי לפיצוי בגין הנזק,אך אין משמעות הדבר ביטול זכאות אותו בעל מקצוע לשכר טרחה .

התובעים טענו כי הם חויבו בתשלום קנס לשלטונות המס בשל רשלנות הנתבע ולא היא
!
מדובר בחיוב במס ועל כך אין חולק.

החיוב במס הוא בגין הכנסות שלא דווחו ,ועל אף האקרובטיקה המרובה שמנסים המומחים מטעם התובעים לבצע כדי לשכנע כי על הנתבע לשאת בתשלומים אלו,אין בטענות אלו ולא כלום.
כך גם העניין של ביטול ההפסדים בשנים קודמות.

כפי שכבר ציינתי,על התובעים היה להביא לעדות את מר ח'ורי שהשיג עבורם את ההסדר מול שלטונות המס,כי אז ניתן היה לברר כיאות אם מדובר בחיוב במס,בשל הליקויים בעבודת הנתבע בלבד,כי אז ניתן לקבל את טענת התובעים,או שמא מדובר בקביעה בדבר העלמת הכנסות שבגללה הוערכה רמת ההכנסה של התובעים ובהתאם הייתה קביעת השומה לרבות ביטול ההפסדים לעבר.

משלא בוססה הטענה לפיה החיוב במס הוא תוצאה של רשלנות הנתבע ולא בשל העלמת הכנסות ע"י התובעת,לא ניתן לייב את הנתבע באותם חיובי מס ,כאמור.

הנזק שניתן לראותו כתוצאה של רשלנות הנתבע,הוא שכירת שירותיו של מר פררו ושל מר ח'ורי,שהתובעים,בלית ברירה נאלצו לפנות אליהם
משלא מצאו אוזן קשבת אצל הנתבע ומשלא טופלו נושאים חיוניים אל מול שלטונות המס.

הטיפול מול שלטונות המס כלל גם נושאים נוספים שאינם קשורים לרשלנות הנתבע ,אלא גם לבעיות הנוספות שנתגלו,כפי שצוין לעיל.

מר פררו אף טיפל עבור התובעים בעבודה שוטפת שהנתבע היה אמור לבצע,ועבור אותה עבודה קיבל מר פררו סך של 5,000 ₪,סכום זה על הנתבע להשיב לתובעים בהיותו תשלום שנועד להשלים עבודה מקצועית שהוא עצמו התחייב לבצע ולא עשה כן.

מתוך שכר הטרחה שהתובעים שילמו למר ח'ורי,לא את כל שכר הטרחה ניתן לזקוף לחובת הנתבע משלא הונחה תשתית מספקת לטענה כי רשלנותו של הנתבע בלבד היא שעמדה בבסיס הדיונים בפני
שלטונות המס.

הטענה בדבר הפסד ימי עבודה אף היא לא בוססה כראוי,וכאמור לעיל,לא רק רשלנות הנתבע היא שעמדה בבסיס פסילת הספרים וכן הדיונים בפני
שלטונות המס.

על אף האמור לעיל,אין לפטור את הנתבע מחובתו לפצות את התובעים בגין רשלנותו בביצוע תפקידו ,לרבות נזק לא ממוני ,ובהתחשב באמור לעיל,יועמד סכום הפיצוי על סכום כולל של 20,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה ומאותו
ועד,הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף,ישא הנתבע
בהוצאות הליך זה בסך 2,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 8,000 ₪.סכומים אלו הם להיום.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן,ניתן יהיה לנקוט הליכי הוצל"פ לגבייתם.

המזכירות ת
מציא

פסק דין
זה לצדדים.


ניתן היום,
ג'
אדר א תשע"א, 07 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 7230/07 אלון קלדרון אינסטלציה בע"מ, אלון קלדרון, נאווה קלדרון נ' רפי אמיר (פורסם ב-ֽ 07/02/2011)