פסקי דין על עודי רחמני | פסקי דין על יעקב דהן | פסקי דין על ב"כ עו"ד יאיר פרלה | פסקי דין על מינהל מקרקעי ישראל

1444-09/10 עתמ     10/03/2011




עתמ 1444-09/10 עודי רחמני, יעקב דהן, ב"כ עו"ד יאיר פרלה נ' מינהל מקרקעי ישראל








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 1444-09-10 רחמני ואח'






בפני

כב' השופט
אליקים אברהם


עותרים

1
.
עודי רחמני
ת.ז. 037642972

2
.
יעקב דהן
ת.ז. 024891756
ב"כ עו"ד יאיר פרלה


נגד


משיב

מינהל מקרקעי ישראל

ע"י נציג היועץ המשפטי לממשלה מפרקליטות חיפה-אזרחי




פסק דין



מבוא ותאור העובדות שאינן במחלוקת
1.
העותרים הגישו עתירה מנהלית בנוגע למכרז חי/326/2009 שניהל מינהל מקרקעי ישראל
(להלן-"המינהל") שעניינה דרישה להשבת כספי ערבות בנקאית אשר נגבו ע"י המשיב- המינהל בשל אי עמידת העותרים במועד התשלום עבור העסקה נשוא המכרז, סכום הערבות שחולט הוא 297,799 ₪.


2.
ביום 19.11.09, פירסם המינהל מכרז מס' חי/326/2009 להגשת הצעות לרכישת זכויות בבעלות על 7 מגרשים לבניה עצמית בשכונת גבעת עדן בזכרון יעקב.

3.
העותרים השתתפו במכרז והגישו הצעות ל-3 מגרשים: מגרש 9, מגרש 63 ומגרש 64. (מסמכי ההצעות לא צורפו משום מה לעתירה, אך מההתכתבויות עולה כי מדובר בהצעות שהגישו העותרים במשותף).

4.
כחלק מתנאי המכרז העותרים צירפו ערבות בנקאית בסך כולל של 10% מסכום ההצעה.


5.
ביום 3.2.10 התכנסה ועדת המכרזים אשר החליטה כי העותרים זכו באפשרות לרכישת שני מגרשים (מגרש 9 ומגרש 63).
6.
כבר באותו יום שלחה ועדת המכרזים של המשיב את המכתבים המתייחסים לכל מגרש בנפרד ובהם הודעה כי על העותרים להסדיר את כל המתחייב בהצעתם "תוך 90 יום מהתאריך הנקוב במכתב זה", התאריך 3.2.10. המכתבים נשלחו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת המשותפת של העותרים, (נספחים
א'1, א'2 לתגובת המשיב).

7.
ביום 14.2.10 שיגר המשיב שני מכתבים נוספים (בדואר רשום עם אישור מסירה) ובהם הוא הודיע בדבר התנאים בהם אושרה העסקה בהתאם להחלטת ועדת המכרזים.
במכתבים אלו המשיב שב וציין כי על העותרים
להשלים את כל המוטל עליהם תוך 90 יום מהמועד הקובע יום 3.2.10 ,(נספחים ב'1, ב'2 לתגובת המשיב).


8.
בהתאם להודעות אלו המועד האחרון להסדרת התשלומים ע"י העותרים היה 3.5.10.

9.
ביום 9.5.10 התייצבו העותרים לטענתם במשרדי המשיב במחוז חיפה וביקשו להסדיר את התשלומים. באותו מועד המשיב סירב לאפשר לעותרים לעשות להשלמת הרכישה מאחר וחלף המועד לביצוע התשלומים והודיע להם כי הוא חילט את הערבות הבנקאית.

10.
באותו יום 9.5.10 העותרים שיגרו מכתב לעו"ד רונן כהן-שור סמנכ"ל שווק וכלכלה במינהל ובמכתב הביעו את רצונם לעשות את כל הדרוש על מנת לממש את זכייתם במכרז, לטענתם הם סברו כי המועד האחרון הוא 14.5.10 ללא הסבר מדוע כך סברו, (נספח 3 לעתירה).

11.
ביום 12.5.10 הודיע המשיב לעותרים כי "עמידה במועד התשלומים מהותית להמשך העיסקה עם היזמים ומכיוון שלא עמדת בתנאי זה הזכייה עימך בוטלה וסכום הפקדון חולט", (נספח 4 לעתירה).

12.
ביום 20.5.10 פנה שוב בא כוח העותרים למשיב, גם הפעם לא ניתן הסבר מדוע סברו העותרים כי המועד האחרון הוא 14.5.10, (נספח 5 לעתירה), ביום 30.5.10 הם נענו כי מועד התשלום הינו תנאי יסודי שהפרתו מביאה לביטול המכרז (נספח 6 לעתירה).

13.
בימים 25.5.10 ו- 6.6.10 שלח המשיב מכתבי ביטול ביחס לשני המגרשים ובהם הודעה רשמית על ביטול העסקה וזאת לאור אי תשלום הכספים למינהל, (נספחים ד'1, ד'2 לתגובת המשיב).

תמצית טענות הצדדים
טענות העותרים
14.
העותרים טוענים כי עם קבלת הודעת הזכייה הם פנו לגייס את הכספים הדרושים לשם השלמת התשלום עבור המגרשים כאמור בחוברת המכרז ובהודעת הזכיה. אלא הם טעו לחשוב כי עליהם להשלים את ביצוע התשלום תוך 90 יום ממועד קבלת ההודעה על הזכייה- כלומר עד יום 14.5.10 אלא שבפועל היה עליהם להשלים את התשלום עד ליום 3.5.10 בתוך 90 יום מהמועד בו אישרה ועדת המכרזים את הזכיה.

15.
העותרים טוענים כי ביום 9.5.10 ובאיחור של 6 ימים הם פנו למשרדי המשיב להשלמת הרכישה אך המשיב סירב לאפשר להם לעשות להשלמת הרכישה ועוד הובהר להם כי כספי הערבות שהפקידו במסגרת הליכי המכרז חולטו ע"י המשיב.

16.
העותרים טוענים כי חילוט הערבות נעשה באופן אוטומטי וללא הפעלת שיקול דעת, מבלי לבחון האם ישנה הצדקה לכך, מסקנה זו מתחזקת על רקע העדר כל נימוק התומך בהחלטה לחלט את הערבות, העותרים מפנים למכתבו של מר אריה בק- מנהל יחידת המכרזים של המשיב
מיום 4.8.10, (נספח 8 לעתירה) בו נאמר מפורשות כי החלטת המשיב היא פועל יוצא של מדיניות חילוט הפיקדון בכל מקרה של ביטול עסקה הבא כתוצאה מאיחור בתשלום.

17.
העותרים טוענים כי איחור של ימים ספורים בביצוע התשלום בנסיבותיו של מקרה זה בו נפלה מלפני העותרים טעות בהיסח הדעת ובתום לב אינה צריכה לגרור אחריה תשלום קנס בסך של כ- 300,000 ₪, זוהי תוצאה בלתי נסבלת שאינה יכולה להיחשב כסבירה או מידתית בשום קנה מידה.

18.
העותרים טוענים כי עמידה דווקנית של המשיב על הוראות מסמכי המכרז ושוב תוך התעלמות מהנסיבות הקונקרטיות של ההפרה הנטענת של העותרים מהווה חוסר תום לב.

19.
העותרים טוענים כי ניסוח מסמכי המכרז ע"י המשיב נעשה באופן רשלני, דבר שהטעה את העותרים לחשוב כי לא חלף המועד להסדיר את התשלומים, הבנה זו מתיישבת עם האמור בס' 4 שבנספח ב' למסמכי המכרז. הם מוסיפים כי אמנם בסעיפים העוקבים מדובר על 90 יום מיום אישור ועדת המכרזים ולא מיום קבלת המכתב מהמשיב, יחד עם זאת, הסעיף הראשון הוא שקיבע את הבנתם של העותרים.

20.
העותרים מעלים טענות חוזיות וטוענים כי מסמכי המכרז מהווים חוזה בין העותרים לבין המשיב ומשכך חוסים היחסים בין הצדדים ובפרט חילוט הערבות תחת דיני החוזים הכלליים.

21.
חילוט הערבות במלואה מהווה לטענתם פיצוי שעומד ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו ככזה שנגרם למינהל כתוצאה מההפרה הנטענת של העותרים ומהווה חוסר הגינות. ולכן העותרים מבקשים להפחית את הפיצוי המוסכם שאינו עומד ביחס סביר לנזק כאמור בס' 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970. העותרים מוסיפים כי המשיב לא טען כי ביטול המכרז הסב לו נזק כל שהוא ואף אם נגרם נזק והדבר מוטל בספק מדובר בנזק זניח ביותר.

22.
העותרים בתגובתם טוענים כי אישור המסירה בנוגע למכתב מיום 3.2.10 נושא חתימה שנחזית להיות חתימת מזכירתו של העותר 1 אלא שמכתב זה לא הוצג בפני
ו, המזכירה פוטרה זמן קצר לאחר מכן בנסיבות שאינן מאפשרות לדעת מה עלה בגורל המכתב, העותרים טוענים כי הם נחשפו למכתב זה רק מתוך עיון בתגובת המשיב.

טענות המשיב
23.
המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים שמתבטא באי גילוי מלוא העובדות ע"י העותרים. הן לגופו של עניין שכן ההחלטה לחלט את הערבות הינה החלטה סבירה וראויה אשר התקבלה כדין ועולה בקנה אחד עם תנאי המכרז ועם עקרון השוויון.


24.
המשיב טוען כי התנאי של עמידה בלוח הזמנים לתשלום הכספים הינו תנאי יסודי והוא הופיע בחוברת המכרז מספר רב של פעמים. עם קבלת שני המכתבים מיום 3.2.10 ידעו העותרים כי עליהם לשלם את הכספים תוך 90 יום מיום החלטת הועדה היינו עד ליום 3.5.10. מכאן שמועד התשלום היה ברור ומפורש. המשיב מוסיף כי הכוונה בס' 4 לנספח ב' בחוברת המכרז, הנה למכתב הראשון שנשלח כאמור ביום 3.2.10 שנושא את מועד התכנסות ועדת המכרזים.

25.
המשיב טוען כי בעניינינו צוין בס' 10 לחוברת המכרז עמ' 6, כי אם הזוכה לא יקיים את תנאי המכרז יהא המנהל רשאי לחלט כפיצוי קבוע ומוסכם את הפיקדון, וזאת משום שהעותרים הפרו תנאי מרכזי ויסודי שהינו התשלום למינהל, תנאי זה הודגש במיוחד בחוברת המכרז וכן במכתבים שנשלחו.

26.
המשיב טוען כי חילוט מלוא סכום הערבות הינה החלטה סבירה וצודקת שניתנה בסמכות ובהתאם לעקרונות השוויון והמינהל התקין ולאחר שניתנה לעותרים הזכות להשמיע את עמדתם.

27.
המשיב מוסיף כי קבלת הטענה של "טעות בתום לב" כשיקול להפחתת סכום החילוט, פותחת פתח למניפולציות וכן משדרת מסר שלילי למציעים, לפיו הם יוכלו להשתחרר מהזכייה במכרז מבלי לשאת בהשלכות לכך ויש יש לטענת המשיב להשאיר את האפשרות של חילוט חלקי למקרים חריגים ומיוחדים.

28.
המשיב טוען כי מדובר בערבות מסוג 'ערבות אוטונומית', עצמאית בלתי תלויה לפרעון מיידי בהתקיים התנאי שלשמו ניתנה (ואין מחלוקת לפנינו כי התקיים התנאי לחילוט) כשחילוטה אינו תלוי בהכרעה בין טענות הנטענות לעצם העסקה כבמקרה שלנו. יחד עם זאת המשיב טוען כי נגרמו לו נזקים עקב ביטול המכרז.

דיון
29.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחינת המסמכים המונחים בפני
י לרבות הנספחים שצורפו, הנני סבור כי דין העתירה להידחות.

30.
ביום 3.2.10 התכנסה ועדת המכרזים והודיעה על זכיית העותרים ביחס לשני מגרשים- מגרש 9 ומגרש 63, שני המכתבים מיום 3.2.10 המאשרים את זכייתם של העותרים נשלחו לעותרים בדואר רשום עם אישור מסירה ואין מחלוקת כי הם נמסרו ביום 9.2.10 לידי 'זהבה' החתומה על אותם אישורי מסירה מטעמם של העותרים, (נספח א 3 לתגובת המשיב).

31.
העותרים מודים כי זהבה הייתה במועד הרלוונטי מזכירתו של העותר מס' 1 ולכן משהמציא המשיב את המכתבים לכתובתם של העותרים והם אף התקבלו ונחתמו ע"י מזכירתו של העותר 1, קויים התנאי כי המכתבים מיום 3.2.10 נמסרו לעותרים.

32.
ניסיון העותרים לעשות הבחנה ביניהם ולטעון כי המסירה לעותר מס' 1 אינה מחייבת את העותר מס' 2, אינה מתיישבת עם העובדות בתיק זה.

33.

אם קיימת הבחנה בין העותרים, דין עתירתו של העותר מס' 2 להדחות על הסף, בשל העובדה כי לא הוגש תצהיר מטעמו לתמיכה בעתירה
ובכתב התשובה.

34.
מעיון במסמכי ההתכתבויות שצרפו העותרים כנספח לעתירתם, ניתן לראות כי שני העותרים פנו תמיד יחדיו כשהם מציינים את כתובתו של העותר מס' 1, ככתובתם.

35.
ואם לא די בכל אלה, אבהיר כי העותרים לא צרפו לעתירתם את העתק הצעתם. מהצעתם ניתן היה ללמוד, האם העותרים עשו הבחנה בינם לבין עצמם. מיותר לציין כי אי צרוף מסמך כה מהותי- הצעה להשתתף במכרז, מצדיק רק מנמוק זה את דחיית העתירה.

36.
עיון בשני המכתבים מיום 3.2.10 (נספחים א'1-א'2 לתגובת המשיב) מראה כי במכתבים נקבע מפורשות ובאופן ברור מהו המועד האחרון, עד אליו היה על העותרים לקיים התחייבותיהם, "תוך 90 יום מהתאריך הנקוב במכתב זה יראה המינהל את הצעתכם כבטלה ויהיה חופשי לעשות בהקצאה כרצונו לרבות ההתקשרות עם כל אדם אחר ביחס להקצאתו ולהקניית זכויות בנכס לכל אדם אחר".

37.
לשון המכתב אינה מותירה ספק כי מניין הימים לביצוע התשלום ע"י העותרים יהא 90 יום מיום 3.2.10 ולכן המועד האחרון שבו העותרים היו אמורים לקיים את התחייבויותיהם היה עד ליום 3.5.10, מועד שלא עמדו בו העותרים.


38.
המשיב חזר והדגיש בשני מכתבים נוספים מיום 14.2.10 שנשלחו לעותרים (נספח 2 לעתירה) שעניינם אישור העסקה את המועד הקובע לביצוע התשלום ע"י העותרים ובהם נקבע מפורשות: "הננו להודיעך כי בישיבתו ביום 03/02/10 (להלן – המועד הקובע)..",
ובעמוד השני למכתב בקו מודגש: "הינך מתבקש להשלים את כל המוטל עליך תוך 90 יום מהמועד הקובע, לרבות חתימת ההסכם עם המינהל ותשלום הסכומים החלים עליך,...".

39.
אדגיש כי אין מחלוקת כי מכתבים אלו שצורפו לעתירה נמסרו לעותרים, כך שאם העותרים היו משקיעים מאמץ קל וקוראים את האמור במכתבים מיום 14.2.10, הם היו מגיעים לאותה תוצאה כי המועד הקובע הינו יום 3.2.10 ולא מועד אחר, היינו גם אם
המכתבים מיום 3.2.10 שנשלחו כדין לא הובאו לידיעתם, העותרים היו אמורים לדעת את המועד הקובע וכפועל יוצא המועד האחרון לביצוע התשלום.

40.
העותרים מנסים להיבנות מסתירה שקיימת לכאורה במסמכי המכרז השונים באשר למועד הקובע, אך אין ממש בטענת העותרים שכן בס' 4 להזמנה (נספח ב למכרז) אליו מפנים העותרים נקבע כי על הזוכה במכרז לחתום על חוזה המכר "תוך 90 יום מתאריך מכתבכם המודיע על אישור ועדת המכרזים.." ואין עוד מחלוקת כי המכתב הינו מיום 3.2.10 ולכן אין סתירה כל שהיא בין האמור בס' לבין האמור במכתבים ובמסמכים האחרים.

41.
זה השלב להבהיר כי במכתביהם ובעתירה טוענים העותרים כי סברו שהמועד האחרון להסדרת התחייבויותיהם היה 14.5.10, ללא כל הסבר מדוע בחרו דווקא תאריך זה.

42.
לאור כל האמור לעיל, חובה היה על העותרים להסדיר את נושא התשלומים ויתר ההתחייבויות עד לא יאוחר מיום 3.5.10 ומשלא עשו כן העותרים במועד, הם
הפרו תנאי יסודי מתנאי המכרז ולכן קמה זכותו של המשיב לבטל את הזכייה וכן להפעיל את שיקול דעתו בחילוט הערבות כעולה מתנאי המכרז.


43.
מעיון במסמכי המכרז ובתנאי המכרז עולה כי המשיב הקפיד להדגיש מספר רב של פעמים את חשיבות העמידה במועד לקיום התחייבויות הזוכה לרבות המועד לביצוע התשלום, עוד נקבע במפורש כי במידה ולא יתקבלו הסכומים תפקע זכותו של הזוכה מלקבל את המגרש.
ואפנה למשל לס' 12-13 לתנאי המכרז עמ' 6, סע' 4-6 להזמנה עמ' 10.

44.
המשיב חזר והדגיש את חשיבות העמידה במועדים גם במכתבים שנשלחו לעותרים לאחר זכייתם בימים 3.2.10 ו- 14.2.10, ואפנה לפיסקה האחרונה למכתב מיום 14.2.10 (נספח 2):
"למען הסר ספק הננו להודיעך, כי אם תוך 90 יום מהמועד הקובע, מכל סיבה שהיא, בין מחמת סיבה שיש לך שליטה עליה ובין מחמת סיבה שאין לך שליטה עליה, לא תחתום על ההסכם בנוסח ובתנאים שאושרו ע"י המינהל .....לרבות ביצוע מלא של התשלום, נראה את בקשתך להקצאת הקרקע לך כבטלה מעיקרה...".


45.
העותרים מסיבות שלא הובררו דיין, בחרו לבחור בבית המשפט המינהלים כפורום להכריע בטענותיהם, ייתכן משום שהם יודעים כי אין להם טענות מבוססות מתחום דיני החוזים. אך חשוב להדגיש, העותרים התקשרו מרצון טוב וחופשי בהסכם שתנאיו חדים וברורים לרבות באשר לגובה הפיצוי המוסכם אותו עליהם לשלם במקרה של הפרת הסכם, ניסיון התחמקות מלשלם את הפיצוי המוסכם בדרך של שימוש במילים, סבירות, מידתיות וזכות טעון אינו מועיל במקרה זה.

46.
החלטת המשיב לבטל את הזכייה ולא ליתן לעותרים ארכה לביצוע התשלום וכפועל יוצא סטייה מתנאי המכרז הינה התנהגות ראויה וסבירה. נקודת המוצא בעניין זה הינה כי על המשיב לנהוג בשיוויון גם לאחר בחירת הזוכה, שכן מתן ארכה לעותרים אף במספר ימים יש בה משום פגיעה בשיווין בין העותרים לבין מציעים קונקרטיים ופוטנציאליים במיוחד כאשר מקור האיחור נובע ממחדלם של העותרים בלבד.

47.
אפנה בעניין זה לדברי כב' הנשיאה הש' ד' בייניש (כתוארה אז) בע"א 9347/01

יעקב וייספיש נ' מינהל מקרקעי ישראל

:

"... היה המינהל רשאי, מכוחן של הילכות השוויון בניהול מכרז, שלא להתיר את מתן הארכה. מתן ארכה כמבוקש על-ידי המערער היה פוגע בשוויון בין המציעים, שאילו היו יודעים כי עומדים להם ימים נוספים לתשלום, היו יכולים לשפר את הצעותיהם ....המינהל קבע כי לשם קיבולה של ההצעה ולשכלולו של חוזה בין המינהל ובין המציע לא יהיה די בהודעת הזכייה, אלא המציע שהצעתו נבחרה יהיה כפוף לתנאים נוספים, ובהם חובת התשלום במועד. משקבע כך באופן מפורש שמר לעצמו המינהל את הזכות לקבל הצעות ולשכללן רק עם עמידה במכלול התנאים שהוגדרו בתנאי המכרז, והוא נתן ביטוי מפורש לכוונתו כי לא היה די בהודעת הזכייה לשם כריתת חוזה...אחד הכללים הבסיסיים בתחום המשפט המינהלי הוא החובה לנהוג בשוויון. החלטת המינהל שלא להאריך את מועד התשלום יש בה כדי לקיים את עקרון השוויון שחל על ההתקשרות בין הצדדים גם בשלב החוזי (ראו
שלו חוזי רשות
[15], בעמ' 164). משכך, הואיל והמערער לא עמד בתנאי התשלום, והמינהל לא היה מחויב להאריך את המועד, היה המינהל רשאי – בהתאם לאמור בתנאי המכרז – לראות בהתקשרות עמו כבטלה. במאמר מוסגר יצוין כי לתוצאה דומה נגיע גם תוך שימוש בהוראות דיני החוזים בלבד. נוכח מרכזיותה של דרישת התשלום במועד הקבוע – דרישה שכאמור קיבלה ביטוי הן במסמכי המכרז הן בהודעת הזכייה – היא תנאי יסודי בחוזה, שהפרתו הינה הפרה יסודית אשר הקימה למינהל את זכות הביטול".

48.
אשר על כן החלטת המשיב שלא להאריך את המועד אינה נוגעת בחוסר סבירות, הפרת ההוראות בדבר מועדי התשלום הינה הפרה יסודית כך עולה בבירור מעיון במסמכי המכרז ובמכתבים שנשלחו לעותרים, אשר קבעו מפורשות כי איחור כל שהוא בתשלום כבמקרה שבפני
י יביא לביטול הזכיה והעותרים ידעו זאת היטב וחתמו על כך.

49.
לכך אוסיף כי איני רואה פגם בהחלטת המשיב לחלט את הערבות הבנקאית במלואה, הערבות הבנקאית במקרה זה נועדה בין היתר לשפות את המשיב על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מחזרתם של העותרים מהצעתם ואכן העותרים הפרו תנאי יסודי ולא מימשו את זכייתם ולכן קמה למשיב הזכות לחלט את הערבות.

50.
הנני סבור כי שיקול הדעת שהפעיל המשיב בבואו לחלט את הערבות במלואה הינו סביר וראוי ואפנה לאמור במכתבו של מר אריה בק מיום 4.8.10 (נספח 8 לעתירה), המשיב לא חרג מסמכותו ופעל בהתאם לתנאי המכרז, הסכום שחולט בסופו של יום כפיצוי קבוע ומוסכם הינו 10% מסכום ההצעות שהציעו העותרים, המדובר בסכום פיצוי סביר וראוי בנסיבותיו של מקרה זה.

51.
[במאמר מוסגר אציין כי הדרך בה פעל המינהל, דרך בה נקבע יום קובע מוגדר, להבדיל מפרשנות העותרים לפיה המועד גמיש והוא משתנה ממציע למציע, בהתאם ליום בו יקבל המציע מכתב זה או אחר, הינה דרך ראויה וסבירה מבחינת מינהל תקין].

52.
איני סבור כי על המשיב היה להמתין זמן נוסף לאחר המועד שנקבע לקיום התחייבויות העותרים עד אשר יופיעו העותרים ויחליטו לקיים את חלקם ולהסדיר את התשלום, שכן לרשותם של העותרים עמד זמן רב 90 יום ולכן משלא פעלו במסגרת אותו זמן הם אינם יכולים להלין אלא כנגד עצמם.

53.
יש להקפיד עם זוכה שאינו ממלא אחר תנאי יסודי במכרז, זאת אפילו אם פעל בתום לב, תנאי יסודי וחשוב מתנאי המכרז לא קוים ע"י העותרים ולכן קמה הזכות למשיב לחלט את הערבות כפי שנעשה על ידו, אכן חילוטה של הערבות נתון לשיקול דעתו של המשיב ואין חובה לעשות כן אולם משהחליט המשיב כי במקרה זה ראוי לחלט את הערבות במלואה איני רואה פגם באותה התנהלות.

54.
אפנה בעניין זה לדברי כב' הנשיאה כב' הש' ד' בייניש בבר"ם 11411/05

איגוד ערים לאיכות הסביבה "דרום יהודה" נ' חברת חופרי ר. אבוקוש בע"מ:

"..ערבות בנקאית אוטונומית הינה ערבות בעלת מעמד עצמאי המנותקת מעסקת היסוד שבמסגרתה נמסרה. מימושה של הערבות הבנקאית האוטונומית על ידי הנערב מותנה בהתקיימות תנאי הערבות עצמה, אולם המימוש אינו תלוי בהכרעה במחלוקות שמקורן בעסקת היסוד...יש לציין עוד, כי בתחום דיני המכרזים נועדה הערבות הבנקאית, שמצורפת על ידי המציע להצעתו, להגשים שתי מטרות עיקריות. המטרה האחת היא לעמוד על רצינותו של המציע במכרז ועל חוסנו הכלכלי; והמטרה האחרת היא לתת בידי בעל המכרז אמצעי יעיל לגביית פיצויים מהמציע אם יחזור בו מהצעתו שזכתה במכרז (ראו: עע"מ 1966/02
המועצה המקומית מג'אר נ' אבראהים
, פ"ז נז(3) 505, 511; עע"מ 10785/02
חברת י.ת.ב בע"מ נ' משרד הפנים
, פ"ד נח(1) 897, 907)".
55.
אין מדובר במקרה חריג או מיוחד המצדיק סטייה מתנאי מהותי שנקבע במכרז והוא העמידה במועדים, חובה היה על העותרים לדקדק בתנאי המכרז ולכבד את המועדים שנקבעו ולקיים את חובותיהם במסגרת הזמן, הכף נוטה לטובת המשיב ומי שצריך לשאת בתוצאות אותה 'טעות' הם העותרים שבמחדלם זכייתם לא יצאה אל הפועל.


56.
הגם שהיה מקום לדחות העתירה על הסף, בשל הסתרת המכתבים מיום 3.2.10 והצעת העותרים, הרי שגם לגופו של עניין, דין העתירה להדחות.

57.
כאן המקום להזכיר את ההלכה הכללית לפיה בית המשפט הבוחן החלטה מינהלית אינו נכנס בנעלי הרשות, אלא הוא צריך לבחון אם ההחלטה הינה סבירה, נתקבלה כדין ומשיקולים ענייניים. וההחלטה שבפני
י הינה החלטה עניינית, ראויה וסבירה.


58.
לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על דחיית העתירה.


59.
בהתחשב בעובדה כי העותרים התייצבו לדיון ביום 16.11.10 שלא התקיים בשל שביתת הפרקליטים ולאור התוצאה בהליך זה, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום,
ד'
אדר ב תשע"א, 10 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.














עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 1444-09/10 עודי רחמני, יעקב דהן, ב"כ עו"ד יאיר פרלה נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם ב-ֽ 10/03/2011)