פסקי דין על שמואל אגבבה ז"ל | פסקי דין על רחל אגבבה | פסקי דין על צילה יצחקי ואח' | פסקי דין על מנהל מקרקעי ישראל

8945/10 רעא     07/03/2011




רעא 8945/10 שמואל אגבבה ז"ל, רחל אגבבה, צילה יצחקי ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל




החלטה בתיק רע"א 8945/10
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }




בבית המשפט העליון


רע"א
8945/10



בפני
:

כבוד השופט נ' הנדל


המבקשים:

1. שמואל אגבבה ז"ל



2. רחל אגבבה



3. צילה יצחקי


4. עזרא יצחקי


5. שמחה סעאת


6. עופר סעאת



נ


ג


ד



המשיב:
מנהל מקרקעי ישראל


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 1.11.2010 בע"א 2495/04 שניתן על ידי כבוד השופטים א' קובו, מ' רובינשטיין, וע' צ'רניאק


בשם המבקשים:
עו"ד טל בננסון
, עו"ד דניאל סלע


החלטה

1.
מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 2495/04) לפיו נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (ת.א. 92547/00), במסגרתו הורה בית המשפט למבקשים לסלק ידם מהמקרקעין נשוא התובענה ולהחזירם תוך 6 חודשים לידי מנהל מקרקעי ישראל
, הוא
המשיב.

2.
המבקשים החזיקו בחלקים מחלקה 1 בגוש 6511, חלקה 13 בגוש 6503 (המצויה בבעלות רשות הפיתוח) וחלקה 2 בגוש 6501 (בבעלות מדינת ישראל). הם העמידו במקום מבני מגורים, מחסנים, סככה ולול. המשיב הגיש נגדם תביעה לסילוק ידם מהמקרקעין בטענה שהם פולשים ומסיגי גבול במקרקעין שלא כדין וללא רשות המנהל. בית משפט השלום קבע כי המבקשים אינם הבעלים של המקרקעין. טענת המבקשים כי התביעה התיישנה נדחתה תוך שהודגש כי מדובר במקרקעין מוסדרים. באשר לזכויות המבקשים במקום נקבע כי הם לכול היותר יכולים להיחשב כ"בני רשות בחינם" ועל כן המנהל רשאי לבטל את הרשות ולקבל לידו את החזקה בנכס. נפסק כי המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם בתביעה לפיצויים ועומדת להם הזכות להגיש תביעה נפרדת. התביעה נתקבלה והמבקשים נדרשו כאמור לפנות את החזקה במקרקעין. בית המשפט המחוזי אשר דן בערעור המבקשים אימץ את מסקנותיו של בית משפט השלום. הודגש שהמבקשים תפסו את החזקה במקרקעין והקימו מבנים ללא קבלת רשות מהמנהל והינם בגדר מסיגי גבול. נפסק שהעובדה שהמנהל לא פינה את המבקשים במשך שנים רבות אינה מקנה להם חסינות מפני פינוי בעתיד. בהתאם הערעור נדחה ומכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפניי.

3.
לטענת המבקשים המשיב אינו הבעלים של המקרקעין ואינו זכאי לעתור לסילוק ידם של המבקשים מהמקרקעין. פסק הדין כלל אינו אכיף לטובת מי שאינו בעל המקרקעין. לשיטתם אין המדובר בפגם טכני כי אם מהותי. לטענתם הם רכשו את זכויותיהם בנכס בו הם מתגוררים למעלה מ-30 שנה מצד ג', בעוד המנהל שתק במשך כל השנים ולא התנגד לנוכחותם במקום. הם בני רשות בלתי הדירה או לחלופין יש להם זכות הדירה אשר מותנית בתשלום פיצוי השבחות במקרקעין כתנאי לפינוי. במישור הדיוני נטען כי טעה בית המשפט המחוזי משלא אפשר להם לתקן את הודעת הערעור שכן פסק דינו של בית משפט השלום ניתן מבלי שהוגשו סיכומיהם ומבלי שעמדתם הובאה בפני
בית המשפט. עוד נטען כי נפלה טעות באופן בו בתי המשפט השלום והמחוזי חישבו את תקופת ההתיישנות. נפסק כי על המבקשים להחזיק במקרקעין במשך 25 שנה כדי שההתיישנות תחול זאת בהתבסס על ההנחה שהמקרקעין מוסדרים עובר לכניסת חוק המקרקעין לתוקף. אולם בכל הנוגע לחלקה 1 בגוש 6511
הובאו ראיות שרשות הפיתוח רשומה כבעלים לפי נסח הרישום רק משנת 1990. לפיכך לא ניתן לקבוע שעובר לכניסת חוק המקרקעין לתוקף – 1970 היא הייתה רשומה כבעלים. יש לראות במקרקעין כמקרקעין שאינם מוסדרים, נתון המוביל לתוצאה שהתובענה התיישנה.

4.
בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, מקום שהדין אינו מחייב זאת. המשוכה גבוהה יותר עת עסקינן בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
,
פ"ד לו(3) 123 (1982)). בראייה זו לא מצאתי בטענות המבקש סוגיה משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים המצדיקה דיון בגלגול שלישי. די בכך כדי לדחות את הבקשה. יתרה מזו, משנקבע מבחינה עובדתית כי המבקשים הינם מסיגי גבול במקום ואין להם כל זכות קניינית בנכס הרי שאין כל דופי במסקנה המשפטית לפיה המבקשים הינם בני רשות ללא כל תמורה וזכותו של המשיב
גם כיום להורות להם לפנות את המקרקעין. טענת ההתיישנות נשענת אף היא על ממצאים עובדתיים שנבחנו על ידי שתי ערכאות שדנו בעניין. המבקשים לא הוכיחו את טענותיהם בדבר מועד רישום הזכויות בנכס. בכל מקרה מבחינה משפטית צדק בית משפט בקובעו כי המרשם מהווה ראיה לכאורה לתוכנו אף בסוגיה זו. ביחס לפיצויים, נקבע כי המבקשים לא תבעו את הסעד עד לשלב הערעור. די בכך כדי לדחות את הבקשה בעניין זה. יחד עם זאת, בית המשפט אפשר להם להגיש תביעה נפרדת באם ימצאו לנכון לעשות כן. בית משפט קמא ביסס את מסקנתו מבחינה משפטית באשר לזכותו של המנהל להגיש תביעה לפינוי ולא מצאתי כי העניין מצדיק דיון בגלגול שלישי.

5.
לאור האמור דין הבקשה להדחות. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.


ניתנה היום, א' באדר ב' תשע"א (7.3.11).



ש ו פ ט





_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10089450_z04.doc

אמ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 8945/10 שמואל אגבבה ז"ל, רחל אגבבה, צילה יצחקי ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל (פורסם ב-ֽ 07/03/2011)