פסקי דין על רבקה חדד | פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ

216310/09 תט     13/03/2011




תט 216310/09 רבקה חדד נ' בנק לאומי לישראל בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"ט 216310-09 בנק לאומי לישראל בע"מ
נ' חדד




בפני

כב' הרשמת
שרון הינדה

המבקשת
רבקה חדד


נגד

המשיבה
בנק לאומי לישראל בע"מ



החלטה

1.
בפני
התנגדות לביצוע 5 שיקים משוכים על בנק לאומי, סניף 810 מחשבון מס' 42302/23.



שיק מס' 5790781 ע"ס 4,300 ₪, מועד פירעון 23.11.08.

שיק מס' 5790775 ע"ס 4,500 ₪, מועד פירעון 03.12.08.

שיק מס' 5790630 ע"ס 4,500 ₪, מועד פירעון 09.12.08.

שיק מס' 5790631 ע"ס 4,500 ₪, מועד פירעון 14.12.08.

שיק מס' 5790782 ע"ס 4,300 ₪, מועד פירעון 01.02.09.

2.
טענות המבקשת בהתנגדותה הן כי מדובר בשיקים שמסרה כטובה למנהל החברה בה עבדה כשכירה (להלן: "טופשופינג") כדי להראות פעילות וכי המשיב לא נתן ערך עבור השיקים ועל כן אינה חבה בגין השיקים גם כלפיו.

3.
עמדת המשיב היא כי המבקשת לא גילתה הגנה כנגד התביעה.

דיון:

4.
על מנת שהתנגדות לביצוע שטר, תתקבל, די בכך שהמבקש יראה הגנה לכאורה.
בית המשפט אינו בודק את טיב ראיותיו של המבקש או כיצד יוכיח אותן אלא פותח את שעריו בפני
המבקש, אם טענותיו, בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה כנגד התביעה, אפילו תהיה זו הגנה דחוקה.
עובדה זו מחייבת את המבקש להניח תשתית עובדתית מפורטת בתצהיר, להיכנס לפרטי העניין ולא
להסתפק בהעלאת טענות כלליות.


ראו:
א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 310.

ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006) מעודכנת ומתוקנת, עמ' 155 ועמ' 200 -
209.



ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
, פ"ד מ
(2) 765.

5.
המבקשת טוענת כי מסרה את השיקים למנהל טופשופינג על מנת להראות פעילות כלכלית וכי התברר לה כי השיקים סוחרו לצדדים שלישיים לרבות המשיב.


המבקשת מנסה להציג מצג עובדתי אשר ילמד כי זכות הקניין בשיקים נפגמה, לאור סיחורם לצדדים שלישיים, באופן שהיטה את המטרה שלמענה הוצאו השיקים.


לשם כך היה על המבקש לפרט בתצהירה למי היו אמורים השיקים להימסר מלכתחילה, כלפי מי היו אמורים השיקים להוות מצג של פעילות ומי סיחר את השיקים לצדדים שלישיים באופן שהפר את ההסכם עמה כמיטיבה.


המבקשת לא טענה כי השיקים לא נועדו להימסר מלכתחילה למשיב והסתפקה בתיאור כללי של המצב העובדתי בכל הנוגע למטרת מסירת השיקים וסיחורם.
משכך לא השכילה לבסס גרסה אשר תלמד כי השיקים נועדו להימסר לגורם אחר שאינו המשיב וכי המסירה למשיב, הטתה לכאורה את השיקים מהמטרה שלמענה הוצאו.

6.
באשר לטענת המבקשת כי המשיב לא נתן ערך בעד השיקים, סבורני כי גם בעניין זה המבקשת לא גילתה הגנה.


סעיף 29(א) לפקודת השטרות קובע חזקת תמורה כנגד שטר. בנסיבות אלה נטל הראיה לסתור את חזקת התמורה מוטל על המבקשת המכחישה את מתן התמורה. המבקשת העלתה את טענתה כי המשיב לא נתן ערך לטופשופינג באופן כללי וסתמי ללא פירוט מינימאלי כלשהו אשר יבהיר מהו הבסיס לטענה וכיצד היא יודעת שהמשיב לא נתן ערך.


גם ניסיונה של המבקשת לפגום בתום ליבו של המשיב בדרך של העלאת החשש כי המשיב ידע שמדובר בשיקים טובה, אינו מספק לצורך ביסוס הגנה, שכן הטענה הועלתה בדרך של השערה, ללא כל ביסוס עובדתי ולו הקטן ביותר.

7.
סיכומו של דבר, סבורני כי התנגדות המבקשת אינה מפורטת דיה וכי לא הונחה בפני
התשתית העובדתית הנדרשת לצורך גילוי הגנה אפשרית כנגד התביעה.


אשר על כן, אני דוחה את ההתנגדות ומחייבת את המבקשת בהוצאות הבקשה סך 2,000 ש"ח.

ניתנה היום, ז'
אדר ב תשע"א, 13 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.








תט בית משפט שלום 216310/09 רבקה חדד נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/03/2011)