פסקי דין על אהרון כהן | פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על ליאת עדי מזרחי |

14203-08/10 תק     13/03/2011




תק 14203-08/10 אהרון כהן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, ליאת עדי מזרחי








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 14203-08-10 כהן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופטת
לימור ביבי-ממן


תובעים

אהרון כהן


נגד


נתבעים

1.כלל חברה לביטוח בע"מ
2.ליאת עדי מזרחי




פסק דין


תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 12/3/10 .

1.
לטענת התובע, במועד הנקוב עמד בנתיב הימני מבין שניים,
בהצטלבות דרכים בירידה מכביש גהה לכיוון רחוב השומר (צומת "קוקה קולה") כאשר מופע הרמזור היה אדום ורכבו הוא הרכב השלישי לפני הצומת המרומזר. לטענתו,הנתבעת 2 אשר ביקשה לעשות פניית פרסה במקום ולהשתלב בנתיב בו נסע, עשתה כן תוך שהיא עוברת פס הפרדה רצוף ובחוסר זהירות . משכך, בשעה שרכבו עמד בעצירה מוחלטת, פגע רכבה של הנתבעת 2 ברכבו וגרם לו לנזק. לטענתו חיזוק להילך כתאונה כגרסתו, ניתן למצוא בכך שמחזיר אור עם פלסטיק מרכבה של הנתבעת 2 ננעץ ברכבו ,ניתק מרכבה ונמסר לה על ידו לאחר שעצר את הנתבעת 2 תוך שהוא מוכיח אותה על כך שפגעה בו. לטענת התובע, בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 2 , אשר ביצעה פניית פרסה שלא כדין ובחוסר זהירות ומשכך, על הנתבעת 1 – מבטחת רכבה ועל הנתבעת 2 , ביחד ולחוד, לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

2.
לטענת הנתבעות , הנתבעת 2 ביצעה את פניית הפרסה במקום שבו מותר על פי הדין לבצע פניית פרסה הואיל והקו המפריד הינו "מקווקוו". לטענתה , עת ביצעה את פניית הפרסה הדרך היתה פנויה ומשכך, היא השלימה את הפניה והמשיכה בנסיעה. הנתבעת הודתה כי שמעה מכה ואולם, סברה כי התנגשה במדרכה. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובע אמנם פנה אליה והסב תשומת לבה לכך שהרכבים פגעו זה בזה ואולם, לטענתה, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע אשר התנגש ברכבה מאחור לאחר שהיא כבר השתלבה בנתיב הנסיעה ומשדעתו היתה מוסחת מן הנעשה בכביש. אשר על כן, לטענת הנתבעות , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

3.
בדיון אשר התקיים בפני
העידו התובע והנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני
את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו .

4.
התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני
.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

5.
הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

6.
בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"
5.
מן הכלל אל הפרט –
במקרה המונח בפני
מדובר בגרסה
מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.
הראיות החיצוניות הן תמונות הנזק אשר נגרמו לרכבו של התובע , אל מול מיקום הפגיעה ברכבה של הנתבעת כנטען על ידי הצדדים.
עיון בתמונות המתעדות את הנזק לרכבו של התובע מעלה כי לרכבו של התובע נגרם נזק נמשך בטמבון הקדמי של רכבו וזאת, מצידו השמאלי הקדמי אל חלקו המרכזי. בנוסף, שני הצדדים תמימי דעים כי הנזק ברכבה של הנתבעת היה בטמבון האחורי , ממנו אף נתלש מחזיר האור אשר נותר נעוץ ברכבו של התובע.
מיקום הנזקים כאמור ברכבי הצדדים,מוביל למסקנה ולפיה התובע היה בתנועה בזמן הפגיעה בין שני כלי הרכב שאם לא כן, רכבה של הנתבעת אשר היה מצוי בסיבוב ובתנועה קדימה, היה פוגע ברכבו באופן נקודתי בלבד ולא באופן הנמשך לאורך מחצית הטמבון הקדמי שלו. לאור הפגיעות ברכבו של התובע אין זאת אלא שהנתבעת ביצעה את פניית הפרסה , רכבו של התובע היה בתנועה ומשכך, פגעו הרכבים זה בזה בשעה שהנתבעת אלכסונית במעט לרכב התובע הואיל והיתה במהלך הסיבוב . משכך, מחזיר האור מרכבה של הנתבעת ננעץ באופן אלכסוני ברכבו של התובע, הנתבעת המשיכה בתנועה אשר לכאורה היתה צריכה להביא להתרחקות הרכבים ואולם, הואיל וגם בשלב זה המשיך רכבו של התובע בתנועה – נמשך הנזק לאור חלק גדול יותר של הטמבון הקדמי שלו.
יתרה מכך, הואיל ואין עוררין כי הנזק ברכבה של הנתבעת מצוי בחלק האחורי של רכבה הרי שיש בכך בכדי לתמוך בטענתה ובהתאם לה ,
הפגיעה בין כלי הרכב ארעה עת כמעט השלימה את פניית הפרסה וכמתואר לעיל, משהמשיך התובע להתקדם בנתיב נסיעתו למרות השתלבותה של הנתבעת בנתיב נסיעה זה.
בנסיבות אלו, הנני סבורה כי לא זו בלבד שהתובע לא הרים את הנטל להוכחת גרסתו, אלא שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת הנתבעת ואמנם, כטענתה, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע, אשר המשיך בנסיעה ישר וזאת, על אף שהנתבעת השתלבה בנתיב הנסיעה בו נסע.

6.
אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע . לאחר ששקלתי החלטתי , לפנים משורת הדין, שלא ליתן צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.








ניתן היום,
ז'
אדר ב תשע"א, 13 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 14203-08/10 אהרון כהן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, ליאת עדי מזרחי (פורסם ב-ֽ 13/03/2011)