פסקי דין על שלמה פייסרו |

40009-01/11 עפג     06/03/2011




עפג 40009-01/11 שלמה פייסרו נ' מדינת ישראל




לך



st1\:*{behavior: }



בית המשפט המחוזי מרכז

עפ"ג 40009-01-11 פייסרו נ' מדינת ישראל



06 מרץ 2011



לפני:
כב' השופט אברהם טל
, אב"ד – סג"נ
כב' השופטת מיכל נד"ב

כב' השופט רמי אמיר



המערער

שלמה פייסרו


נגד

המשיבה

מדינת ישראל

<#2#>
נוכחים:
המערער ובא כוחו עו"ד אברהם לנדשטיין

ב"כ המשיבה עו"ד איילה אורן


<#3#>
פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת.פ. 2252/09 (בימ"ש השלום בכפר-סבא) בתקיפת אישתו דאז הגורמת חבלה של ממש ואיומים כלפיה, ובהעלבת שוטר שהוזעק על ידה בקשר לעבירות הנ"ל.
המערער נידון ל- 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לשנת מאסר על תנאי ול- 7 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, ולתשלום קנס בסכום של 3,600 ₪ ששולם על ידי אביו.
הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל ועיקרו מבוסס על כך כי גזר-הדין תוקן לאחר שב"כ הצדדים העמידו את בית משפט על טעות בגזר-הדין המקורי, אשר הטיל על המערער 8 חודשי מאסר בפועל לאחר שביהמ"ש קמא סבר בטעות כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המאשימה תטען לעונש של 10 חודשי מאסר בפועל והמערער יטען לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות.
כמו-כן, מלין ב"כ המערער על בית משפט קמא שלא נעתר לבקשת המערער, בעקבות בקשת שירות המבחן, לאפשר למערער להשתלב בקבוצה טיפולית לגברים מכים, כפי שהיה מוכן לעשות בהליך בפני
בימ"ש קמא, ומוכן לעשות בהליך שבפני
נו, ומשכך הוא עותר להפנותו היום לשירות המבחן על מנת לאפשר לו השתתפות כזו.
עיון בתסקיר המבחן שהיה בפני
בימ"ש קמא ואשר נמצא גם בפני
נו מעלה כי המערער אמנם הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי, אך באותו שלב המוטיבציה שביטא היתה חיצונית במהותה ולא הייתה מונעת מהבנה ממשית באשר לבעייתיות המאפיינת את דפוסי התקשורת שלו.
קצינת המבחן הייתה ספקנית באשר ליכולתו של המערער להתמיד ולהפיק תועלת מההליך הטיפולי, ואף כי התרשמה מנזקקות טיפולית ומסיכון להישנות אירועים אלימים ביחסיו הבין אישיים של המערער בהיעדר הליך טיפולי כזה, ואף ביקשה דחיה של 4 חודשים על מנת שהמערער ישתלב בהליך כזה, החליט בימ"ש קמא שלא לתת את הדחייה כמבוקש על ידי המערער ועל ידי שירות המבחן.
עיון בתסקיר המבחן כולו ואף בסיפא שלו מצדיק את עמדת בימ"ש קמא שלא לדחות את מתן גזר-דינו של המערער על מנת שישתלב בהליך טיפולי כי התרשם, ובצדק, שאין בכך תועלת מאחר ומדובר היה במוטיבציה מילולית גרידא. חיזוק להתרשמותו של בימ"ש קמא יש בעובדה כי גם לאחר מתן גזר-הדין של בימ"ש קמא, כאשר ריצוי עונש המאסר בפועל עוכב עד למתן החלטה אחרת, לא פנה המערער לקבל הליך טיפולי באמצעות שירות המבחן או באמצעות גורם טיפולי אחר.
לאור כל האמור לעיל, איננו רואים טעם בפני
ית המערער לשירות המבחן על מנת שישלב אותו בהליך טיפולי, כאשר מלכתחילה נכונותו להשתלב בו הייתה נכונות מילולית גרידא.

התנהגותו של המערער נושא גזר-הדין כלפי אישתו, ממנה התגרש בינתיים, היא התנהגות חמורה, שכן על פי עובדות כתב האישום שבהן הודה המערער הוא אחז בסנטר אישתו, סטר בלחייה תוך שהוא מאיים עליה, אחר כך היכה בפני
ה בראשו ובידו עד שנפלה, שפך עליה בקבוק מים וכשפנתה לאסוף את דבריה הוא היכה בה פעם נוספת בידו ובעט בישבנה.
המערער לא הסתפק בהתנהגות אלימה, פיזית ומילולית כלפי אישתו, אלא גם העליב את השוטר שנזעק לעזרתה כשהטיח בו ביטוי מעליב כמפורט בעובדות כתב האישום.

התנהגות המערער, המלמדת על מסוכנותו כלפי בת זוג, גם אם התגרש בינתיים מהמתלוננת, איננה עומדת בפני
עצמה שכן בשנת 2000 תקף המערער בת זוג אחרת כאשר ירק עליה, ונידון ל- 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ולמאסר על תנאי שלא גרמו לו להיטיב את דרכיו ולא לנהוג באלימות כלפי בת זוג.

מגזר-הדין של ביהמ"ש קמא עולה כי הוא היה מוכן שלא להטיל על המערער את הרף העליון המבוקש על ידי המאשימה שכן כאשר סבר שעונש המאסר הראוי למערער הוא 8 חודשים היה זה כאשר הוצג בפני
ו, בטעות, שהמאשימה מבקשת להטיל על המערער עונש מאסר לתקופה של 10 חודשים.
אמנם, בדרך כלל ערכאת ערעור לא מתערבת כאשר בימ"ש קמא מאמץ הסדר טיעון ברף העליון המבוקש על ידי המאשימה, אך במקרה זה לאור עמדתו של בימ"ש קמא, כאמור לעיל, נראה לנו כי יש מקום להקל בעונש המאסר שהוטל על המערער בסופו של יום על ידי בימ"ש קמא, אך לא על ידי מתן אפשרות לרצותו בעבודות שירות כפי שעותר ב"כ המערער לעשות לאור חומרת התנהגותו של המערער ועברו הפלילי, וגם בהתחשב בנסיבות לקולא שמעלה ב"כ המערער בהודעת הערעור, דהיינו, גירושיו של המערער מהמתלוננת, פטירת אמו של המערער, הזמן שחלף מאז ביצוע המעשים, והעובדה שהמערער לא ריצה מעולם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.




לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי המערער ירצה 5 חודשי מאסר בניכוי שבוע מעצר מאחורי סורג ובריח.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות הפלילית של בית משפט מחוזי מחוז מרכז בפתח תקווה ביום 1.5.11 בשעה 12:00, כשהוא מצויד בתעודת זהות. אם לא יתייצב - ייאסר.
התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

<#4#>

ניתן והודע היום ל'
אדר א תשע"א, 06/03/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.



אברהם
טל, שופט, אב"ד
סגן נשיא
מיכל נד"ב
, שופטת
רמי אמיר
, שופט









עפג בית משפט מחוזי 40009-01/11 שלמה פייסרו נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 06/03/2011)