פסקי דין על בוריס לוין | פסקי דין על ד"ר סימון חבוט | פסקי דין על רמי אביבי | פסקי דין על פרקליטות מחוז ת"א אזרחי |

9331/10 רעא     16/03/2011




רעא 9331/10 בוריס לוין, ד"ר סימון חבוט נ' רמי אביבי, פרקליטות מחוז ת"א אזרחי




החלטה בתיק רע"א 9331/10


בבית המשפט העליון


רע"א 9331/10



בפני
:

כבוד השופטת מ' נאור


המבקשים:

1. בוריס לוין



2. ד"ר סימון חבוט



נ


ג


ד



המשיבים:

1. רמי אביבי



2. פרקליטות מחוז ת"א אזרחי


בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-ת"א 1969-07 שניתנה ביום 18.11.2010 יל ידי כבוד השופט
ח' ברנר

בשם המבקשים:
עו"ד ארז בי-עזר


החלטה

1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט
ח' ברנר
), בה נדחתה בקשת המבקשים לעיון חוזר בהחלטה קודמת, הפוטרת חלקית את המשיב 1 (להלן:
המשיב
) מתשלום אגרה בגין התביעה שכנגד.

2.
ביום 19.4.2009 הגיש המשיב בקשה למתן פטור מתשלום אגרה בתביעה שכנגד שהוגשה על ידו ב-ת"א 1969-07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בסך של 8,934,269 ש"ח. בהחלטתו המנומקת מיום 26.11.2009 נעתר בית המשפט לבקשה, באופן חלקי. בית המשפט קבע, כי המשיב - המצוי בהליכי פשיטת רגל - עמד בתנאי הפטור מאגרה: המשיב הוכיח העדר יכולת כלכלית וכתב התביעה מגלה עילה, לפחות בכל הנוגע לנתבעים 1 ו-2, הם המבקשים כאן.


יחד עם זאת נקבע באותה החלטה, כי אין ספק שסכום התביעה מופרז, וברי כי מדובר בניצול של הבקשה למתן פטור מאגרה לצורך תביעת ראשי נזק בסכומים חסרי יסוד, שבעל דין רגיל לא היה תובע אם היה נדרש לשלם אגרה בגינם. על כן נקבע, כי לגבי סכום כולל של 4,500,000 ש"ח אין מקום ליתן פטור מאגרה. הפטור ניתן לבסוף ביחס לתביעה שכנגד בסך 4,434,269 ש"ח.

3.
המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו. הנימוק בבסיס הבקשה היה, כי אשת המשיב, שאף היא נתבעת בתביעה העיקרית, מחזיקה במניות שערכן מסתכם במיליוני שקלים, וכי כמחצית מהמניות העבירה אשת המשיב לנאמן בפשיטת הרגל של המשיב, מתוך רצון לסייע לבעלה להגיע להסדר עם נושיו או לקבל הפטר. לאור האמור טענו המבקשים, כי נסתרה טענתו של המשיב בדבר העדר יכולת כלכלית, ועל כן ביקשו לחייב את המשיב בתשלום מלוא האגרה.

4.
בתגובה לבקשה לעיון חוזר טען המשיב, כי לא השתנו הנסיבות אשר עמדו בבסיס החלטתו של בית המשפט הנכבד להעניק לו פטור מאגרה – המשיב נעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה וההליך מגלה עילה. המשיב טען, בין היתר, כי אשתו אינה מחזיקה במניות האמורות. לטענתו, על פי הסכם הממון בין המשיב לאשתו, אשר אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, המניות שייכות למשיב לבדו ולא לאשתו. המשיב טען עוד, כי מרגע שניתן צו לכינוס נכסיו והוא הוכרז כפושט רגל, הוקנו כל נכסיו לנאמן והועברו לקופת הנשיה.

5.
המשיבה 2 - המדינה - הותירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.

6.
בהחלטתו מיום 18.11.2010 דחה בית המשפט את הבקשה לעיון חוזר, בהחלטה שזו לשונה: "הבקשה לעיון חוזר נדחית מחמת שני טעמים. הטעם הראשון הוא שהמדינה, בעלת העניין העיקרית בנושא האגרה, אינה מביעה עמדה לגופו של עניין, ודי בכך כדי להותיר את הפטור מתשלום האגרה על כנו. הטעם השני, המהותי, הוא שנכסיו של התובע שכנגד מוקנים לנאמן, כך שהתובע שכנגד אינו יכול לעשות שימוש כלשהו ברכוש הרב שהנתבעים שכנגד מייחסים לו. ממילא אין הוא יכול לשלם באמצעותו את האגרה".

7.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני
י. טענתם העיקרית של המבקשים היא, כי טעה בית המשפט בקבעו כי המשיב אינו יכול לעשות שימוש ברכוש המוקנה לנאמן. לטענתם, אם אכן התביעה שכנגד, שהגיש המשיב נגד המבקשים, היא תביעה שיש לה סיכוי, יכול המשיב לפנות לנאמן ולשכנע אותו בסיכויי התביעה, באופן שהנאמן יממש מרכוש המשיב ויממן את אגרת התביעה. לטענתם, גם אם ידחה הנאמן את בקשת המשיב, פתוחה בפני
ו הדרך לפנות לבית המשפט של פשיטת רגל, על מנת שיתן הוראות לנאמן לממש חלק מהרכוש כדי גובה האגרה. המבקשים הוסיפו וטענו, כי המדינה אינה בעלת העניין היחידי בנושא האגרות. גובה האגרה ועצם תשלומה משמשים גם חסם ראוי מפני תביעות סרק.

8.
דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בעניינים שבסדרי דין, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין (רע"א 266/88
סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל
פ"ד מד(2) 206 (1990))
;
המקרה שבפני
י אינו בא בגדרם של אותם חריגים, ודי בכך כדי לדחות הבקשה.

9.
העובדה שהמבקש מצוי בהליכי פשיטת רגל וניתן צו כינוס לנכסיו, וכי רכושו מוקנה כעת לנאמן, ובאמצעותו – לנושיו, אינה עובדה חדשה. היא היתה ידועה עוד בבקשה המקורית. כפי שנקבע, המשיב אינו יכול להשתמש בסכומים שאצל הנאמן כדי לשלם את האגרה. בית המשפט בחן את יכולת תשלום האגרה בהחלטתו הראשונה והגיע למסקנה כי המשיב אינו יכול לעמוד בה ופטר אותו מתשלום האגרה. כמובא לעיל, הפטור ניתן ביחס לכמחצית סכום התביעה בלבד.

10.
אכן, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בעלת הדין לעניין האגרה היא המדינה: "אגרות בתי המשפט נגבות בעד שירות שהמדינה מספקת לבעל הדין באמצעות מערכת בתי המשפט שלה. הואיל וכספי האגרות נכנסים לקופתה של המדינה, ברור שהמדינה היא שנפגעת כתוצאה מכך שבעל הדין אינו משלם את האגרה שעליו לשלמה על פי הדין" (ע"א 10537/03
מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט – המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות) נ' יש-גד תעשיות לתשתיות (1993) בע"מ
פ"ד נט(1) 642, 649 (2004); רע"א 1944/96
שפירא נ' כהן
, פ"ד נ(1) 253, 256 (1996)). אין בכך כדי לשלול מהנתבע להביע עמדתו ביחס לבקשה לפטור מאגרה, ואין כשלעצמו פסול בהתייחסותו של נתבע לבקשה כזו לשם סיכול תביעה מופרזת נגדו או בניסיון להקטינה. יחד עם זאת, לשם מניעת נסיונות מניפולטיביים לטרפד תביעות, על בית המשפט לדאוג לאיזון הראוי "כך ששערי בית המשפט יהיו פתוחים למבקשי צדק, אך גם לא ינוצלו שלא כהלכה" (רע"א 9075/05
עזבון המנוחה לילי לוין ז"ל נ' עירית הרצליה
(לא פורסם, 16.2.2006) וההפניות שם).


בענייננו, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי נעשתה מלאכת האיזונים הנדרשת. בית המשפט קבע בהחלטה המקורית, כי סכום התביעה מופרז, וכי הבקשה לפטור מאגרה מנוצלת כדי לתבוע סכומים שאין להם יסוד. על כן, הפטור ניתן רק ביחס לכמחצית מסכום התביעה. בכך הביא בית המשפט בחשבון את השיקול של מניעת תביעות סרק או תביעות מופרזות, בשמו טוען המבקש.

11.
כאמור, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, י' באדר ב, תשע"א (16.3.2011).





ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10093310_c01.doc

עע

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 9331/10 בוריס לוין, ד"ר סימון חבוט נ' רמי אביבי, פרקליטות מחוז ת"א אזרחי (פורסם ב-ֽ 16/03/2011)