Google

מדינת ישראל - חגי זגורי, רמי עזרן, יוסי מירלשווילי ואח'

פסקי דין על חגי זגורי | פסקי דין על רמי עזרן | פסקי דין על יוסי מירלשווילי ואח' |

1954/11 בשפ     23/03/2011




בשפ 1954/11 מדינת ישראל נ' חגי זגורי, רמי עזרן, יוסי מירלשווילי ואח'




החלטה בתיק בש"פ 1954/11
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
ב
בית המשפט

העליון



בש"פ 1954/11




בפני
:

כבוד השופט י' עמית


המבקשת:
מדינת ישראל


נ


ג


ד

המשיבים:

1. חגי זגורי



2. רמי עזרן



3. יוסי מירלשווילי


4. אדרי זכריה


5. מיארה בבר


6. ויצמן דוד


7. קזרוב אלי

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 –
תפ"ח 24018-03-10 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע

תאריך הישיבה:
ט' באדר ב התשע"א

(15.3.2011)

בשם המבקשת:
עו"ד מאיה חדד

בשם המשיב 5:
עו"ד נחמן בטיטו

בשם המשיב 6:
עו"ד אהרון רוזה

בשם המשיב 7:
עו"ד שמעון תורג'מן


החלטה



בקשה שניה להארכת מעצרם של המשיבים 7-5 (להלן:
המשיבים
) בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן:
חוק המעצרים
)

1.
המשיבים הם שלושה מתוך שמונה נאשמים כנגדם
הוגש כתב אישום רחב היקף, המייחס להם עבירות רבות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה (להלן:
הארגון
) במהלך כשנתיים. כתב האישום כולל 19 סעיפי אישום ו-220 עדי תביעה.


על פי כתב האישום, הארגון עסק
במתן הלוואות בריבית נשך בניגוד לדין; בהפעלת מועדוני הימורים, דירות הימורים וספינת הימורים בשם מג'יק 1 שפעלה באילת (להלן:
הספינה
); בהברחת סיגריות ושתייה חריפה מהספינה; סחר בסמים; וכן בעבירות מס והלבנת הון בשל הסתרת הרווחים מפעילותם הפלילית. עוד עולה מכתב האישום כי חברי הארגון פעלו באלימות נגד בעלי חוב ולחלקם מיוחסים עבירות חמורות ביותר כמו
רצח וניסיון רצח.

2.
אקדים ואומר כי העבירות החמורות ביותר בכתב האישום אינן מיוחסות למשיבים שבפני
נו, הם המשיבים 7-5. האישומים המיוחסים למשיבים אלה פורטו בהרחבה בהחלטתו של כב' השופט הנדל, בה נעתר לבקשה הראשונה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים יום (בש"פ 8845/10
מיארה נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 7.12.2010)) ואביא את הדברים כלשונם:

"
משיב 5

שימש לפי הנטען מנהל, מארגן ומכוון הפעילות בארגון. הוא היה חבר בארגון, שעסק בגביית חובות מלווים באזור אשדוד, ניהל "קו" הלוואות בריבית באותו אזור והשתתף בניהול הקזינו בספינה..
...
משיב 6
היה חבר ארגון, אשר השתתף לפי הנטען בניהול הקזינו בספינה ובהברחות טובין ממנה מטעם הארגון, עסק בתחום ההלוואות בריבית, בארגון משחקים אסורים וכן באחזקת אמצעי לחימה עבור הארגון.

משיב 7

היה אף הוא חבר ארגון, ששימש כאיש ביצוע בו ובמסגרת זו השתתף בביצוע עבירות פליליות שונות. הוא תוגמל על פעולותיו אלה באמצעות קבלת אחוזים מחלקו של נאשם אחר בפרשה במועדוני ההימורים. ראש ארגון הפשיעה, שהתרשם מיכולותיו הפליליות של משיב 7, פעל לקרבו אליו, כך שיממן את שכרו באופן ישיר ולא יצטרך לשלם עמלה לנאשם אחר בפרשה בגין שירותיו.

לפי סעיף האישום השישי,

משיב 6

מואשם בנשיאת מטען חבלה שלא כדין ובנשיאת נשק שלא כדין. זאת, במסגרת פעילות ארגון הפשיעה לניסיון רצח אלי אגאי...

... סעיף האישום השביעי מייחס

ל
משיב 7

החזקה ונשיאת נשק במסגרת פעילות של ארגון פשיעה. מכתב האישום עולה כי הלה קיבל לידיו נשק על מנת להעבירו לראש ארגון הפשיעה.

סעיף האישום העשירי מייחס ל
משיב 5
סחר בסם מסוכן מסוג
lsd
. מכתב האישום עולה כי משיב 5 חבר לנאשם אחר בפרשה לצורך ביצוע עסקה עם אחר, במסגרתה שילמו 11,000 ₪ לאחר תמורת 10,000 יחידות ("בולים") של סם מסוכן מסוג
lsd
. בגין כך הואשם משיב 5 בקשירת קשר לפשע ובסחר והחזקה בסם מסוכן מסוג
lsd
. ...

סעיף אישום מספר ארבע עשרה מייחס ל
משיבים 6-7
עבירות כדלקמן: ארגון משחקים אסורים, החזקה וניהול מקום משחקים אסור, מרמה, ערמה ותחבולה, אי ניהול פנקסי חשבונות, אי הוצאת חשבוניות מס, אי הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ והלבנת הון. כל העבירות האמורות לעיל בוצעו לפי הנטען במסגרת פעילות של ארגון פשיעה.

סעיף אישום מספר חמש עשרה מתייחס ל
משיבים 5 ו-6
ועניינו הלוואות בריבית, הברחות טובין בנסיבות מחמירות, השמטות מס והלבנות הון. משיב 5 בתקופה הרלוונטית לא דיווח לרשויות המס על העיסוק בתחום ההלוואות בריבית בכוונה להשתמט מתשלום מס. הוא פיקח מטעם ארגון הפשיעה על פעילות הקזינו בספינה, על ידי כך ששט בספינה ודאג לקבל את חלקו של הארגון ברווחי הקזינו, להכניס את הכסף לישראל ולהעביר לראשי הארגון את חלקם. באשר לטיעונים בדבר השמטות המס והלבנות ההון, מואשמים
משיבים 5 ו-6
בשורה של עבירות מרמה, ערמה ותחבולה כלפי מס הכנסה ומע"מ, באי ניהול פנקסי חשבונות, באי הוצאת חשבוניות מס ובאי הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ. כל העבירות בוצעו במסגרת פעילות בארגון פשיעה".


3.
המבקשת טענה למסוכנות של המשיבים, בין היתר: נוכח העבירות המיוחסות למשיבים עצמם; בשל הפעילות במסגרת ארגון פשיעה לו מיוחסות עבירות רבות בכל רחבי הארץ; והחשש להימלטות המשיבים מן הדין ושיבוש הליכי משפט עקב הפחדת עדים. בהקשר זה הצביעה המבקשת על הקושי באיתור העדים, בזימונם ובהבאתם לעדות. אשר על כן, עתרה המבקשת להאריך מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים.


מנגד, טענו המשיבים כי העבירות המיוחסות להם אינן העבירות הכבדות במדרג העבירות המיוחסות לארגון, וכי פעילותם בארגון, מה שמוכחש, נעשתה בשוליים ולא במרכז הפעילות. לטענת המשיבים, הם בגדר "סרח עודף" בכתב האישום המתמקד בעבירות החמורות ובנאשמים האחרים, וכך נגזר עליהם לבלות את ימיהם בבית המשפט בהמתנה לחקירה של דקות ספורות לעד או שניים בלבד. אשר על כן עתרו המשיבים לשחררם לחלופת מעצר.

4.
כידוע, במסגרת סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין האינטרסים הנוגדים של חזקת החפות והזכות לחירות של הנאשם, מול מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם אם ישוחרר. עיקר השיקולים הצריכים לעניין הם: קצב התנהלות המשפט והגורם שעליו מוטלת האחריות להתמשכות ההליכים; המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור בכלל ולקורבנותיו בפרט; והחשש מפני הימלטות הנאשם ושיבוש הליכי המשפט.


כאשר העבירות המיוחסות לנאשם מתבצעות במסגרת חברות בארגון, עוצמת המסוכנות גבוהה יותר. לכן, בבחינת המסוכנות, המחוג המציין את נקודת האיזון במסגרת סעיף 62 לחוק המעצרים, מצביע על נקודה רחוקה יותר מזו של נאשם "רגיל", שלא פעל במסגרת ארגון פשיעה. מנגד, תיקים של ארגוני פשיעה הם על פי רוב "סופר-מגה תיק", בהיותם רחבי היקף, כוללים אישומים רבים ועדי תביעה רבים. בתיקים מעין אלה, מטבע הדברים שהמשפט מתארך הרבה מעבר לתשעה חודשים שקצב המחוקק לנאשמים הנמצאים במעצר. לכך עשויה להיות השלכה על המחוג המציין את נקודת האיזון, והפעם השפעה הפוכה, להסטת המחוג לכיוון הנגדי, לנקודה קרובה יותר מזו של נאשם "רגיל".


בכל מקרה, האיזון בין השיקולים השונים במסגרת סעיף 62 לחוק המעצרים הוא פרטני, ומכאן שיש לבחון עניינו של כל אחד מהמשיבים בנפרד. אך קודם שאעשה כן, אצביע על התוצאות הנובעות מכריכתם בצוותא חדא של המשיבים באותו כתב אישום עם הנאשמים האחרים.

5.
המשיבים נכללו יחד עם נאשמים אחרים ב"סל" של עבירות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה ובכך נכרך עניינם בזה של שאר הנאשמים. כך, לדוגמה, כל עיכוב הנובע מאי הסדרת הייצוג של אחד הנאשמים או היעדר אפשרות לתאם מועדים בין כל הסניגורים נזקף גם לחובתם למרות שאינו קשור אליהם; סירוב של חלק מהסניגורים להגשת מוצגים והודעות בהסכמה נזקף לחובתם למרות הסכמתם של המשיבים לכל "קיצורי דרך" לייעול הדיון. לא למותר לציין, כי ביני לביני תוקן כתב האישום, נגרעו עדים אך נוספו עשרות עדים אחרים, כאשר לתיקון ולעדים שנוספו אין כל קשר למשיבים. לכך יש להוסיף כי בתוך מארג הראיות העצום, המתייחס בעיקרו לכלל הנאשמים, מטבע הדברים כי בית המשפט מתקשה לאתר ולזהות כרסום בראיות בנוגע למשיבים.

6.
בית המשפט המחוזי קבע 74 מועדי הוכחות החל מינואר 2011, מספר מרשים של ישיבות לכל הדעות. אך מאז ועד היום, ומבלי להיכנס לטיעון הפרטני של המשיבים, נתברר כי במהלך 22 ישיבות שנקבעו, נתקיימו מספר ישיבות בלבד, נשמעו עדים ספורים בלבד, ושעות רבות של דיונים ירדו לטמיון לא בעטיו של בית המשפט או בעטים של המשיבים, אלא בשל אי התייצבות עדים. הגיעו דברים כדי כך, שבית המשפט הורה למבקשת להקים צוות לאיתור, זימון והבאת עדים. רוצה לומר, כי המשפט אך התחיל וגם בהנחה כי ייכנס ל"הילוך גבוה" תוך הזמן הקרוב וייקבעו עשרות מועדים נוספים, ארוכה עד מאוד הדרך לסיומו נוכח היקפו של כתב האישום ומספרם של עדי התביעה.

7.
מספרם של העדים הרלוונטיים לאישומים המיוחסים למשיבים בטל בשישים, ואף למטה משיעור זה, וגם העבירות המיוחסות להם הן ברף נמוך מזה של הנאשמים האחרים. במצב דברים זה, דומני כי דווקא לצורך ייעול הדיון ולשם הפחתת הלחץ על בית המשפט (לרבות בקשות לעיון חוזר ובקשות נוספות להארכת מעצר לפי סעיף 62), יש לבחון בקפידה את עניינם של המשיבים.


בהקשר זה, אפנה להחלטתה של כב' השופטת חיות בבש"פ 8765/05
מדינת ישראל
נ' מוגרבי
(לא פורסם, 19.10.2005) שם נאמר:

"אכן, העובדה שהעבירות בוצעו לכאורה במסגרת ארגון פשיעה יש בה כדי להצביע על מסוכנות יתרה של המשיבים, והיא נושאת משקל רב ומיוחד וחורגת מן המסוכנות של כל אחד ואחד מהם בנפרד...[ ]...עם זאת, ובמיוחד בהתחשב בלוח הזמנים הארוך הצפוי לשמיעת התיקים בפרשה דנן, אין להתייחס לכל המשיבים כמקשה אחת ללא הבחנה ביניהם לצורך הארכת המעצר. לעניין זה אין דין ראשי הארגונים כדינם של מי שהשתלבו בארגון בעמדות זוטרות, ואין דין אלה כדינם של מי שניהלו מגעים ספורים עם הארגון, מבלי שהשתלבו בו באופן רציף...".



על רקע דברים אלה, אבחן פרטנית את עניינם של המשיבים שבפני
נו.

8.

המשיב 5

- מעמדו הנטען של המשיב 5 הוא כמנהל, מארגן ומכוון הפעילות בארגון, וכמי שניהל "קו" הלוואות בריבית והשתתף בניהול הקזינו בספינה, ברם, לטענתו של המשיב 5, שלא נסתרה על ידי התביעה במהלך הדיון בפני
, מיוחסת לו מעורבות בשלושה מקרים בלבד של קבלת כסף מחייבים, לבקשתו של נאשם 2 בעת שהיה במעצר, כאשר אותם חייבים ציינו בהודעותיהם כי ההלוואה לא ניתנה על ידו. גם את הברחת הטובין מהספינה ללא מכס, יש לקבל בפרופורציה הראויה, ומדובר בכך שנוסעים בספינה נתבקשו ליטול עמם בקבוקי שתייה בכמות המותרת להם, ולאחר ירידתם מהספינה מסרו את הבקבוקים למשיב 5 או מי מטעמו.


למשיב 5 מיוחסת גם רכישה של 10,000 יחידות ("בולים") של סם מסוכן מסוג
lsd
. די בעבירת הסמים, כשלעצמה, כדי להקים חזקת מסוכנות סטטוטורית כנגד המשיב 5, למרות טענתו כי לא קיבל תמורה ולא מימן את העסקה. אלא שענייננו אינו בשלב המעצר עד תום ההליכים, אלא בשאלה אם ועד מתי יש להאריך את מעצרו של המשיב 5 לאחר התקופה של תשעה חודשים.


הנה כי כן, למשיב 5 כמעט אין עבר פלילי, למעט הרשעה אחת בלבד משנת 2002 בגין דרישה באיומים של רכוש, בגינה נדון לעבודות שירות לטובת הציבור. זה אפוא מעצרו הראשון של המשיב 5. אוסיף ואומר כי איני סבור שתסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב 5 הוא כה שלילי כפי שנטען. מהתסקיר עולה כי המשיב 5, נשוי ואב לשתי בנות, עבד משך 10 שנים בעירית אשדוד והוגדר כעובד רציני ומסור. משפחתו ובנותיו נקלעו למצוקה ולמשבר עקב מעצרו. בתסקיר תואר המשיב 5 כבעל אחריות רבה, כושר התמדה ומוסר עבודה. נאמר כי הוא מסוגל להתבונן באופן בוגר באורחות חייו ולהתייחס בביקורתיות לכשלי התנהגותו. למרות כל אלה, ולמרות ההתרשמות החיובית מהמפקחים המוצעים, השורה התחתונה בתסקיר היא, כי נוכח אופי העבירות המיוחסות לו והיקפן, נוכח הקושי להעריך עומק קשריו בחברה שולית, ונוכח עמידותו הנמוכה ללחצים חיצוניים, רמת הסיכון לפריצת גבולות עולה וחלופת מעצר תתקשה ליתן מענה לצמצום הסיכון המתואר.


לטעמי, על רקע האישומים המיוחסים למשיב 5; מעמדו השולי לכאורה בארגון; היעדר עבר פלילי מהותי ואורח חיים נורמטיבי; משלא יוחסה לו עילת מעצר של חשש לשיבוש הליכי משפט; ולאור השיקולים שפורטו לעיל בעניין ההליך הסבוך והתחזית הצפויה לגבי המשך ההליך - בשלה העת לשחרר אותו לחלופת מעצר.

9.

המשיב 6

- הוגדר בכתב האישום כחבר בארגון. בהחלטת המעצר עד תום ההליכים לגביו, נקבע כי בחלק מהעבירות המיוחסות לו אין כדי להקים עילת מעצר ולגבי חלקן האחר קיימת אי בהירות ראייתית באשר להיקף מעורבותו ולמעמדו בארגון.


העבירה החמורה המיוחסת למשיב 6, שלגביה נקבע כי יש כנגדו ראיות לכאורה, היא נשיאת מטען חבלה עבור אחד מן הנאשמים המרכזיים בארגון בשם רמי עזרן
. אותו רמי עזרן
ואחרים עשו שימוש במטען כדי לנסות להרוג אחד בשם אגאי, אך משנכשלה תוחלתם פירקו את המטען. כידוע, העבירה של נשיאת נשק שלא כדין לפי סעיף 144 לחוק העונשין מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית. הערר שהגיש המשיב 6 על מעצרו עד תום ההליכים נדחה בהחלטתו של חברי כב' השופט מלצר (בש"פ 7423/10 מתאריך 4.11.2010). בהחלטה הודגש כי במטען החבלה היה כדי ליצור סכנה הן כלפי יעד החיסול והן ביחס לציבור כולו.


אין חולק על המסוכנות הנובעת מהעבירה. זאת, גם אם אקבל טענתו של המשיב 6 כי הדבר נעשה באופן "ספונטני", לאחר שנאשם 1 ביקש או הורה לנאשם 2 למסור למשיב 6 את המטען כדי שיעבירו אליו, ולאחר שהמטען פורק כבר מרכבו של אגאי כך שכבר לא היה מיועד לפגוע באדם. אולם, בעוד שבהליכים של מעצר עד תום ההליכים המסוכנות נבחנת כעילת מעצר, הרי שבמסגרת סעיף 62 לחוק המעצרים המסוכנות אינה נבחנת בבדידותה, אלא כחלק ממספר שיקולים המטים את המחוג המצביע על נקודת האיזון לכאן או לשם.


הנה כי כן, למשיב 6 אין כלל עבר פלילי וזה לו מעצרו הראשון. המשיב 6
נשוי ואב לארבעה ילדים (בהם שלישיית בנים), שהניתוק בינם לבין אביהם הביא לפגיעה קשה במצבם הנפשי, במיוחד לגבי אחד הבנים. הוא עובד עיריה מזה 17 שנים ומוכר בעירו כדמות חיובית ותורמת בשל פעילותו ההתנדבותית הממושכת. שירות המבחן המליץ שלא לשחרר את העורר לחלופת מעצר, חרף התרשמותו מאמינותם של המפקחים המוצעים, גם הפעם, בשל חומרת העבירות בהן הוא מואשם והקושי להעריך את עומק קשריו בחברה העבריינית.


לטעמי, על רקע האישומים המיוחסים למשיב 6; מעמדו השולי לכאורה בארגון; היעדר עבר פלילי ואורח חיים נורמטיבי; מצב משפחתי קשה עקב המעצר; משלא יוחסה לו עילת מעצר של חשש לשיבוש הליכי משפט; ולאור השיקולים שפורטו לעיל בעניין ההליך הסבוך והתחזית הצפויה לגבי המשך ההליך - בשלה העת לשחרר אותו לחלופת מעצר.

10.

המשיב 7

- הוגדר בכתב האישום כחבר בארגון והעבירה החמורה המיוחסת לו אף היא עבירה של נשיאת נשק, בכך שהסכים להעביר תת מקלע לראש הארגון. ברי כי עבירה זו מקימה חזקת מסוכנות המתעצמת בשל חברותו של המשיב 7 בארגון, גם אם אקבל טענתו של המשיב 7 כי לא ידוע אם נעשה שימוש בנשק שהועבר על ידו. להבדיל מהמשיבים 5 ו-6, הרי שלמשיב 7 יש עבר פלילי לא מבוטל, הכולל שני עונשי מאסר בפועל, האחד של 20 חודשים והשני של 24 חודשים, ורשומים לחובתו עבירות של החזקת סכין, שוד, איומים, התפרצויות, ועבירת סמים. עוד אציין כי לא נערך תסקיר בעניינו.

11.
בהחלטתו של חברי, כב' השופט הנדל (בש"פ 8845/10 הנ"ל) נאמר, כי המשיב 7 אמנם לא פעל במרכז הארגון, אך העבירה המיוחסת לו מלמדת על היותו זרוע של הארגון וכי "בית המשפט לא יורה בהכרח על שחרורו של נאשם מסוים, שהינו חבר ארגון פשיעה, רק מהטעם שקיימת קבוצה גדולה של מעורבים אחרים בפרשה, שחלקם בארגון עשוי להיות גדול יותר". דברים נכוחים אלה מקובלים עלי. עם זאת, משחלפו שלושה חודשים בהם התקיימו למעלה מעשרים ישיבות ללא התקדמות של ממש; כאשר התמונה מתחילה להתבהר ומתברר כי חלקו של המשיב 7 אינו במרכז הארגון;
כי לא מיוחסות לו העבירות "הכבדות" המיוחסות לנאשמים האחרים; כאשר ברי כי יהא על המשיב 7 לבלות שעות רבות על ספסל הנאשמים עד שאחד העדים הרלבנטיים ישירות לאישומים המיוחסים לו יעלה לדוכן העדים; ומשלא יוחסה למשיב 7 עילת מעצר של חשש לשיבוש הליכי משפט – איני רואה במה תשתנה נקודת האיזון עוד מספר חודשים, כאשר תתבקש הארכה שלישית ורביעית, לעומת המצב דהיום. לכן, ולמרות שלמשיב מס' 7 עבר פלילי, ולא בלי לבטים, אני סבור כי ניתן לבחון בשלב זה
את האפשרות לשחרר גם אותו לחלופת מעצר הולמת, ככל שיהא בה כדי להקהות את מסוכנותו, ובכפוף לקבלת תסקיר שירות מבחן.

12.
לפני סיום, אפנה לדברי כב' השופטת נאור בבש"פ 2182/06
מדינת ישראל
נ' שורפי
(לא פורסם, 21.3.2006) שם נאמר (בפסקה 5):

"עוד ראוי להדגיש כי עם חלוף הזמן, כשראשי ארגוני הפשיעה ודרגי הביניים מצויים במעצר ממושך – מטבע הדברים מתפוררים הארגונים, ומי שמצוי במדרג הנמוך יחסית וישוחרר ממילא למעצר בית, לא יוכל לחזור ל"פעילות" במסגרת ארגוני הפשיעה המתפוררים".


13.
סופו של דבר, ומהטעמים המפורטים דלעיל, יש לאפשר למשיבים המצויים "במדרג הנמוך" של הארגון להשתחרר לחלופת מעצר, עם תנאים מגבילים קשים של מעצר בית מלא ואיזוק אלקטרוני וערבויות ראויות. אדגיש כי שחרורו של המשיב מס' 7 מותנה וכפוף לתסקיר שירות מבחן בעניינו.


אשר על כן, אני מחזיר הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע את
חלופות המעצר ותנאי השחרור. מאחר שהליכי שחרורם בערובה של המשיבים עשוי להתארך עד להמצאת הבטוחות והערבויות (במיוחד המשיב 7 לגביו נדרש תסקיר שירות מבחן, לאור שביתת העובדים הסוציאליים שבעת כתיבת שורות אלה טרם נסתיימה) ולמען הזהירות גרידא, אני מאריך מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 13.3.11.



ניתנה היום, י"ז באדר ב' התשע"א (23.3.2011).
ש ו פ ט




_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

11019540_e07.doc

עכ

ב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בשפ בית המשפט העליון 1954/11 מדינת ישראל נ' חגי זגורי, רמי עזרן, יוסי מירלשווילי ואח' (פורסם ב-ֽ 23/03/2011)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים