פסקי דין על פתחי אחמד | פסקי דין על האני ברבור | פסקי דין על בנק הפועלים | פסקי דין על סניף נצרת 726 |

23278-12/10 ער     10/03/2011




ער 23278-12/10 פתחי אחמד, האני ברבור נ' בנק הפועלים בע"מ, סניף נצרת 726








בית משפט השלום בנצרת



ע"ר 23278-12-10 אחמד ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ
, סניף נצרת 726






בפני

כב' השופט
אחסאן כנעאן


מערערים

1
.
פתחי אחמד

2
.
האני ברבור


נגד


משיבים

בנק הפועלים בע"מ
, סניף נצרת 726

ע"י עוה"ד שמואל יטינזון ואח'




פסק דין


רקע:

1.
לפני ערעור על החלטת כבוד הרשמת שרקאוי מיום 28.11.2010 בתיק 55167-10-10 על שלא נעתרה לבקשת המערערים לבטל עיקול זמני שהוטל לבקשת המשיב.

2.
המשיב הגישה כנגד המערערים תביעה כספית בה נטען כי המערער מס' 1 חייב לו כספים בגין הלוואה שנטל ואילו מערער מס' 2 חייב לשלם למשיב בתור ערב לחוב.

3.
בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה בקשה להטלת עיקולים זמניים וכבוד הרשמת נעתרה לבקשה במעמד צד אחד.

4.
ביום 23.11.2010 הגישו המערערים בקשה לביטול עיקולים זמניים ודיון בבקשה התקיים ביום 28.11.2010 שבסופו דחתה כבוד הרשמת את הבקשה לביטול העיקולים.

החלטת כבוד הרשמת:

5.
כבוד הרשמת בהחלטתה קבעה כי ההחלטה בצו העיקול נמסרה לבא כח המשיב ביום 29.10.2010 בעוד שהחלטתה ניתנה ביום 27.10.2010. עוד נקבע כי המשיב מסר את צו העיקול למערערים ביום 1.11.2010.

6.
המערערים טענות בפני
כבוד הרשמת כי הצו פקע מאחר ועברו 3 ימים מיום שניתן וזאת על פי הוראות סעיף 370 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. כבוד הרשמת דחתה טענה זו בציינה כי כי צו העיקול נמסר במסגרת הזמן הקבוע בתקנות קרי 3 ימים מיום שנמסר לבא כח המשיב.

7.
כבוד הרשמת קבעה כי הוכח קיומה של עילת תביעה זאת נוכח ההסכמים שנחתמו עם המערערים, דף החשבון שצורף לתביעה.

8.
כמו כן, נקבע על ידי כבוד הרשמת כי הוכח יסוד ההכבדה שכן המערער מס' 1 לא פרע את תשלומי ההלוואה זה זמן ממושך וגם לאחר שהמשיב הגיע עימו להסדר הוא לא עמד בהסדר.

טענות הצדדים:

9.
המערערים טוענים במסגרת הערעור כי שגתה כבוד הרשמת בהחלטתה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

א.
המשיב
העלים עובדות מעיני כבוד הרשמת.

ב.
יתרות החוב מנופחות. המשיב לא אפשר למערערים לקבל דפי חשבון.

ג.
צו העיקול פקע מאחר ויש למנות את מניין הימים לצורך המצאה מיום מתן הצו.

ד.
אין להטיל עיקול על זכויות עתידיות.

10.
המשיב לעומת זאת טוען כדלקמן:

א.
צו העיקול לא פקע ויש למנות את מניין הימים מיום שהצו הומצא למשיב.

ב.
המערערים לא הפקידו עירבון.

ג.
הוכח קיומה של עילת תביעה והוכח יסוד ההכבדה.

ד.
מאזן הנוחות נוטה לכיוון המשיב.

דיון והכרעה:

אי הפקדת ערבון:

11.
דינה של טענה זו להידחות.
תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:
"ערעור על החלטת רשם לפי סעיף 96 לחוק בתי המשפט, לרבות החלטה לגבי בקשה לבטל החלטה על פי צד אחד או בהעדר כתבי טענות של הצד השני, יהיה עשרים ימים מהיום שבו ניתנה ההחלטה, והוראות פרק זה, למעט סימן ד', יחולו על הערעור האמור בשינויים המחוייבים." (ההדגשה שלי – א.כ.)

מיום 4.6.1992
תק' (מס' 2) תשנ"ב-1992


12.
תקנה 400 מחריגה בפירוש תחולת סימן ד' בפרק הערעורים לתקנות העוסק בערובה להוצאות. לכן מטעם זה דין הטענה להידחות.

האם הצו פקע:

13.
תקנה 367(ב) לתקנות קובעת:

"העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות יומצאו במסירה אישית למשיב בתוך שלושה ימים, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו; לבקשת המחזיק יורה בית המשפט למבקש להמציא למחזיק בהקדם האפשרי העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה."

14.
לא צוין בתקנה מה המועד למרוץ שלוש הימים להמצאת הצו?

15.
תקנה 370(3) קובעת
"סעד זמני יפקע -
(1)
עם הפסקת התובענה, עם ביצוע פסק הדין או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם;
(2)
אם הצו הזמני ניתן לפני הגשת התובענה והמבקש לא הגיש לבית המשפט את התובענה במועד, כאמור בתקנה 363(א);
(3)
אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367(ב), זולת אם בית המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו;"


16.
הפרשנות הנכונה שיש לתת לתקנה 367 (ב) היא שמניין הימים אמור להחל ממועד שמגיש הבקשה ידע אודות קיום הצו. פרשנות זו אמורה לכסות מקרים בהם הצו נמסר למגיש הבקשה לאחר שחלפו שלושה ימים מיום שניתן.
17.
בשים לב לכך אני קובע כי הו נמסר למערערים במסגרת 3 הימים שנקבעו בתקנות קרי 3 ימים מיום שנמסר למשיב.

קיומן של ראיות לכאורה לקיום עילת תביעה ויסוד ההכבדה:

18.
גם בקביעת
כבוד הרשמת בכל הקשור לקיומן של ראיות לכאורה לא מצאתי מקום
להתערב.

19.
קביעת כבוד הרשמת נסמכת על אדנים מוצקים, על ההסכם ההלוואה על דפי חשבון ועל הצהרת המצהיר מטעם המשיב.

20.
המערערים בבקשתם לביטול עיקול כלל לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה לקיום עילת תביעה ולכן אין מקום לאפשר להם להעלות טענה זו לראשונה במסגרת הערעור המונח לפני. דין דומה יחול בכל הקשור לטרונייתם לאי קבלת מסמכים מהמשיב. טענה זו כלל לא נזכרה בבקשה לביטול העיקול.

21.
קביעתה השנייה של כובד הרשמת בכל הקשור להכבדה אף היא מקובלת עליי. ההלוואה אשר נטל המערער מס' 1 ולה ערב המערער מס' 2
הייתה הלוואה לכיסוי חוב קודם כלפי הבנק. המערער מס' 1 למרות זאת הפר את החוזה עם המשיב ולא פרע את ההלוואה למעט תשלום אחד.

22.
התעלמותם של המערערים מדרישות המשיב לבוא ולהסדיר
את החוב אף היא מקימה חשש סביר להכבדה
על ביצוע פסק הדין.

עיקול זכויות עתידיות:

23.
בנקודה זו מסכים בא כח המשיב שהצו יצומצם לזכויות הקיימות רק בעת מסירת הצו לבנק ולא יחול על זכויות עתידיות. לכן אני מורה כי צו העיקול יצומצם בהתאם לאמור בפסקה זו.

התוצאה:

24.
בשים לב לכך אני מורה על דחיית מרבית הערעור בכפוף לאמור בפסקה 23 לעיל.

25.
בשים לב לכך שמרבית הערעור נדחה אני מחייב את המערערים בהוצאות המשיב בסך של 2000 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
ד'
אדר ב תשע"א, 10 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.














ער בית משפט שלום 23278-12/10 פתחי אחמד, האני ברבור נ' בנק הפועלים בע"מ, סניף נצרת 726 (פורסם ב-ֽ 10/03/2011)