פסקי דין על אדוה גלבוע | פסקי דין על אילנה למברג | פסקי דין על איסת"א ליינס חברת הנסיעות של הסטודנטים בישראל בע"מ

54782/03 א     11/05/2004




א 54782/03 אדוה גלבוע , אילנה למברג נ' איסת"א ליינס חברת הנסיעות של הסטודנטים בישראל בע"מ




16


בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א 054782/03


בפני
:
כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

תאריך:
11/05/2004



בעניין:
1. אדוה גלבוע

2. אילנה למברג



ע"י ב"כ עו"ד
חניתאי אליגון

תובעות

נ ג ד


איסת"א ליינס חברת הנסיעות של הסטודנטים בישראל בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
סמוראי ואח'

נתבעת

פסק דין


בפני
תביעה כספית בסך של 14,000 ₪.

פרשת התביעה
התובעות הזמינו ביולי 2003, אצל הנתבעת העוסקת במכירות כרטיסי טיסה שני כרטיסי טיסה, ליום 2.9.03 לטורונטו שבקנדה
תובעת 1 שילמה את מחיר הכרטיס בסך של 3,105 ₪ ותובעת 2, שהייתה בעת ההזמנה פחות מגיל 26 שנים, היתה אמורה לשלך 650 דולר. סוכם בין הצדדים, כי תמורת הכרטיס תשולם בעת קבלתו. הטיסה היתה אמורה להיות לטורונטו, תוך החלפת מטוס בבודפשט בו ביום.
כשבועיים לפני מועד הטיסה, עת פנו התובעות לקבלת הכרטיסים ולשלם עבור הכרטיס של נתבעת 2, הסתבר להם שאין להן אישור לטיסת ההמשך בודפשט – קנדה, כאשר נציגת הנתבעות, הבטיחה לעשות מאמץ להסדיר את העניין.
התובעות חזרו לאחר יום, לברר באם יש אישור להזמנה, והסתבר להן כי לא תוכלנה לטוס עד סוף ספטמבר. גם בקשתן להשיג כרטיס בכל מחיר , לא נענתה.
התובעות תכננו להגיע לקנדה בתחילת ספטמבר שם קבעו טיול משותף עם חברים, ועזבו מקום עבודה לשם כך.
לבסוף השיגו התובעות כרטיסי טיסה דרך ציריך, בסוכנות נסיעות אחרת, ליום 29.8.04, במחיר של 130.40 דולר. בסה"כ שילמו 10.080 ₪ עבור הכרטיסים.
עבור הכרטיס החדש, שילמה תובעת 1 סכום שהיה גבוה, בסך של 440 דולר מהכרטיס שהוזמן אצל הנתבעת וכרטיס ושל תובעת 2 היה יקר ב – 480.48 דולר, בנוסף הן שילמו 450 ₪ לבית מלון בציריך.
תובעת 1 בתצהירה, פרטה כי בעת הזמנת הכרטיסים, הנתבעת מכרה להן 2 כרטיסים בחב' תעופה "מאלב", דרך בודפשט, שם היה עליהן להחליף מטוס. הגברת מירי דהאן, עדת הנתבעת, אמרה להן בעת ההזמנה, כי בשלב הזה, לא היו בידיה אישורים להזמנות, אך מדובר בפרט טכני, שיסודר בהמשך והעניין מסודר. לאור זאת, ולאור העובדה שבמשך שנים טסה תובעת 1 באמצעות הנתבעת, לא ראתה כל בעיה ונתנה אמון מלא בנתבעת.
תובעת 1 שלמה במעמד ההזמנה, סך של 200 ₪ והיתרה שולמה בהמשך. תובעת 2 והנתבעת, הסכימו כי תובעת 2 תשלם ביום קבלת הכרטיס, ימים ספורים טרם הטיסה.
כשבוע לפני הטיסה, פנתה תובעת 2 לנתבעת, והגברת דהאן הודיעה לה, שאין אישור לטיסת ההמשך לטורונטו. הגברת דהאן הבטיחה לנסות שוב להשיג אישור. הגברת דהאן הציעה להן לטוס במקום ב 2.9 ביום 17.9 ובמחירים יותר יקרים ממה שסוכם על ידן. הצעה זו סורבה על ידם עקב העובדה שחיכו להם חברים לבילוי חופשה משותפת, והתאריך שהוצע להם היה מאוחר. הן מצאו טיסה, ביום 29.8.04, דרך סוכנות נסיעות אחרת. את הכסף ששילמו לנתבעת, קיבלו חזרה לאחר שהוגשה התביעה.

בח.נ. השיבה והדגישה, כי לכל אורך התקופה, הגברת דהאן אמרה להן, שמדובר בעיכוב טכני של אישור הטיסה, העניין יסודר ואין להן בסיס לדאגה. לכל אורך הדרך, הגברת דהאן אמרה שמדובר בפרוצידורה . היא שילמה את תמורת הכרטיס כי היו בידה מזומנים. הנתבעת מעולם לא סרבה לקבל תשלום ממנה ומעולם, היא התובעת, לא כפתה על הנתבעת לקבל ממנה תשלומים, אם כי הנתבעת לא דרשה זאת. לגירסתה, הגברת דהאן אמרה להן, שזהו מצב רגיל, שפרוצדורלית אין אישור לטיסת ההמשך. כן הדגישה התובעת, כי היא השתמשה בשרותי הנתבעת, במשך שנים רבות, ותמיד בטחה בה. כך גם בעת ההזמנה מושא תביעה זו. התובעת גם השיבה כי בפעמים קודמות, כאשר טסה באמצעות הנתבעת טיסות המשך, לרוב לא היה אישור לטיסת ההמשך והעניין היה מוצא את פתרונו.
אישור טיסת ההמשך שלה, הסתדר תוך שבועיים, אך לא של תובעת 2. התובעות תכננו לצאת לטיול משותף, עם המשך משותף, עם חברים שחיכו להם בחו"ל. הטיסה המשותפת היתה חלק מהטיול וההזמנה בוצעה לשתיהן יחד. עקב העובדה שבעבר, נציגי הנתבעת הבטיחו לה להסדיר טיסות המשך, שלא היה להן אישור מלכתחילה ואכן הסדירו זאת, סמכו עליהן התובעות במאה האחוזים, גם במקרה זה.
היא השיבה כי בשבוע האחרון, טרם הטיסה, היו מוכנות לשלם מחיר יקר עבור הכרטיסים, אך לא היו מוכנות להתגמש בתאריכים, שהיו חשובים להם. לכן טסו דרך סוכנות אחרת, במחירי כרטיסים יקרים יותר, אך בתאריכים שהתאימו להן כדי להגיע בזמן לקנדה.

תובעת 2 הצהירה, כי פנתה לנתבעת כתוצאה מכך, שנתבעת 1 נסעה דרכה בעבר.
כשבוע לפני הטיסה, כאשר הגיעה למשרדי הנתבעת, כדי לשלם עבור הכרטיס ולקבלו הסתבר, כי אין עבורה אישור לטיסת ההמשך. נציגת הנתבעת אמרה לה, כי העניין מטופל. גם למחרת, קיבלה אותה תשובה. התובעות מצאו כרטיסים בסוכנות נסיעות אחרת. הן קנו את הכרטיסים בסוכנות האחרת, רק לאחר שווידאו, שהנתבעת לא השיגה עבורם כרטיסים.
בח.נ. השיבה, כי התובעות ביקשו את הטיסה הזולה ביותר, דרך חברת מאלב. נציגת הנתבעת אמרה, שבעת ההזמנה, לא היה אישור לטיסת ההמשך, אך הבטיחה שהעניין יסודר. היא הסבירה שמדובר בבעיה פנימית, אדמינסטרטיבית ולא תהיה בעיה.
גם כאשר תובעת 1 קיבלה אישור להזמנתה, נאמר לה, לתובעת 2, שאין לה מה לדאוג. היא פנתה לנתבעת מספר פעמים, בעת שיחות שערכה איתה, לעניין אישור הויזה שלה, ונציגת הנתבעת אמרה לה מפורשות, שאין לדאוג, שהכל בסדר, כיוון שמדובר בפרוצידורה שמתרחשת כל הזמן.
גם תובעת 2 העידה, כי לא היתה אופציה שכל אחת מהן טיסה לחוד. חלק מהנסיעה היתה טיסה משותפת.
פרשת הגנה
התובעות ביקשו להזמין כרטיס טיסה לטורונטו, בחברת התעופה מאלב, ליום 2.9.03. נציגת הנתבעת, גברת דהאן, הבהירה להן, כי הטיסה לא מאושרת והן במצב של המתנה וכי היא מקווה שיהיה להזמנות אישור סופי, אם כי אין וודאות לכך. התובעות ידעו, כי הזמנתן לא אושרה, שהן בהמתנה, והנתבעת ממתינה לאישור חברת התעופה.
התובעות לא הסכימו שיוזמנו עבורן כרטיסים בחברה אחרת, עקב כך שהכרטיסים היו יקרים יותר.
הנתבעת לא דרשה תשלום, מפאת העובדה שלא היה אישור לטיסה, אך התובעת 1 התעקשה לשלם. הנתבעת אמרה לתובעת 2 לא לשלם עד שיהיה אישור.
התובעות פנו פעמים רבות טלפונית לנתבעת, כדי לברר באם הושג אישור. אישור כזה הושג רק עבור תובעת 1, אך לא עבור תובעת 2.
נציגי הנתבעת, פנו פעמים רבות לחברת התעופה, כדי לבדוק אם התקבל אישור לתובעת 2.
כשבוע לפני הטיסה, הובהר לתובעות, ע"י נציג הנתבעת, כי אין אישור לכרטיס הטיסה עבור תובעת 2, וכי יש צורך להזמין טיסה בחברת תעופה אחרת.
למרות הצעות הנתבעת, לטיסות אלטרנטיביות, אף בתנאים טובים יותר מאלה שנרכשו על ידי התובעת, סרבו התובעות להצעות הנתבעת, והתובעות לא עשו כדי להקטין את הנזק.
עדת הגנה הגברת מירי דהאן, סוכנת הנסיעות מטעם הנתבעת, הצהירה כי הבהירה באופן חד משמעי לתובעות, שההזמנה איננה מאושרת וכי הן "בהמתנה". כן הוסיפה, כי היא מקווה שתשיג אישור סופי, אך אין לכך כל וודאות. היא לא אמרה להן שמדובר באישור טכני. למרות זאת, התובעות סרבו לבצע הזמנה בחברה אחרת, כיוון שהכרטיסים בחברת מאלב, הם הזולים ביותר.

לאור המפורט לעיל, התובעות לא נתבקשו לשלם. תובעת 1 התעקשה לשלם. היא אמרה לתובעות לא לשלם את מחיר ההזמנה, אלה לאחר קבלת אישור הטיסה, אילו היה אישור לכרטיסים, היו התובעות נדרשות לשלם תשלום מלא.
בח.נ. השיבה, כי התשובה השלילית, הגיעה מחברת התעופה, רק שבוע לפני הטיסה, למרות שמרגע ההזמנה לא היה אישור. היא השיבה, כי מקובל שאין אישור, אומרים ללקוח שהנושא מטופל על ידי החברה ובהמשך מגיע אישור. מדובר לדבריה ברוטינה. הסיכוי הוא 50 – 50 ולכן היא לא היתה מודאגת . גם הגברת ויסמן, מטעם הנתבעת, יודעה, על הווצרות הבעיה כשבועיים לפני הטיסה.

העדה אישרה, כי תובעת 1 אמרה לה, שמועד הטיסה חשוב. ואכן שלושה ימים לפני הטיסה, הסכימו התובעות לשלם סכום גבוה יותר עבור כרטיס טיסה. העדה השיבה, כי הודיעה לתובעות, כי מדובר בפרוצידורה, אך כדאי שיזמינו גם מחברה אחרת.

עדת הגנה נוספת, הינה הגברת ויסמן, מנהלת סניף איסתא, שם הזמינו התובעות את הטיסות, אשר הצהירה כי כשבוע טרם הטיסה, הציעה לתובעות לרכוש כרטיסים יקרים ולשדרג את הטיסה, באותה טיסת מאלב.
בח.נ. השיבה, כי היתה מודעת לבעיה של התובעת, שבוע לפני מועד הנסיעה. היא השיבה, כי במחשב הנתבעת היתה הערה, שתובעת 1 התעקשה לשלם. היא השיבה, כי הנתבעת גמישה לגבי מועד התשלום, לגבי לקוחות מוכרים, בהתחשב בסוג הכרטיס.

ב"כ התובעת בסיכומיו, מדגיש את חשיבות מועד ההגעה המשותפת של התובעות לפגישה עם חבריה בחו"ל ולכן היו מוכנות לקראת מועד הטיסה, לשלם יותר ובלבד שיגיעו במועד לקנדה.
ב"כ הנתבעות מדגיש את חוסר בירור אישור הזמנות הטיסה מצד התובעות, אשר לא הסבירו את מניעיהן לא להזמין, בחברה אחרת. התובעת 1 היתה יכולה להקטין את הנזק לו השתמשה בכרטיס שהוזמן לה.

דיון
הצדדים מסכימים, כי בחודש יולי 2003, הוזמנה על ידי התובעות אצל הנתבעת, טיסה ליום 2.9.03, בחברת מאלב, לקנדה, עם חניית ביניים בבודפשט וטיסות המשך מבודשפט לקנדה.
הצדדים מסכימים, כי תובעת 1 שילמה את מלוא תמורת הכרטיס, וכי התובעות לא נדרשו, בעת ההזמנה לכל תשלום שהוא.
הצדדים חלוקים בשאלה, האם הובטח להן על ידי הגברת מירי דהאן, מטעם הנתבעת, כי הכרטיסים לטיסת ההמשך יסודרו להם בוודאות, וכי אי האישור בעת ההזמנה, הינו הליך פרוצידורלי, רוטיני, אשר יוסדר בהמשך הזמן.

תובעת 1, נסעה לחו"ל באמצעות הנתבעת, במשך שש שנים. לגירסתה, אשר לא נסתרה על- ידי הנתבעת, ברוב המקרים, בהם טיסותיה באמצעות הנתבעת, כללו טיסות המשך, היתה רוטינה, שבתחילה אין אישור לטיסה, ובהמשך הזמן, עד למועד הטיסה, נמצא פתרון ונתקבל אישור לטיסה.

התובעות יצאו לטיול משותף והזמינו, מה שכונה על ידי התובעת 1 בעדותה, "טיסה זוגית". כדי להמשיך ולטייל בקנדה עם חברים, במועד מסויים שנקבע מראש.
זכותן של התובעות לבחור לטוס ביחד ובתאריך שהן בוחרות בו.
הטיסה המשותפת, היתה חלק מתחילת טיול משותף וזכותן לבחור באותה טיסה.
על כן, וברצותן להגיע לקנדה בתחילת ספטמבר, בטיסה הזולה ביותר, שנמצאה באותה עת,
הזמינו באמצעות הנתבעת, זוג כרטיסים לטיסה משותפת, במועד קבוע מראש, בחברת מאלב.
הנתבעת הסכימה לקבל בעת ההזמנה 200 ₪ מאת תובעת 1.
לגרסת הנתבעת, בעת ההזמנה, לא היה אישור לשתי התובעות, כאשר בהמשך, לאחר כשבועיים, לתובעת 1 כן התקבל אישור. למרות זאת, כן הסכימה לקבל דמי קדימה מתובעת 1, טרם היה אישור להזמנתה.
כאן המקום לציין, כי שתי עדות הנתבעת הצהירו, כי גובים תשלום, רק עם אישור ההזמנה. לגירסתן, כל עוד אין אישור, הנתבעת לא גובה תשלום.
לטענתה, תובעת 1 התעקשה לשלם, וכך גם נרשם בהערות במחשב הנתבעת, על ידי סוכנת הנסיעות.
על הנתבעות היה, להציג כראיה רישום כזה, כפי שנטען על ידה שנמצא במחשב שלה ועל אי הבאת ראייה כבר נאמר.

החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הבואה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד.

"מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595)

אינני מקבלת את גרסת הנתבעת כי קיבלה את התשלום תוך התעקשות תובעת 1. הרי יכולה היתה, לא לקבל את הכסף ולא להנפיק קבלה, אם אכן שיטת העבודה שלה הינה לא
לקבל דמי קדימה ע"ח הכרטיס, טרם אישור ההזמנה.

גם בקבלה שהנפיקה הנתבעת, לתובעת 1, אין כל רישום לגבי נושא זה.

העובדה שהנתבעת קיבלה תשלום, על ידי תובעת 1 במעמד ההזמנה, מעידה על כוונה רצינית שלה, ועל כך שהנתבעת נתנה לה להבין, ולהאמין כי מדובר בהליך פרוצידורלי, שיוסדר בהמשך הזמן עד לטיסה. כל פרוש אחר סותר את גירסת עדת הנתבעת, שמשלמים רק כאשר יש אישור לכרטיס. אינני מוצאת כל הבדל בין שתי התובעות עליו מסתמכת הנתבעת בטענתה, כי העובדה, שתובעת 2 לא שילמה מחיר הכרטיס, תומכת בגירסתה שלא היה אישור להזמנה, הן מפאת העובדה שתובעת 1 שילמה טרם היה אישור סופי להזמנתה, והן מפאת דברי עדות הנתבעת, הגברת וייסמן, שיש לקוחות שאיתם הנתבעת גמישה לעניין מועד התשלום. והרי התובעת 1 היתה לקוחה מוכרת של הנתבעת.
התובעת ,1 ובעקבותיה תובעת 2, סמכו על הנתבעת, כתוצאה מנסיון קודם, ארוך שנים, של תובעת 1, מול הנתבעת, ולכן האמינו לדברי הגברת דהאן, לגירסתן, כי הנושא פרוצידורלי ויוסדר.

גב' דהאן, בח.נ. השיבה כי קיימת רוטינה, שאומרים ללקוח, שמטפלים בנושא הזמנתו עד שיגיע אישור.

לטענתה, היא פנתה לחברת התעופה, מספר פעמים לצורך השגת אישור להזמנת התובעת וגם לכך לא הציגה כל ראיה בכתב.

הנתבעת טוענת, כי השיגה לתובעת טיסות אלטרנטיביות, זולות מאלה שבפועל הן רכשו מסוכנות נסיעות אחרת . הנתבעת לא הציגה בפני
כל הצעה כזו, שהוצגה בפני
התובעות.
הנתבעת גם לא הציגה בפני
כל רישום שיחות מבזק, כדי להוכיח את טענתה, שהתובעות פנו פעמים רבות לנתבעת טלפונית לצורך בירור מצב הזמנתן.

כאן המקום לציין, את הסתירה בעדות הנתבעת, כאשר גברת דהאן העידה כי הודיעה לגברת וייסמן שבועיים טרם מועד הטיסה, לגבי אי אישור הזמנת התובעת, והגברת ויסמן העידה שהודע לה על כך רק שבוע טרם מועד הטיסה.

לעניין הקטנת הנזק, אינני מקבלת את טענת הנתבעת, כי תובעת 1, יכולה היתה להקטין את הנזק, אילו היתה נוסעת בכרטיס, שאושר לה על ידי חברת מאלב. לא היתה כל סיבה שהתובעות יוותרו על בחירתן לטוס במשותף, כדי להגיע במועד שנקבע על ידם למחוז חפצן.

הנתבעת לא הוכיחה בפני
י, שהודיעה לתובעות, כי אין אישור להזמנתן, טרם התקופה של השבוע האחרון שלפני הטיסה.

ככלל, נחה דעתי מגירסת התובעות, לפיה הן הזמינו את כרטיסי הטיסה אצל הנתבעת, תוך ידיעה, שמדובר באי אישור פרוצידורלי. וכי הובטח להם שהעניין יוסדר כדבר שבשיגרה.

כך על פי גירסתן וגם על פי תשובת הגברת דהאן כי קיימת רוטינה כזו.
גירסתן זו נתמכת בעובדה, שהתובעת 1 שלמה מקדמה בעת ההזמנה. אילו הגברת דהאן סברה כי יש בעייה עם אישור ההזמנה, שלא תוסדר כדבר שבשיגרה, לא היתה מקבלת מקדמה זו.

כן נתמכת גירסתן זאת, בנסיון קודם של תובעת 1 עת טסה באמצעות הנתבעת בטיסות המשך אשר בתחילה לא היה אישור לטיסות ההמשך והנושא הוסדר.

העובדה שהתובעות, בשבוע האחרון טרם הנסיעה, היו מוכנות לשלם כל סכום כדי לטוס במועד וביחד, מחזקת את גירסתן, כי אילו ידעו מראש, שתהיה בעיה ממשית עם אישור הזמנת הטיסה עבורן, היו משריינות, כבר במעמד ההזמנה, מקומות גם בחברה אחרת, או באותה חברה במחיר יקר יותר.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה לעניין הפרשי עלות הכרטיסים.

אינני מקבלת את התביעה לעניין הפיצויים, כיוון שבפועל, התובעות הגיעו למחוז חפצן בזמן, ולא נגרם להן כל נזק למעט הנזק הממוני שהוא ההפרש בין הכרטיסים היקרים לזולים.

אשר על כן, הנתבעת תחזיר לתובעות, ביחד ולחוד, את הפרשי עלות הכרטיסים בסך של 920 דולר, בשווים בשקלים, בעת התשלום בפועל, בצרוף ריבית והצמדה, מיום התשלום של הכרטיסים החדשים ועד לתשלום סכום זה בפועל לידי התובעות.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בצרוף מע"מ.


ניתן היום כ' באייר, תשס"ד (11 במאי 2004) בלשכתי.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי
מותר לפרסום מיום

פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת
54782/03א 120 קלדנית: סופר קרין.








א בית משפט שלום 54782/03 אדוה גלבוע , אילנה למברג נ' איסת"א ליינס חברת הנסיעות של הסטודנטים בישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/05/2004)