פסקי דין על אביגיל בן אור | פסקי דין על רועי קנר | פסקי דין על כהן תי.די. השקעות | פסקי דין על תמיר כהן |

2781-10/10 תק     08/03/2011




תק 2781-10/10 אביגיל בן אור, רועי קנר נ' כהן תי.די. השקעות בע"מ, תמיר כהן








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 2781-10-10 בן אור ואח' נ' כהן תי.די. השקעות בע"מ
ואח'




בפני

כבוד השופט בדימוס
גדעון ברק

התובעים
1
.
אביגיל בן אור

2
.
רועי קנר


נגד

הנתבעים
1. כהן תי.די. השקעות בע"מ
2. תמיר כהן



פסק דין


1.
התובעים הגישו תביעה זו נגד הנתבעים בדרישה לבטל את עסקת המכר של שולחן וכסאות – כמפורט להלן, זאת משום שהשולחן סופק באיחור, מוכר שהיה בחנות הטעה אותם ולא גילה להם את גובה השולחן, עילות המצביעות על הפרת ההסכם על ידי הנתבעים ומהוות עילה לביטול העסקה בהסתמך על חוק החוזים, חלק כללי, התשל"ג- 1973 ועל חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.
התובעים, הסתפקו מלכתחילה בהשבה הדדית, קרי החזרת המוצרים תחת החזרת סכום המכר, אך מאחר והנתבעים סרבו לבטל העסקה, תובעים הם בתביעה זו סך של 10,188 ₪, הכולל בחובו: השבת סכום המכר בסך של 4,700 ₪ בתוספת סך של 300 ₪ דמי הובלה, עבור ייעוץ משפטי בסך של 580 ₪, עבור אגרת בית המשפט בסך של 108 ₪ ועבור עוגמת נפש בסך של 4,500 ₪.

2.
את טענותיהם לביטול העסקה מבססים התובעים, בין היתר על העובדות הבאות:

א.
התובעים פנו אל הנתבעת על מנת לרכוש פינת אוכל ומאחר ולא מצאו את מבוקשם ממבחר פינות האוכל המוצגות, נעזרו הם בבוריס – עובד בחנות הנתבעת- אשר הציע להם לבחון את קטלוג המוצרים ולהחליט אם יש בקטלוג דגם המשביע את רצונם.
התובעים בחרו ורכשו ביום 3.6.10 פינת אוכל הכוללת שולחן מדגם "ארז" 180
x
100 (להלן: "השולחן") ושישה כסאות – כמפורט בהזמנה מס' 1673 שצורפה לכתב התביעה.

ב.
לתובעים הובטח, שהשולחן יסופק תוך 30 ימי עבודה, אך בפועל הגיע השולחן ביום 18.7.10, קרי לאחר 45 ימים ובעת שסופק השולחן, הבחינו התובעים, שהשולחן שהגיע אינו השולחן שהוזמן ולכן הוחזר השולחן יחד עם כסא אחד אשר נמצא בו פגם אל חנות הנתבעת.
ביום 4.8.10, כחודשיים לאחר מועד ההזמנה המקורי, הגיע השולחן המוזמן לאחר המתנה נוספת – דבר אשר גרם לתובעים עוגמת נפש, שכן עד האספקה נותרו התובעים ללא פינת אוכל.

ג.
א)
לדעת התובעים, די באיחור בלתי סביר זה כדי לבטל את עסקת רכישת השולחן, שכן איחור בפרק זמן כפול מהמועד עליו התחייבו הנתבעים – מהווה הפרה יסודית של ההסכם.

זאת ועוד, הנתבעים טרם עמדו בהתחייבויותיהם, משום שלא רק שהשולחן סופק באיחור, אלא שבשולחן נמצאו פגמים שונים, כגון: פגיעה בפלטת העץ העליונה, פגמים בצבע רגלי השולחן וחיבור לקוי של הרגליים לפלטה העליונה.

ב)
בנוסף לאמור לעיל, הטעו הנתבעים את התובעים בכך, שהשולחן היה גבוה ב-8 ס"מ מגובהו של שולחן אוכל סטנדרטי – דבר שלא בא לידי ביטוי בקטלוג וגם בוריס לא אמר להם את גובה השולחן.

גובה השולחן, מנע מהתובעים לעשות בו שימוש בצורה נוחה ומחובתו של בוריס הייתה לגלות להם את גובה השולחן.

3.
הנתבעים הגישו כתב הגנה, בו מובאות, בין היתר, הטענות הבאות:

א.
במעמד הרכישה, ראו התובעים את השולחן מתוך שולחנות המוצגים בחנות וכן מקטלוג שהוצג בפני
הם והחליטו לרכוש דגם מתוך הקטלוג.
לגובה פינת אוכל אין מידות סטנדרטיות והמידה אינה אחידה ובמעמד הרכישה, לא ציינו ולא דיברו על גובה ספציפי ואם היו מבקשים גובה מסוים – היו הנתבעים נעתרים לבקשתם.

ב.
א)
מאחר והשולחן הוזמן במיוחד עבור התובעים – אין אפשרות לבטל ההזמנה.

הנתבעים מאשרים, שעם אספקת המוצר, טענו התובעים שהדגם שגוי ולמרות שטענה זו לא הייתה נכונה, הוזמן לתובעים שולחן אחר והיות והדבר היה כרוך בהזמנה חדשה, נאלצו התובעים להמתין שוב 30 ימים לביצוע ההזמנה החדשה.

ב)
עוד נטען על ידי הנתבעים, שהתובעים לא פנו אליהם בבקשה לטפל בליקויים, אלא שלחו מכתב לבטל העסקה מבלי ליתן לנתבעים ההזדמנות לתת להם השירות לתיקון ליקויים במוצר.

בסופו של כתב ההגנה, חוזרים הנתבעים ומציעים גם כיום מתן שירות ואם יהיה צורך
אף להחליף להם את השולחן. הצעה זו גם הוצעה לתובעים בזמנו – אך הם סירבו לקבל כל הצעה.

4.
לאחר שבחנתי את חומר הראיות ואת טענות הצדדים ולאחר ששקלתי חומר ראיות זה, הגעתי למסקנה, שלא מצאתי נימוק המצדיק את ביטול העסקה – אם כי יש מקום להעניק לתובעים פיצוי בסכום שייקבע על עוגמת הנפש שנגרמה להם
- הכל כפי שיפורט להלן:

א.

אין מחלוקת בין הצדדים, שהשולחן הראשון שסופק לתובעים הוחלף בשולחן אחר – זאת לאור טענות התובעים שהדגם שגוי – גם אם הנתבעים לא הודו בטענה זו.
אם השולחן הוחלף בשולחן אחר, הרי ברור מאליו ששולחן חדש לא נמצא תחת ידם של הנתבעים באופן כזה שיש לספקו מיידית, אלא שאני מקבל טענת הנתבעים, שבהחלפת השולחן יש משום הזמנה חדשה וגם לאספקת מוצר חדש זה יש להמתין תקופה מסוימת, כך שלא מצאתי שיש הצדקה בטענת התובעים שהיה איחור באספקה, אך אין גם ספק, שאספקת השולחן הראשון שנמצא בו פגם והחזרתו, גרם לתובעים עוגמת נפש על ידי ההמתנה הנוספת, בשל סיבות שהיו תלויות בנתבעים (שולחן שונה מזה שהזמינו התובעים).

ב.
א)
מגוף ההזמנה עולה, שהתובעים הזמינו שולחן – פינת אוכל דגם "ארז" במידות 180/100 והתובעים לא הוכיחו שהם לא קיבלו (בפעם שניה) את שהוזמן. הם לא הוכיחו שהשולחן שסופק להם אינו במידות הנ"ל.

התובעים צרפו לכתב התביעה תמונות שונות, אך אין בתמונות אלה כדי להוכיח מידותיו של השולחן – מידות שונות מאלו שהוזמנו בפועל – ואין גם בתמונות אלו כדי להוכיח את טענותיהם של התובעים.

במקום התמונות או יחד עם התמונות, טוב היו עושים התובעים אם היו מצרפים חוות דעת כלשהי – מומחה או איש מקצוע – אשר באמצעותה יכלו התובעים להוכיח את טענותיהם או, למצער, לתמוך בטענותיהם.

ב)
התובע העיד בבית המשפט ומעדותו עולה, שהוא כלל לא ביקש גובה מסוים ולכן גם אם נציג הנתבעת לא ציין את גובה השולחן וגם אם לא צוין בקטלוג גובה השולחן – יכול היה התובע להתעניין מה גובה השולחן שיסופק לו, או מראש לבקש גובה לפי מידות המתאימות לו.

התובע מאשר בעדותו, שפעם שנייה אכן הביאו את השולחן המוזמן – אם כי הגובה היה מאד לא נוח (ראה עדות התובע בעמ' 1 לפ') עניין של נוחיות זהו עניין סובייקטיבי ואם לקוח מבקש להזמין שולחן בגבהים השונים מהסטנדרט עליו לבקש זאת מהמוכר ובמיוחד כאשר המידות היו רשומות על ההזמנה ולא הוכח שהתובעים לא קיבלו שולחן במידות אלו.

5.
מחד גיסא לא הוכיחו התובעים את הפגמים, הליקויים או אי התאמת השולחן להזמנה – גם בשאלת הגובה המוזמן – ולכן אין מקום ואין עילה להחליט על ביטול העסקה, אך מאידך גיסא הוכיחו התובעים אי נוחות, אי שביעות רצון מהאספקה הראשונה שלא התאימה להזמנה וכתוצאה מכך היה עליהם להמתין זמן נוסף עד לאספקה החדשה ובעניין זה מאשר גם נציג הנתבעים, שאכן פעם ראשונה עשו טעות (עמ' 2 לפ',ש' 14- 15)
ולכן אני מחליט כי רק בגין כך מגיע לתובעים פיצוי ובנדון דנן, אני קובע את גובה הפיצוי הסביר והתואם את הנסיבות לסך של 500 ₪.
על כן, אין מקום אמנם לבטל העסקה, אך לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובעים, לשניהם ביחד ו/או לכ"א מהם בנפרד פיצוי כספי בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
למעט, הסך הנ"ל – אין צו להוצאות.

בשולי פסק הדין, הייתי ממליץ לנתבעים ולו רק כדי לשמור על יחסים טובים עם לקוח, לילך לקראת התובעים ובמידת האפשר לספק להם שולחן בגובה מתאים, כדברי נציג הנתבעת: "גם הצענו להם שולחן בגובה המתאים והם לא הסכימו" (ראה בעמ'2 לפ',ש'
17- 18).

ניתן היום 8.3.11 (ב' באדר ב' התשע"א) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 2781-10/10 אביגיל בן אור, רועי קנר נ' כהן תי.די. השקעות בע"מ, תמיר כהן (פורסם ב-ֽ 08/03/2011)