פסקי דין על סאלח אבו ריש | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

5321-03/09 בל     23/03/2011




בל 5321-03/09 סאלח אבו ריש נ' המוסד לביטוח לאומי






בפני

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

נציג עובדים: גאול מרגלית
נציג מעבידים: מתי דורון

התובע
סאלח אבו ריש
ת"ז מס' 053721734
ע"י ב"כ עו"ד יצחק אורינג
נגד
נתבעים
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד הדס אהרוני

פסק דין
1. לפנינו תביעת התובע להכיר באירוע לבבי בו לקה ביום 27.5.2007 כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק").
2. המל"ל דחה את תביעת התובע להכרה באירוע כפגיעה בעבודה במכתבו מיום 5.8.2008.
מכאן, התביעה שלפנינו.
3. לאחר שמיעת ראיות וסיכומי הצדדים לעניין התשתית העובדתית, ניתנה על ידנו החלטה ביום 5.9.2010, בה קבענו כי יש מקום למנות מומחה רפואי אשר יתן חוות דעת רפואית לעניין הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 27.5.2007 לבין מחלתו של התובע.
4. במסגרת אותה החלטה קבענו, כי קיים ספק לגבי עוצמת החריגות של הארוע ואולם מאחר וקיימת סמיכות זמנים בין הארוע לבין האוטם הרי שהתובע הצביע על ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה. כן קבענו כי מידת החריגות תשקל בעת קביעת הקשר הסיבתי-המשפטי בין העבודה לבין האוטם לאחר קבלת חוות דעת המומחה.
5. ההחלטה מיום 5.9.2010 מהווה חלק בלתי נפרד מ

פסק דין
זה.

להלן עובדות המקרה, כפי שנקבעו בהחלטה מיום 5.9.2010:
6. התובע יליד 5.3.55 והיה בן 52 שנים בעת הארוע.
7. בעת הארוע כיהן התובע כמנהל סניף בנק ערבי ישראלי בערערה, כאשר התובע עובד בבנק מאז 1976 ומשמש כמנהל סניף מאז סוף שנת 80'.
8. התובע עבד רצוף בבנק במשך כל תקופה זו, למעט תקופה של 10 חודשים בשנת 2003/4 בהם שימש כראש עיריית גיאה.
9. במסגרת עבודתו, התובע לא היה מוסמך לאשר ריביות חריגות על חסכונות של לקוחות גדולים או אשראי החורג מהמקובל, אלא רק הנהלת הבנק.
10. ביום 27.5.07 התקיימה פגישה בין התובע לבין לקוח גדול של הבנק (לקוח אשר הינו בעל מחסן סיטונאי בערערה) אשר ביקש לקבל אשראי חריג ואשר בקשתו נדחתה על ידי הנהלת הבנק. פגישה זאת היתה מתואמת מראש והתובע היה מודע מראש לכך שהלקוח יכעס לקבלת תשובת השלילה, ואולם לגרסתו הוא ציפה לתלונות וויכוחים ו"לא הביא בחשבון ב-100 אחוז" שהלקוח יודיע על עזיבתו את הבנק.
11. במסגרת אותה פגישה הודיע התובע ללקוח, כי הבנק אינו מסכים לבקשתו לקבלת אשראי, וזאת לאור הנחיות הנהלת הבנק. בתגובה להודעת התובע, הלקוח הודיע במקום כי הוא עוזב את הבנק לטובת בנק אחר שמוכן לתת לו את האשראי.
12. לדבריו של התובע, מדובר בלקוח גדול ובעל עסקים מרובים, נרחבים עם תזרים מזומנים גדול, והתובע חשש שכתוצאה מעזיבתו את הבנק עלולים ללכת אחריו לקוחות נוספים וכתוצאה יתכן ולא יעמוד ביעדים שהציבו לסניף שלו, ולא יקודם.
13. במסגרת עדותו הודה התובע כי קורה שיש ויכוחים עם לקוחות לגבי אחוזי ריביות וסכומי אשראי ואף קורה שלקוחות מאיימים לעזוב את הבנק ולעבור לבנקים שהציעו להם תנאים טובים יותר. כלשונו של התובע "התחרות במערכת הבנקאית היא מאוד אגרסיבית ויש הרבה משחקים מלוכלכים, על מנת שלקוח ישיג את מבוקשו הוא יכול להגיד כך וכך".
14. יצויין, כי במסגרת עדותו הנגדית העיד התובע, כי בסופו של יום הלקוח קיבל את האשראי החריג שהוא ביקש, לאחר שנסע עם עוד לקוח להנהלה המרכזית ודיבר שם עם הגורמים הרלוונטיים.
15. בכל מקרה, כחצי שעה לאחר הפגישה, חש התובע שלא בטוב והיו לו כאבים בחזה. עובדיו של התובע הזמינו רופא ואמבולנס אשר פינו אותו לבית חולים.
16. התובע עישן כ-20 סיגריות ליום מזה כ-30 שנה עובר לארוע.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו
17. בהחלטתנו מיום 2.9.2010 מונה ד"ר קרן, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית.
18. בתאריך 22.11.2010 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה - חוות דעת מיום 11.11.2010. בחוות הדעת ציין המומחה כי:-
"מהמסמכים עולה כי מדובר באדם עם רקע של גורמי סיכון, אשר במהלך השנים התפתחה בעורקיו מחלת לב כלילית מוכחת על פי ממצאי הצנתור. מחד, ניתן לטעון כי אלמלא הטרשת הכלילית המוכחת התובע לא היה לוקה באוטם חריף של שריר הלב חרף האירוע החריף בעבודתו. מאידך, בהתחשב בקשר הזמני ההדוק בין האירוע החריג בעבודה לאירוע האוטם, ובהתחשב בעובדה כי מאז 2005 לא קיים כל תיעוד של תלונות תעוקתיות, ואין גם ראיה לכך כי סבל מתעוקת לב במהלך החודשים שקדמו לאשפוזו, ניתן לטעון כי על רקע של טרשת כלילית קיימת, בלתי חסימתית, האירוע החריג, בעבודה גרם לדחק נפשי, ויכול היה לשמש כמנגנון הדק (טריגר) לקרע או סדק ברובד טרשתי קיים בעורק האוטם, אשר היה יציב ובלתי חסימתי עד אותו מועד, כאשר בעקבות חשיפה לזרם הדם נוצר קריש דם שחסם את עורק האוטם עד להתרחשות אוטם חריף של שריר הלב. לא ניתן לשלול התרחשות אוטם במנגנון זה לאור התמונה הקלינית שתוארה לעיל ובעיקר לאור הקשר הזמני ההדוק בין האירוע החריג בעבודה להופעת המחושים הראשוניים שסימלו את תחילת האוטם החריף של שריר הלב. אי לכך, מבחינה רפואית, לא ניתן לשלול קשר זמני וסיבתי בין האירוע החריג בעבודה להופעת האוטם החריף של שריר הלב.
להערכתי, האירוע בעבודה היה יכול לשמש כמנגנון הדק לקרע ברובד טרשתי בלתי חסימתי קיים, עם היווצרות קריש דם והתרחשות אוטם חריף של שריר הלב".
19. בתאריך 23.11.2010 ניתנה על ידנו החלטה לפיה צד מן הצדדים המבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה, יגיש בקשה בעניין ולחילופין, כי הצדדים יגישו סיכומים. היות ולא הוגשה בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, בתאריך 6.2.2011 ניתן צו נוסף לסיכומים.

טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה
20. לטענת התובע, משקבע המומחה כי לא ניתן לשלול קשר זמני וסיבתי בין אירוע הדחק הנפשי בעבודה והופעת האוטם ושהאירוע יכול היה לשמש כמנגנון הדק לקרע ברובד הטרשתי - מכאן שהשפעת הארוע בעבודה אינה פחותה מגורמי סיכון התפתחות האוטם והפגישה עם הלקוח היוותה דחק נפשי בלתי רגיל אשר נחשב כאירוע חריג.
21. לטענת הנתבע, בית הדין אינו כבול בהחלטות ביניים שנתן ואפשר לסטות מהן.
22. בעובדות שנקבעו על ידי בית הדין ביום 2.9.2010, לא נקבע כי התובע סבל מתעוקה נפשית משמעותית עקב האירוע מיום 29.5.2007.
23. המומחה אינו קובע מבחינה פוזיטיבית כי היה קשר בין הארוע לבין המחלה, אלא קובע ש"לא ניתן לשלול" את הקשר.
24. על פי הפסיקה – תשובת המומחה על קשר אפשרי (כדוגמת "יכול" או "לא ניתן לשלול"), בין מחלה לבין עבודת מבוטח אינה מספקת כדי להצביע על הקשר הסיבתי הנדרש בחוק.
לעניין זה מפנה לפסקי הדין:
דב"ע נו/0-310 בנימין דיין נ' המל"ל, תקדין ארצי 98(2) 225; דב"ע נד/0-213 שילוב נ' המל"ל; דב"ע נג/0-57 וייס נ' המל"ל, פד"ע ג' 443); עב"ל 213/98 שרלוט וינמן נ' המל"ל, תקדין-ארצי 2003(1) 360).
דיון והכרעה
25. כפי שנקבע בהחלטה מיום 5.9.2010 – היות ובעניינו של התובע לא היה אירוע חריג מובהק, אלא אירוע בעל "חריגות מסוימת" בלבד, הרי שמידת החריגות תישקל בעת קביעת הקשר הסיבתי המשפטי בין העבודה לבין האוטם וזאת לאחר קבלת חוות דעת המומחה.
26. בענין שרלוט וינמן אליו הפנה ב"כ הנתבע, נקבע כי:-
"הלכה פסוקה היא בכל הקשור לתאונה בעבודה, כי מסקנת מומחה לפיה "לא ניתן לשלול" או כי "עלול" או "ייתכן" שקיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה, אין בהם די כדי להוכיח קשר סיבתי".
27. באותו ענין, הוסיף כב' הש' רבינוביץ בדעת יחיד, כי הוא סבור שיש לבחון בכל מקרה את הקשר הדברים שבו נאמרו דברי המומחה, כאשר ספק בחוות דעת רפואית פועל לטובת מבוטח.
28. בענין דורית גלס (עבל 106/07) שהוא מאוחר לענין וינמן, אימץ בית הדין את פרשנותו של כב' הש' רבינוביץ בענין שרלוט וינמן, כי יש לבחון בכל מקרה את חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות בכללותן תוך בחינת הקשר הדברים בו נעשה שימוש בביטויים "יתכן ש" ו"עלול ש" . בית הדין אף הזכיר באותו

פסק דין
מקרים שונים בהם נקבע קשר סיבתי, על אף שקביעות הרופאים המומחים לא היו פוזיטיביות.
29. לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה ובהחלטתנו מיום 5.9.2010 – אנו סוברים שאין לקבל את התביעה.
30. המומחה קבע, כי "במידה והיתה עקה נפשית משמעותית בעקבות הארוע החריג בעבודת התובע", אזי השפעת הארוע בעבודה לא היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי סיכון אחרים.
כפי שנקבע בהחלטתנו מיום 5.9.2010 – איננו סבורים כי היתה קיימת תועקה נפשית משמעותית ביום הארוע, אלא מדובר באירוע בעל חריגות מסויימת, והסיבה העיקרית שבגינה מונה מומחה היתה לאור סמיכות הזמנים בין האירוע לבין קרות האוטם. אשר על כן - לא ניתן לקבוע כי התמלאו התנאים הנדרשים על פי חוות דעתו של ד"ר קרן כדי לקבוע שקיים קשר בין האירוע לבין המחלה.
31. לסיכום – כאשר אנו לוקחים בחשבון, כי לא מדובר באירוע מובהק בחריגותו אלא בעל חריגות מסוימת בלבד מחד, ומנגד לוקחים בחשבון את קביעת הרופא המומחה אשר "אינו שולל" את הקשר בין האירוע בעבודה לאירוע הלב, אך אינו פוסק פוזיטיבית כי קיים קשר כזה, אנו סבורים, כי לא ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי משפטי בין האירוע עם הלקוח לבין אירוע הלב.
32. בעניין זה אנו מפנים גם לאמירתו של המומחה, בחוות דעתו, כי קיימת חשיבות מכרעת לקביעת מידת החריגות של האירוע כגורם הדק אפשרי להופעת האוטם. משמסקנותיו של המומחה ניתנו, בין היתר, לאור הקשר זה – משקבענו כי התקיימה רק חריגות מסוימת ולא חריגות מובהקת - הרי שאף בכך יש כדי להוביל למסקנה כי לא התקיים קשר משפטי.

33. אשר על כן – דין התביעה להידחות.

34. אין צו להוצאות.

35. הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.
ניתן היום, יז' באדר ב' התשע"א, 23 במרץ 2011, בהעדר הצדדים.

גאול מרגלית
נציג עובדים

מתי דורון
נציג מעבידים

אילת שומרוני-ברנשטיין
, שופטת
בית דין אזורי לעבודה בחיפה
ב"ל 5321-03-09 אבו ריש נ' המוסד לביטוח לאומי


1 מתוך 5








בל בית דין אזורי לעבודה 5321-03/09 סאלח אבו ריש נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 23/03/2011)