פסקי דין על שרה עוז סיני | פסקי דין על מ.ס.י שווק | פסקי דין על מוחמד אבו יונס |

23217-09/10 תק     24/03/2011




תק 23217-09/10 שרה עוז סיני נ' מ.ס.י שווק בע"מ, מוחמד אבו יונס








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 23217-09-10 עוז סיני נ' מ.ס.י שווק בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופט
אייל
דורון


התובעת

שרה עוז סיני


נגד

הנתבעים
1. מ.ס.י שווק בע"מ
2. מוחמד אבו יונס



החלטה

הדיון אשר התקיים בתיק זה התמקד על פי הנחייתי בטענה המקדמית שהעלו הנתבעים (בטיעונים שנוסחו ע"י בא-כוחם) בדבר קיומו של מעשה בית דין, ובסיום הדיון קבעתי כי תחילה תינתן הכרעה נפרדת לעניין זה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על נספחיהם, באתי לכלל מסקנה לפיה בנסיבות העניין אין מנוס מן הקביעה כי לא מתקיים מעשה בית דין.

טענת הנתבעים בדבר השתק פלוגתא כלל אינה במקומה, שהרי למרות נקיטת הליכים קודמים, עד עתה לא נקבעו ממצאים כלשהם בנוגע לטענה כלשהי מטענות הצדדים. הטענה אשר הצריכה בחינה נוספת הינה הטענה בדבר קיומו של השתק עילה. זאת, מאחר וכל הטענות המועלות ע"י התובעת בתיק זה כבר הועלו על ידה בגדרי הליכים קודמים בין הצדדים, כפי שיפורט בקליפת אגוז להלן.

הנתבעת 1 פתחה בלשכת ההוצל"פ בקריות בהליכי הוצאה לפועל כנגד התובעת, באמצעות הגשת בקשה לביצוע שני שטרות שנמסרו לה בשעתו ע"י התובעת כחלק מן התמורה החוזית בגין ביצוע העבודה אשר עמדה בבסיס הסכסוך.

ביום 4.10.09 הגישה התובעת התנגדות ארוכה, בה נטענו הלכה למעשה אותן הטענות המופיעות בכתב התביעה בתיק שבפני
י, כטענות המפקיעות את החבות לכתחילה וכטענות בדבר קיזוז.

ביום 13.4.10 התקיים דיון בפני
כב' הרשם נ' מורני שבסיומו ניתנה החלטה, בהסכמת הצדדים, בדבר מתן רשות לתובעת להתגונן והעברת ההתנגדות לדיון בביהמ"ש בכפוף להפקדת סך של 10,000 ₪ ע"י התובעת. אף ניתנה לתובעת רשות מפורשת, בהסכמת הצדדים, להגיש תביעה שכנגד, לאור טענותיה.

ביום 17.5.10 ניתנה החלטת כב' הרשם מורני לפיה בהעדר הפקדה, נדחתה ההתנגדות ובוטל עיכוב הליכי ההוצל"פ, תוך חיוב התובעת בהוצאות שהתווספו לתיק ההוצל"פ כנגדה.

בפרק הזמן שבין שתי ההחלטות האמורות, ביום 29.4.10, ניתנה החלטת כב' הרשמת ר' גבאלי להעביר את תיק ההוצל"פ ללשכת ההוצל"פ בעכו – זאת, לבקשת ב"כ הנתבעת 1 ומטעמיו, במסגרת העברת תיקים נוספים שבטיפולו - אגב הוראה כי ככל שישנם בתיק בקשות או הליכים פתוחים, אלו יבוטלו לפני ההעברה.

כאן המקום לציין כי מעיון בכתבי הטענות ובתכתובות, כמו גם מן הדיון שהתקיים, עולה כי התובעת עצמה אינה מצויה בפרטי הסכסוך, ולמצער אינה מנהלת אותו בעצמה. המוציא והמביא בהקשר זה הינו מר מ' גילה, בן זוגה ויועצה העסקי, אשר ניהל את כל המגעים ואת כל ההליכים מול הנתבעים.

מר גילה טוען כי לא הבין נכון את החלטת כב' הרשמת ג'באלי וסבר שלאור הסיפא להחלטה, בדבר סגירת הליכים פתוחים, אין צורך בביצוע הפקדה. בה בעת, טוען מר גילה כי בשלב כלשהו ניסה לבצע הפקדה אולם בשל שביתת מזכירויות בתי המשפט באותה עת, לדבריו, הדבר לא עלה בידו. אמנם לשכת ההוצל"פ לא שבתה, אולם זו ממוקמת בבית המשפט, אשר הכניסה אליו נמנעה ממנו ע"י מאבטח, בשל השביתה.

ביום 26.9.10 ניתנה החלטת כב' הרשם א' אוחיון בנוגע לבקשה (שאינה בפני
י) אותה ככל הנראה הגיש מר גילה (בשם התובעת) ללשכת ההוצל"פ בעכו - להארכת מועדים, להתנגדות ולעיכוב הליכי הוצל"פ. ביום 11.10.10, ניתנה ע"י כב' הרשם החלטה נוספת, מנומקת, בסופה נדחו בקשות אלה של התובעת. לא נטען בפני
י כי התובעת עשתה נסיון לערער על החלטה זו, אשר הינה אפוא סופית.

ביום 15.9.10, חודשים לאחר המועד בו אמורה היתה התובעת להפקיד את הסך של 10,000 ₪, לא עשתה כן והתנגדותה נדחתה, ובסמוך למועד הגשת הבקשה להארכת מועדים ללשכת ההוצל"פ בעכו, מצאה התובעת לנכון להגיש תביעה זו.

דומני כי התנהלותה של התובעת, באמצעות מר גילה, מתאפיינת בחוסר תום לב דיוני של ממש. זאת, הן במסגרת השתלשלות העניינים עצמה והן לאור העובדה כי לא מצאה לנכון להביא בכתב התביעה פירוט כלשהו לגבי השתלשלות העניינים לאשורה. גם לאחר שב"כ הנתבעים התייחס לחלק ממנה בכתב ההגנה, לא מצאו לנכון התובעת ומר גילה להביא עמם לדיון מסמכים רלבנטיים כמו הבקשה להארכת מועדים שהגיש ללשכת ההוצל"פ בעכו וכיו"ב.

אף שהשאלה שבפני
י – בשלב זה - היא בעיקרה משפטית, רואה אני לנכון לציין כי אינני מקבל את גרסתו של מר גילה בנוגע לסיבות לאי-ביצוע ההפקדה במועד. עדותו בנושא זה הותירה רושם שלילי ובלתי אמין. היא אף כללה אמירות בלתי סבירות וחסרות תימוכין כלשהם במסמכים. כך, למשל, טען מר גילה כי התובעת כבר הגישה בגין טענותיה הנטענות בפני
י כיום תביעה לבית משפט השלום בקריות, נוסף על ההתנגדות לביצוע השטרות שהגישה, אך מר גילה אינו יודע מה מספרה של התביעה, מה היה הסכום שנתבע בה, מה עלה בגורלה מאז הגשתה ועד היום, האם הוגש בה כתב הגנה, וכו', ואף אין בידו להציג את התביעה האמורה.

לא הוצג בפני
י הסבר אמיתי וכנה לאי-ביצוע ההפקדה כנדרש, וקשה להימנע מן הרושם שעצם הגשת התביעה לבית משפט זה נועדה על מנת לנסות ולהתחמק מן הצורך בכך.

אלא שבכך אין די כדי להוות מעשה בית דין במלוא מובנו של מושג זה, משמעות שהיא מרחיקת לכת שכן היא חוסמת בפני
בעל דין לחלוטין את הגישה להתדיינות.

גדר הספקות נעוץ בכך שמחד, הכלל הבסיסי בדבר השתק הינו כי: "מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת ..." (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561 (1968)).

מאידך, ההלכה היא כי השתק עילה קם גם בנוגע לטענות שלא העלה בעל דין בפועל בהתדיינות, ובלבד שהיה בידו לרכז את כל טענותיו בקשר למעשה הנטען, דהיינו שיכול היה להעלותן (ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש מושב עובדים, פ"ד לח(4) 797, 801 (1985); ע"א 601/88 עזבון המנוח רודה ז"ל נ' שרייבר, פ"ד מז(2) 441, 450 (1993)).
השתק העילה מבוסס על כך שהיה לבעל דין "יומו בבית המשפט", דהיינו "ניתנה לו שעת כושר להביא את כל ראיותיו ולהשמיע את כל טענותיו בבית המשפט" (דברי כב' השופט זוסמן בע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, פ"ד לא(1) 29, 35 (1976)). בענייננו ניתן לטעון כי היה לתובעת יומה, ניתנה לה שעת כושר להביא את כל טענותיה, היא אף הביאה את כל טענותיה, ואך בשל התנהלותה שלה לא התקיים בהן דיון לגופן.

השאלה היא אפוא זו: האם בנסיבות העניין – כאשר התובעת יכולה היתה להעלות טענותיה לגופן ולקיים דיון בהן; התובעת אכן העלתה אותן; טענותיה נדחו, ללא דיון בהן; אך העובדה כי לא התקיים בהן דיון נובעת מהתנהלות התובעת עצמה – האם בנסיבות אלה מושתקת כיום התובעת מלהעלות טענות אלה נגד התובעים?

התשובה לכך הינה בשלילה.

כפי שמוסבר בספרה של פרופ' נ' זלצמן, "מעשה בית דין בהליך אזרחי", הוצאת רמות – 1991 (להלן: "פרופ' זלצמן"), בעמ' 44, הכלל הינו כי:

"נתבע שהעדיף לא להגיש תביעה שכנגד לא יהא מושתק, מכוחו של פסק הדין, מלתבוע את התובע בתביעה נפרדת בקשר לאותו עניין, אירוע או עסקה, נושא התביעה הראשונה, והוא זכאי ליומו שלו בבית המשפט. כלל השתק העילה אינו משמש "מחסום" לפני הנתבע שנהפך לתובע, שהרי העילות, אפילו הן דומות במרכיביהן העובדתיים, אינן זהות, משום חילופי עמדות בעלי הדין. ... בהיעדר הוראה הכופה על הנתבע להגיש תביעה שכנגד, אין כל אמצעי דיוני אחר למנוע את התוצאה של כפל התדיינויות באותו עניין או באותו נושא, כאשר בעלי הדין תופסים עמדות שונות בכל אחת מן ההתדיינויות. יתר על כן, ניתן לתאר מצבים שבהם עשוי מתן הסעד המבוקש על ידי הנתבע המקורי, בתובענה נפרדת שהגיש, לערער את יסודותיו של פסק הדין שניתן לטובת התובע בתובענה הראשונה או לפגוע בזכויות שנרכשו מכוח אותו

פסק דין
".

ואם כך ב

פסק דין
ממש, לאחר קיום דיון לגופו של עניין, והיווצרותם של השתקי פלוגתא כאלה ואחרים, קל וחומר בענייננו, לאחר שבשלב הראשון למעשה לא התקיים דיון לגופו של עניין כלל.

לא זו אף זו. כפי שמוסבר ע"י פרופ' זלצמן בהמשך, בעמ' 45-46:

"טענת קיזוז היא טענת הגנה שהעלה הנתבע בתביעה. לכך נפקות גם בענייננו, כאשר הנתבע המקורי תובע בתובענה נפרדת סעד נוסף בגין אותה עסקה שהיוותה נושא לקיזוז בתובענה המקורית. בהיות הקיזוז טענת הגנה ולא תביעה שכנגד, אין חלים לגביה כללי השתק העילה ותקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי".

מחד, התוצאה המתקבלת יוצרת תחושה לא נוחה של בעל דין אשר מקבל הזדמנות שניה "להטריד" את הצד שכנגד ואת המערכת כולה בטענות כאלה ואחרות, בניגוד לאחת מן התכליות הבסיסיות של הכלל בדבר מעשה בית דין. מאידך, הכרה במעשה בית דין הינה כאמור צעד אשר תוצאתו עלולה להיות קשה שכן הוא עלול למנוע מבעל דין את יומו בבית המשפט, ולכן יש להקפיד על עמידה בתנאים הנדרשים לשם החלתו.

מן הראוי גם לזכור כי בחירתה של התובעת בענייננו לזנוח את הדיון בטענותיה במסגרת הליכי ההוצל"פ, איננה נטולת נפקות, שכן במקביל לניהול תביעתה שלה מתנהלים כנגדה הליכי הוצל"פ אשר אינם מעוכבים.

סיכומו של דבר – אין מנוס מקיום דיון בתביעה זו לגופה.

עם זאת, היקף הטענות ואופי הדיון הנדרש לגביהן אינם מתאימים לבית המשפט לתביעות קטנות ולכן אני מורה על העברת הדיון בתיק זה לבית משפט השלום. התביעה תנוהל בסדר דין מהיר. נוכח התייצבותם הצפויה של הנתבעים באמצעות בא כוחם, מוצע לתובעת לפנות לקבלת ייצוג משפטי.

התובעת תשלם את הפרש האגרה הנדרש תוך 15 ימים מקבלת ההחלטה, והיא רשאית תוך פרק זמן זה להגיש כתב תביעה מתוקן, ערוך בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 15 ימים לאחר שיומצא להם כתב תביעה מתוקן. המצאת מסמכים תיעשה מעתה במישרין בין הצדדים (לא ע"י המזכירות), בהתאם לכללים הקבועים בתקנות האמורות.

המזכירות מתבקשת להמציא החלטה זו לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה, לפעול להעברת התיק מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום, ולהביאו בפני
י ביום 25.5.11
.

ניתנה היום, יח' אדר ב תשע"א, 24 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 23217-09/10 שרה עוז סיני נ' מ.ס.י שווק בע"מ, מוחמד אבו יונס (פורסם ב-ֽ 24/03/2011)