פסקי דין על קסיס סוהיר אל סבע | פסקי דין על סלוה עבד א אל סבע | פסקי דין על גאד אללה אנטון חמשתה

1872/09 תאק     24/03/2011




תאק 1872/09 קסיס סוהיר אל סבע, סלוה עבד א אל סבע נ' גאד אללה אנטון חמשתה








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 1872/09 סוהיר אל סבע ואח' נ' גאד חמשתה אללה

ת"א 12400/09 סוהיר אל סבע ואח' נ' גאד אללה אנטון חמשתה






בפני

כב' הסגן נשיאה
כרמי מוסק


תובעים

1
.
קסיס סוהיר אל סבע

2
.
סלוה עבד א אל סבע


נגד


נתבעים

גאד אללה אנטון חמשתה



החלטה

1. לפני בקשת ב"כ התובעים להורות על מחיקת כתב ההגנה ולחילופין, להורות לנתבע למסור עותק של קלטת ותמלילה שנכללה במסגרת תצהיר גילוי מסמכים לגביה נטען לחיסיון.


2. טוען הנתבע כי מדובר בקלטת שהוכנה לצורך הליך משפטי , שכן בשלב מסויים של משא ומתן בין הצדדים חשש הנתבע כי התובעים מנסים להתנער מהעסקה ולכן החליט להקליט את הדברים מתוך חששו להליך משפטי בעניין.


3. טוען הנתבע כי מכיוון שמדובר במסמך שהוכן לצורך הליך משפטי או מתוך צפייה למשפט עתידי חל על המסמך חיסיון והוא מבקש לחשוף את הקלטת ותמלילה לאחר סיום שלב שמיעת הראיות מטעם התובעים.

4. ברע"א 1412/94,
הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עפרה גלעד, פ"ד מט(2), 516, נקבע כדלקמן:
"מסמך אשר הוכן לקראת משפט נהנה מחסיון בפני
גילוי (רע"א 6546/94 הנ"ל). הטעם העיקרי המונח ביסוד הלכה זו, הוא הרצון לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט, כשהוא חופשי מהחשש שהכנתו תחשף בפני
יריבו (ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד כט(171 ,169 (1). הלכה זו חלה לא רק לעניין מסמך שהוכן שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם מקום שבזמן הכנת המסמך היתה הסתברות של ממש כי משפט יוגש בעתיד. קיומו של "צפי" זה בשעת הכנת המסמך הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק. נדרש גם כי אותו מסמך הוכן "לצורך" המשפט (ראה .1976) 135 c
.l.r) grant v. downs 674, 683
). נמצא, כי תנאי חיוני לתחולת החסיון הינו כי המטרה שעמדה ביסוד הכנת המסמך היתה הכנה לקראת משפט צפוי. מקובל עלינו כי מטרה זו אינה צריכה להיות המטרה היחידה. אין לך מסמך שלא ניתן לייחס לו מטרה, ולו משנית, שאינה קשורה למשפט. דרישת היחודיות היתה מרוקנת את הלכת החסיון מכל תוכן (ראה 2
all waugh v. british railways board [1979] e.r. 1169,
1174, 1177). עם זאת, נראה לנו כי אין די בכך שאחת המטרות המשניות שעמדו ביסוד הכנת המסמך היא הצפי של ההליך המשפטי. לדעתנו, תנאי לתחולת החסיון הינו כי המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתו היתה ההכנה לקראת משפט. בכך מושג איזון ראוי בין עקרון הגילוי לחריגיו."
5. יש להבהיר כי הקלטת ותמלילה לא הוצגו לפני בית המשפט, ואילו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים הוגשו לתיק בית המשפט.

6. כך נקבע ברע"א 4249/98
, שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה

(1),עמ'
521-522 :
"לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים". "מסמכים מועילים" - הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש ו"מסמכים מזיקים" הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות. משחק "בקלפים גלויים" עשוי, בדרך כלל, למנוע קיומן של טקטיקות פסולות של הפתעת היריב ודחיית המשפט, לפי בקשת בעל הדין המופתע, כדי להביא חומר ראיות לסתור. הוא גם עשוי לשמש לעתים כגורם משמעותי להבאתם של בעלי הדין לכלל פשרה; אך הכלל האמור אין כוחו, בהכרח, יפה לגבי מי שכל גירסתו במשפט כוזבת והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו; אכן מטרתו של גילוי מסמכים הוא, כרגיל, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול דעת שלא להתירו. "
כמו כן שם בעמ'
525-526 :
"שיקול דעתו של בית המשפט בישראל, אם לדחות את העיון בראייה למועד אחר אם לאו, הוא בלתי מוגבל והוא תלוי בנסיבות הענין, במחלוקת בין בעלי הדין כפי שהיא נתגבשה בכתבי הטענות ובצפי של בית המשפט - לפי החומר שלפניו - לגבי הסתברות קיומן של נסיבות שבהן ניתן לשער שעיון מוקדם במסמכים על ידי בעל דין לא ישרת את מטרות הצדק. "

7.
לאור האמור ולאחר ששקלתי את השיקולים הרלוונטיים לנסיבות העניין , ומכיוון שהתובעים הציגו את גרסתם בתצהיריהם, אני מורה כי הקלטת ותמלילה יישארו חסויים עד לאחר סיום חקירת פרשת התביעה.

8. אני דוחה איפוא את הבקשה למחיקת כתב ההגנה ובנסיבות העניין איני צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח
אדר ב תשע"א, 24 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 1872/09 קסיס סוהיר אל סבע, סלוה עבד א אל סבע נ' גאד אללה אנטון חמשתה (פורסם ב-ֽ 24/03/2011)