פסקי דין על מנחם טולר | פסקי דין על מנחם טולר שיווק | פסקי דין על על-ידי ב"כ עו"ד דוד גולן | פסקי דין על (דבורה) דבורית אבורמד שטיינברג

37979-12/09 א     24/03/2011




א 37979-12/09 מנחם טולר, מנחם טולר שיווק בע"מ, על-ידי ב"כ עו"ד דוד גולן נ' (דבורה) דבורית אבורמד שטיינברג








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בראשון לציון



24 מרץ 2011

ת"א 37979-12-09 טולר ואח' נ' אבורמד שטיינברג
בפני
כב' השופט רפי ארניה




התובעים
:

1
.
מנחם טולר

2
.
מנחם טולר שיווק בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד דוד גולן


נגד


הנתבעת
:

(דבורה) דבורית אבורמד שטיינברג
על-ידי ב"כ עו"ד אחיקם גריידי


החלטה

אימתי מתגבשת עילת התביעה, בתביעה שעניינה ייחוס חובות החייב לבן זוגו?
זו השאלה העומדת להכרעה בהחלטה זו.
טענות התובעים

1.
על פי הנטען בכתב תביעה, התובע ומר אברהם אבורמד (להלן: "אברהם"), קיימו עסקים משותפים. אברהם הינו בעלה של הנתבעת. בהתאם לנטען בכתב התביעה, גנב אברהם מהתובעים המחאות של החברה התובעת, זייף את חתימתה והפקידם לחשבונו או לחשבון מי מטעמו.
2.
ביום 29/6/97 נכרת הסכם בין התובעים לבין אברהם להסדרת תשלום חובותיו, על פיו הועמד חובו של אברהם לתובעים על סך של 141,903 ₪ בתוספת ריבית, לפרעון בתשלומים חודשיים של 5,500 ₪ לחודש (להלן: "ההסכם הראשון ").
3.
על פי הנטען, אברהם הפר את ההסכם, הוגשה נגדו תביעה לביהמ"ש וניתן פס"ד במעמד צד אחד לאחר שלא התגונן, על סך של 260,961 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה והוצאות משפט. בגין פס"ד זה נפתח אף תיק הוצל"פ.
4.
בשלב זה, נקשרו הצדדים בהסכם חדש, ביום 1/6/00 על פיו, הוסכם כי היה ואברהם ישלם לתובעות סך של 120,000 ₪ וכן סך נוסף של 10,000 ₪ + מע"מ בגין שכ"ט עו"ד והכל בתשלומים חודשיים ורצופים של 5,000 ₪, ייחשב החוב כמסולק (להלן: "ההסכם השני").
5.
אברהם הפר אף את התחייבותו הנ"ל והליכי הוצל"פ נמשכו, ואף ניתן צו עיקול על דירתו של אברהם.
6.
לאחר האמור לעיל , ניתן בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, צו כינוס נכסים כנגד אברהם.
7.
נוכח האמור, הגישו התובעים תביעה זו כנגד הנתבעת, אשתו של אברהם, מכח הילכת השיתוף בחובות.
8.
לצורך השלמת התמונה יאמר, כי בחודש ספטמבר 2003 משכה הנתבעת לפקודת התובע 1 שני שיקים על סך של 2,500 ₪ כ"א בגין חובותיו של אברהם. שיקים אלה נפרעו.
עוד יאמר, כי בשנת 2007 התובע הגיש תובענה בהמרצת פתיחה כנגד הנתבעת ובעלה לסעד הצהרתי אך תביעה זו נמחקה.
טענות הנתבעת

9.
הנתבעת הגישה כתב הגנה ובמסגרתו, וכן בבקשה נפרדת שהגישה, טענה בין היתר כי התביעה התיישנה ועל כן, יש לדחות אותה על הסף. על פי הנטען, עילת התביעה נולדה בעת כריתתו של ההסכם הראשון (29/6/97).
נוכח העובדה, כי תביעה זו הוגשה לביהמ"ש ביום 30/12/09 הרי שהתביעה הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.
בטיעונו בעל פה טען ב"כ הנתבעת, כי אין זה משנה אם העילה נולדה ב- 1997 עם חתימת ההסכם הראשון, או שבעת שהופר ההסכם הראשון בשנת 1999, או בעת כריתת ההסכם השני או הפרתו, כך או כך התביעה התיישנה.
10.
התובעים טענו כי צו הכינוס ניתן ב- 4/12/02, ואולם צו הכינוס נרשם בלשכת הרישום המקרקעין רק ביום 9/5/04. רק מאותו מועד יכלו לדעת התובעים אודות היות אברהם בכינוס נכסים. מעבר לכך, התובעים טענו כי אין להביא במניין את התקופה אשר בה היתה המרצת הפתיחה תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

11.
הילכת השיתוף בחובות נקבעה בפסק דינו של בית המשפט העליון בענין רע"א 8791/00 אניטה שלם נ' טווינקו בע"מ. שני הצדדים כאחד לא כפרו בתחולתה של הלכה זו עליהם, ואולם הדבר אינו נקי מספקות. הצדדים נישאו בשנת 1986 ולפיכך חל עליהם ההסדר המשפטי הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, ולא הלכת השיתוף (כפי שהיו פני הדברים בהלכת אניטה שלם, שם בני הזוג נישאו בשנת 1970).
יחד עם זאת, איש
מהצדדים לא טען כל טענה שהיא בדבר משמעות עניין זו בראי הלכת השיתוף בחובות, ועל כן אניח – לצרכיה של החלטה זו בלבד - שהיא חלה גם על מקרה זה.
בהתאם להלכה זו, לצד הילכת השיתוף בזכויות, מתקיימת גם הילכת השיתוף בחובות שהינה חזקה מקבילה ומשלימה לה. קיימת אחריות משותפת בין הצדדים לחובות שנוצרו מהרכוש המשותף, בין בנכסים אישיים ובין בנכסים עסקיים שנעשו בדרך הרגילה על ידי אחד מבני הזוג בתקופת קיומם של החיים המשותפים.
השיתוף בחובות משלים את השיתוף בזכויות ומשקף את התפיסה לפיה השיתוף המשפחתי מתקיים לא רק בעת רווחה אלא גם בעת מחסור. בני הזוג שותפים לא רק לרווחים ולזכויות אלא גם להפסדים ולחובות.

אומנם חזקה זו ניתנת לסתירה. כך למשל היא נסתרת מקום שקיים הסכם בין הצדדים לגבי מהותו של חוב או נכס מסויים, או כאשר המדובר בחובות בעלי אופי אישי מובהק, או חובות שנוצרו מהוצאות על רכוש שאיננו משותף או הוצאות אשר נעשו תוך כדי הפרת נאמנות (למשל לשם החזקת מאהב או מאהבת). כמו כן, דירת המגורים המשפחתית הוצאה מ"מסת השיתוף" במובן זה שזכויות בן זוגו של החייב בה, אינן
ניתנות לעיקול בידי נושה צד ג, בהיותה נכס בעל אופי משפחתי מובהק.

באשר לחובות שנצרו בגין נכסים אחרים, ב

פסק דין
זה נקבע, כי השיתוף בחובות, שהינו שיתוף קנייני, אינו מתקיים כל עוד לא מתנהל אורח חיים תקין וקיים מאמץ משותף של בני הזוג. הוא מעין "שעבוד צף". הוא מתגבש ב"מועד קריטי" או למעשה, ב"אירוע קריטי" בחיי הנישואין אשר מגבש את השיתוף.
בין האירועים הקריטיים אותם מונה בית המשפט העליון הינם:
"מות אחד הצדדים או המועד בו חיי הנישואין עומדים בפני
סכנה משמעותית להמשכם התקין, בשל משבר חמור בין בני הזוג. אירועים כלכליים חריגים, כגון חיסול נכסיו של אחד מבני הזוג, פעולה כלכלית חריגה תוך הפרת חובת האמון כלפי בן הזוג השני או כניסתו של בן זוג להליכי פשיטת רגל, עשויים גם הם להוות מועד קריטי".
כלומר, בית המשפט העליון קובע כי כניסה להליכי פשיטת רגל של אחד מבני הזוג, הינו "אירוע קריטי" אשר מגבש את השיתוף הקנייני בחובות ויוצר לבן הזוג חבות אישית בגין חובות עבר אשר בן הזוג התחייב בהם.
הנה כי כן, האירוע הקריטי הנ"ל הינו המועד שבו נולדה עילת התביעה בהתאם להלכה זו.
12.
מן הכלל אל הפרט.
בהתאם לבקשתי, הובא בפני
צו כינוס נכסים כנגד אברהם. מצו זה נמצאנו למדים כי הצו ניתן על ידי בית המשפט המחוזי (ת"א) בתיק פש"ר 2139/02 ביום 4/12/02 .
הואיל והתביעה הוגשה ביום 30/12/09 , הרי שנשאלת השאלה האם בנסיבות אלה יש תרופה לתובעות בכל הנוגע לטענת ההתיישנות שכן לכאורה, במועד הגשת התביעה חלפו למעלה מ- 7 שנים מאז נולדה עילת התביעה.
תשובתי לכך הינה בחיוב.
סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע כי:
"נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו, ושאף בזהירות סבירה לא יכל היה למנוע אותם, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

לא הובאה בפני
כל ראיה כי התובעים ידעו או יכלו לדעת כבר ביום 4/12/02 על העובדה שכנגד אברהם ניתן באותו היום צו לכינוס נכסים.
המועד בו נודע לתובעים על הצו האמור, או המועד שבו יכולים היו לדעת על הצו האמור הינה שאלה עובדתית אשר אותה יש לברר בראיות. למען הסר כל ספק, אינני מביע שום עמדה בענין זה, וככל שיתברר כי התובעים ידעו או יכלו לדעת על צו הכינוס לפני 30/12/02 הרי שלדבר עשויות להיות השלכות.

כמו כן, שמעתי את טענת התובעות לענין תחולתו של סעיף 15 לחוק ההתיישנות על המקרה הנ"ל. גם כאן אינני מביע שום עמדה. ואולם, ברור לחלוטין כי ככל שהוראה זו חלה על מקרה זה, הרי שגם לענין זה עשויות להיות השלכות.
סוף דבר

בשלב זה, הבקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות – נדחית.
יחד עם זאת, שמורה לנתבעת הזכות להעלות טענה זו בסיום פרשת הראיות ולאחר שהתבררו מלוא העובדות הרלוונטיות לעניינה של בקשה זו כמפורט לעיל.
כמו כן שמורה לצדדים הזכות לטעון להיקף תחולתה של הלכת אניטה שלם במקרה זה, והדין הראוי אותו יש להפעיל בהקשרם.
נוכח החלטה זו, אינני עושה צו להוצאות.
אני קובע כדלקמן:

1.
ניתן בזאת צו לגילוי ועיון הדדי במסמכים לביצוע תוך 30 יום מהיום.
2.
עד למועד הנ"ל ישלימו הצדדים הליכי שאלונים.
3.
הצדדים יגישו את עדויותיהם הראשיות בתצהירים. לתצהירים יצורפו כל המסמכים אשר בדעת בעלי הדין להסתמך עליהם, לרבות חוות דעת מומחים, כקבוע בתקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי.
מסמך שלא יוגש בהתאם לאמור לעיל, לא ניתן יהיה להגישו במועד מאוחר יותר.
התובעים יגישו תצהיריהם עד ליום 1/6/11, עם העתק במישרין לב"כ הנתבעת והנתבעת עד ליום 4/9/11 עם העתק במישרין לב"כ התובעים.
מובהר בזאת, כי אין בעצם הכללת עובדה או נספח בתצהיר בכדי להכשיר ראיה שאינה קבילה לפי דיני הראיות, או להוות הרחבת חזית. במידה ולצד תהיינה הסתייגויות בהקשר זה לגבי תצהירי משנהו, תחול הוראת סעיף 6 להלן.
4.
עד ליום 11/9/11, ידאג כל אחד מהצדדים להמציא לתיק בית המשפט הזמנה מנומקת לזימון עדים שמסיבה כלשהי לא ניתן לקבל מהם תצהיר.
5.
כל בקשה מקדמית שבכוונת מי מהצדדים להגיש, לרבות הסתייגויות ככל שתייהנה באשר לאמור בתצהירים או לנספחיהם, תוגש מבעוד מועד, עד ליום 11/9/11.
נקבע לקדם משפט ליום 18/9/11 שעה 13:00.
המזכירות תשלח עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.
המזכירות תפתח לתיק זה תיק עזרוני בהתאם לנוהלי מנהל המחוז.

ניתנה היום, י"ח
אדר ב תשע"א, 24 מרץ 2011, בלשכתי, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 37979-12/09 מנחם טולר, מנחם טולר שיווק בע"מ, על-ידי ב"כ עו"ד דוד גולן נ' (דבורה) דבורית אבורמד שטיינברג (פורסם ב-ֽ 24/03/2011)