פסקי דין על נהאד זיד זיאדה | פסקי דין על האדיה נגי'ב (עזאם) חולד

1346/04 בשא     13/05/2004




בשא 1346/04 נהאד זיד זיאדה נ' האדיה נגי'ב (עזאם) חולד




1
בתי הדין לעבודה
בשא001346/04
בתיק עיקרי: עב 3580/02
בית הדין האזורי לעבודה - ח י פ ה
13/05/2004

השופטת מרגלית פיקרסקי

בפני


נהאד זיד זיאדה

ע"י עוה"ד חזאן אליאס ואח'

בעניין:
המבקש
- נ ג ד -
האדיה נגי'ב (עזאם) חולד

ע"י עוה"ד י' קבלאן ואח'


המשיבה
החלטה
1. לפני בקשה לחייב את המשיבה (התובעת בתביעה העיקרית עב/02/3580) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש (הנתבע 1 בתביעה העיקרית).

2. הנימוקים לבקשה, שלא נתמכה בתצהיר, הם:
א. המבקש שימש בזמן הרלוונטי לתביעה כמנהל עבודה בחברת "שיא הפירמידה עסקים בע"מ" (הנתבעת מס' 2 בתביעה העיקרית, להלן: "החברה").
ב. המשיבה עבדה, לגירסת המבקש, מספר חודשים בחברה, אך לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המשיבה לבין המבקש.
ג. המשיבה מנצלת לרעה את הליכי המשפט במטרה להתנקם במבקש, ועל כן היא מבקשת להמשיך בהליך נגדו, הגם שאין לה כל בסיס עובדתי או משפטי.
ד. במידה ותביעת המשיבה תידחה והמשיבה תחויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, "הרי אין לה מהיכן לשלם מאחר ואין לה מקור פרנסה כלשהו דבר אשר יקשה על הנתבע לגבות את ההוצאות".

3. ב"כ המשיבה טוען כי יש לדחות הבקשה, משאין תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") חלה בבית הדין לעבודה. יתר על כן, לטענת המשיבה, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, ומטרתה היחידה היא לחסום את דרכה של המשיבה מלממש את זכויותיה, מה גם שאין לחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד.

4. על פי פסיקה עניפה של בית הדין הארצי לעבודה, אומצו הוראות תקנה 519 לתקנות בבתי הדין לעבודה, מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בהעדר תקנה מקבילה לה או תקנה המאמצת הוראותיה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.
בית הדין הארצי אף קבע בעניין פרשנות תקנה 519 לתקנות על ידי בתי הדין לעבודה, כי "בבואו לדון בשאלת החיוב בהפקדת ערובה, יביא כמובן בחשבון את המיוחד במשפט העבודה" (ראו, למשל, עע 02/1424 פתחי אבו נסאר - saint peter in gallicantu פסק הדין מיום 6/7/2003, להלן: "עניין פתחי").

5. זכות הגישה לערכאות היא זכות ראשונית ויסודית (ר' בעניין פתחי הנ"ל, שם סעיף 3 לפסק הדין). החריג לכלל היסודי האמור מעוגן בתקנה 519 לתקנות.
מובן שיש לשקול את סיכויי התביעה, שכן, תקנה 519 נועדה למנוע הגשת תביעות סרק או חסרות סיכוי לחלוטין. שיקול נוסף שיש לשקול הוא יכולת גביית הוצאות הנתבע מהתובע, במידה והתביעה נגדו תידחה.
על פי הפסיקה, כאשר העובד הוא תושב ישראל, "ככלל לא תוטל על התובע חובת הפקדת ערובה, אלא במקרים החריגים והנדירים, בהם הנתבע, המבקש את הטלת הערובה, יוכיח כי התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה וכי לא יהיה לו מהיכן לגבות הוצאותיו" (שם, ענין פתחי הנ"ל, סעיף 14 לפסק הדין).

6. אשר לסיכויי התביעה, ומשהוגש כתב תביעה מתוקן, אין לומר כי מדובר בתביעת סרק חסרת סיכוי לחלוטין, במיוחד נוכח פסיקת בית הדין הארצי, גם לאחרונה, בעניין הרמת מסך ההתאגדות.
המבקש ציין באופן כללי וגורף כי למשיבה "אין מקום פרנסה כלשהו", מבלי שדברים אלה אומתו בתצהיר או במסמך כלשהו.
יתר על כן. "הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד; טעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בתי המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה" (ראו ענין פתחי הנ"ל, והערות שולים (1) ו-(5)).
מעבר לכך יצויין, כי ניתן

פסק דין
חלקי נגד החברה, משלא הוגש מטעם החברה כתב הגנה. החברה חויבה לשלם למשיבה פיצויי פיטורים בסך 21,773 ₪ וכן הוצאות בסך 1,000 ₪, ואפשר והמשיבה תוכל לגבות סכום החוב בדרכים העומדות לרשותה, באופן שניתן יהא לגבות ממנה סכום ההוצאות, ככל שתחויב בהן.

7. מהטעמים הנ"ל - נדחית הבקשה.

הוצאות הבקשה - תובאנה בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום כ"ב באייר, תשס"ד (13 במאי 2004) בהעדר הצדדים.

מרגלית פיקרסקי
- שופטת

001346/04בשא710 מיכל ב.








בשא בית דין אזורי לעבודה 1346/04 נהאד זיד זיאדה נ' האדיה נגי'ב (עזאם) חולד (פורסם ב-ֽ 13/05/2004)