פסקי דין על עיריית רמלה | פסקי דין על מוסראתי שאכר | פסקי דין על מוסראתי אחמד | פסקי דין על מוסרתי ג'הד |

1327/04 תאק     30/03/2011




תאק 1327/04 עיריית רמלה נ' מוסראתי שאכר, מוסראתי אחמד, מוסרתי ג'הד








בית משפט השלום ברמלה


כ"ד אדר ב' תשע"א
30.3.11

תא"ק 1327-04
עיריית רמלה
נ' מוסראתי שאכר
ואח'






בפני

כב' השופט
זכריה ימיני


תובעים

עיריית רמלה


נגד


נתבעים

1.מוסראתי שאכר
2.מוסראתי אחמד
3.מוסרתי ג'הד




פסק דין



השאלה הדרושה להכרעה:
השאלה העומדת לדיון היא האם יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת דמי ארנונה לשנים 2000 - 2003 בסך 143,681
₪ נכון ליום הגשת התביעה?

כללי:
בעלי הדין:
התובעת הינה עירייה שהוקמה על פי פקודת העיריות (נוסח חדש).
בכתב התביעה טענה התובעת כי הנתבעים מחזיקים בנכס לתעשייה בשטח של 77 מ"ר, קרקע תפוסה בשטח של 1,600 מ"ר וכן בדירת מגורים ברח' מרדכי היהודי 13, רמלה (להלן: "הנכס").

הואיל והנתבעים לא שילמו את הארנונה לתקופת השנים 2003 – 2000 כולל, הגישה התובעת את תביעתה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים לתשלום חיובי ארנונה על סך 143,681 ₪ (להלן-"הארנונה") בגין הנכס לתעשיה ובגין הקרקע.
הנתבעים לא הגישו בקשת רשות להגן במועד, לפיכך בהתאם לבקשת התובעת ניתן ביום 17.3.04

פסק דין
בהעדר התגוננות על יסוד כתב התביעה. בעקבות פסק הדין, הגישו הנתבעים בקשה לביטולו. ביום 18.10.04 נתן כב' הרשם סעדון החלטה לפיה יבוטל פסק הדין בכפוף להוצאות הנתבעים.

טענות התובעת:
לטענת התובעת, הנתבעים לא הביאו כל ראיה ו/או עדות התומכת בטענתם שאינם המחזיקים.
גם לתמיכה בטענת הסיווג לא הביאו הנתבעים כל ראיה.
משך השנים לא הגישו הנתבעים השגות למנהל הארנונה ובכך לא מימשו את זכות לפנות לועדת הערר אשר תבחן טענתם זו.

עוד טוענת התובעת, ארנונה מוטלת על המחזיק בקרקע ולא על בעליו. הארנונה מוטלת בכל שנה על כל נכס ונכס ע"י מועצת העיר על כלל הנכסים בעיר, זאת בהתאם לסעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992.

הגנת הנתבעים:
בבקשת רשות להתגונן טוענים הנתבעים כדלקמן:
1.
אין בקרקע נשוא כתב התביעה קרקע ו/או נכס המשמש לתעשייה מכל סוג שהוא.
2.
אין בחזקתם או בשימושם כל קרקע תפוסה כפי שנטען בכתב התביעה.
3.
מעולם לא נתקבלו לידיהם דרישות ארנונה וזאת לאור העובדה כי הם אינם הבעלים של הקרקע נשוא כתב התביעה. כמו כן, מעולם לא קיבלו מכתב דרישה כלשהו.
4.
עוד טוענים כי החוב הנתבע נתבע בעבר ע"י התובעת מאת אחיהם האחר של הנתבעים, מר אמין, אולם מאחר והוכרז כחייב מוגבל באמצעים, מנסה התובעת להטיל את חיובי הארנונה על הנתבעים.
עוד טוענים הנתבעים בסיכומיהם כי התובעת לא הרימה את נטל הוכחת השטחים של כל אחד ואחד מהנתבעים. וכן הוכחת נכסו של אמין, אשר נטען כי מדובר באותו נכס בדיוק.

העדויות:
מטעם התובעת הוגש תצהיר וכן העידה הגב' נירית טננבאום, מנהלת מחלקת הכנסות בעירית רמלה.
מטען הנתבעים הוגש תצהירו של מר יצחק פוגל, קודמה בתפקיד של הגב' טננבאום וכן תצהירי הנתבעים. העיד הנתבע 2, מר מוסראתי שאכר
.

דיון ומסקנות:
סכום התביעה:
הנתבעים לא טענו מאומה לגבי סכום התביעה, ועל כן יש לקבל את ראיות התביעה לגבי סכום התביעה.

בתצהיר עדות הראשית מטעם התובעת כללה התובעת גם חוב ארנונה לגבי בתי מגורים המצויים בשטח לגביו הוגשה התביעה. התובעת לא ביקשה לתקן את כתב התביעה, ועל כן, לא אדון בחוב הארנונה לגבי שטחי המגורים, אלא רק לגבי השטחים הנטענים בכתה התביעה.

עדות יחידה של בעל דין:
העדות היחידה מטעם הנתבעים הייתה עדותו של הנתבע 1, אשר גם הוא מעוניין שתוצאת המשפט תהיה לטובתו. על עדות זו חלות הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש].

מטעם התובעת העידה עדת התביעה, אך היא נתמכת בחזקה שספרי התובעת הינם ראיה לכאורה לתוכנם, וספרי התובעת לא נסתרו. כמו כן ב"כ התובעת ביקש שכל הליכי הביניים יהיו חלק מהראיות בתיק זה, ובהליך של ביטול פסק הדין הוגש תצהירו של מר פוגל, מנהל הארנונה הקודם של התובעת. מר פוגל לא נחקר על תצהירו בעת הדיון בבקשה לביטול פסק הדין.

הנתבעים מחזיקים במקרקעין:
בעבר ניתן כנגד הנתבעים

פסק דין
בהעדר הגנה. הנתבעים הגישו את בש"א 1731/04 בה ביקשו לבטל את פסק הדין שניתן כנגדם. ביום 22.9.04 נחקר הנתבע 1 על תצהירו שצירף לבקשת הביטול. בחקירתו הנגדית הודה הנתבע 1 כי הנתבע 2, אחמד, מתגורר גם הוא המקרקעין. כן הודה הנתבע 1 כי הנכסים לגביהם דורשת התובעת את הארנונה מוחזקים ע"י הנתבעים מכוח חוזה שכירות עם חב' עמידר, וכי מעולם לא שילמו ארנונה לגבי הנכס.

גם בישיבת יום 19.8.08 הודה למעשה ב"כ הנתבעים כי הנתבעים אכן מחזיקים במקרקעין.

אשר על כן, סבור אני שהנתבעים אכן החזיקו במקרקעין
מיום 1.1.2000 ועד ליום 31.12.03.

חלוקת השימוש בין הנתבעים:
טוענים הנתבעים כי כל אחד מהם מתגורר ביחידת דיור נפרדת, וכי יש לחלק את החיובים ביניהם.

סבור אני שיש לדחות טענה זו. הנתבעים טענו לשימושים נפרדים רק בישיבת יום 19.8.08, ומעדותו של הנתבע 1 מיום 22.9.04 עולה שהנתבעים עשו שימוש משותף בנכס. ייתכן שטענתם זו של הנתבעים מעידה על חלוקת השימוש במקרקעין שנעשתה לאחר הגשת התביעה תוך ביצוע בנייה נוספת בנכס.

תשלום החוב ע"י האח אמין:
טוענים הנתבעים כי התובעת תבעה את החוב מאת האח אמין.
סבור אני שיש לדחות את טענה זו מהסיבות כדלקמן:
1)
הנתבעים לא הזמינו את אמין לעדות;
2)
הנתבעים לא הגישו את כתב התביעה ופסק הדין בעניינו של אמין;
3)
במסגרת בש"א 1731/04 הוגש תצהירו של מר יצחק פוגל, מי שהיה באותה עת מנהל הארנונה של התובעת, והוא הצהיר כי התביעה שהוגשה כנגד אמין הייתה בגין התקופה שלפני יום 1.1.2000. מר פוגל לא נחקר על תצהירו בעת הדיון בבקשה לביטול פסק הדין.

אשר על כן אני דוחה את טענת הנתבעים כי התובעת תבעה חוב זה מאת האח אמין.

אי משלוח דרישה לתשלום החוב:
טוענים הנתבעים כי התובעת לא שלחה להם דרישה לתשלום החוב, ועל כן, אינם חייבים לשלם את סכום התביעה.

סבור אני שיש לדחות טענה זו מהסיבות כדלקמן:
1)
עדת התביעה העידה כי אכן נשלחו לנתבעים דרישות החוב, כפי ששולחות הרשויות המקומיות, פעם בתחילת כל שנה, ולאחר מכן כל חודשיים;
2)
הגשת התביעה גם היא מהווה דרישה לתשלום הארנונה. גם לאחר שקיבלו הנתבעים את כתב התביעה לא הגישו השגה או ערר בהתאם לדין;
3)
החיוב בתשלום ארנונה אינו מותנה בקבלת דרישה מאת העירייה לשלם את הארנונה;
4)
ארנונה מוטלת על מחזיק המקרקעין, ולאו דווקא על הבעלים של המקרקעין.

אשר על כן, אני דוחה את טענת הנתבעים כי לא קיבלו כל דרישה לתשלום הארנונה, ומשום כל אינם חייבים לשלם אותו.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת כדלקמן:
1)
את הסך 143,681.10 בתוספת הפרשי הצמדה ורבית לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"מ-1980 מיום הגשת התביעה (3.2.04) ועד ליום התשלום בפועל;
2)
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
3)
שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום,
כ"ד
אדר ב תשע"א, 30 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 1327/04 עיריית רמלה נ' מוסראתי שאכר, מוסראתי אחמד, מוסרתי ג'הד (פורסם ב-ֽ 30/03/2011)