פסקי דין על יעקב משה וינברג | פסקי דין על דן שרון | פסקי דין על אלכסנדר זאבי

12717-01/10 תאמ     29/03/2011




תאמ 12717-01/10 יעקב משה וינברג, דן שרון נ' אלכסנדר זאבי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 12717-01-10
זאבי נ' וינברג ואח'





מספר בקשה:
11

בפני

כב' השופט
רונן אילן


מבקשים

1. יעקב משה וינברג
2. דן שרון


נגד


משיב

אלכסנדר זאבי



החלטה

בפני
בקשה לתיקון ההחלטה מיום 3.2.11 כך שיתאפשר למבקשים להפקיד סך של 1,000 ₪ בקופת בית המשפט חלף תשלום לב"כ המשיב.
ביום 4.1.11 ניתן

פסק דין
כנגד המבקשים ובמסגרתו נמחק כתב ההגנה והמבקשים חויבו לשלם למשיב את מלוא סכום התביעה בסך של 43,732


ש"ח. פסק הדין ניתן לאחר שהמבקשים לא התייצבו לישיבה המקדמית אשר נקבעה.

בעקבות פסק הדין, עתרו המבקשים לביטולו ובהחלטה מיום 3.2.11, נתקבלה בקשתם ונקבע כי פסק הדין יבוטל ובתנאי


שהמבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך 1,000 ש"ח, כי ישלמו את ההוצאות בתוך 14 יום ויגישו הודעה אליה תצורף אסמכתא לביצוע התשלום.

שלושה שבועות לאחר ההחלטה, ביום 24.2.11, הגיש המבקש 2 בקשה להארכת המועד לביצוע התשלום בשבעה ימים, בטענה שההחלטה מיום 3.2.11 נמסרה לו באיחור. בו ביום ניתנה החלטה לפיה מוארך המועד, כמבוקש. לפי הארכה זו, כאשר נמנים 21 יום ממועד ההחלטה –


3.2.11, היה על המבקשים לבצע את תשלום ההוצאות עד 24.2.11.


המועד אשר נקבע חלף. אסמכתא בדבר ביצוע התשלום –


לא הוגשה.

ביום 13.3.11 עתרו המבקשים בשנית לקבלת ארכה לביצוע התשלום והפעם בטענה שההחלטה מיום 24.2.11 נמסרה רק ביום 10.3.11.


אף שהבקשה כלל לא הייתה ברורה, בהחלטה מיום 13.3.11, ניתנה למבקשים ארכה בת 4 ימים נוספים. שבוע ימים נוסף חלף. אסמכתא כלשהי לתשלום


-


איין.
ביום 17.3.11 עתר המשיב לדחיית הבקשה לביטול פסק הדין, נוכח אי ביצוע התנאי אשר נקבע וביום 22.3.11 ניתנה החלטה שלפיה מאחר וההחלטה מיום 3.2.11 לא קוימה אין צורך בהחלטה נוספת והתיק למעשה – סגור.
כעת שבים המבקשים ועותרים פעם נוספת באותו העניין. זו הפעם בטרוניה כי ב"כ המשיב מסרב לקבל מהם את התשלום, שלכן הם מבקשים הפקדתו בבית המשפט.

בחינת אופן התנהגות המבקשים בכלל ונימוקי בקשה זו בפרט אינם מאפשרים מפלט מהמסקנה בדבר זלזול מוחלט בהליך השיפוטי, בהחלטות בית המשפט ובמשיב.
ראשית, לא ברור ולא מוסבר כלל מדוע טרם בוצע התשלום כאשר כל הארכות אשר ניתנו למבקשים חלפו זה כבר. בנסיבות אשר תוארו לא די בתיאור הלאקוני של הפנייה לב"כ המשיב אלא שחייבים היו המבקשים לקשור את הפנייה למועדים אשר נקבעו ולפרט אימתי וכיצד נעשתה. דבר מאלו אין בבקשה.
שנית, גם השיק אשר מצורף לבקשה, ראיה כביכול לרצונם לביצוע התשלום, הינו שיק מעותד ליום 11.4.11 (!). משמע, לא זו בלבד שההחלטות לא קוימו ולא זו בלבד שהמועדים חלפו, אלא שאף כעת מתיימרים המבקשים לראות בשיק מעותד "אסמכתא" לרצונם לשלם.
ושלישית, לו לפחות הייתה הבקשה מפורטת ונתמכת בתצהיר, אך גם זאת לא עושים המבקשים.
בנסיבות אלו אינני מוצא מקום להוסיף ולבחון את טענות המבקשים חדשות לבקרים. למבקשים עמדה הזכות ליומם שלכן גם ניתנה להם האפשרות לביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות המשיב, אך כנגד זכותם של המבקשים עומדת זכותו של המשיב

לסופיות ההליך המשפטי וזכותו של הציבור לניהול יעיל וענייני של מחלוקות. הן הדין והן הצדק מחייבים כי יושם סוף להתנהלות המבקשים.
לפיכך, הבקשה נדחית בלא צורך בתגובה וכאמור בהחלטה מיום 22.3.11, הבקשה לביטול פסק הדין נדחתה והתיק – סגור.
ניתנה היום, כ"ג
אדר ב תשע"א, 29 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 12717-01/10 יעקב משה וינברג, דן שרון נ' אלכסנדר זאבי (פורסם ב-ֽ 29/03/2011)