פסקי דין על אלכסיי טימופייב | פסקי דין על סלימאן אלעסוי | פסקי דין על הכשרת הישוב חברה לביטוח | פסקי דין על קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים |

980-09/07 א     03/04/2011




א 980-09/07 אלכסיי טימופייב נ' סלימאן אלעסוי, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי מרכז



ת"א 980-09-07
טימופייב ואח' נ' אלעסוי ואח'








לפני
כב' השופטת
אסתר דודקביץ


התובע
אלכסיי טימופייב
ע"י ב"כ עוה"ד ע.חרל"פ



נגד


הנתבעים


1.
סלימאן אלעסוי
2.
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ע. לוי
3.
קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
ע"י ב"כ עוה"ד א' בלגה


נגד


צדדי ג'
1. אלעסווי סלימאן
2. אגד אגודה שיתופית בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד צ' רפפורט


נגד


צדדי ד'
1. י.א.מ. שרותי אבטחה וניקיון בע"מ
(בעיכוב הליכים)
2. שלמה לוי



פסק דין
חלקי
(בנושא עזרת הזולת לעתיד)

1.
רקע

התובע,
מר אלכסיי טימופייב
, יליד 26.2.1990 (להלן:"התובע"), נפגע בתאונת דרכים ביום 27.12.05, עת ישב עם חברו ברכב. אוטובוס שבו נהג הנתבע מס' 1 דרס בנהיגתו שתי הולכות רגל, והמשיך ופגע ברכב, בו ישב התובע עם חברו שנהרג.
ביום 30.3.11, הגיעו הצדדים להסדר פשרה חלקי בשאלת הנזק, לפיו יפוצה התובע בסכום של 3,831,429 ₪, למעט הפיצוי בגין עזרת הזולת לעתיד, שיחושב מיום 1.3.11 (במ/1).
בהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים (במ/1), סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה בסוגיה זו וצירפו אסמכתאות.
פסק דין
חלקי זה עניינו אפוא בראש הנזק של עזרת הזולת לעתיד.

2.
המסגרת הנורמטיבית

כעמוד האש לפני המחנה מתווה את ההלכה פסק הדין בעניין ע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור שמיר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד
נד(4) 450 (2000) (להלן:"אקסלרד"), שם קבע בית המשפט:

" במקרה של נכים קשים – קוודרופלגים, או של בעלי נכות קשה אחרים אשר דרושה להם עזרה בכל הפעולות היומיומיות – צפים ועולים, בדרך
-
כלל, אותם צרכים. נדרש אדם אשר יסעד את הנפגע בכל פעולות היומיום ויהיה בקירבתו כדי להשגיח עליו ולהושיט לו עזרה ככל שיידרש במשך כל שעות היממה. כל העוסק בתחום זה יודע, שנדרש שיימצא אדם בקירבת הנכה במשך כל שעות היממה, ונדרשת ממנו עזרה בפועל, לסירוגין, במשך כ3-4 שעות ביממה בלבד. עוד ידוע, כי בדרך
-
כלל הסיעוד של נכים קשים אינו דורש ידע, הכשרה או מומחיות מיוחדים.
ייתכנו, כמובן, יוצאים מן הכלל. ייתכנו מקרים שבהם נדרש לנפגע סיעוד מקצועי של אחות או של בעל מקצוע אחר. יהיו מקרים שבגלל מצבו המיוחד של הנפגע תידרש עזרה בפועל למשך פרק זמן ארוך יותר. כמובן, במקרים כאלה יהיה צורך לתת את הדעת על אפשרות של עלות גבוהה יותר. מן הצד האחר ייתכנו מקרים של נכים אשר על
-
אף נכותם הגבוהה – בשיעור 100% – ישרתו את עצמם בפעולות היומיום ואף יהיו במצב שיוכלו להישאר, בכלל או בפרקי זמן מסוימים, ללא השגחה. מקרים חריגים כאלה יצדיקו התייחסות שונה בכל הנוגע לעלותה של עזרת הזולת..."
(שם, בעמ' 456)
וראו: ע"א 8083/02 כהן עכסה נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 10.8.05); ע"א 11294/05 אלון מורדוך נ' המגן חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 2.7.08).
בעניין ע"א 3590/08 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ נ' יצחק פת (לא פורסם, 13.5.10) הבהיר בית המשפט העליון (מפי כב' השופט י' עמית) כי:
"הלכת
אקסלרד
היא ללא ספק קו מנחה בקביעת הפיצוי בראש הנזק של עזרת צד ג'. עם זאת, וכפי שנאמר פעמים רבות בפסיקה, כל מקרה ונסיבותיו. בתי המשפט דנים מעשה של יום ביומו במשרעת רחבה של נכויות ומגבלות קשות, החל מפראפלגים שאין להם כל מגבלה בפלג גוף עליון ואשר שולטים על הסוגרים, וכלה בקוודרופלגים שאינם יכולים להזיז איבר ואינם שולטים על הסוגרים. לכך יש להוסיף מגוון רחב של פגיעות ומוגבלויות בתחום הקוגניטיבי והשכלי. מטעם זה, וכפי שנאמר על ידי חברי השופט ריבלין (כתוארו דאז) בע"א 8083/02
כהן נ' דולב חברה לביטוח בע"מ,
(לא פורסם, 10.8.05), הרף שנקבע בעניין

אקסלרד
נתון לבחינה קונקרטית בכל מקרה ומקרה על פי אופי הפגיעה וצרכי הנכה.

מאחר שכל מקרה יש לבחון על פי נסיבותיו, יש לטעמי ליתן משקל רב להתרשמותה של הערכאה הדיונית לגבי מגבלותיו של הניזוק וצרכיו בעקבות התאונה, כאשר הלכת
אקסלרד
משמשת מעין מצפן וקו מנחה באשר לגובה הפיצוי..."


נלך אפוא בשביל שהתוותה פסיקת בית המשפט העליון ונבחן את נסיבותיו של המקרה הנדון.

3.
נכותו של התובע



בעקבות התאונה סבל התובע מכוויות קשות בגפיים, שהביאו לקטיעת רגל ימין, ומפגיעות קשות ברגל שמאל, ביד ימין ובגב. ממקום התאונה הועבר התובע למחלקת טיפול נמרץ בבית החולים שניידר, שם עבר הטריות והשתלות עור חוזרות. ביום 4.2.06, עבר קטיעה של רגל ימין מעל הברך ובהמשך עבר ארטרודזיס של ברך שמאל וקיבוע הקרסול עם מקבע חיצוני. מבית חולים שניידר הועבר התובע למחלקה לשיקום אורתופדי בבית חולים לוינשטיין, שם עבר טיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים לתרגול הליכה עם וסה, חיזוק שרירים, הגדלת טווחי תנועה במפרקים וטיפול נפשי (ת/4).

שלושה
מומחים רפואיים מונו בתיק זה לשם הערכת נכותו של התובע:
ד"ר יצחק הורוביץ , מומחה לרפואת שיניים,
קבע בחוות דעתו מיום 3.3.09 את נכותו של התובע בשיעור 1/4% ואת העלויות בגין טיפולי השיניים.

ד"ר דין עדאל, מומחה לכירורגיה פלסטית
, קבע בחוות דעתו מיום 2.11.09 כי התובע סובל מצלקות כוויה עמוקות ומכערות בלחי שמאל, וכן מצלקות באמות, בחלק התחתון של הגב, על שני העכוזים וברגליים, וכי בסך הכול הצלקות תופסות כיום כ-65% משטח גופו.
ד"ר עדאל העריך את נכותו של התובע בתחום הכירורגיה הפלסטית בשיעור 100% וקבע בחוות דעתו, כי "אלכסיי טימופייב
יזדקק לעזרה צמודה במשך כל חייו".

ד"ר אורי גבעון, מומחה לכירורגיה אורתופדית
, חיווה דעתו ביום 8.8.08 (ת/1), כי מצא בבדיקתו שהתובע יושב בכיסא גלגלים עם רגל שמאל מורמת, כי הוא הולך כשהוא מוטה לפנים ונשען על קביים וכי הפגיעות הקשות שנגרמו לתובע מונעות ממנו הליכה עצמאית. ברגל ימין נגרמה קטיעה מעל הברך, המחייבת שימוש בפרוטזה עם ברך נעולה, וברגל שמאל בוצע קיבוע הברך בעמדת יישור וקיבוע הקרסול, ואלו אינם מאפשרים העברת משקל הגוף מעל לרגל שמאל. השילוב של הפגיעות בשתי הגפיים מאפשר לתובע הליכה למרחקים קצרים בלבד, תוך תלות מלאה בקביים, בעוד שהפגיעה ביד ימין מקשה על שימוש בקביים, עקב ההגבלה ביישור יד ימין. כן קיימת פגיעה עצבית ביד הדומיננטית שמקשה על פעילותה. ד"ר גבעון העריך, כי התובע לא יוכל ללכת
באופן עצמאי בעתיד מחוץ לביתו, ויזדקק לכיסא גלגלים ממונע עם אפשרות ליישור והרמת רגל שמאל. לדעתו, הוא יזדקק גם למלווה קבוע לצורך סיוע בניידות ובתפקוד יום יומי.
את נכותו של התובע העריך ד"ר גבעון בחוות דעתו כדלקמן:
בגין קטיעה מעל לגובה הברך – 65%;
בגין קישיון נוח של ברך שמאל – 30%;
בגין קישיון לא נוח של קרסול שמאל – 30%;
בגין הגבלה ביישור מרפק ימין – 10%;
בגין שיתוק חלקי בצורה קשה בעצב האולנרי – 40% (בהמשך תיקן זאת ל-30%);
בגין שיתוק חלקי בצורה קלה של העצב המדיאני
מימין – 10%;
בגין צלקות מכערות ב-60% משטח גופו – 20%.
את נכותו המשוקללת
סיכם ד"ר גבעון בשיעור 93.3%, אך קבע את נכותו בשיעור 100%, תוך התייחסות לרגליים כאל איבר זוגי וחיבור אריתמטי של הנכויות.

בהתייחסו לצרכיו של התובע, קבע ד"ר גבעון, בין היתר, "עזרה סיעודית: יש צורך בסיוע בכל פעילות היום יום (הלבשה, רחצה, מעברים). יש צורך בסיוע בניהול הבית ובהכנת מזון".

בתשובותיו לשאלות ההבהרה הבהיר ד"ר גבעון, כי "התובע יזדקק לעזרה צמודה במשך 24 שעות במשך כל חייו, וסביר שיזדקק לעזרה במעבר לכסא הגלגלים, במעבר לשירותים וברחצה. הוא לא יהיה מסוגל לנקות או לבצע עבודות משק בית כבדות. באשר לבישול, במידה ויעבור ניתוח לקטיעת רגל שמאל, יוכל לבשל במטבח שיותאם לשימוש אדם היושב בכיסא גלגלים... יש צורך במגורים למלווה" (תשובות 3 ו-7 בת/3).

ד"ר גבעון נחקר בבית המשפט על חוות דעתו. בחקירתו הבהיר, כי התובע "למעשה צריך מישהו איתו כל הזמן החל מהשלב שבו קם בבוקר וכלה בלילה כשעליו ללכת לנוחיות" (עמ' 24 בפרוטוקול, בשו' 13 – 16).

כשנשאל ד"ר גבעון, אם יש צורך בעובד ישראלי שיוכל לדבר איתו ולהתייעץ איתו, השיב ד"ר גבעון בשלילה,
והסביר:
"זה לא תנאי הכרחי. מעגלי תמיכה אפשר גם למצוא במסגרות אחרות, ואולי עצם היציאה בהמשך ללימודים, למשל השגת יכולת תאפשר לו להסתובב יותר במקום בו חברים לא תלויים בו לצורך פרנסתם אלא חברי אמת..."
(עמ' 25 בפרו' בשו' 14 – 19)

ד"ר גבעון הבהיר עוד, כי התובע יוכל לסדר לעצמו את השולחן (עמ' 25 בפרו' בשו' 25), ולעבוד יום עבודה מלא במקצוע מתאים שאותו ילמד, ובכך להפעיל את היכולות הקוגניטיביות שלו, תוך הפעלת מחשב מותאם (עמ' 29 בפרו' בשו' 5 – 18; עמ' 33 בפרו' בשו' 12 – 20).
ד"ר גבעון הבהיר, שהתובע לא מסוגל ללכת ולו 50 מ' (עמ' 27 בפרו' בשו' 3 – 5), וכי הוא מתקשה להשתמש בקביים. ד"ר גבעון אפילו המליץ לשקול קטיעת רגל שמאל מעל הברך והתקנת פרוטזה, על מנת להשיג הליכה אפקטיבית (עמ' 33 בפרו' בשו' 1 – 5). במצבו הנוכחי התובע נזקק לעובד שיבשל עבורו, להעבירו לשירותים וללוותו בכל שעות היום (עמ' 29
בפרו' בשו' 14 – עמ' 30 בשו' 3; עמ' 33 בפרו' בשו' 12 - 20). ד"ר גבעון לא שלל את האפשרות שהתובע יעבוד ב"עבודה אינטלקטואלית",ללא מלווה וללא עזרה, לאחר התאמה מתאימה של ציוד העבודה (וראו תשובה 20 לת/3).
באשר לשעות השינה הבהיר ד"ר גבעון, כי יש צורך בנוכחות של מלווה ולו במרחק של קריאה, וזאת למקרה שהתובע ירצה לרדת מהמיטה או אם יסבול לפתע מדימום באחד הפצעים (עמ' 33 בפרו' בשו' 21 – 24; עמ' 34 בפרו' בשו' 12
- 20; עמ' 35 בפרו' בשו' 23 – 26). יצוין, כי התובע אינו סובל מבעיות של שליטה על סוגרים (עמ' 31 בפרו' בשו' 20 – 21).

ד"ר גבעון לא נשאל בחקירתו בבית המשפט ולו שאלה אחת על ידי ב"כ התובע באשר להמלצת המומחה, כי התובע יעבור ניתוח לקטיעת רגל שמאל, על מנת להשיג הליכה אפקטיבית ובכך לשפר במידה משמעותית את ניידותו ויכולת התפקוד שלו (וראו תשובות 17 – 19 בת/3).

4.
העדויות

לפני המומחה ד"ר אורי גבעון התלונן התובע, כי הוא "מסוגל ללכת בבית בעזרת קביים ומכשיר לרגל שמאל וכן הולך מרחקים עד 50 מ' בחוץ. נעזר בכיסא גלגלים למרחקים ארוכים יותר" (פרק התלונות בת/1). מנגד, בתצהיר עדותו הראשית סיפר התובע, כי הוא אינו יכול לעמוד כלל, לאחר שרגלו האחת נקטעה והשנייה לא יכולה לשמש לו כמשען, וכי אין הוא יכול לבצע פעולות בידיו, מאחר שיד אחת שלו אינה מתפקדת כלל והשנייה גם היא פגועה. הוא סיפר, כי הוא נזקק לעזרה כדי לרדת ממיטתו וללכת לשירותים, ולמעשה הוא מרותק לכיסא גלגלים כל הזמן ונזקק לעזרה מתמדת של מלווה, כדי לעבור מכיסא הגלגלים לכיסא בכיתה, לשם העברה מכיסא הגלגלים לרכב וחוזר חלילה, לרחצה, להלבשה, להכנת ארוחות, להסעות ולניקיון הבית (סעיפים 8, 10 ,14, 15, 23, 24, 26, 35, 38, 41, בת/6). התובע סיפר בהגינותו בתצהיר עדותו הראשית, כי לעיתים נדירות הוא יוצא מהבית בלוית חבריו, גם ללא ליווי של המלווה הצמוד (סעיף 16 בת/6).

מחקירתו של התובע בבית המשפט מתברר, שכיום התובע נוהג בעצמו ברכב. עוד התברר, כי הוא מסוגל לעבור משכיבה במיטה לישיבה בכוחות עצמו.

עוד עולה מהעדויות, כי חברה לחיים של אמו, מר ג'מאל עציץ (להלן:"ג'ימי"), ליווה ומלווה את התובע מאז פציעתו, הפך לחברו הטוב והוא מטפל בו ללא דופי, ועל כך אין חולק. לצורך כך התפטר גי'מי מעבודתו כאופה והוא משמש כמלווה, כחונך וכחבר צמוד לתובע.
גם אמו של התובע העידה, כי נאלצה לחזור לעבודתה עקב המצוקה הכלכלית הקשה של המשפחה וכי ג'ימי, בן זוגה, הפך למטפל ולמלווה של התובע במשך כל שעות היום (סעיפים 11 בת/5). אמו של התובע הפנתה בתצהירה לתצהירו של ג'ימי, אשר לא נחקר. ואולם ייאמר לענייננו, כי ג'ימי טען בתצהירו, כי לצורך הטיפול בתובע הוא עזב את עבודתו במאפיה, שם השתכר סכום של כ-8,000 ש"ח לחודש. יצוין כי במסגרת תיק המוצגים של התובעים צורפו תלושי השכר של ג'ימי, ואולם אלו מסתכמים בסכומים נמוכים בהרבה [ראו טופסי 106 שצרף ג'ימי, מהם עולה כי בשנת התאונה-2005 עבד ג'ימי בחודשים ספטמבר–נובמבר בלבד ב"מרכז הפיתה", והשתכר בסה"כ 15,099 ₪, ובממוצע: 5,033 ₪ לחודש(ברוטו). לא צורפו אישורים על הכנסותיו בשנים
2002– 2004].

5.
חוות דעת המומחים

באשר לעלויות של מלווה, הגישו הצדדים חוות דעת של עובדים סוציאליים.
התובעים הגישו את חוות דעתה של העו"ס גינה גולדשטיין. גב' גולדשטיין התייחסה בקצרה לתפקודו של התובע בביתו, בציינה כי ג'ימי צמוד אליו בכל שעות היום והלילה ומסייע לו, וכי התובע נמצא רוב היום בכסא גלגלים של "יד שרה", שאינו מותאם לצרכיו, ויש לו כסא שירותים שנרכש עבורו, אך ללא רגליים משתנות.
בחוות הדעת פירטה גב' גולדשטיין את התעריפים המקובלים לשעה בעמותת מט"ב, בחברת דנאל, בארגון שהוא מלכ"ר ובארגון שאינו מלכ"ר. בחוות דעתה הציגה גם את השכר החודשי למטפל ישראלי, 7 ימים בשבוע, בחברת "עדי", שהוא 16,512 ₪ ברוטו, בתוספת תנאים סוציאליים והוצאות המחייה של המטפל. לטענתה, בנוסף למטפל הישראלי, יש להעסיק עוזרת בית ארבע עד חמש שעות ביום, 5 ימים בשבוע, בעלות חודשית של 3,440 ₪ עד 4,300 ₪, ובתוספת דמי נסיעות ותנאים סוציאליים.
חוות דעתה של גב' גולדשטיין אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה בעניין אקסלרד, כמו גם עם המציאות כהוויתה. לא מקובל במקומותינו להעסיק עובד ישראלי לפי שעות ובאמצעות חברות כוח אדם.
כעולה מהפסיקה וממציאות החיים, נכים קשים נוהגים להעסיק עובד זר קבוע בהעסקה ישירה או בתיווכה של חברת סיעוד, והעובד הזר עוסק גם בליווי ובסיעוד וגם בבצוע עבודות הבית.

מנגד הגישו הנתבעים את חוות דעתו של מר גדעון האס, לפיה
התובע הולך בבית בעזרת קביים ומחוץ לבית הוא מתנייד בכסא הגלגלים. הוא עובר בכוחות עצמו מהמיטה לכסא וחזרה ומכסא השירותים לאמבטיה. המשפחה רכשה רכב מסוג ואן פולקסוואגן עם מעלון. יש לו בחדרו מחשב, בו הוא שולט היטב, והוא קיבל ציונים טובים בבית הספר התיכון
ושואף ללמוד ראיית חשבון.
את עלויות העסקת מטפל זר אמד מר האס בסך של 7,378 ₪ לחודש, כולל עובד מחליף לסופי שבוע, וציין, כי העובד הזר יעשה גם את עבודות משק הבית.
את עלות שהייתו של המטפל בבית התובע אמד מר האס בסך של 1,055 ₪ לחודש.

הצדדים ויתרו על חקירת עדים אלו.

6.
יישום ההלכה למקרה הנדון

הצדדים הניחו לפני אסמכתאות, מהן ניתן ללמוד על הסכומים הנפסקים לנפגעים בשיעור של 100%. זה טען בכה וזה טען בכה. אבחן אותם מקרים עליהם הצביעו הצדדים במיוחד ועל מעט משלי.

ראשית לכול אזכיר, כי בעניין אקסלרד נפסק לתובע סכום חודשי של 12,000 ₪ בגין עזרת הזולת בעתיד. התובע שם סבל מקוודרופלגיה מלאה ספסטית, דהיינו משיתוק בכל ארבעת גפיו וללא שליטה על סוגריו. מומחה רפואי בתחום השיקום קבע, כי התובע זקוק לעזרת הזולת בכל הפעולות החיוניות היום יומיות כרחצה, היגיינה אישית, הלבשה, העברות, שינויי תנוחה והאכלה (שם, בעמ' 453).
הסכום של 12,000 ₪ שנפסק בעניין אקסלרד ביום 5.9.00 מסתכם כיום (בצרוף הפרשי הצמדה למדד) בסכום של 15,048 ₪.

בעניין ת"א (ת"א) 569/96 דהרי אריאל נ' עופר נבארו (לא פורסם, 23.2.03) קבע בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופטת גרסטל), כי התובע הסובל מהמיפלגיה ומקטיעת רגל שמאל מעל הברך, סובל מפגיעה מוחית קשה, אך יוצר קשר עם הזולת, יזכה לפיצוי בסך 16,500 ₪, לצורך כיסוי עלות מטפל זר ומטפל ישראלי.

בעניין ע"א 11183/04 ציונה דלאל נ' לייזי אליעזר קינן (לא פורסם, 6.2.06), פסק בית המשפט העליון למערערת המשותקת בפלג הגוף התחתון, הסובלת מקשיים בתחום הנפשי, אינה שולטת על הסוגרים ומוגבלת בתנועות הכתפיים, ועל כן מוגבלת בשימוש בידיים וזקוקה לעזרה מלאה ברחצה, במתן שתן ובפעולת מעיים, כי הפיצוי בסך 9,500 ₪ לחודש בגין עזרת הזולת שקבע בית משפט קמא, אינו חורג מן הסביר ומן הסכומים שנפסקו במקרים אחרים.

בעניין ע"א 5294/05 יוסף ממו נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 9.5.07) פסק בית המשפט העליון למערער, אשר שתי גפיו התחתונות נקטעו. נקבע, כי למרות נכותו הקשה הוא מסוגל במצבים מסוימים לנוע, לנהוג, ולבצע מעברים בכוחות עצמו, פיצוי בסך 8,500 ₪ לחודש בגין עזרת צד שלישי בעתיד.

בעניין ע"א 8629/07 יובל בן ארי נ' לב קליידרמן (לא פורסם, 25.2.09), נדון עניינו של המשיב, הסובל מפגיעה מוחית קשה, בעקבותיה נקלע למצב וגטטיבי ללא יכולת להניע את הגפיים וללא שליטה על הסוגרים, כמו גם ללא יכולת לתקשר מילולית. בית המשפט העליון קבע, כי אין הצדקה לסטות באותו מקרה מן הנתיב שהותווה בהלכת אקסלרד, ופסק למשיב סכום חודשי מוערך ומעוגל של 14,000 ₪, בערכי יום פסק הדין של בית משפט קמא.

בעניין ת"א 1594-08-07 אזבארגה איסמאיל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 30.7.09), דנתי בתובע מרותק לכיסא גלגלים וסובל מליקויים מוטורים, קוגניטיביים והתנהגותיים, הזקוק לעזרה מלאה בפעולות יום יומיות ועם שליטה חלקית על הסוגרים. יצוין כי אותו תובע מסוגל לבצע מספר פעולות ולרבות הנעת גפיו והליכה בהשגחה. באותו

פסק דין
פסקתי לתובע פיצוי בסך 11,000 ₪ בגין עזרת הזולת לעתיד.

בעניין ת"א (באר-שבע) 1211/02 אבו עראר נאשת נ' אבו עראר עיאד (לא פורסם, 10.9.09) קבעה כב' השופטת ו' מרוז, כי התובע סובל מקטיעה של יד ורגל ימין ושבר מרוסק ופגיעה קשה ברקמות הרכות של רגל שמאל. נקבע, כי הוא מתפקד רוב היום בכסא גלגלים וזקוק לעזרה בפעולות הרחצה, ההלבשה, הכנת מזון והשירותים, נזקק לעזרה במשך 24 שעות ביממה, אך נוכחות המלווה נדרשת בעיקר לליווי ולהשגחה לאורך מרבית שעות היממה.
בית המשפט המחוזי פסק לתובע 10,000 ₪ לחודש בגין עלות שכר המלווה והמטפל בעתיד.

בעניין ע"א 9499/07 מימי פלאס נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 8.12.09) נדון עניינה של המערערת, שסבלה משברים מרובים באגן ובגפיים ובהמשך מנזקים נוספים, כתוצאה מתסחיף, ונכותה התפקודית הועמדה על 100%. בית משפט קמא פסק לה לעתיד פיצוי בסך 8,500 ₪ בגין הצורך בהעסקת עובדת זרה. בית המשפט שלערעור לא ראה לנכון לשנות מפסק הדין קמא.

בעניין ע"א 6021/08 דיאנה לוגבינץ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 24.2.10), קבע בית המשפט העליון, כי קביעות בית המשפט המחוזי, לפיהן המערערת אמנם סובלת מנכות בשיעור 100% ויש להבטיח לה "הגנה מלאה 24 שעות ביממה", אינה נכה סיעודית קשה ויש לפסוק לה פיצוי בגין עזרה וסיעוד לעתיד בשיעור 9,000 ₪ לחודש, הן סבירות ואין להתערב בהן.

בעניין ע"א 3590/08 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ נ' יצחק פת הנ"ל קבע בית המשפט העליון, כי המשיב, המשותק בפלג גופו התחתון, ישוב על כיסא גלגלים, נזקק לצנתורים בגין אי שליטה על הסוגרים וסובל מחולשה בזרוע יד שמאל, נזקק לעזרת הזולת בהתחשב במשקלו והמגבלות בידו ובקושי לבצע מעברים בצורה עצמאית והצורך בעזרה בשינוי תנוחה ובצנתור בשעות הלילה ובשל הסבל לעיתים מיציאות בלתי נשלטות. בית משפט קמא פסק למשיב פיצוי המבוסס על סכום של 9,500 ₪ לחודש. בית המשפט העליון קבע, כי סכום זה עומד במבחן הסבירות ולא ראה להתערב בו.

בעניין ע"א 6650/10 סרגיי קוקולייב נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 2.1.11), נדון עניינו של המערער, שנכותו הרפואית הצמיתה היא בשיעור 100%, הוא מתנייד בכיסא גלגלים חשמלי, אינו שולט על הסוגרים, זקוק לעזרת הזולת משך כל שעות היממה ולצורך העברות יש צורך באדם נוסף או במנוף.
בית משפט קמא פסק למערער בראש הנזק של עזרת צד ג' 10,500 ₪ לחודש לעתיד, בהתחשב בכך שהמערער אינו סובל מקוודרופלגיה מלאה. בית המשפט העליון ראה לנכון להתערב בקביעה זו והעמיד את הסכום על 12,500 ₪ לחודש.

בעניין ע"א 10758/08 אחמד ג'בארין נ' נוגה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 4.1.11), נדון עניינו של המערער, שנכותו הצמיתה היא בשיעור 100% והוא נותר משותק ברגליו ובאופן חלקי בידיו וסבל משברים ומנזק נוירולוגי קשה. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט גינת), פסק לו בגין עזרת הזולת סכום חודשי של 12,000 ₪ ובית המשפט העליון קבע כי הסכום שנפסק הוא סביר במידה שאינה מחייבת התערבות על ידי ערכאת הערעור.

6.
ומן הכלל אל הפרט:


השוואה לסכומים שנקבעו במקרים אחרים, בניגוד לקביעת פיצוי על יסוד ראיות במקרה קונקרטי, יש בה מן האומד (ראו

פסק דין
פת הנ"ל).
במקרה הנדון התובע שולט על סוגריו, אך הוא לא מסוגל להליכה אפקטיבית, כל עוד לא יעבור ניתוח לכריתת הרגל השנייה, כהמלצת המומחה הרפואי בתחום האורתופדי.
כאמור לעיל, לא שמעתי נימוק רפואי מדוע התובע בחר שלא לעבור את ניתוח הקטיעה והתקנת פרותזה לצורך השגת הליכה אפקטיבית, לבד מהסברו בסעיף 39 בתצהירו, כי די לו בכל הניתוחים שעבר עד היום. מובן שאין לחייב נפגע לעבור ניתוח, אם אין רצונו בכך, בוודאי שלא ניתוח רדיקאלי כמו ניתוח כריתה. ואולם, משלא נטען (ובוודאי שלא הוכח), מהו שיעור הסיכון בטיפול המוצע, יש להביא גם עניין זה במכלול השיקולים (ראו: ע"א 810/81 רפאל לוי נ' ציון מזרחי, פ"ד לט(1)477 (1985); ע"א 4837/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ג'ורג' בורבה, פ"ד מט(2)257 (1995)).

אל הפגיעה בגפיו התחתונות מתווספת, כזכור, החולשה בידו הימנית, כמפורט בחוות דעתו של ד"ר גבעון. אין עורר, כי התובע אינו מסוגל להתקין לעצמו ארוחות, לנקות את חדרו ובהמשך חייו את הדירה שבה יתגורר, אם יעזוב את בית אמו, והוא זקוק לעזרה במעברים, ברחצה, ובלבוש.
מאידך גיסא, התובע שולט על צרכיו, מסוגל להתיישב בעצמו ולבצע חלק מהמעברים. ידו השמאלית של התובע תקינה, כעולה מחוות הדעת של ד"ר גבעון, והוא מסוגל לנהוג בעצמו ברכב מותאם ולהשתמש במחשב מותאם.

הוא מתקשר היטב עם סביבתו ואין לו נזק נוירולוגי. כמו כן התרשמתי מן האופטימיות שלו ומכוונתו להמשיך ולרכוש השכלה גבוהה בעתיד.
עוד יש להביא בחשבון, כי עד היום נעזר התובע וזכה לעזרה ולליווי צמודים של ג'ימי, וזאת בהצלחה רבה. התובע מתגורר בבית אמו ובן זוגה, ובגילו סביר שיתגורר בבית אמו ויזכה לעזרתה ולהשגחתה במידה מסוימת. יש להניח שגם בעתיד יזכה לעזרה מסוימת מאמו ומבן זוגה, איתם הוא מתגורר.
אני מסכימה עם ד"ר גבעון, כי אין צורך שמלווהו של התובע ידבר בהכרח עברית כשפת- אם וניתן להסתפק בעובד זר. מסקנתי נובעת הן מעצם העובדה שהתובע דובר שפות נוספות הן בשל כך שהתובע מסוגל להתנייד באמצעות הרכב.
אפילו לגישתו שלו הוא נפגש עם חברים. מכאן שדי בכך שהמלווה הזר יוכל לסייע לו בפעולות הפיזיות הנדרשות, ואת חיי החברה שלו ינהל התובע עם חבריו. כפי שהתרשמתי מהתובע, הוא שומר על רוח נעימה ואופטימית, ובטוחה אני כי תמיד ימצא עצמו כשחברים טובים סובבים סביבו.

לנוכח כל האמור לעיל, אני רואה לנכון לפסוק לתובע פיצוי בראש נזק זה של עזרת הזולת, מיום 1.3.11 ולעתיד את הסכום של 11,000 ₪ לחודש.

7.
סיכום

אשר על כן אני פוסקת לתובע בגין הצורך בעזרת הזולת, החל מיום 1.3.11 ולעתיד, בהתאם לתוחלת החיים של התובע, את הסך של 11,000 ₪ לחודש.

סכום זה, לאחר היוון מתאים (כולל הסכום המתאים בגין חודש מרץ 2011), מסתכם בסך של 3,650,441 ₪.


המזכירות תמציא העתק פסק הדין החלקי לב"כ הצדדים וכן תודיע להם טלפונית על מתן פסק הדין החלקי.

ניתן היום,
כ"ח
אדר ב תשע"א, 03 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.









א בית משפט מחוזי 980-09/07 אלכסיי טימופייב נ' סלימאן אלעסוי, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (פורסם ב-ֽ 03/04/2011)